תזמורת "ארץ הקודש" – האיחוד

אחרי חוויות משותפות רבות שעברנו לפני כשלושה חודשים בגרמניה, תזמורת "ארץ הקודש" מתאחדת. נגני התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים יגיעו לחיפה וייפגשו לראשונה מאז אותה נסיעה עם נגני התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה לנגינה בקונצרט סיום השנה. ביום שני הקרוב זה קורה.

הזמנה לקונצרט

שתי התזמורות, זו של חיפה וזו של גבעתיים, נפגשו והתאחדו לתזמורת גדולה לפני כשלושה חודשים לשם הנסיעה לגרמניה שהיתה בסוף מרץ. במהלך הנסיעה היו לנו הרבה חוויות משותפות ורגעי אושר.

1926016_10201026133250097_1446129699_o

עם חזרתנו ארצה כל תזמורת חזרה לעבוד איתי בנפרד. ביום שני הקרוב יהיה האיחוד – שתי התזמורות תיפגשנה על הבמה באולם חטיבת הביניים "רעות" בחיפה לנגינה משותפת של מספר קטעים מהתכנית של גרמניה – ולס הקיסר של שטראוס, פרק ראשון מסימפוניה מס' 102 של היידן, ו"הבדרן" של סקוט ג'ופלין.

זה יהיה ערב חגיגי של תזמורת ביה"ס התיכון של חיפה, ובו תינתן הזדמנות לכמה נגנים מצטיינים המסיימים י"ב להופיע עם התזמורת כסולנים. גילי פיינטוך בחליל תבצע פרק ראשון מקונצ'רטו לחליל ברה מז'ור של מוצרט. טוהר גיל בפסנתר יבצע פרק ראשון מקונצ'רטו מס' 3 של בטהובן. והסופרנית שלנו נעמי שלו (שהיא גם כנרת בתזמורת) תשיר אריות של מוצרט וביזה. בנוסף, התזמורת תנגן שתי מיניאטורות לתזמורת שנכתבו על-ידי תלמידי קומפוזיציה ממגמת המוסיקה בביה"ס – עמרי שיין וערן שרצקי. עוד בתכנית, קטע ה"בכחנלה" התזמורתי המפורסם מהאופרה שמשון ודלילה של סן-סנס.

IMG-20140620-WA0000

אתמול הופיעה התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה בטקס סיום השנה מול אולם מלא בתלמידי ומורי ביה"ס, וכך ניתנה לנו הזדמנות להריץ חלק מהחומר לקראת הקונצרט ביום שני.

 

 

IMG-20140620-WA0009

צילמה: היידי ליפמן

לקראת (עוד) ערב לא שגרתי

שילוב הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסימפוניה הפשוטה של בריטן, סימפוניה סוערת, מלהיבה, מפתיעה  ולא מוכרת של היידן עם יצירה חדשה לפסנתר ולתזמורת כלי קשת של איל אדלר, ואמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית, אשר יעלה לבמה ויצטרף אל האנסמבל – כל אלה בערב לא שגרתי נוסף של האנסמבל… וגם: ההכנות של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים לקראת הנסיעה לגרמניה, בעיצומן.

ayal adler

איל אדלר. יצירה חדשה שנכתבה במיוחד עבור האנסמבל והפסנתרן עמית דולברג.

יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת כלי קשת, נכתבה במיוחד עבור אנסמבל סולני תל-אביב והפסנתרן עמית דולברג, והיא תבוצע בבכורה עולמית בקונצרטים הקרובים שלנו החל מסוף השבוע הבא. חזרה ראשונה של הסולן ושלי כבר התקיימה לפני כמה ימים, ואנו מצפים להתחלת העבודה על היצירה עם האנסמבל. יהיה מעניין, מלהיב ולא שגרתי.

יצירה יוצאת דופן נוספת שתנוגן בקונצרט היא הסימפוניה מס' 26 ברה מינור של היידן. זו יצירה מינורית סוחפת ודרמטית שיש בה את מאפייני "הסער והפרץ", אך מצד שני יש בה מזמורים ליתורגיים שבאים כניגוד לדרמה הזו. הסימפוניה מסתיימת בפרק המנואט השלישי (ללא פרק פינאלה), והיא יצירה מעולה. אותו פרק מנואט מסיים הוא גאוני ומלא בהפתעות הרמוניות, ריתמיות, דגשים לא צפויים וכו'. היידן במיטבו.

ואם בהפתעות אנחנו עוסקים, אז גם לקראת "ה"הפתעה שתהיה בקונצרטים האלה יש אצלנו התרגשות גדולה. זה הולך להיות מאוד מלהיב, יוצא דופן ולא שגרתי (יהיו שיאמרו שזה חילול הקודש), כאשר במהלך אחת היצירות יעלה לבמה אמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית ויצטרף אל האנסמבל לקטע מוסיקלי שונה ממה שמצופה באולם הקונצרטים… יהיה מרגש מאד.

עוד בתכנית – הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הצ'לן הבינלאומי גבריאל ליפקינד, שעבורו זו תהיה הופעה ראשונה איתנו כסולן, וכן הסימפוניה הפשוטה של בריטן – יצירה נפלאה ומשעשעת, שמלווה את האנסמבל במשך כל שנות קיומו. החזרות התזמורתיות מתחילות בשבוע הבא, ואמשיך לדווח עליהן.

ופרוייקט מרגש נוסף הוא האיחוד של שתי התזמורות הצעירות שלי – זו מביה"ס לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, וזו מקונסרבטוריון גבעתיים – לקראת נסיעתנו בסוף החודש לגרמניה לפסטיבל בינלאומי. לפני מספר ימים הגיעו נגנים בודדים מגבעתיים לחיפה על-מנת להצטרף אל חזרת התזמורת שלנו. עצם המפגש של מוסיקאים צעירים שונים ממקומות שונים בארץ היה מרגש, וכמובן שהנגינה המשותפת והעבודה המשותפת לקראת הנסיעה הוסיפו להתרגשות. השבוע תגיע כל התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים לחיפה לחזרה משותפת ראשונה, ובשבוע הבא תיסע התזמורת מחיפה לגבעתיים לחזרה משותפת שנייה. במקביל, עם כל תזמורת אני מקיים חזרות נפרדות על אותו החומר, בהן אנו מלטשים כל מה שדורש ליטוש, על-מנת להגיע מוכנים בצורה הכי טובה. על ההכנות והחזרות המשותפות אמשיך לדווח בפוסטים הבאים.

 

וינה בחיפה, הערב

אחרי עבודה אינטנסיבית על יצירות תובעניות עם אתגרים רבים, תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו חיפה, תופיע הערב בקונצרט חגיגי לקראת נסיעתה לפסטיבל בינלאומי בגרמניה. התכנית היא וינאית ברובה, ובמרכזה – סימפוניה מס' 102 של היידן. ובנוסף – ולס "הקיסר" של שטראוס, ריקוד הונגרי של ברהמס, קטע של סקוט ג'ופלין, והפתעה. הערב ב19:00 באולם בי"ס "רעות", רח' צה"ל 41 חיפה.

280120133876

 

 

תזמורת מקצועית עם נגנים צעירים

לקראת נסיעתנו לפסטיבל בינלאומי בגרמניה, ביום שני הקרוב אופיע עם התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה בקונצרט חגיגי ומיוחד.

BD4_0115

על התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו, חיפה, כתבתי כאן כמה פעמים בעבר. זו תזמורת שהוקמה רק בשנה שעברה, ובחודש הבא היא כבר תופיע בפסטיבל בינלאומי בגרמניה. השנה התזמורת גדולה ומאוזנת יותר מבחינת הכלים ורמת הנגנים בהשוואה לשנה שעברה, והעבודה איתה מהנה מאוד. התזמורת עובדת השנה יומיים בשבוע (בניגוד ליום אחד בלבד בשנה שעברה), והתכנית שאותה אנחנו מכינים מתחילת השנה קשה ותובענית, ומתאימה לתזמורת מקצועית לכל דבר. היא כוללת את ולס "הקיסר" של שטראוס, סימפוניה למיתרים של ויולדי, סימפוניה מס' 102 של היידן במלואה, ריקוד הונגרי של ברהמס, אריות של מוצרט וביזה ועוד. למרות שהנגנים בתזמורת הם בגילאי 15-18, רמת העבודה איתם, הדרישות שלי מהם והתוצאה המוסיקלית הם כמו בתזמורת מקצועית. ומבחינתי, אין שום הבדל. הם רק צעירים יותר.

1604477_10152194759661306_757385848_n

במשך השנה אנחנו מקיימים פרט לחזרות התזמורת המלאות גם חזרות סקציה שבהן אני עובד עם כל קבוצה לחוד. העבודה היסודית הזו וזמן החזרות הרב מאפשרים לי להביא את התזמורת לרמה גבוהה מאוד, וביום שני הקרוב נקיים את הקונצרט הראשון שלנו השנה, לקראת הנסיעה לגרמניה.  הקונצרט ביום שני הקרוב, 17.2.2014, יתקיים בשעה 19:00 באולם של ביה"ס "רעות" חיפה.

בנסיעה לגרמניה בחודש הבא, תצטרף אל התזמורת הזו גם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, שאיתה אני עובד כבר למעלה מעשר שנים. עם שתי התזמורות אני עובד במקביל על אותן היצירות, ובשבועות הקרובים נקיים חזרות משותפות בחיפה ובגבעתיים, לקראת יציאתנו המשותפת כתזמורת של יותר מ40 נגנים. חוויה מיוחדת מאוד עבורי ועבור הנגנים הצעירים.  

לקראת שיאים חדשים

עונת הפעילות של כל הגופים המוסיקליים שאיתם אני עובד החלה ברגל ימין. בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים – שדרוג משמעותי במתכונת הפעילות: עבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס במקביל לעבודה על הרפרטואר התזמורתי איתי, וגם – תוספת של נגנים בכלי נשיפה וקונטרבס. בתזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה – שיפור ניכר באיזון בין הכלים לעומת השנה שעברה, כאשר הצטרפו די הרבה כנרים. ובמקהלת זמרי קולגיום – פתיחת שנה אינטנסיבית ותוספת של זמרים צעירים חדשים. בשלושת הגופים צפויה עונה עם הרבה שיאים.

BD4_0116

התזמורת והמקהלה של ביה"ס לאמנויות בחיפה

הרפרטואר שעליו התחלתי לעבוד עם התזמורות בקונסרבטוריון גבעתיים ובביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה (לשעבר ויצ"ו, כיום רעות) זהה – סימפוניה מס' 102 של היידן, ולס "הקיסר" של שטראוס, ויצירות נוספות. זה לא במקרה. השנה שתי התזמורות תתאחדנה לנגינה משותפת בכמה מסגרות שונות, כולל על במות מכובדות ביותר. על כך אפרט בקרוב. בינתיים אפשר לומר שבשתי התזמורות שנת הלימודים התחילה ברגל ימין. לתזמורת בביה"ס בחיפה הצטרפו השנה כנרים רבים, וכך נוצר איזון הגיוני בין קבוצות הכלים בתזמורת. שדרוג משמעותי נוסף הוא שהתזמורת מתחילה לעבוד השנה פעמיים בשבוע, לעומת פעם אחת בלבד בשנה שעברה. כך ניתן יהיה להתקדם יותר מהר, לתכנן את החזרות בצורה יותר יעילה (לפצל חלק מהחזרות לסקציות, לחלק את הרפרטואר בין שתי החזרות השבועיות וכו'). בקונסרבטוריון גבעתיים, התזמורת משתדרגת בכמה מישורים: ראשית, מצטרפים אלינו כלי נשיפה – בחליל, בסון ובהמשך כנראה גם באבוב (!!!), זאת בנוסף לנגנית קונטרבס שהצטרפה אלינו. שנית, התזמורת זוכה השנה לעבודה ממוקדת על רפרטואר בארוקי בהדרכת נעם שוס, שהיא כנרת בארוק שמנגנת בין היתר באנסמבל סולני תל-אביב. העבודה עם נעם נעשית במקביל לעבודה איתי, כאשר חלק מהחזרות מפוצלות לשני חלקים. כך למעשה זוכים הנגנים הצעירים בעבודה מקצועית סגנונית בתחום שלרוב אינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו. הרבה מאד נגני כלי קשת צעירים בכלל לא יודעים מהי קשת בארוק ומה ההבדלים בין נגינה של יצירות בארוקיות לנגינה של רפרטואר רומנטי. ושלישית, השנה הקונסרבטוריון בגבעתיים מציין 60 שנה, ולכבוד השנה החגיגית הזו, התזמורת, כמו גם גופי הביצוע האחרים בקונסרבטוריון, תחבור אל יוני רכטר לנגינה של כמה משיריו. בפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים ניגנו עם יוני רכטר זה היה ביחד עם אנסמבל סולני תל-אביב בקונצרט הגאלה הקודם. השנה תזמורת הקונסרבטוריון תופיע עם יוני רכטר ללא הובלתם של נגנים מקצועיים ותצטרך להתמודד לבד עם הקשיים הריתמיים והטכניים הרבים הקיימים במוסיקה שלו. הנה הפעם הקודמת שהנגנים מקונסרבטוריון גבעתיים חברו אל יוני רכטר, בערב הגאלה הקודם של האנסמבל.

במקהלת זמרי קולגיום, שיתוף הפעולה עם אנסמבל סולני תל-אביב מתהדק, לקראת האפשרות להתאחד לגוף אחד גדול. העונה החלה באינטנסיביות, כאשר למקהלה צפויים קונצרטים שונים עם תכניות שונות כבר בשבועות הקרובים. במסגרת הקונצרטים לפתיחת עונת המנויים של סולני תל-אביב, המקהלה תבצע את המיסה מס' 4 בדו מז'ור של שוברט, את יצירתו החדשה של עודד זהבי "אשרי הזורעים ולא יקצורו" (יצירה שכתובה להרכב לא שגרתי של מקהלה, תזמורת ורביעיית פסנתרנים), וגם קטע קצר כהפתעה. במסגרת ערב ידידים בשיתוף עם נגנים מהאנסמבל ועם זמרת הסופרן קרן הדר, המקהלה תבצע מיצירות מוצרט, אריות מתוך "כרמן" ו"נורמה", וכן קטעי א-קפלה כולל שיר מדהים של סשה ארגוב.

MVI_4228

המקהלה עם קרן הדר ואנסמבל סולני תל-אביב בשנה שעברה

במסגרת פסטיבל "פנטזיה כוראלית" בירושלים המקהלה תופיע עם שירי א-קפלה של מנדלסון ושל בן-חיים, בנוסף למיסה של שוברט וליצירתו של עודד זהבי עם אנסמבל סולני תל-אביב. גם במקהלה אנחנו מרעננים את השורות, כאשר הצטרפו אלינו כמה זמרים צעירים מצויינים, שאת חלקם ניתן יהיה לשמוע בקטעי הסולו במיסה של שוברט.

הרבה פעילות, הרבה ארועים, הרבה שיאים. יש למה לצפות.

תזמורת חדשה בחיפה, ועשור של עבודה עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים

לפני מספר שבועות סיימתי שנה עשירית עם תזמורת כלי הקשת בקונסרבטוריון גבעתיים. בשנה האחרונה, הקמתי גם תזמורת חדשה בבי"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה. סיכום השנה של התזמורות הצעירות שלי

280120133876

פרט לאנסמבל, היו לי העונה שתי תזמורות צעירות שאיתן עבדתי באופן קבוע – התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, איתה סיימתי עכשיו שנה עשירית, והתזמורת החדשה של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות"-ויצ"ו חיפה, שאותה רק הקמתי בתחילת השנה ואיתה סיימנו שנה ראשונה מוצלחת.

התזמורת בגבעתיים היא של קשתנים בלבד, וניתן לבצע איתה רפרטואר מקורי לתזמורת כלי קשת. במשך השנים ביצעתי איתם פרקים מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי ושל אלגר, סימפוניות של היידן (בתוספת של שני אבובים ושתי קרנות), מוצרט וסליירי, ויצירות ישראליות, כולל "תפילה" למיתרים של צבי אבני. בפברואר 2011 התזמורת הזו ביצעה במשותף עם סולני תל-אביב את הסימפוניה מס' 44 של היידן – הנה הביצוע.

בתזמורת בביה"ס ויצ"ו מנגנים קשתנים, נשפנים, נגני כלי הקשה ופסנתר, כאשר הבלאנס בין הכלים הוא מאוד מוזר ולא מקובל – שישה קשתנים, שמונה חלילים, שלושה קלרינטים, בלי אבובים ובסונים, עם כלי הקשה ופסנתר. למעשה התזמורת מורכבת מהנגנים שלומדים במגמת המוסיקה וההרכב הכלי משתנה משנה לשנה. כך נוצר מצב שכל יצירה שבחרתי היא בעצם עיבוד: הייתי צריך להעביר את תפקידי האבוב לחליל, חצוצרה לקלרינט, בסון לצ'לו, קרנות לפסנתר וכו', כך שייוצר משהו הגיוני שלא חסרים בו קולות ושיש איזשהו איזון בין הקולות. בכלל – הבחירה של רפרטואר בעבודה עם תזמורות צעירות היא תמיד משימה קשה. יש את הענין של רמת הקושי שצריכה להתאים לרמת הנגנים בתזמורת. ורמת הנגנים בתזמורת משתנה משנה לשנה – בכל שנה נגנים בוגרים עוזבים ונגנים צעירים חדשים שרמתם לא ידועה מגיעים, וקשה לדעת איזו יצירה תתאים. יצירה קשה מדי עלולה לייאש את הנגנים ולהוציא את ההנאה מהנגינה. יצירה פשוטה מדי עלולה להיות לא מספיק מאתגרת. ביצירות רבות לתפקידים שונים ישנה דרגת קושי שונה, כך שלנגנים מסויימים התפקיד קשה מדי ולאחרים הוא פשוט מדי.

BD4_0119

התזמורת והמקהלה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה בקונצרט אמצע השנה באולם קריגר בחיפה

על-מנת לפתור את הבעיה הזו, אני תמיד מעדיף יצירות קצת יותר פשוטות להתחלה, איתן אני מנסה ליצור "אתגרים תזמורתיים", גם כשהתפקידים פשוטים. אני לוקח כמה מקומות שבהם כולם מנגנים, ועובד עליהם בכל מיני צורות – מנצח בטמפים שונים, דינמיקות שונות, ארטיקולציות שונות. לפעמים אני מחליף בין התפקידים או מבקש מכל התזמורת לנגן באוניסונו את התפקיד של כינור שני למשל, על-מנת שכולם יכירו גם את התפקידים האחרים ביצירה. דרך העבודה עם התזמורות על הרפרטואר אני גם מנסה לפתח את השמיעה של הנגנים, ע"י עבודה קפדנית על אינטונציה ופיתוח שמיעה. כשלומדים לשמוע אקורד בצורה נכונה מהבס אל הסופרן ומהטון היסודי אל הקוינטה והטרצה של האקורד, הבסיס של השמיעה המוסיקלית משתפר, ורמת הנגינה התזמורתית עולה. על-מנת לעורר את הריכוז של הנגנים בזמן החזרה אני הרבה פעמים מבקש מהם להעיר במקומי הערה מוסיקלית אחרי נגינה של קטע מסויים – מה לדעתם צריך לשפר בנגינה – וע"י כך גם מקנה להם הרגלי הקשבה, התבטאות ויכולת עבודה ללא תלות ב"מדריך" שיגיד להם כל הזמן מה לעשות. הדבר המרכזי שאני מוצא בעייתי בתזמורות צעירות הוא הנושא הריתמי. נגנים צעירים מתרכזים בראש וראשונה בלנגן את הצלילים הנכונים ולא לטעות בהם, הרבה פעמים מבלי לשים לב לקצב, לשמירה על טמפו ולנגינה ביחד עם הקולות האחרים. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר בשבילי בעבודה תזמורתית הוא עבודה ריתמית. זה כולל תרגילים ריתמיים על סולמות ועל פסז'ים מתוך הרפרטואר, ניצוח בטמפי משתנים של אותו קטע, עבודה על נגינת מנגינה עם ליווי ריתמי של אחד הנגנים או קבוצה (שמיניות או חלקי שש עשרה), נגינה של קטע מסויים תוך הדגשת הצליל הראשון בכל פעמה, וכד'. הרבה יותר חשוב לי שהתזמורת תהיה מסוגלת לנגן ביחד וברצף מהתחלה עד הסוף באופן יציב מבחינה ריתמית, גם אם לא כל נגן מנגן באופן מושלם את כל הצלילים, מאשר שכל נגן ינגן באופן מושלם את כל הצלילים אבל בקצב משלו (דבר שכמובן עלול ליצור בלגן רציני).

בתזמורת של גבעתיים היו לנו העונה די הרבה פרוייקטים. בתחילת העונה הכנו תכנית שכללה שני פרקים מסימפוניה מס' 27 של מוצרט, פרק סימפוניה בדו מז'ור של ויולדי ואנדנטה פסטיבו של סיבליוס. עם התכנית הזו הופענו בקונצרט בגבעתיים וגם בכנס תזמורות בכפר-סבא. בהמשך הכנו "קונצרט סולנים", ובו ליוינו את שלושת הזוכים בתחרות הקונצ'רטו שהתקיימה בקונסרבטוריון – בפרק מקונצ'רטו לחלילית של ויולדי עם בר צימרמן, פרק מקונצ'רטו לפסנתר של באך עם תום בורו ופרק מקונצ'רטו לכינור של ויולדי עם ליר וגינסקי. הקונצרט התקיים באולם טארג שבאקדמיה בתל-אביב, והיה ארוע מאד מרגש. כעבור שבוע הצטרפו נגני התזמורת אל נגני אנסמבל סולני תל-אביב בערב הגאלה החגיגי של האנסמבל, וביחד עם שלמה גרוניך ושיר אורדו (בשירה וכינור) ביצענו את השיר הנפלא של גרוניך ומתי כספי "ציור". הנה הביצוע מערב הגאלה.

בקונצרט חגיגי של הקונסרבטוריון בתיאטרון גבעתיים הצטרפו נגני התזמורת אל המקהלה ותזמורת כלי הנשיפה של הקונסרבטוריון לביצוע משותף של מספר שירים, ובשבועות הספורים שנשארו עד לסיום שנת-הלימודים חזרנו לעבוד לבד על רפרטואר לכלי קשת – שתי מלודיות אלגיות של גריג וריקודים רומניים של ברטוק – אותו ביצענו באולם הקונסרבטוריון בארוע סיום השנה בנוכחות ההורים. בהחלט הספק יפה של התזמורת לשנה אחת.

לתזמורת החדשה של ביה"ס לאמנויות ויצ"ו-"רעות" חיפה היו העונה שני פרוייקטים – קונצרט חגיגי באמצע השנה באולם קריגר בחיפה (מול אולם מלא) בו ביצענו את "זיקוקי דינור" של הנדל ואת "ערבית מוסיקלית" של בריטן לפי רוסיני, וקונצרט לסיום השנה בחצר ביה"ס ביום האחרון ללימודים, ובו ביצענו פרקים מתוך סויטה תזמורתית מס' 3 של באך, "ערבית מוסיקלית" של בריטן וסויטה תזמורתית "כרמן" של ביזה, וכן ריקוד הונגרי מס' 1 של ברהמס.

200620135594

העבודה עם שתי התזמורות היא עבודה מאד מהנה ומאתגרת עבורי. זו עבודה מוסיקלית נטו, שבמהלכה אני ממש בונה ויוצר במו ידי את המוסיקה, עם נגנים צעירים שנותנים את המקסימום שלהם בכל חזרה וקונצרט. כל שנה מתחילה עם הרבה סימני שאלה – מה רמתם של הנגנים המצטרפים? עד כמה יחסרו הנגנים שעזבו? האם אפשר יהיה ליצור מכל הנערים והנערות האלה ביחד תזמורת טובה ומגובשת? מה זה ידרוש ממני? אבל בסיום השנה תמיד אני מגיע לתחושת סיפוק בעקבות העשייה המוסיקלית החינוכית וההישגים היפים אליהם מגיעות התזמורות הצעירות.

יש לנו תזמורת

אולם מלא ב500 איש; תפאורה חגיגית; התרגשות גדולה; מוסיקה נהדרת; 40 נגנים וזמרים בגילאי 15-18 על הבמה; הפקה ברמה הגבוהה ביותר; ורמת ביצוע מצויינת לכל אורך הערב. עכשיו זו כבר עובדה קיימת – לביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו ("רעות") חיפה יש תזמורת! המשימה הבאה – לאחד כוחות ולצרף אליה את תלמידי חטיבת הביניים רעות.

280120133886

חזרת הבלאנס באולם קריגר – המקהלה והתזמורת ביחד ב"לשיר זה כמו להיות ירדן". צילמה היידי ליפמן

אחרי ארבעה חודשי עבודה במתכונת של פעם בשבוע, אחרי שבועיים מאוד אינטנסיביים של חזרות קבוצתיות ומלאות מהבוקר עד שעות אחה"צ המאוחרות, ואחרי חזרות אינטנסיביות גם ביום הקונצרט עצמו – הגיע הערב הגדול. אולם קריגר בחיפה היה מלא לגמרי, בין היתר בזכות הרבה עבודת פייסבוק, אימיילים ושיווק של כל המשתתפים. קונצרט הבכורה יצא לדרך.

פתחה את הערב מקהלת בית-הספר בניצוחו של אמיר ברנהרד. היא הציגה רפרטואר מאוד מגוון – ממוסיקה מהרנסנס, דרך מוצרט, ורדי, אופנבך, וילה לובוס ועד יחזקאל בראון הישראלי. נדיר לראות מקהלה מעורבת גדולה שזמריה בגילאי 15-18. ועוד יותר נדיר לשמוע מקהלה כזו ששרה ברמת דיוק כזו – הן מבחינת אינטונציה, והן מבחינת אנסמבל, עם כל הניואנסים המוסיקליים. עבודה מוסיקלית וחינוכית לעילא ולעילא. כל הכבוד לאמיר ולכל זמרי המקהלה.

ואז הגיעה ההפסקה. זה היה הזמן שלי להתלבש, להתארגן ולהתכונן להופעת הבכורה של תזמורת ביה"ס לאמנויות ויצ"ו (רעות) חיפה. הנגנים כיוונו, התארגנו על הבמה (מאחורי ההמסך הסגור) והתכוננו. לאחר שהקהל התיישב המסך נפתח – וכולם ראו לראשונה את התזמורת החדשה. התרגשות גדולה. עליתי לבמה, השתחויתי לקהל והתחלנו. פתחנו עם הנדל – זיקוקי דינור, עם החגיגיות של החצוצרות והטימפני. הרגשתי שיש ריכוז שיא אצל הנגנים. הכל עבד מצוין. הם היו איתי לכל אורך הביצוע. זה היה ביצוע מאוד חגיגי ומגובש. אח"כ היצירה "ערבית מוסיקלית" של בריטן עפ"י רוסיני, שלה חמישה פרקים. יצירה תובענית עם קטעי סולו לחצוצרה, קלרינט, קסילופון, פיקולו ועוד כלים מתוך התזמורת. כאן כבר הרגשתי שאנחנו תזמורת ותיקה עם הרבה ניסיון. את פרק הטרנטלה המסיים לקחתי בטמפו מסחרר כי הרגשתי שהנגנים יוכלו לעמוד בזה, והם אכן עמדו בזה בצורה נהדרת. עם סיום ביצוע הבריטן הקהל פרץ במחיאות כפיים סוערות.

לפני ביצוע הקטע המסיים עליתי לבמה לומר מספר דברים. לאחר תודות לאנשים שבזכותם הרמנו את הערב הזה (ובראשם צביקה רייטר מנכ"ל ביה"ס, דני עקיבא מרכז המגמה, והיידי ליפמן יוסף מפיקת ומנהלת התזמורת), פניתי אל אנשי חטיבת הביניים רעות בקריאה שאני מאוד מקוה שהפעם היא תיענה בחיוב. אמרתי שיש לנו כאן הזדמנות פז להקים בחיפה לראשונה אחרי עשרות שנים תזמורת נוער מפוארת ומכובדת. זה לא קרה במשך שנים רבות בעיקר בגלל "מלחמות היהודים" ובגלל שכל גוף ניסה להקים אצלו תזמורת, למרות המגבלות הרבות. פניתי אליהם בהצעה להצטרף אלינו לגוף משותף, ולשתף את תלמידי החטיבה של רעות בתזמורת שלנו. כדי לא להעכיר את החגיגיות של הערב, לא ציינתי שכבר נעשה ניסיון כזה לאחד כוחות בשנה שעברה, ניסיון שטורפד ע"י חטיבת הביניים רעות. אבל היה לי ברור שמי שהיה צריך להבין את קריאתי, הבין. אני מקוה שהפעם הניסיון יצליח ותלמידי חטיבת הביניים יצטרפו אלינו לתזמורת גדולה וחזקה.

לסיום הערב הצטרפו אל התזמורת זמרי המקהלה של ביה"ס לביצוע משותף לשיר של נעמי שמר "לשיר זה כמו להיות ירדן". זה היה מרגש מאוד גם עבורי. הקהל מחא כפיים עוד זמן רב לאחר סיום הקונצרט, ורק לאחר שכולם התפזרו הבנתי שזה היה ערב היסטורי.

BD4_0118

תמונות נוספות מהקונצרט יעלו בקרוב.