ומי לא בא? הסולן…

פוסט ראשון מסט. פטרסבורג

יצאנו לדרך במצב רוח טוב, לאחר פגישה וצ'ק אין בשדה התעופה בן גוריון אתמול בשעות הערב.

image

הטיסה של האנסמבל מתל-אביב לסט.פטרסבורג היתה טיסת לילה, ובגלל שהמטוס היה ריק, לכל נגן היתה שורה שלמה, וכולם ישנו בשכיבה על שלושה מושבים כמו על מיטות. בשש בבוקר היה צריך לגרד כמה נגנים (וגם אותי) כדי שנקום ונרד מהמטוס… אמנם זכינו בארוחת בוקר מיד עם הגיענו למלון, אבל זה היה רק על מנת לאפשר לעובדי המלון עוד קצת זמן עד שהחדרים שלנו יהיו מוכנים. סיימנו את ארוחת הבוקר והחדרים… עדיין בהכנה. וכך, אחרי לילה של נדודים הגענו למלון ובמקום להיכנס לחדרים חיכינו בלובי… וכשכבר קיבלנו את החדרים, במקום ללכת לישון היינו צריכים מיד לצאת לסיור בבית הכנסת של סט.פטרסבורג שאירגנה לנו הקהילה היהודית. אמנם היו כמה נגנים שבשל הנסיבות ויתרו על הסיור, אבל חלק מאיתנו השתתפו וזכו, למרות העייפות, לראות את בית הכנסת וקצת את העיר.

image

הגענו חזרה למלון, וגם אז לא הלכנו לישון, כי לאריק (המנכ"ל שלנו) ולי חיכתה עוד הפתעה – פגישה עם מנהל הפסטיבל. אחרי פגישת היכרות קצרה שבמהלכה גם קיבלנו את חוברת הפסטיבל והפוסטר של הקונצרט שלנו, הלכתי לאכול ארוחת צהריים, ולבסוף חזרתי לחדרי במלון והלכתי לישון שנת אחר הצהריים.

image

העמוד שלנו בחוברת הפסטיבל.

בינתיים הגיעו יתר הנגנים של האנסמבל – מגרמניה, אוסטריה וצ'כיה, אבל דווקא הסולן שלנו עמית פלד לא הגיע… עדיין לא ברור לי מה בדיוק קרה איתו – אם הוא לא עלה לטיסה או עלה לטיסה הלא נכונה,  אבל בינתיים הבנתי שהוא כבר בדרך ואמור להגיע בהמשך הלילה.
בשעה שמונה בערב נפגשתי עם ארבעת מובילי הסקציות של הקשתנים לחזרת מובילים לקראת החזרה התזמורתית מחר. מכיוון שלנגנים לא היו עמודי תוים, אילתרנו עם מה שמצאנו – כני ציור ושולחן הפכו להיות עמודי התוים שלנו.

image

החזרה, שבה עבדנו על יצירתו של אריה ברדרומא ועל הסימפוניה מס' 29 של מוצרט, היתה חזרה רצינית וטובה למרות היום הארוך והעייפות, ונמשכה כמעט עד אחת עשרה בלילה. ואז, בשעה מאוחרת זו, הלכתי עם עדיאל, יוליה וטלי, לאכול ארוחת ערב/לילה במסעדה איטלקית.

image

מחר צפוי לנו יום עמוס שבו נתכנס ביחד על הבמה באולם הפילהרמונית לחזרה כפולה, שתהיה מאד אינטנסיבית בגלל שנצטרך לדחוס בה את כל התכנית. במהלך היום גם צפויה לנו גם מסיבת עיתונאים לפתיחת הפסטיבל.

וכעת, בשעה אחת אחר חצות, אני מסיים את סיכום היום הראשון בסיור ופורש לישון.
אמשיך לדווח מחר.

מודעות פרסומת

שמחה גדולה, מוסיקה נהדרת, ציפייה להמשך.

הרבה שמחה ליוותה את החזרה הראשונה של האנסמבל, לקראת הקונצרטים שיחלו במוצ"ש. הדיברטימנטו הנפלא של ברטוק, הנגנים הנהדרים של האנסמבל והאוירה המיוחדת שיש אצלנו בחזרות – כל אלה יצרו אצלי ציפייה ודריכות לקראת המשך החזרות מחר בבוקר והקונצרטים שיבואו בעקבותיהם.

10269213_271323189715306_675114987735952256_o

חזרת האנסמבל, אתמול. צילמה רוני שיר

 

מצד אחד, החזרות של האנסמבל הן מאוד יעילות ומקצועיות. העבודה מרוכזת וממוקדת, עניינית ויעילה. מצד שני, האוירה תמיד טובה ויש אצלנו הרבה שמחה מהמפגש החברתי עם האנשים הטובים שלעיתים רק בפרוייקטים של האנסמבל זוכים לפגוש אחד את השני. אני תמיד משתדל שזה לא יבוא אחד על חשבון השני, ושביחד עם השמחה והכיף מהמפגש החברתי נעשה גם עבודה טובה ויעילה. נראה לי שבפרוייקט הזה זה מצליח.

כשהתחלנו לנגן את הדיברטימנטו של ברטוק בחזרה אתמול, היתה ישר הרגשה של עשייה מוסיקלית טובה עם הרבה התלהבות. המוסיקה של ברטוק נפלאה ומאוד מאתגרת, וזה כל מה שצריך בשביל לגרום לריכוז והתלהבות ראשוניים. גם הריקודים היווניים של סקלקוטס, עליהם עברנו בהמשך החזרה, הם נהדרים – כתובים היטב, וירטואוזיים ומאתגרים. במהלך החזרה היתה התקדמות מאוד גדולה, ומחר אנחנו ממשיכים בעבודה, תחילה בחזרות סקציה ואחר כך שוב כולם ביחד.

לאחר החזרה התזמורתית נפגשתי לחזרה עם הסולנית שלנו בתכנית – זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י. היה כיף לעבור על ה"סלבה רג'ינה" של שוברט – יצירה שהיא ממש פנינה. יצירתו של יבגני לויטס "עד מתי" למילים של יעקב ברזילי היא יצירה חזקה מאוד, המורכבת מחמישה שירים קצרים, כולם בנושא השואה. ובנוסף לשתי היצירות האלה עברנו על קטע ההפתעה שאנחנו מכינים לקהל – אריה משעשעת מאוד, שכמובן לא אגלה כאן של מי ומאיזו יצירה…

היום היה יום חופש לכבוד חג העצמאות והמנגלים, ומחר כאמור נמשיך בעבודה.

בפעם האחרונה שביצענו את הדיברטימנטו של ברטוק היינו צעירים יותר ב9 שנים… הנה הביצוע של הפרק הראשון מנובמבר 2005

עולם קטן

berlin philharmonic

הפילהרמונית של ברלין – אולם קונצרטים דיגיטלי

העולם בו אנו חיים משתנה כל הזמן. הכל מהיר יותר, הכל זמין יותר, הכל נגיש יותר מבעבר. בעידן האינטרנט, המרחק הגיאוגרפי בין בני האדם הופך לחסר משמעות. אנשים יכולים לתקשר, לדבר, לראות ולשמוע אחד את השני כל הזמן מכל נקודה בעולם.

בשנים האחרונות האינטרנט הפך להיות אמצעי שידור טלביזיוני, שבו כל אדם יכול לעשות שימוש אישי לשידור של כל דבר שעולה בדעתו. כמובן, שעל מנת לשדר באיכות גבוהה צריך תשתית, ציוד וכח אדם, אבל האפשרויות קיימות וניתן לעשות זאת אם רק רוצים ומוכנים להשקיע.

התזמורת הפילהרמונית של ברלין משדרת כבר מספר שנים את כל הקונצרטים שלה בערוץ אינטרנטי משלה. יש לה כמות גדולה מאד של מנויים בכל העולם, אשר תמורת סכום שנתי לא גבוה יכולים לצפות בקונצרטים ולהאזין להם מבלי שיצטרכו להגיע לברלין, ואפילו מבלי שיצטרכו לצאת מביתם. יתרה מכך, אותם המנויים יכולים לצפות בקונצרטים משנים קודמות מהארכיון של התזמורת, וכן בראיונות ותכניות ארוח אינטרנטיות עם נגני התזמורת, הסולנים והמנצחים. הפילהרמונית של ברלין היא לא התזמורת היחידה בעולם שעושה זאת, למעשה ישנם בעולם כבר הרבה מאד שידורי אינטרנט חיים של ארועי תרבות, ובאיכות גבוהה של וידאו, סאונד ובימוי.

זה נכון שאין תחליף לנוכחות באולם קונצרטים ולחוויה של האזנה לקונצרט מהאולם עצמו, אך מכיוון שאי אפשר להגיע לקונצרטים בכל מקום בעולם, ועצם היציאה מהבית לקונצרט (אפילו באותה העיר) כרוכה במאמץ רב (התארגנות עם הזמנים, בייביסיטר למי שיש ילדים, נסיעה, פקקים, מציאת חניה וכו'), האפשרות של רכישת מנוי לעונת קונצרטים באינטרנט עשויה להוות פיתרון לאנשים רבים שלא יכולים להגיע פיזית לקונצרט. גם אני באופן אישי פיספסתי הרבה מאד קונצרטים טובים שרציתי לשמוע, בגלל לוחות זמנים, מרחק גיאגרפי, זמן נסיעה וכו', ואם היתה לי האפשרות, הייתי צופה באותם הקונצרטים מהבית – בשידור חי או בצפייה חוזרת מאוחר יותר.

בארץ אין עדיין תזמורת שמשדרת את כל סדרת המנויים שלה באינטרנט. אנחנו מתכננים להיות הראשונים שיעשו זאת, ובקונצרט הקרוב של האנסמבל למנויים (בסוף חודש מרץ) נעשה שידור פיילוט באינטרנט, באמצעות U-Sophia, אתר אינטרנטי שמשדר אירועי תרבות מהעולם. כך נוכל לראות איך זה עובד, כמה אנשים צופים בנו בשידור חי ומה הפוטנציאל של זה (מבחינת מספר מנויים ומבחינה כספית). לקראת השידור נקיים מפגשים אינטראקטיביים עם הסולנים ועם נגנים המשתתפים בקונצרט, ונעלה איזשהו סרטון פרומו מתוך החזרות.

להערכתי, תוך מספר שנים מרבית התזמורות ישדרו את הקונצרטים שלהן באינטרנט, וכך למעשה כל אדם יוכל לעשות מנוי לא רק לתזמורת שמופיעה בעיר או בארץ שלו, אלא לאיזו תזמורת שהוא ירצה בכל נקודה על הגלובוס.

חמישה ימים אינטנסיביים

הפרוייקט האינטנסיבי של האנסמבל עם דוד גריילסאמר הסתיים ביום ראשון. האנסמבל עבד קשה, התוצאה היתה מצויינת.

20140125_210037

רק חמישה ימים נמשך הפרוייקט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר – שלוש חזרות ארוכות ושני קונצרטים. אבל אלה היו ימים אינטנסיביים ותובעניים מאוד לאנסמבל. התוצאה בקונצרטים היתה אנסמבל מאוד מגובש, עם ארטיקולציה חדה, צליל פריך ונגינה מאוד מוקפדת. היו בנגינה של האנסמבל בניצוחו של דוד המון ניואנסים – של ארטיקולציה, דינמיקה, אופי ותחושה, וכל אלה יצאו היטב לאורך כל הקונצרט.

20140126_214202

נהניתי מאוד מקטעי האופרה של ראמו שניוו חידוש מרענן על בימות הקונצרטים – זו מוסיקה שלא מנגנים אותה בארץ כמעט בכלל, והיא מוסיקה נפלאה ונוגנה נפלא. גם יצירתו של נמרוד סהר "ארבעה זמנים" היתה חידוש עבור קהל המאזינים. היו במוסיקה הזו צלילים ומצלולים שקהל הקונצרטים אינו מורגל בהם, כמו מיקרוטונים או מולטיפוניקס (אקורדים של יותר מצליל אחד המופקים ע"י כלי הנשיפה). האנסמבל עבד קשה מאוד על מנת ללמוד את היצירה הזו, אך בסופו של דבר הביצוע היה מאוד מרשים והמוסיקה התקבלה יפה ע"י הקהל (ללא שריקות בוז כפי שחווינו בשנה שעברה עם יצירתו של עמית גילוץ).

20140125_224014

השיא של הקונצרט מכל הבחינות היה הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 של מוצרט, שאותו דוד ניגן פשוט נפלא. הוא אלתר את כל הקדנצות והכניס בהן ציטוטים מראמו ועד גרשוין, הנגינה שלו היתה חופשית ומלאת דמיון, והאנסמבל הגיב בהתאם ונשמע מאוד משוחרר, מלא חיים ומוסיקלי.

הקהל הגיב בתשואות רמות, וזכה להדרן לסיום הקונצרט.

20140126_223226

לאחר הקונצרט בתל-אביב המשכנו, כמיטב המסורת, לבית קפה בקרבת מקום לחגוג את סיום הפרוייקט ולהיפרד מדוד.

1548073_10201407339974901_72122851_o

יום לפני הקונצרט הראשון, כפרומו לקונצרטים, שודר בערוץ 2 הראיון איתי בתכנית "יצירה מקומית". הנה הקטע במלואו.

 

בפוסט הבא – על התזמורת המאוחדת חיפה-גבעתיים שאיתה אני יוצא לפסטיבל בגרמניה בחודש מרץ.

היה כיף, עכשיו אני רוצה עוד

ההופעה שלי בכינור שלשום בהיכל התרבות אור עקיבא, לראשונה מזה כשלוש שנים, עברה בהצלחה. נהניתי מאוד לחזור לנגן מול קהל, הרגשתי טוב, עשיתי מוסיקה, ועכשיו אני רוצה עוד… וגם – החזרות של האנסמבל עם דוד גריילסאמר החלו שלשום, והבוקר כבר החזרה הגנרלית. הקונצרטים החל ממוצ"ש.

כיף לנגן כינור ולהופיע מול קהל. ממש נהניתי ביום רביעי בהופעה בהיכל התרבות אור עקיבא, שם ניגנתי עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה של דבוז'אק. הלך טוב, היה בינינו חיבור מוצלח ותאום מוסיקלי טוב. והתחושה של הפקת הצליל מהכינור באמצעות שתי הידיים שלי, הפקת הגוונים והצבעים השונים לפי המוסיקה – זו תחושה נהדרת. זו כמובן תחושה שונה מאוד מאשר בניצוח (שם למרות שאני משפיע על התזמורת אני לא יוצר את הצליל בעצמי). ההופעה שלשום עשתה לי חשק להופיע עוד בכינור. אמנם אני לא יכול ללמוד כיום יצירות מסובכות מדי או יצירות שאף פעם לא ניגנתי, וזה מגביל את הרפרטואר שאיתו אני יכול להופיע, אבל עדיין יש מספיק יצירות שהיו אצלי בעבר "בידיים" ואוכל ללמוד אותן שוב, במידה ואחליט ללכת על זה.

המפגש המוסיקלי באור עקיבא עסק בדבוז'אק ובמוסיקה שהוא כתב בשנותיו באמריקה. באמצעות קטעי מוסיקה שהשמעתי, הראיתי לקהל את הדמיון בין כמה מיצירותיו של דבוז'אק מהשנים האלה לבין שירי הנשמה האמריקאיים – הspirituals. אך יחד עם ההשפעה האמריקאית, יש ביצירות אלה המון נוסטלגיה וגעגועים למולדתו בוהמיה. השמעתי גם כמה דוגמאות מיצירות מוקדמות יותר של דבוז'אק, ולאחר כל אלה עברתי אל הסונטינה, שהיא היצירה הקאמרית האחרונה שהוא חיבר באמריקה. תחילה דיברתי קצת על המוסיקה, ולאחר כמה הדגמות מכל פרק – ביצענו את היצירה. זה היה מפגש מאוד מהנה לקהל ולי, וכאמור, עשה לי חשק להמשיך להופיע בכינור.

20140122_115925

ובמקביל – האנסמבל עובד בימים אלה באינטנסיביות עם הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר, לקראת קונצרטים שיחלו מחר בערב (מוצ"ש 25.1). ביקרתי בחזרה הראשונה וראיתי את העבודה היסודית והדקדקנית שדוד עשה עם האנסמבל, ההקפדה על כל ניואנס של ארטיקולציה, דינמיקה והרבה עניינים סגנוניים. האנסמבל משתף פעולה יפה ומגיב היטב. הבוקר מתקיימת החזרה הגנרלית בקונסרבטוריון שטריקר והיא פתוחה לקהל. החזרה מסתיימת בשעה 14:00. הקונצרטים יתקיימו מחר, 25.1 בשעה 20:30 באודיטוריום רפפורט בחיפה, וביום ראשון, 26.1 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב.

20140122_150152

והיום בשעה 14:00 תשודר בערוץ 2 תכנית התרבות יצירה מקומית, בה אני מתארח ומספר על האנסמבל ועל הקונצרטים הקרובים עם דוד גריילסאמר. מוזמנים לצפות.

ליבי איתך אינאס

את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לחברתי היקרה, הזמרת אינאס מסאלחה, שבתוך שלושה ימים איבדה שני אנשים יקרים – את סבא שלה ואת רחל צור שהיתה לה כמו אמא. וכל זה קרה דווקא אחרי מאורע משמח מאוד – היא התארסה לבן זוגה ג'ון רודג'ר. אינאס יקירתי, ליבי איתך באבלך.

1455082_10152429071949535_776019135_n

את רחל צור הכרתי מאז שאני מכיר את אינאס – בערך שלוש שנים. רחל אירחה אותה, גידלה אותה, תמכה בה והיתה לה חברה ואם. רחל היתה האור בחיים של אינאס. היא הגיעה כמעט לכל קונצרט שלה, היתה לצידה תמיד – גם בשמחות וגם בעיתות משבר. רחל היתה אשה טובה, חמה ולבבית, שלמרות שההיכרות שלי איתה לא היתה עמוקה, מאוד אהבתי אותה.

1002457_10152500674734535_582879486_n

רחל צור

ביום ראשון האחרון אינאס הגיעה לשטריקר כדי לפגוש אותי לפני הקונצרט של הרקויאם של מוצרט. היא הגיעה לאולם קורנת ומאושרת ביחד עם בן זוגה ג'ון רודג'ר, וסיפרה לי בשמחה שהם התארסו. יחד איתם הגיעה רחל, שגרה ממש מול שטריקר, והיא גם מנויה של האנסמבל. רחל נשארה לקונצרט, אינאס וג'ון נסעו צפונה. ביום רביעי בצהריים נפגשתי עם אינאס בחיפה כדי להשלים קצת פערים, אחרי זמן רב שלא יצא לנו לדבר. הפגישה החלה עם הרבה שמחה – אינאס שיתפה אותי בהתרגשות שלה מהאירוסין ואני שיתפתי אותה בחוויות הטובות שלי מהפרוייקט של הרקויאם שהסתיים יומיים קודם לכן. אבל פגישתנו המשמחת הסתיימה בטלפון שבו אינאס התבשרה שסבא שלה נפטר. וכך, עם העצב מהבשורה שהיא קיבלה – נפרדנו. למחרת התקשרתי אליה לשמוע איך היא ואיך המשפחה.  היא לא היתה זמינה אבל כתבה לי שמצאו את רחל מחוסרת הכרה ושהיא בדרך אליה. בהמשך התעדכנתי שהיא בבית חולים בתרדמת, והערב אינאס הודיעה לי שרחל נפטרה. כמה עצוב. שתי מכות כואבות כל כך בתוך שלושה ימים.

רחל תמיד התמוגגה לראות את אינאס על הבמה, ובפעמים שאינאס הופיעה ביחד איתי (ביוני האחרון עם האנסמבל ובאוגוסט עם תזמורת מבאזל), רחל היתה מאושרת ונרגשת. אבל בפעם הבאה שנופיע ביחד, אינאס ואני – ביוני הקרוב – רחל לא תהיה בקהל. היא תאזין לנו מלמעלה…

אינאס יקירתי, ליבי איתך באבלך. שלא תדעי צער.

הערב הרקויאם בפעם האחרונה

אחרי שני קונצרטים מרגשים ומוצלחים מול אולמות מלאים בחיפה (הכנסיה היוונית-אורתודוכסית) ובת"א (קונסרבטוריון שטריקר), הערב יהיה הביצוע האחרון שלנו לרקויאם של מוצרט. סולני תל-אביב, מקהלת זמרי קולגיום, והסולנים – הדס פארן, שחר לביא, גיתאי פישר ואסף לויטין.

1498762_227388187442140_1738434278_o

לבצע את הרקויאם של מוצרט זו חוויה בלתי רגילה. לנצח על תזמורת נהדרת ומקהלה נפלאה (ששתיהן שלי), ועם ארבעה סולנים פנטסטיים, זה לוקסוס שלא כל אחד זוכה בו. לנצח על הרקויאם של מוצרט עם כל אלה בכנסיה עם אקוסטיקה טובה, כפי שהיה שלשום בחיפה, זה חלום. ואכן, אנחנו נמצאים בתוך חלום, שהערב יסתיים עם הביצוע האחרון שלנו לרקויאם של מוצרט, באולם וייל בכפר-שמריהו. הרגשה של התעלות מלווה את הקונצרטים האלה. אני מרגיש שכל אחד נותן מעצמו את המקסימום למען המוסיקה הנשגבת הזו. בכל קונצרט המוסיקה נשמעת נפלא מחדש. אני מאוד גאה במקהלת זמרי קולגיום שנשמעת פשוט מעולה. עברנו ביחד כברת דרך בשנתיים שלי איתם, ובשבוע האחרון איכשהו המון דברים מתחברים ומתגבשים ביחד, והכל זורם באופן טבעי ונכון איתם. באמת תענוג גדול! איזה כיף שהערב יש עוד קונצרט. כמה חבל שהוא יהיה האחרון…

1534776_227388190775473_432380550_o