החזון שמתגשם

שגרת חיים של כנר

הרבה מאד זמן עבר מאז שחיי סבבו סביב הכינור (בשנותיי בתיכון, צבא, אקדמיה וקצת אחרי). זו היתה שגרת חיים שבה הייתי מתכנן כל יום בקפידה כך שתהיינה לי שעות אימון מרובות, הייתי מכין רפרטואר קשה ותובעני, הייתי מופיע בקונצרטים של מוסיקה קאמרית, ברסיטלים ואף כסולן, לפעמים משתתף בתחרויות ובאודיציות, הייתי נעזר במורתי הגדולה אירנה סבטלובה – מורה שאין הרבה ברמתה בעולם, ובעיקר – הייתי מתאמן המון. והנה עכשיו, דווקא כשאני עמוס מאד בעבודה כמנצח, וכשבבית יש לי גם קטנטנה שאני מקדיש לה באהבה זמן רב – אני מוצא את עצמי שוב מתקרב לשגרת חיים דומה. אמנם אני לא מצליח להתאמן 4-5 שעות ביום כמו אז, בגלל נסיבות החיים שהשתנו, אבל אני בהחלט מקדיש זמן רב לאימונים יומיומיים ואינטנסיביים, אני עובד על כל האספקטים של הנגינה בכינור כפי שלמדתי בעיקר מפרופ' סבטלובה (ואף נעזר בה מידי פעם גם בימים אלה, ומקבל ממנה תמיד המון אינפורמציה והמון השראה), ואני מתכונן במרץ רב להופעותיי כסולן ביצירה תובענית, שאבצע עם אנסמבל סולני תל-אביב – קונצ'רטו לכינור וויולה של פיאצולה בעיבוד אריה ברדרומא (במקור לגיטרה ובנדוניאון). בקונצרטים האלה, שיתקימו ב-12 ו-13 בינואר, הפעם אהיה רק הסולן, ולא אנצח, וגם זה מוסיף להתרגשות אצלי. המנצחת תהיה ג'יזל בן דור, בתכנית נוספת בסדרה החדשה שלנו "קצת אחרת – קונצרטים קלאסיים בראש אחר", סדרה שקונצרט הפתיחה שלה העונה היה מוצלח מאד. כותרת התכנית הפעם היא – מאירופה הקלאסית לבואנוס איירס. לצד דיברטימנטו של מוצרט וסרנדה למיתרים של סוק, האנסמבל יבצע שני קונצ'רטי של פיאצולה – הקונצ'רטו המפורסם לבנדוניאון, עם הסולן הבינלאומי חואניו מוסליני, וכאמור, הקונצ'רטו הכפול לכינור וויולה בעיבודו של אריה ברדרומא. בהחלט חוויה יוצאת דופן עבורי – להגיע לקונצרט רק כסולן בכינור – ואני מצפה לה מאד. השבוע התקיימה חזרה ראשונה של האנסמבל עם ג'יזל (ללא הסולנים), ולקראת הקונצרטים האנסמבל ישוב לעבודה אינטנסיבית ואז גם הסולנים (ואני ביניהם) יצטרפו לחזרות.

 

1456699_10153166640252237_5542299598848078818_n

 

היום התפרסם ראיון במעריב עם ג'יזל בן דור לקראת הקונצרטים – הנה הוא.

10155469_10153169595677237_5819145654107626304_n

 

המשותף לאנסמבל ולקאמרטה

לא מזמן נתקלתי בראיון מעניין למגזין "אופוס", עם אבנר בירון, המנהל המוסיקלי של הקאמרטה ירושלים. הראיון מאד מצא חן בעיני, והתחברתי מאד להרבה מדבריו. שמחתי מאד לקרוא את התייחסותו למפתחות העיקריים להצלחה של תזמורת, שאותם הוא מחדד בצורה מאד ברורה. הוא מדבר על שמירה על איכות ורצינות העבודה לאורך זמן, על הרגלי עבודה שכוללים חזרות חלקיות (סקציות) באופן קבוע, על בחירה נכונה של נגנים, שמעבר לרמת נגינתם הם צריכים להיות פתוחים ובעלי מוטיבציה להשתלב בנגינה ולעיתים אף לשנות לשם כך את סגנון נגינתם. הוא מדגיש את עניין סגנון הנגינה, ומדבר על הקפדה על היכולת לנגן יצירות שונות מתקופות שונות בסגנון המתאים – בארוק, קלאסי, רומנטי, וכו'. יש לדעתי הרבה מן המשותף בין הקאמרטה ירושלים לבין סולני תל-אביב, למרות ההבדלים. שתי התזמורות מנוהלות על-ידי מנהלים מוסיקליים שהקימו אותן ומטפחים אותן לאורך שנים (הקאמרטה למעלה מ-30 שנה, סולני תל אביב קרוב ל-15 שנה). בשתי התזמורות ישנה השפעה גדולה מאד למנהל המוסיקלי על אופן הנגינה, הסגנון והסטנדרטים של גיבוש, ניקיון, אחידות, צליל וכו'. בשתי התזמורות המנהלים המוסיקליים מנצחים בעצמם על קונצרטים רבים עם התזמורת, מקיימים חזרות רבות (כולל עבודה בסקציות) ומצליחים לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. בנימוקי השופטים למתן פרס לנדאו לאמנויות הבמה לאנסמבל סולני תל-אביב, נכתב בין היתר, על האנסמבל: "בעל נוכחות מסיבית בנוף העשייה המוזיקאלית בארץ, ובולט ברמתו הגבוהה ובאיכות הנגנים בו."

כתלמיד באקדמיה למוסיקה בירושלים (בסוף שנות התשעים), הובלתי בכינור את התזמורת הקאמרית של האקדמיה (למרות שהייתי תלמיד לניצוח). אבנר בירון, שהיה אז המנהל של האקדמיה, ניצח מידי פעם על התזמורת, וכך ניתנה לי ההזדמנות ללמוד ממנו המון במהלך החזרות. תמיד הרגשתי שמעבר לשיעורי הניצוח היחידניים, ניתן ללמוד הרבה מאד ממנצחים אם מנגנים בתזמורת, ובמיוחד בתפקידים מובילים. ומאבנר בהחלט היה הרבה מה ללמוד – בכל הקשור לבניית סטנדרטים תזמורתיים, אחידות תזמורתית – במהירויות קשת, בויברטו, ארטיקולציה, סופי צלילים, גווני צלילים, אינטונציה, בלאנס. העבודה היסודית איתו, טכנית ומוסיקלית, לימדה אותי ונתנה לי הרבה כלים. גם הלכתי לשמוע הרבה חזרות וקונצרטים שלו עם הקאמרטה, וגם שיתפתי אותו ברצון שלי להקים אנסמבל. אמנם הקאמרטה נשמעת אחרת מסולני תל-אביב, וזה די טבעי – אנחנו אנשים שונים, מנצחים שונים, וכל אחד מביא את האופי והאישיות שלו לעבודה עם התזמורת ויוצר משהו משלו עם חותם אישי. אבל בבסיס יש הרבה מהמשותף – אותם דברים כל כך נכונים שעליהם מדבר אבנר בראיון. לקריאת הראיון לחצו כאן

 

החזון שמתגשם

את התזמורת של בית הספר התיכון לאמנויות בחיפה "רעות" (לשעבר ויצ"ו), הקמתי לפני ארבע שנים בעזרתם של יעקב מרקוביץ' שהיה אז מנכ"ל בית הספר,  והיידי ליפמן, שהיתה המפיקה של התזמורת בשנותיה הראשונות. התזמורת כבר הספיקה להופיע בפסטיבל בינלאומי לתזמורות צעירות בארנסבורג, גרמניה ב2014, וקיימה מספר פרוייקטים בתזמורת משותפת ביחד עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. בשנה שעברה התזמורת הופיעה בקונצרט במסגרת הסדרה שלי בהיכל התרבות באור עקיבא. השנה, שיתוף הפעולה של התזמורת עם קונסרבטוריון גבעתיים מתהדק, כאשר נגנים מקונסרבטוריון גבעתיים מצטרפים לקונצרטים של התזמורת החיפאית ולהיפך על בסיס קבוע. בנוסף, אחד מאירועי השיא של התזמורת השנה הוא קונצרט ביחד עם סולני תל-אביב, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל (כפי שעשינו בעבר עם תזמורות מהקונסרבטוריונים בגבעתיים, תל-אביב, עפולה ובאר שבע). הקונצרט הזה יתקיים במסגרת הסדרה למנויים של אנסמבל סולני תל-אביב, ב-23.1 באולם רפפורט בחיפה. התזמורות תבצענה ביחד את הסימפוניה הפשוטה של בריטן. ביום שני הקרוב יתקיים קונצרט חגיגי ומיוחד של התזמורת, שבו, כאמור, ישתתפו גם כמה נשפנים מהתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים. התזמורת תנגן את הפתיחה ל"חליל הקסם" של מוצרט ופרק מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן (כהכנה לביצוע המשותף עם סולני תל-אביב בסוף החודש), דואט "פפגנו-פפגנה" מתוך חליל הקסם של מוצרט, ולסיום הקונצרט – ריקוד סלבוני של דבוז'אק. הקטע המסיים צפוי להיות מרגש במיוחד, מכיוון שזו תהיה הפעם הראשונה שתשב על הבמה תזמורת שש-שנתית, המשלבת את נגני תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" , לאמנויות. אותי אישית זה מרגש מאד, משום שכשהקמנו את התזמורת לפני ארבע שנים – יעקב מרקוביץ', היידי ואני – זה מה שראינו לנגד עינינו. תזמורת סימפונית שש שנתית גדולה, שתהיה למעשה התזמורת הסימפונית הצעירה החדשה של חיפה. כעת, כעבור ארבע שנים, החזון הזה מתגשם. התזמורת השש שנתית יוצאת לדרך. זוהי אמנם רק יריית הפתיחה, והביצוע הראשון יהיה רק קטע אחד קצר, אבל מנקודה זו ואילך אני משוכנע שזה רק יגדל ויצמח, ולפי החזרה המשותפת שהתקיימה השבוע והיתה מלאה באנרגיה, מוטיבציה והתלהבות של כולם – זה אכן הכיוון.

 

IMG-20160101-WA0002

חזרה על הריקוד הסלבוני של דבוז'אק עם התזמורת השש שנתית "רעות" חיפה. צילמה – היידי ליפמן

 

הרבה תודה מגיעה לאנשים שנרתמו להגשמת החזון השש שנתי, ובזכות הרצון הטוב ושיתוף הפעולה שלהם זה אכן קורה והתזמורת החדשה יוצאת לדרך. היידי ליפמן, שמלווה את התזמורת מיום הקמתה, וכיום היא רכזת האמנויות של ביה"ס, ובתפקידה זה עמלה רבות על-מנת להוציא את הפרוייקט אל הפועל; המנהלת של חטיבת הביניים "רעות" לאמנויות, שרית קן דרור, שרק החלה השנה לנהל וכבר נרתמה להקמת התזמורת ולשיתוף הפעולה של חטה"ב עם התיכון; מרכזת מגמת המוסיקה של חטה"ב טלי וייסמן ומנצח תזמורת חטה"ב דודי סופר; המנכ"ל הנוכחי של ביה"ס, צביקה רייטר, שמשלים את המלאכה שהחל קודמו יעקב מרקוביץ' בהקמת התזמורת החדשה; וגם מנהלת ביה"ס התיכון רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, חנה אבין, שליוותה את התזמורת בכל שלביה מיום הקמתה. את מגמת המוסיקה של התיכון מרכז ידידי (ומורי לשעבר) דני עקיבא, שממנו למדתי הרבה בכל הקשור לגישה חינוכית טהורה לאהבת המוסיקה, תוך שמירה על הקוד האתי ומתן יחס אישי לכל תלמיד באשר הוא. וכעת, הכל מוכן לביצוע הקונצרט ולהצגת התזמורת המשותפת בפעם הראשונה לקהל הרחב.

 

הקונצרט יתקיים ביום שני הקרוב, 4.1.2016 בשעה 18:00 באודיטוריום של מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. הכניסה חפשית. הנה ההזמנה.

1929763_10153826646811306_1019366936653769264_n

 

 

 

 

מודעות פרסומת

שלם הגדול מסך חלקיו

ושוב חזרה ההתרגשות, חזרו הזכרונות, ובעיקר – חזר הצליל הגדול והמגובש שהתזמורת הגדולה המשותפת הגיעה אליו כבר בנסיעה לגרמניה. על המפגש המרגש והאיחוד של תזמורת "ארץ הקודש" השבוע בחיפה.

20140623_200007

הנגנים מחיפה ומגבעתיים בכיוון כלים לפני העליה לבמה.

 

באמצע חזרת הבלאנס של תזמורת התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה על הבמה, מפלס ההתרגשות בקרב כל הנגנים עלה והרקיע שחקים. אל האולם נכנסו נגני התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים – החצי השני של תזמורת "ארץ הקודש". הפסקתי את החזרה ואפשרתי לנגנים הצעירים משתי התזמורות לפגוש אלו את אלו, כמעט שלושה חודשים לאחר שחזרנו מגרמניה. זה היה מפגש משמח ומרגש, עם הרבה חיבוקים, התלהבות, צחוקים. האושר היה גדול. גם עבורי – למרות שאני אישית פוגש את כל אחת מהקבוצות באופן קבוע, המפגש עם הנגנים משתי התזמורות היה מאוד מרגש, כי זה מיד החזיר אותי לנסיעה לגרמניה.

לאחר ההפסקה הספונטנית המשכתי את החזרה עם התזמורת החיפאית לבד, ובהמשך צירפתי את התזמורת מגבעתיים לחזרה משותפת של חצי שעה על שתיים מהיצירות שביצענו בגרמניה – סימפוניה מס' 102 של היידן (פרק ראשון), וולס הקיסר של שטראוס. ושוב חזרה ההתרגשות, חזרו הזכרונות, ובעיקר – חזר הצליל הגדול והמגובש שהתזמורת הגדולה המשותפת הגיעה אליו כבר בנסיעה לגרמניה.

מובן מאליו שהרגע המרגש ביותר בקונצרט היה הרגע שבו הצטרפו הנגנים של גבעתיים אל התזמורת מחיפה לנגינת שני הקטעים. מה שמדהים הוא שהביצוע של שני הקטעים האלה בקונצרט, ובמיוחד של ולס הקיסר, היה יותר טוב מהביצוע בגרמניה. הרמה המקצועית היתה מאוד גבוהה, הצליל היה מגובש, ובעיקר זה היה ביצוע מלא בהתלהבות ובשמחה. ההתלהבות נבעה גם מעצם ההתרגשות שבמפגש התזמורות שהתקיים שעתיים לפני כן, אבל גם בזכות החיבור הזה שיוצר תזמורת גדולה עם צליל ואיכות שאף אחת מהתזמורות לא מגיעה אליו לבדה. זה היה באמת ביצוע שמח ומרגש.

המפגש עצמו הסתיים מיד עם סיום הקונצרט, והפרידה של הנגנים אלה מאלה היתה די חפוזה, משום שהנגנים מגבעתיים היו צריכים למהר ולחזור ברכבת. וכך, המפגש המאוד מרגש הזה השאיר אצל כולנו טעם של עוד, ותחושה שמלווה את כל המשתתפים בו שהפרוייקט של תזמורת "ארץ הקודש" חייב להימשך. אני אישית מרגיש שנוצר כאן חיבור יוצא דופן בין שתי תזמורות שמשלימות זו את זו ויוצרות שלם הגדול מסך חלקיו.

עוד על הקונצרט המרגש שהתקיים השבוע בחיפה – בפוסט הבא.

תזמורת "ארץ הקודש" – האיחוד

אחרי חוויות משותפות רבות שעברנו לפני כשלושה חודשים בגרמניה, תזמורת "ארץ הקודש" מתאחדת. נגני התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים יגיעו לחיפה וייפגשו לראשונה מאז אותה נסיעה עם נגני התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה לנגינה בקונצרט סיום השנה. ביום שני הקרוב זה קורה.

הזמנה לקונצרט

שתי התזמורות, זו של חיפה וזו של גבעתיים, נפגשו והתאחדו לתזמורת גדולה לפני כשלושה חודשים לשם הנסיעה לגרמניה שהיתה בסוף מרץ. במהלך הנסיעה היו לנו הרבה חוויות משותפות ורגעי אושר.

1926016_10201026133250097_1446129699_o

עם חזרתנו ארצה כל תזמורת חזרה לעבוד איתי בנפרד. ביום שני הקרוב יהיה האיחוד – שתי התזמורות תיפגשנה על הבמה באולם חטיבת הביניים "רעות" בחיפה לנגינה משותפת של מספר קטעים מהתכנית של גרמניה – ולס הקיסר של שטראוס, פרק ראשון מסימפוניה מס' 102 של היידן, ו"הבדרן" של סקוט ג'ופלין.

זה יהיה ערב חגיגי של תזמורת ביה"ס התיכון של חיפה, ובו תינתן הזדמנות לכמה נגנים מצטיינים המסיימים י"ב להופיע עם התזמורת כסולנים. גילי פיינטוך בחליל תבצע פרק ראשון מקונצ'רטו לחליל ברה מז'ור של מוצרט. טוהר גיל בפסנתר יבצע פרק ראשון מקונצ'רטו מס' 3 של בטהובן. והסופרנית שלנו נעמי שלו (שהיא גם כנרת בתזמורת) תשיר אריות של מוצרט וביזה. בנוסף, התזמורת תנגן שתי מיניאטורות לתזמורת שנכתבו על-ידי תלמידי קומפוזיציה ממגמת המוסיקה בביה"ס – עמרי שיין וערן שרצקי. עוד בתכנית, קטע ה"בכחנלה" התזמורתי המפורסם מהאופרה שמשון ודלילה של סן-סנס.

IMG-20140620-WA0000

אתמול הופיעה התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה בטקס סיום השנה מול אולם מלא בתלמידי ומורי ביה"ס, וכך ניתנה לנו הזדמנות להריץ חלק מהחומר לקראת הקונצרט ביום שני.

 

 

IMG-20140620-WA0009

צילמה: היידי ליפמן

חגיגה מוסיקלית בבית הספר

40 נגנים, 3 שעות חזרה, פעילות חברתית משותפת והרבה שמחה. החזרה המשותפת הראשונה של תזמורות חיפה וגבעתיים הצעירות התקיימה אתמול בחיפה. זו היתה חגיגה גדולה לכולם, ואנחנו כבר מחכים למפגש בשבוע הבא, לקראת הנסיעה לגרמניה בסוף החודש.

20140313_163604

חגיגה גדולה היתה אתמל אחה"צ בבית הספר התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו, חיפה. זו היתה החזרה הראשונה של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים, לקראת נסיעתנו לפסטיבל תזמורות בינלאומי בגרמניה בסוף החודש. הכמות הגדולה של הנגנים, ביחד עם המפגש המשותף של נגנים משתי תזמורות שונות אלו עם אלו, יצרו התרגשות גדולה.

20140313_163322

במשך שלוש שעות עבדנו על היצירות שכל אחת מהתזמורות הכינה איתי לחוד מתחילת השנה – ולס "הקיסר" של שטראוס וסימפוניה מס' 102 של היידן. החיבור עבד בסך הכל טוב מאוד. העובדה שכל אחת מהתזמורות הגיעה לחזרה מוכנה, ועם אותה קונספציה מוסיקלית (מידי פעם גילינו קצת הבדלים בין שתי התזמורות בעיקר בפרטים קטנים או בקשתות שונות שביקשתי לגבי מקומות ספציפיים, והייתי צריך להחליט באחת משתי האפשרויות), גרמו לכך שמאוד מהר התזמורת נשמעה מגובשת. כיף גדול לכל הנגנים הצעירים, וכמובן שבשבילי.

20140313_163532

מעבר לצד המקצועי בשיתוף הפעולה הזה, היה גם הצד החברתי במפגש המשותף. נגנים צעירים, פחות או יותר בני אותם גילאים (בתזמורת הקונסרבטוריון מגבעתיים ישנם גם נגנים צעירים יותר אבל סה"כ הרוב באותו טווח גילאים של 13-17), נפגשו בפעם הראשונה לקראת פעילות מוסיקלית משותפת ששיאה יהיה בנסיעה של חמישה ימים לחו"ל ביחד. בהפסקה של החזרה ארגנו כמה מתלמידי ביה"ס בחיפה פעילות חברתית משותפת לכולם, וזה יצר איזשהו חיבור והיכרות ראשונה שתימשך במפגשים הבאים וכמובן בשהייה המשותפת בחו"ל.

20140313_180712

אני חושב שלכל המשתתפים בחזרה אתמול זה היה ארוע מרגש, וכולנו מצפים כבר לחזרה המשותפת הבאה שתתקיים ביום שלישי הקרוב, הפעם בגבעתיים. חגיגה אמיתית.

חג פורים שמח!

לקראת (עוד) ערב לא שגרתי

שילוב הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסימפוניה הפשוטה של בריטן, סימפוניה סוערת, מלהיבה, מפתיעה  ולא מוכרת של היידן עם יצירה חדשה לפסנתר ולתזמורת כלי קשת של איל אדלר, ואמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית, אשר יעלה לבמה ויצטרף אל האנסמבל – כל אלה בערב לא שגרתי נוסף של האנסמבל… וגם: ההכנות של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים לקראת הנסיעה לגרמניה, בעיצומן.

ayal adler

איל אדלר. יצירה חדשה שנכתבה במיוחד עבור האנסמבל והפסנתרן עמית דולברג.

יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת כלי קשת, נכתבה במיוחד עבור אנסמבל סולני תל-אביב והפסנתרן עמית דולברג, והיא תבוצע בבכורה עולמית בקונצרטים הקרובים שלנו החל מסוף השבוע הבא. חזרה ראשונה של הסולן ושלי כבר התקיימה לפני כמה ימים, ואנו מצפים להתחלת העבודה על היצירה עם האנסמבל. יהיה מעניין, מלהיב ולא שגרתי.

יצירה יוצאת דופן נוספת שתנוגן בקונצרט היא הסימפוניה מס' 26 ברה מינור של היידן. זו יצירה מינורית סוחפת ודרמטית שיש בה את מאפייני "הסער והפרץ", אך מצד שני יש בה מזמורים ליתורגיים שבאים כניגוד לדרמה הזו. הסימפוניה מסתיימת בפרק המנואט השלישי (ללא פרק פינאלה), והיא יצירה מעולה. אותו פרק מנואט מסיים הוא גאוני ומלא בהפתעות הרמוניות, ריתמיות, דגשים לא צפויים וכו'. היידן במיטבו.

ואם בהפתעות אנחנו עוסקים, אז גם לקראת "ה"הפתעה שתהיה בקונצרטים האלה יש אצלנו התרגשות גדולה. זה הולך להיות מאוד מלהיב, יוצא דופן ולא שגרתי (יהיו שיאמרו שזה חילול הקודש), כאשר במהלך אחת היצירות יעלה לבמה אמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית ויצטרף אל האנסמבל לקטע מוסיקלי שונה ממה שמצופה באולם הקונצרטים… יהיה מרגש מאד.

עוד בתכנית – הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הצ'לן הבינלאומי גבריאל ליפקינד, שעבורו זו תהיה הופעה ראשונה איתנו כסולן, וכן הסימפוניה הפשוטה של בריטן – יצירה נפלאה ומשעשעת, שמלווה את האנסמבל במשך כל שנות קיומו. החזרות התזמורתיות מתחילות בשבוע הבא, ואמשיך לדווח עליהן.

ופרוייקט מרגש נוסף הוא האיחוד של שתי התזמורות הצעירות שלי – זו מביה"ס לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, וזו מקונסרבטוריון גבעתיים – לקראת נסיעתנו בסוף החודש לגרמניה לפסטיבל בינלאומי. לפני מספר ימים הגיעו נגנים בודדים מגבעתיים לחיפה על-מנת להצטרף אל חזרת התזמורת שלנו. עצם המפגש של מוסיקאים צעירים שונים ממקומות שונים בארץ היה מרגש, וכמובן שהנגינה המשותפת והעבודה המשותפת לקראת הנסיעה הוסיפו להתרגשות. השבוע תגיע כל התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים לחיפה לחזרה משותפת ראשונה, ובשבוע הבא תיסע התזמורת מחיפה לגבעתיים לחזרה משותפת שנייה. במקביל, עם כל תזמורת אני מקיים חזרות נפרדות על אותו החומר, בהן אנו מלטשים כל מה שדורש ליטוש, על-מנת להגיע מוכנים בצורה הכי טובה. על ההכנות והחזרות המשותפות אמשיך לדווח בפוסטים הבאים.

 

וינה בחיפה, הערב

אחרי עבודה אינטנסיבית על יצירות תובעניות עם אתגרים רבים, תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו חיפה, תופיע הערב בקונצרט חגיגי לקראת נסיעתה לפסטיבל בינלאומי בגרמניה. התכנית היא וינאית ברובה, ובמרכזה – סימפוניה מס' 102 של היידן. ובנוסף – ולס "הקיסר" של שטראוס, ריקוד הונגרי של ברהמס, קטע של סקוט ג'ופלין, והפתעה. הערב ב19:00 באולם בי"ס "רעות", רח' צה"ל 41 חיפה.

280120133876

 

 

לקראת שיאים חדשים

עונת הפעילות של כל הגופים המוסיקליים שאיתם אני עובד החלה ברגל ימין. בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים – שדרוג משמעותי במתכונת הפעילות: עבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס במקביל לעבודה על הרפרטואר התזמורתי איתי, וגם – תוספת של נגנים בכלי נשיפה וקונטרבס. בתזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה – שיפור ניכר באיזון בין הכלים לעומת השנה שעברה, כאשר הצטרפו די הרבה כנרים. ובמקהלת זמרי קולגיום – פתיחת שנה אינטנסיבית ותוספת של זמרים צעירים חדשים. בשלושת הגופים צפויה עונה עם הרבה שיאים.

BD4_0116

התזמורת והמקהלה של ביה"ס לאמנויות בחיפה

הרפרטואר שעליו התחלתי לעבוד עם התזמורות בקונסרבטוריון גבעתיים ובביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה (לשעבר ויצ"ו, כיום רעות) זהה – סימפוניה מס' 102 של היידן, ולס "הקיסר" של שטראוס, ויצירות נוספות. זה לא במקרה. השנה שתי התזמורות תתאחדנה לנגינה משותפת בכמה מסגרות שונות, כולל על במות מכובדות ביותר. על כך אפרט בקרוב. בינתיים אפשר לומר שבשתי התזמורות שנת הלימודים התחילה ברגל ימין. לתזמורת בביה"ס בחיפה הצטרפו השנה כנרים רבים, וכך נוצר איזון הגיוני בין קבוצות הכלים בתזמורת. שדרוג משמעותי נוסף הוא שהתזמורת מתחילה לעבוד השנה פעמיים בשבוע, לעומת פעם אחת בלבד בשנה שעברה. כך ניתן יהיה להתקדם יותר מהר, לתכנן את החזרות בצורה יותר יעילה (לפצל חלק מהחזרות לסקציות, לחלק את הרפרטואר בין שתי החזרות השבועיות וכו'). בקונסרבטוריון גבעתיים, התזמורת משתדרגת בכמה מישורים: ראשית, מצטרפים אלינו כלי נשיפה – בחליל, בסון ובהמשך כנראה גם באבוב (!!!), זאת בנוסף לנגנית קונטרבס שהצטרפה אלינו. שנית, התזמורת זוכה השנה לעבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס, שהיא כנרת בארוק שמנגנת בין היתר באנסמבל סולני תל-אביב. העבודה עם נעם נעשית במקביל לעבודה איתי, כאשר חלק מהחזרות מפוצלות לשני חלקים. כך למעשה זוכים הנגנים הצעירים בעבודה מקצועית סגנונית בתחום שלרוב אינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו. הרבה מאד נגני כלי קשת צעירים בכלל לא יודעים מהי קשת בארוק ומה ההבדלים בין נגינה של יצירות בארוקיות לנגינה של רפרטואר רומנטי. ושלישית, השנה הקונסרבטוריון בגבעתיים מציין 60 שנה, ולכבוד השנה החגיגית הזו, התזמורת, כמו גם גופי הביצוע האחרים בקונסרבטוריון, תחבור אל יוני רכטר לנגינה של כמה משיריו. בפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים ניגנו עם יוני רכטר זה היה ביחד עם אנסמבל סולני תל-אביב בקונצרט הגאלה הקודם. השנה תזמורת הקונסרבטוריון תופיע עם יוני רכטר ללא הובלתם של נגנים מקצועיים ותצטרך להתמודד לבד עם הקשיים הריתמיים והטכניים הרבים הקיימים במוסיקה שלו. הנה הפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים חברו אל יוני רכטר, בערב הגאלה הקודם של האנסמבל.

במקהלת זמרי קולגיום, שיתוף הפעולה עם אנסמבל סולני תל-אביב מתהדק, לקראת האפשרות להתאחד לגוף אחד גדול. העונה החלה באינטנסיביות, כאשר למקהלה צפויים קונצרטים שונים עם תכניות שונות כבר בשבועות הקרובים. במסגרת הקונצרטים לפתיחת עונת המנויים של סולני תל-אביב, המקהלה תבצע את המיסה מס' 4 בדו מז'ור של שוברט, את יצירתו החדשה של עודד זהבי "אשרי הזורעים ולא יקצורו" (יצירה שכתובה להרכב לא שגרתי של מקהלה, תזמורת ורביעיית פסנתרנים), וגם קטע קצר כהפתעה. במסגרת ערב ידידים בשיתוף עם נגנים מהאנסמבל ועם זמרת הסופרן קרן הדר, המקהלה תבצע מיצירות מוצרט, אריות מתוך "כרמן" ו"נורמה", וכן קטעי א-קפלה כולל שיר מדהים של סשה ארגוב.

MVI_4228

המקהלה עם קרן הדר ואנסמבל סולני תל-אביב בשנה שעברה

במסגרת פסטיבל "פנטזיה כוראלית" בירושלים המקהלה תופיע עם שירי א-קפלה של מנדלסון ושל בן-חיים, בנוסף למיסה של שוברט וליצירתו של עודד זהבי עם אנסמבל סולני תל-אביב. גם במקהלה אנחנו מרעננים את השורות, כאשר הצטרפו אלינו כמה זמרים צעירים מצויינים, שאת חלקם ניתן יהיה לשמוע בקטעי הסולו במיסה של שוברט.

הרבה פעילות, הרבה ארועים, הרבה שיאים. יש למה לצפות.