רעיון די משוגע

מפגש חברים מרגש

הצ'לן עמית פלד ואני בחזרות עם האנסמבל ב2013

כשההקמתי את האנסמבל, בכל פרוייקט השתתפו לא מעט נגנים שהיו מגיעים ארצה במיוחד מאירופה בשביל לנגן באנסמבל. זה תמיד ריגש אותי – כל פרוייקט הפך ל"מפגש חברים מרגש". כיום, מרבית נגני האנסמבל גרים בארץ, ורק בודדים מגיעים מאירופה לנגן באנסמבל באופן קבוע. לעומת זאת, כשהאנסמבל נוסע להופיע בחו"ל, ובמיוחד באירופה – תמיד ישנה קבוצה גדולה יותר של נגנים שגרים באירופה, אשר מצטרפים לאנסמבל לנסיעה. וכך נוצר מצב שמה שהיה פעם "מפגש מרגש בכל פרוייקט בארץ", שלכבודו התאספו נגנים שגרים באירופה, הפך להיות "מפגש מרגש בכל פרוייקט בחו"ל", שלכבודו מתקבצים הנגנים מרחבי אירופה. כך יהיה מחרתיים, ביום שני, כשהאנסמבל יופיע בקלגנפורט באוסטריה במסגרת סדרת קונצרטים בקונצרטהאוס של קלגנפורט. הערב תצא מהארץ לוינה קבוצה אחת של נגנים, מחר בבוקר יצטרפו אליה נגנים שיגיעו מלייפציג, ברלין, באזל ותל אביב, ויחד ניסע כולנו לקלגנפורט, שם נפגוש נגנים נוספים שיגיעו מפראג, מילאנו ומקלגנפורט עצמה (כמו האבובן הראשון שלנו ניר גבריאלי, שכיום מכהן כאבובן ראשון בתזמורת האופרה בקלגנפורט).

שלשום קיימנו בארץ חזרת הכנה, בהרכב חסר וללא הסולן. למדנו את התכנית, עברנו על היצירות, והבאנו אותן למצב שעם התוספת של המצטרפים מאירופה, בזמן מאד קצר ניתן יהיה להגיע מוכנים לקונצרט.

עם האנסמבל יופיע כסולן הצ'לן עמית פלד, שינגן את וריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי ואת "קדיש" של מרק קופיטמן. עוד ננגן את האדג'יו למיתרים של ברבר ואת הסימפוניה מס' 29 של מוצרט.

עמית פלד, מעבר להיותו חבר קרוב שלי כבר למעלה מ-20 שנה, הוא גם אחד מהאנשים הבודדים שתמכו בי וסייעו לי בהקמת האנסמבל ב-2001. הוא האמין שיש לזה סיכוי להצליח, ונתן לי הרבה כוח לעשות את זה וללכת על הפרוייקט הזה, פרוייקט שבמציאות הישראלית של 2001, כשתזמורות והרכבים מוסיקליים רבים התפרקו, נקלעו למשברים כלכליים, ופשטו רגל, היה נראה כרעיון די משוגע.

 

הקפצה בתזמון מושלם

למוסיקאי שגר בארץ, נסיעה להופיע באירופה היא עניין הרבה יותר מורכב מאשר למוסיקאי שגר באירופה. בתוך אירופה, נסיעה בין ארצות, בין אם ברכבת ובין אם בטיסה, היא נוחה ומהירה, ולפעמים נסיעה למדינה שכנה יכולה לקחת רק שעתיים-שלוש ברכב או ברכבת. מהארץ, לעומת זאת כל נסיעה לאירופה מחייבת טיסה, לפעמים עם קונקשן ארוך, והרבה התארגנות. לכן, כשקיבלתי הזמנה לפני כשבועיים להופיע בקונצרט בסלובקיה עם הסינפונייטה הסלובקית, במקום מנצח יפני שביטל את הגעתו, הייתי מאושר שזה יצא בדיוק בסמוך למועד הקונצרט של האנסמבל באוסטריה. כך, למעשה, קיום הקונצרט התאפשר עבורי, ללא התארגנות מיוחדת וללא השקעה של זמן, אנרגיה וכסף. נסיעה מוינה לז'ילינה שבסלובקיה אורכת כשלוש שעות בלבד. לכן, בבוקר המחרת של הקונצרט שלנו בקלגנפורט נציג של הסינפונייטה הסלובקית יאסוף אותי מוינה ויסיע אותי לסלובקיה. עוד באותו אחה"צ אקיים את החזרה הראשונה שלי שם (היא היתה אמורה להתקיים בבוקר אך נדחתה לאחה"צ כדי שאספיק להגיע), וכעבור יומיים אופיע שם בקונצרט. בקונצרט בסלובקיה אבצע את הפתיחה קוריאולן של בטהובן, קונצ'רטו לצ'לו של היידן, עם צ'לן יפני, וסימפוניה מס' 4 "האיטלקית" של מנדלסון.

 

ביקור חוזר בקוריאה, והפעם עם האנסמבל

לפני כשנתיים ניצחתי על הפילהרמונית של בוסאן (דרום קוריאה) במסגרת פסטיבל שהתקיים בעיר. בקיץ הקרוב אסע לשם שוב, אך הפעם הנסיעה לשם תהיה עם האנסמבל כולו, ובהרכב גדול. האנסמבל הוזמן להיות תזמורת הבית של הפסטיבל, ויופיע בארבעה קונצרטים עם ארבע תכניות שונות. משמח אותי מאד, גם שהוזמנתי לשם שוב, ובמיוחד שתהיה לי האפשרות להביא לשם את האנסמבל ולחשוף אותו לקהל הקוריאני החם והאוהד. הנה ביצוע הפרק הראשון מהקונצ'רטו לקלרינט של ובר, מההופעה שלי שם עם הפילהרמונית של בוסאן ב-2017, עם קלרניטן צעיר מאורוגוואי.

 

 

הסולן שיופיע

מודעות פרסומת

חשמל באולם

חוויה חד פעמית

החוויה בפרוייקט עם אנדראס שול היתה בלתי נשכחת. כולנו נהנינו מאד מכל התהליך: גם מהתכנית היפה והמגוונת, גם מהעבודה המשותפת עם אנדראס, מהשירה הנפלאה שלו, מהאוירה בחזרות, וגם מהעבודה באנסמבל שהיתה מאד מעמיקה, וברמות הגבוהות ביותר. בכל החלק הראשון של התכנית, שהיה בארוקי לגמרי, האנסמבל נשמע מאד מגובש ומלוטש. הנגנים ניגנו עם קשתות בארוק, והצליל היה פריך, עם ארטיקולציה ואופי ריקודי בפרקים המהירים. הנגינה היתה מאד "בארוקית", כאשר עיקר ההבעה הושגה באמצעות יד ימין (ארטיקולציה, מהירות קשת) ולא באמצעות יד שמאל (ויברטו). בקונצ'רטו גרוסו של הנדל, הסולנים היו קובי רובינשטיין וצ'זרה זנפיני בכינורות וגיא אילון בצ'לו.

בשתי האריות של הנדל ובקנטטה של ויולדי "חדלו, מעתה חדלו", היה תענוג ללוות את אנדראס. ההרגשה היתה שאנחנו יוצרים ביחד איתו סצנה דרמטית, והוא בקולו הצלול מביע את המוסיקה בצורה מושלמת. החלק השני של הקונצרט כלל יצירה אינסטרומנטלית שאני מאד אוהב, ונראה שגם הנגנים והקהל אהבו – מיניאטורות למיתרים של צינצדזה (מלחין גיאורגי). ביצענו שלוש מתוך המיניאטורות הרבות שהוא כתב. הן כתובות היטב לכלי קשת, המוסיקה מצויינת, ומאד אפקטיבית.

הקונצרט הסתיים בשירי עם בריטיים עם אנדראס, ואחריהם – קטע ההפתעה, שבו הפעם אנדראס שר בעברית את "שיר ערש" של אלתרמן/ארגוב בעיבודו של תום בר. בקטע הזה הצטרפה אל אנדראס בשירה שיר אורדו, שהצטרפה העונה לאנסמבל ככנרת. צפו בקטע ההפתעה.

הקונצרט בחיפה התקיים מול אולם כמעט מלא לגמרי. היה לנו הכבוד לארח בקונצרט את עינת קליש רותם, שאמנם זו לא היתה הפעם הראשונה שלה בקונצרט של האנסמבל, אך זו היתה הפעם הראשונה שלה כראש העיר החדשה של חיפה. בירכתי אותה מהבמה ואיחלתי לה הצלחה, ובסיום הקונצרט היא באה לברך את הנגנים ואת אנדראס.

לקונצרט בתל אביב כל הכרטיסים נמכרו מראש, ולכן ביום הקונצרט גם הגלריה שמאחורי הבמה נפתחה למכירה, וגם שם כל הכרטיסים נמכרו. כשהקונצרט החל ועליתי לבמה עם אנדראס – הרגשנו שהיה חשמל באולם. אנשים יושבים על המדרגות וממלאים כל פינה באולם, מחיאות כפיים סוערות ואפילו שריקות כמו במופע רוק. זה היה מאד מרגש, והלואי וימשיך כך גם בקונצרטים הבאים.

התגובות שקיבלנו משני הקונצרטים היו חמות מאד, הנה כמה מהן:

"חוויה חד פעמית!!! היתה חוויה מיוחדת! כל הקונצרט ובמיוחד אנדריאס שול היו מהממים! כמה נהדר, כמה צלול, כמה אנושי!"

"פיסגה!"

"אנסמבל מעולה. כשמו כן הוא – כל אחד מהנגנים הוא באיכות של סולן… כל קונצרט הוא חגיגה."

"מזמן לא נהניתי ברמה כמו שנהניתי אתמול, מזמן לא! התכנית היתה מדהימה: שאיפשרה להראות לא רק את הסולן אלא גם את התזמורת ואת המנצח! התזמורת נשמעה מצוין!"

 

עם הפנים לסין

עד כה, החוויות שלי עם סין לא היו מוצלחות במיוחד… קונצרטים שנקבעו לי שם בעבר בוטלו, התקשורת עם הסינים היתה לי תמיד קשה ובעייתית, ולא הצלחתי להגיע עדיין להופיע שם. אך בשבוע הבא, לראשונה, אם שום דבר לא ישתנה, אני אמור לנצח על תזמורת בסין – התזמורת הסימפונית של חארבין. הסולן שיופיע איתי שם יהיה הפסנתרן הסיני הנפלא ג'י יואן, שהופיע איתי כבר בעבר עם הפילהרמונית של בראשוב (רומניה), בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי, ונפגשתי איתו שוב לפני שנה בקוריאה בקונצרט שלי שם עם הפילהרמונית של בוסאן.

ג'י יואן ואני בבראשוב, רומניה

הפעם אנחנו חוזרים לשתף פעולה בקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן. עוד בתכנית, הפתיחה "אגמונט" של בטהובן, והסימפוניה מס' 2 של ברהמס.

אז הפעם, זה כנראה קורה באמת, ואני מקוה להמשיך לספר חוויות משם.

 

ליאה ז'ו מזמינה

בינואר הקרוב אנחנו מארחים את הכנרת המדהימה בת בה-11 ליאה ז'ו. הנה הזמנה אישית ממנה.

 

 

באר שבע – לא רק כדורגל

השקעה חריגה ויוצאת דופן

 

באר שבע היא עיר שתומכת מאד בתרבות ומקדמת את נושא החינוך לאמנויות בכלל ולמוסיקה בפרט. העיר זכתה פעמיים בפרס שרת התרבות, וראש העיר מקצה משאבים רבים לחינוך לאמנויות ולמוסיקה. הקונסרבטוריון בבאר שבע, שאותו מנהל נגן המנדולינה יקי ראובן, הוא דוגמה מצויינת לכך. בשנים האחרונות הקונסרבטוריון מביא מוסיקאים מצויינים מרחבי הארץ ללמד שם. הקונסרבטוריון השקיע הרבה מאד בפרוייקט חינוכי מרגש שבמסגרתו אנסמבל סולני תל אביב חנך את תזמורת הקשתנים של הקונסרבטוריון לפני כשנתיים. והחל משנה זו, על אותה תזמורת קשתנים של הקונסרבטוריון בבאר שבע אני מנצח באופן קבוע, דבר שהתאפשר בזכות השקעה חריגה ויוצאת דופן של מנהל הקונסרבטוריון. עד עכשיו אני נהנה מאד מהעבודה עם הנגנים הצעירים שם, ואני זוכה לשיתוף פעולה נהדר הן מצידם והן מצד ההנהלה של הקונסרבטוריון. כתוצאה מכך התזמורת מתקדמת מאד יפה בחזרות, ובקצב מהיר מאד.

 

עם הילדים מתזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע, לפני שנתיים

אחד הדברים היפים בקונסרבטוריון הוא הקשר לתזמורת הסינפונייטה של באר שבע. מעבר לעובדה שהמבנים של הקונסרבטוריון ושל הסינפונייטה סמוכים זה לזה, קיים גם שיתוף פעולה בין הגופים.

כך למשל, בעוד כשבועיים אנצח על הסינפונייטה באר שבע בקונצרט שיוקדש לקונסרבטוריון. פרט לסימפוניה השביעית של בטהובן ולפתיחה מערת פינגל של מנדלסון, שאותם אבצע עם הסינפונייטה לבד, שני הסולנים שיופיעו בקונצרט הם נגנים מצטיינים בכינור ובצ'לו מתזמורת הקונסרבטוריון. בסיום הקונצרט תצטרף אל הסינפונייטה תזמורת הקונסרבטוריון לנגינה משותפת של הריקודים הרומניים של ברטוק. הערב כולו הוא ערב התרמה שהכנסותיו מיועדות לקונסרבטוריון באר שבע.

 

 

 

כמובן ששיתוף פעולה שכזה הוא מבורך ותורם רבות לקונסרבטוריון. הקשר המיוחד שלי עם מנהל הקונסרבטוריון יקי ראובן בא לידי ביטוי לא רק בעבודתנו החינוכית, אלא גם בשיתופי פעולה על במות הקונצרטים. לפני כשנתיים ביצענו ביחד עם סולני תל אביב את הקונצ'רטו לכינור ומנדולינה של ויולדי, כאשר עבורי זו היתה אחת מהופעותיי הבודדות כסולן בכינור. הנה הפרק השני מאותו ביצוע.

 

 

על חשיבות החינוך המוסיקלי

 

את תפיסתי בנושא חשיבות החינוך המוסיקלי חלקתי לא פעם כאן בבלוג, אך תמיד משמח אותי למצוא מאמרים נוספים המדברים על הנושא. הנה מאמר נפלא שמצאתי על נושא החינוך המוסיקלי וחשיבותו. כמה משפטים מתוך המאמר –

"בעולם של היום, חשיבותו של הידע כשלעצמו פחתה, ואילו מה שבאמת חשוב הם כישורי הלמידה: היכולת לאסוף מגוון רחב של נתונים, לחקור, להיות מוכן להתאמץ ולהתאמן גם כשלא פשוט, לחשוב בצורה עצמאית ויצירתית, להיות ביקורתי ולפתור בעיות. כישורים אלה מתפתחים במיוחד בלימודים ההומניים ובאופן מובהק – במוסיקה… מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן מצא כי מדענים מאופיינים בנטייה מובהקת לעיסוק במוסיקה כתחביב. נמצא כי מגמה זו חזקה במיוחד בקרב זוכי פרס נובל בתחומי המדעים (ר' הגרף למטה). במחקר אחר נמצא כי עיסוק אומנותי מפתח כישורים ההכרחיים להפתחות כמדען יצירתי… חוקרים מצאו כי מוסיקה מועילה לתלמידים בארבע קטגוריות עיקריות: (1) הצלחה חברתית והפחתת התנהגויות אלימות; (2) הצלחה בבית הספר, במיוחד בתחומי המדעים והמתמטיקה; (3) פיתוח אינטלגנציה; (4) הצלחה בחיים. למעשה, מוסיקה היא אחד המקצועות החשובים ביותר שניתן ללמד בבתי הספר מבחינה פיזית, רגשית, אינטלקטואלית, חברתית ורוחנית. חוקרי מוח מצאו כי נגינה בכלי מוסיקלי היא המקבילה המוחית להתעמלות לכל הגוף, שכן הנגינה מפעילה את מרבית המרכזים המוחיים…"

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

הערב זה קורה

התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה קמה לתחייה

IMG-20170119-WA0010

במשך עשרות שנים היתה בחיפה תזמורת סימפונית צעירה גדולה ומפוארת, שבה עברו אלפי ילדים ובני נוער. על כולם ניצח המנצח המיתולוגי של חיפה – אליעזר החתי. התזמורת הזו ידעה ימים גדולים, הופיעה בסיורי קונצרטים מוצלחים באירופה, השתתפה בפסטיבלים יוקרתיים, זכתה בתחרויות של תזמורות צעירות, ליוותה סולנים גדולים, הופיעה באולמות קונצרטים מלאים, ניגנה רפרטואר סימפוני מאתגר ותובעני וזכתה להרבה כבוד ותהילה. בשיאה מנתה התזמורת כ80-90 נגנים, שהיו מתכנסים באופן קבוע פעמיים בשבוע לחזרות. מעבר לנגינה המשותפת, הצד החברתי בתזמורת היה חשוב מאוד. במשך השנים נוצרו המון חברויות והיכרויות בתזמורת הזו, זוגות נוצרו שם כולל כאלה שכבר יש להם היום ילדים בני 20 פלוס. כילד חיפאי, גם אני זכיתי לנגן בתזמורת הזו בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. למדתי שם רפרטואר תזמורתי עשיר שכלל בין היתר את הסימפוניה הראשונה של ברהמס, השמינית של דבוז'ק, השלישית והשביעית של בטהובן, שחרזדה וקפריצ'יו ספרדי של רימסקי קורסקוב, החמישית של צ'ייקובסקי, ועוד. הכרתי שם הרבה אנשים נפלאים, ולמעשה במשך מרבית שנותיי שם רוב חבריי וחיי החברה שלי היו הנגנים בתזמורת. די מדהים!

כבר שנים רבות שהתזמורת הזו לא קיימת בעיר. הנגנים הצעירים בעיר משתתפים בהרכבים מצומצמים ובתזמורות מקומיות של הקונסרבטוריון או המוסד בו הם לומדים, אבל תזמורת עירונית אזורית גדולה כבר לא קיימת.

בחודש מרץ האחרון, ביום הולדתו ה87 של אליעזר החתי, קרה דבר מדהים. אחד מבוגרי התזמורת החליט לחגוג לאליעזר את יום הולדתו עם כל נגני התזמורת לדורותיה. חגיגת יומולדת לאיש שבזכותו כל כך הרבה אנשים נחשפו למוסיקה קלאסית. חגיגת יום ההולדת של אליעזר היתה גם פגישת מחזור מרגשת ביותר עם אנשים שלא התראו למעלה מ-20 שנה. לקראת הארוע הרבה מהבוגרים חזרו להיות בקשר, נוצרו קבוצות ווטסאפ ופייסבוק עם הרבה התכתבויות, תמונות וזכרונות. הארוע עצמו עורר בכולם זכרונות וגעגועים, והעלה אצלי את התהייה – למה בעצם שהתזמורת הצעירה לא תחזור לפעול.

בחודש יוני האחרון, מספר חודשים לאחר אותה חגיגת יום הולדת, אליעזר החתי נפטר. בזמן הלוויתו היה לי בדיוק קונצרט עם האנסמבל ששודר בשידור חי ברדיו. החלטתי להקדיש את אחת היצירות בתכנית לזכרו וכתבתי כמה שורות עליו, שאותן קראה בשידור חיותה דביר, מנחת הקונצרט. באזכרה בתום ה30 פגשתי שוב חלק מהבוגרים של התזמורת.

בעקבות פטירתו של אליעזר החלטתי להקים מחדש את התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה, ולקרוא לה על שמו של אליעזר. דיברתי על כך עם בנו רמי ובתו טלי, וקיבלתי מהם את ברכת הדרך. למעשה הפכתי את התזמורת של מגמת המוסיקה בתיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו חיפה, תזמורת שעליה אני מנצח כבר מספר שנים – לתזמורת עירונית שפתוחה לכל נגן צעיר מחיפה והסביבה.

החל מספטמבר האחרון התזמורת הסימפונית הצעירה מקיימת שתי חזרות בכל שבוע בבית הספר, והערב יתקיים קונצרט הבכורה של התזמורת. לקראת הקונצרט שוב התעוררה קבוצת הווטסאפ, בוגרים של התזמורת (כולל כאלה שיותר בוגרים ממני) הצטרפו לחזרות האחרונות כמתגברים, בוגרים רבים מתכננים להגיע עם משפחותיהם, פורסמו כתבות וידיעות רבות בעיתונות, וההתרגשות בשיאה.

אז הערב זה קורה, בשעה 20.00 במרכז קריגר בחיפה. הכניסה חופשית.

IMG-20170121-WA0004

התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי תבצע בקונצרט הבכורה שלה את היצירות הבאות:

רוסיני – הפתיחה הספר מסביליה

יחזקאל בראון – סרנדה מס. 2 פרק שלישי

ללו – סימפוניה ספרדית לכינור ותזמורת פרק ראשון. סולנית – הגר גרסאי

הופמייסטר – קונצ'רטו לויולה פרק ראשון. סולנית – איה נמליך.

שוברט – סימפוניה מס' 8 – הבלתי גמורה

ברהמס – ריקוד הונגרי מס' 16

התחלנו

התקופה העמוסה והמרגשת החלה. ממה התרגשתי בחזרה הראשונה שהיתה לנו הבוקר בהרכב המלא? למה החזרה הזו הזכירה לי את השנים הראשונות של האנסמבל? ומה גילינו – הקונסול של ארגנטינה ואני – בראיון שלי לקבלת הויזה לארגנטינה? על החוויות מתחילת העבודה לקראת סיור הקונצרטים של האנסמבל ולקראת קונצרטי פתיחת העונה שלנו

 

 

20160826_134107

הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין כסולן ומוביל בחזרה על עונות השנה של ויולדי, אותן הם יבצעו באחד מהקונצרטים בסאו פאולו

אחרי שלושה ימי חזרות עם מיתרים בלבד שבהן שילבנו בין הרפרטואר של פולין (מיתרים בלבד) לבין הרפרטואר של הסיור בדרום אמריקה, ובאמצע גם ראיונות אישיים עם הקונסול של ארגנטינה – היום לראשונה נפגשנו בהרכב המלא של האנסמבל (29 נגנים) לחזרה לקראת הסיור לדרום אמריקה. שמחתי לפגוש את כל הנגנים הבוקר לחזרה הראשונה של האנסמבל בהרכבו המלא. אחד מהם לא ראיתי כבר שנים (הקרנן זהר שיינדורף שרק חזר לארץ אחרי הרבה שנים באמריקה), את האחרים אני פוגש לעיתים רחוקות, כי לא שילבתי יותר מדי נשפנים באנסמבל לאחרונה. היה משהו מאד משמח במפגש הזה, שהזכיר לי את המפגשים של תחילת פרוייקטים בשנים הראשונות של האנסמבל. גם בזכות הכמות הגדולה של הצעירים שיש אצלנו, שחלקם ניגנו אצלי בתזמורות הצעירות עליהן אני מנצח בגבעתיים ובחיפה (כולל נגנית שרק לפני חודשיים סיימה את התיכון בחיפה שם ניגנה אצלי בתזמורת), וגם בזכות הרפרטואר שהוא רפרטואר סימפוני לגמרי שהרבה זמן לא ביצענו באנסמבל (בטהובן סימפוניה מס' 1, פרוקופייב הסימפוניה הקלאסית ומוצרט סימפוניית "יופיטר") – כל אלה גרמו לי להגיע לחזרה מאד נרגש וממוקד. החזרה היתה טובה, והרבה דברים השתפרו מהר במהלכה. היה ריכוז ומתח של עבודה אבל גם אוירה טובה ונינוחה.

הסימפוניה הראשונה של בטהובן בביצוע של האנסמבל מלפני 12 שנים

בשבוע שעבר היינו במקביל לחזרות האנסמבל גם בשגרירות ארגנטינה בקבוצות של כמה נגנים בכל יום. התהליך הזה נראה לנו בהתחלה מפחיד בגלל הטפסים והשאלונים והדרישות הרבות שלהם, כולל הדרישה להגיע לשם פיזית לראיון אישי עם הקונסול. אבל לשמחתנו, הם התחשבו בנו מאד, ניסו לזרז את הכל, והכי חשוב – הם היו נחמדים. הקונסול עצמו היה ממש נחמד, ובראיון שלי איתו ברגע ששנינו הבנו שיש לנו בנות באותו הגיל (שבעה חודשים ושמונה חודשים), הראיון לקבלת הויזה הפך לשיחה על הקטנטנות שלנו כשכל אחד מראה לשני תמונות.  מחר בבוקר קבוצה נוספת של נגנים תגיע לשגרירות ארגנטינה ואחר כך תצטרף אלינו להמשך החזרות. בכל בוקר השבוע נמשיך לעבוד – גם בהרכב מלא, גם בהרכב הקשתנים, גם בסקציות, ועל כל אחת מהתכניות שיש לנו, כולל התכנית לקונצרטי פתיחת העונה שלנו במוצ"ש הקרוב וביום ראשון בחיפה ובתל אביב. היום גם נפגשתי לחזרה עם אחד הסולנים בקונצרטים האלה – הפסנתרן הצעיר ליאור ליפשיץ, ונראה שיהיה קונצרט נהדר איתו ועם שני הסולנים הצעירים הנוספים. הנה הפרטים על הקונצרטים האלה

14063901_622188054628816_6111822259089412859_n

חוזרים לעבוד, חוזר לכתוב

לאחר הפסקה של כחצי שנה אני חוזר לכתוב בבלוג, וזה מרגש אותי. ויותר מכך, מרגשת אותי   העובדה שמחר אני מתחיל תקופה  אינטנסיבית וממושכת של חזרות וקונצרטים עם האנסמבל, ושיאה בקונצרטים באולמות הגדולים והמפוארים ביותר בדרום אמריקה, עם אחד מגדולי הצ'לנים בדורנו, מישה מאסקי, כסולן


הטיימינג שבחרתי לחזור לכתוב בבלוג אינו מקרי. האנסמבל עומד להתחיל עונה חדשה, ויותר מכך – חודש מלא בחוויות, וביניהן קונצרטים בארץ עם סולנים צעירים, קונצרטים בפולין עם סולנית צעירה, והשיא – סיור קונצרטים בדרום אמריקה עם הצ'לן מישה מאסקי. כל זה יקרה החל ממחר, וזו הזדמנות מצויינת עבורי לחזור לכתוב ולשתף את החוויות של האנסמבל ושלי בתקופה המרגשת הזו.

mischa-maisky-es-az-uj-magyar-kamarazenekar-original-60617

הצ'לן מישה מאסקי – ינגן איתנו בדרום אמריקה

אז מחר כאמור אנחנו מתחילים בחזרות, תחילה כמה ימים עם קשתנים בלבד, בתכנית שתכלול את הסרנדה למיתרים של אלגר, מוסיקת לילה זעירה של מוצרט, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך (עם הצ'לנית בת ה14 דניאל אקטע כסולנית בקונצרטים בארץ ובפולין ואחר כך מישה מאסקי בדרום אמריקה), ועוד כמה יצירות למיתרים. בהמשך יצטרפו אלינו  גם נגני כלי הנשיפה והטימפני לחזרות לקראת דרום אמריקה, כשבמרכז התכנית הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב והסימפוניה הראשונה של בטהובן.

הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב בביצוע מלפני 11 שנים

 בנוסף, נכין את סימפוניית יופיטר של מוצרט ולא פחות מארבע יצירות לצ'לו ותזמורת שננגן עם מאסקי – קונצ'רטו לצ'לו של היידן בדו מז'ור, וריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך ונוקטורן של צ'ייקובסקי. יש המון חומר ללמוד, וזמן העבודה אינו רב. בנוסף, נצטרך בין לבין להגיע לשגרירויות של חלק מהמדינות שבהן נופיע על מנת להסדיר את קבלת ויזות העבודה לנגנים, וגם זה תהליך לא פשוט.  ואם לא די בכך – יש לנו גם את קונצרטי פתיחת העונה בארץ, ממש לפני נסיעתנו. בקונצרטים האלה, שיתקיימו ב3 ו4 בספטמבר בחיפה ובתל אביב, נציין עשור לפטירתה של הפסנתרנית והמחנכת אסתר בלשה ז"ל, וניתן את הבמה לשני פסנתרנים צעירים זוכי תחרויות – ליאור ליפשיץ בן ה-12, תלמידו של דרור זמל בקונסרבטוריון שטריקר, ואמיר רון בן ה-15 שלומד אצל שרה טל בקונסרבטוריון גבעתיים. שניהם ינגנו קונצ'רטי לפסנתר של מוצרט – מס' 12 בלה מז'ור ומספר 9 במי במול מז'ור. סולנית נוספת שתופיע איתנו בקונצרטים אלה (וגם תיסע איתנו לפולין) היא כאמור הצ'לנית דניאל אקטע בת ה-14, שתנגן איתנו את כל נדרי של ברוך. בנוסף ננגן את הסרנדדה למיתרים של אלגר ואת אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי.

lgt_portrait36132_copy

הצ'לנית הצעירה דניאל אקטע. תנגן איתנו בארץ ובפולין.

מחכה לנו הרבה מאד עבודה, המון יצירות ללמוד, הרבה קונצרטים וכמעט חודש שלם לבלות ביחד בארץ ובחו"ל (הנסיעה תחל בפולין, ומשם לפרו, צ'ילה, ברזיל וארגנטינה). אני בטוח שתהיינה לנו חוויות רבות מהתקופה הזו ואני מצפה לה מאד. אמשיך לעדכן "מהשטח" במהלך החזרות והקונצרטים.

יוצאים לדרך

 

תלויים על הקיר

הופעות כסולן בכינור, קבלת פרס לנדאו בטקס מרגש, הופעה ראשונה והיסטורית עם תזמורת שש שנתית של ביה"ס לאמנויות בחיפה, וקונצרט מרגש שבו חברו נגני תזמורת התיכון לאמנויות לביצוע משותף עם סולני תל אביב. חודש עמוס בארועים עבר עלי.

 

FB_IMG_1454911674643

כל כך הרבה קרה בחודש האחרון. זה החל בקונצרט באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה, קונצרט ראשון השנה של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות בעיר "רעות" (לשעבר ויצ"ו). התזמורת, אותה הקמתי ב2012, הגיעה השנה לרמה מקצועית גבוהה ביותר, כפי שניתן היה להבחין בקונצרט הזה וגם בקונצרט המשותף שלה עם סולני תל אביב (בהמשך הפוסט), ובמיוחד בכלי הקשת. בקונצרט באודיטוריום הכט ביצענו את הפתיחה ואת הדואט פפגנו-פפגנה מ"חליל הקסם" של מוצרט, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במלואה, פרק אחרון מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, ולסיום – הופעה ראשונה והיסטורית של תזמורת שש שנתית, כאשר נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" הצטרפו אל תזמורת התיכון לביצוע משותף של הריקוד הסלבוני מס' 8 של דבוז'אק. זה היה מאד מרשים ומרגש, וניכר כי התזמורת עשתה התקדמות מאד גדולה בחדשים האחרונים. הנה כמה תמונות מהקונצרט.

IMG-20160104-WA0024

IMG-20160104-WA0013

IMG-20160104-WA0016

כעבור מספר ימים, היו לי שני קונצרטים יוצאי דופן ומרגשים – קונצרטים שבהם הופעתי כסולן בכינור עם אנסמבל סולני תל אביב. ביצעתי את הקונצ'רטו הכפול של פיאצולה בעיבוד של אריה ברדרומא לכינור וויולה. אריה היה גם הסולן בויולה. זה כמובן לא קורה לי הרבה שאני מופיע כסולן בכינור עם תזמורת, אבל הרגשתי בשני הקונצרטים שדווקא בזכות הניסיון הרב שצברתי על הבמה כמנצח, הייתי מאד משוחרר ועם הרבה ביטחון גם בהופעתי כסולן בכינור. הצלחתי בזמן הקונצרט להנות מהנגינה ולעשות מוסיקה ואפילו הייתי ספונטני בכמה מקומות. גם נוכחותם של מוסיקאים חשובים בקהל, כמו הכנר האסטוני אנדרס מוסטונן שהופיע לא מזמן עם האנסמבל, המורה שלי לכינור במשך שש שנים אירנה סבטלובה, ועוד כמה – לא הלחיצה אותי אלא דווקא הצליחה לגרום לי להיות במיטבי. סך הכל זו היתה חוויה נהדרת עבורי, ואני שמח מאד שעשיתי את זה (אריה ברדרומא היה זה ששכנע אותי להופיע כסולן עם האנסמבל). שני הקונצרטים זכו להצלחה גם בגלל התכנית הנפלאה שבנתה המנצחת ג'יזל בן דור והרבה בזכות הסולן בבנדוניאון חואנחו מוסליני. הנה כמה תמונות מהערב.

ינואר 2016 027

ינואר 2016 042

כעבור מספר ימים התקיים אחד הארועים המרגשים ביותר שהשתתפתי בהם – טקס הענקת פרס לנדאו. הגעתי לטקס עם 12 מנגני האנסמבל, שאיתם ביצעתי פרק מהדיברטימנטו ברה מז'ור של מוצרט, על רקע של תפאורה מרהיבה. אחר כך, בזמן ביצוע האריה למיתרים של באך הסתובבתי אל הקהל וסיפרתי לו את "סיפורו של האנסמבל" בשתי דקות. הערב כולו היה מרגש מאד, הוא החל בקבלת פנים בפואייה של מרכז "נא לגעת" ביפו, כאשר על הקירות היו תלויים תמונותיהם של הזוכים. במהלך קבלת הפנים פגשנו הרבה אנשים מכובדים (ביניהם עוזי דיין) ונהנינו מקייטרינג משובח. לאחר מכן היו צילומים משותפים של כל הזוכים עם עוזי דיין ועם לוסי אהריש מנחת הטקס. הטקס עצמו כלל הופעה או פרזנטציה של כל אחד מהזוכים מספר דקות. ולאחר הטקס, בקינוחים בפואייה, נשארו נגני האנסמבל לחגוג את הזכייה ולהצטלם ביחד. באמת ערב שכולו אופוריה – קבלת הוקרה שכזו במעמד מרגש שכזה. הטקס שודר כעבור מספר ימים בערוץ 2 בטלביזיה. הנה כמה תמונות מהארוע.

20160118_194644

FB_IMG_1453151860035

FB_IMG_1453151810750

IMG-20160118-WA0015

כבר למחרת הטקס התחלנו בחזרות לקראת התכנית הבאה שלנו – תמונות בתערוכה. התכנית כללה תזמור נפלא של יבגני לויטס ליצירה "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי, קונצ'רטו לצ'לו של היידן ותפילה של בלוך, שניהם בנגינה נהדרת של צביקה פלסר. בפתיחת הקונצרט הראשון מבין השלושה (בחיפה), ביצענו את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במשותף עם נגני התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. הנגנים הצעירים ישבו לצדם של נגני האנסמבל, והפגינו שליטה ורמת נגינה גבוהה מאד. הם הגיעו מוכנים לגמרי לאחר עבודה דקדקנית על כל ניואנס שעשינו מתחילת השנה, והשתלבו היטב ביחד עם האנסמבל. נגני האנסמבל ציינו את רמתם הגבוהה של הנגנים הצעירים, והמפגש כולו היה מהנה ומפרה לשניי הצדדים. הנה כמה תמונות מהפרוייקט.

ינואר 2016 014

ינואר 2016 041

והשבוע מתחיל פרוייקט חדש של האנסמבל -מחווה לפאול קליי. מתארחים אצלנו המנצח האוסטרי ארנסט הצל ודואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג. במרכז התכנית הסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, וכן ינוגנו שתי יצירות לשני פסנתרים ותזמורת – קונצ'רטו בדו מינור של באך, ו"מחווה לפאול קליי" של שנדור ורש. ותהיה גם הפתעה! הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש הקרוב בחיפה וביום א' בתל אביב.

FB_IMG_1454614305854

בחודש פברואר לי אישית אין קונצרטים עם האנסמבל, אבל יש לי הרבה עבודה עם תזמורות אחרות, וכמובן שאגיע גם לשמוע את האנסמבל בקונצרט הקרוב.