לקראת עונת 2014-15 (2) – היצירות הגדולות של העונה

למרות שבמשך שנים רבות האנסמבל היה מזוהה עם נגינת הסימפוניות של היידן, ובתכניות רבות היתה לפחות סימפוניה קלאסית אחת – העונה יביא האנסמבל כמה וכמה יצירות מרכזיות שאינן דווקא מהמאה ה18, אלא יצירות רומנטיות מהמאה ה19, כולל יצירה פוסט רומנטית אחת, וגם יצירה ווקאלית בארוקית גדולה, ויצירה אחת מרכזית של מלחין ישראלי. פוסט שני בסדרה, לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב.

Haydn
יוזף היידן.

אחת הדילמות שלי בבניית תכנית קונצרטים היא – מה תהיה היצירה "המרכזית"? מה תהיה אותה יצירה שבשבילה הקהל יבוא לקונצרט? בתזמורות סימפוניות, זו כמעט תמיד יצירה מהמאה ה19 – סימפוניה של דבוז'אק, מנדלסון, שוברט, מאהלר, ברוקנר, צ'ייקובסקי, או יצירה ווקאלית גדולה של מלחין מהמאה ה19 או ראשית המאה ה20. יצירות מסוג זה ממלאות בד"כ את חלקו השני של הקונצרט, ואחריהן הקהל יוצא מהאולם בהרגשה שהוא קיבל "מנה עיקרית" גדושה, ומזמזם את המלודיות של אותה היצירה בהנאה.

באנסמבל כמו סולני תל-אביב, את מרבית היצירות התזמורתיות של המלחינים שציינתי לא ניתן לנגן בגלל גודל ההרכב. המלחין שהכי מתאים ביצירותיו התזמורתיות לגודל האנסמבל הוא יוזף היידן. הסימפוניות של היידן (104 במספר) כתובות להרכב לא גדול של מיתרים עם תוספות של כלי נשיפה בהרכבים שונים, החל משני אבובים ושתי קרנות ועד הרכב של 12 נשפנים וטימפני. המוסיקה של היידן מאוד תוססת, רעננה, מלאת חיים, הומור, הפתעות ודרמה, ולכן גם מאד מתאימה לאופי של האנסמבל ושלי. ואכן, בתכניות קונצרטים רבות של האנסמבל היצירה המרכזית היתה – סימפוניה של היידן. האנסמבל כבר ביצע קרוב ל30 סימפוניות של היידן, הרבה מהן בביצועים מלהיבים ויוצאי דופן שזכורים לי היטב.


זהו פרק המנואט מתוך סימפוניה מס' 74 בביצוע האנסמבל

בשנים האחרונות, על מנת לגוון את הרפרטואר, ולרענן את מאגר המלחינים והסגנונות של האנסמבל, התחלנו לבצע גם לא מעט יצירות מתקופות אחרות ומז'אנרים שונים, עד כמה שניתן במגבלות ההרכב של האנסמבל. החיבור עם מקהלת זמרי קולגיום אפשר לנו לבצע רפרטואר ווקאלי נפלא כמו הרקויאם של פורה והרקויאם של מוצרט, וכן יצירות ווקאליות של שוברט, מנדלסון ומלחינים ישראלים (ביניהם עודד זהבי שזכה לאחרונה בפרס ראש הממשלה, ונעם סיון, שיצירתו "מוות ולידה" זכתה להצלחה אדירה).

גם בעונה הקרובה נבצע כמה יצירות ווקאליות מרכזיות. את ה"גלוריה" של ויואלדי נבצע עם מקהלת זמרי קולגיום, בחודש דצמבר הקרוב, ואת יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לפי טקסטים של מיריק שניר – נבצע עם אנסמבל זמרי מורן ביחד עם מקהלת מורן הצעירה בחודש פברואר 2015. כמו יצירתו של נעם סיון, גם היצירה של חיים פרמונט היא יצירה מרכזית באורכה ובמימדיה, התכנים ביצירה הם רציניים ולעיתים קשים, ומבטאים את התחושות, החרדות וההוויה של רבים מילדי ונוער ישראל בימים אלה (אבל בלי פוליטיקה)! בהחלט יצירה ששווה לבוא בשבילה לקונצרט. אספר עליה עוד בפוסט שיוקדש ליצירות הישראליות באנסמבל, בשבוע הבא.

יצירות מרכזיות נוספות בתכנית, אשר אינן מהתקופה הקלאסית – הסרנדה הנפלאה של דבוז'אק לתזמורת כלי-קשת, אותה ביצענו בעבר פעם אחת, בהקלטה שממנה יצא אחד התקליטורים המוצלחים של האנסמבל; הסימפוניה החמישית של שוברט, אותה נבצע בקונצרט פתיחת העונה בספטמבר הקרוב; ולראשונה באנסמבל, נבצע את הסימפוניה הרביעית של מאהלר! כמובן שאת היצירה הזו בגרסתה המקורית לא ניתן לבצע באנסמבל, אך קיימת גרסא של היצירה לתזמורת קאמרית, ואותה נבצע בחודש נובמבר הקרוב.


הפרק האחרון מהסימפוניה החמישית של שוברט בביצוע של האנסמבל מנובמבר 2007

כמובן שתהיינה גם סימפוניות קלאסיות בתכנית האנסמבל – סימפוניה מס' 30 של היידן, וסימפוניה מס' 33 של מוצרט, ועוד יצירות קלאסיות רבות בסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה", סדרה שעליה ארחיב באחד הפוסטים הבאים.

הפוסט הבא בסדרה יעסוק בסולנים הישראלים שאותם נארח העונה באנסמבל.

יוצאים לדרך

החזרות הסתיימו. התחושה טובה. במוצ"ש יוצאים לדרך.

ארבעת ימי החזרות הסתיימו, וההרגשה באנסמבל לקראת הקונצרטים טובה מאוד. היום מתפרסמת בגלובס המלצה של עומר שומרוני לקראת הקונצרטים ובה נכתב

"אנסמבל סולני תל-אביב, שהוכתר פה לא פעם כהרכב הקאמרי הטוב בארץ, פותח את העונה בקונצרט מסקרן במיוחד. ייחודו של הקונצרט הוא בשילוב מרכיב קולי משמעותי: ישתתפו בו זמרים סולנים וההרכב הקולי "אנסמבל זמרי מורן", המוכר מהופעות קודמות כמעולה.

למה ללכת: מדובר בתזמורת הקאמרית הטובה בארץ.

למה באמת ללכת: הופעה של סולני תל-אביב עם הרכב קולי היא עניין נדיר."

ובנוסף, בראיון של יוסי שיפמן לאתר הבמה לקראת הקונצרט מספרת שולי ווטרמן, הויולנית הראשונה שלנו

"בקבוצת הנגנים שהקימה את התזמורת, כולם היו חברים של ברק מבית הספר, מן הצבא, וכולם היו חברים בהרכבים קאמריים. היום בחלוף עשור המצב שונה יש אימהות עם ילדים המנגנות לצד צעירים שמשרתים בצה"ל. הרוח שונה אבל האיכויות הקאמריות נשמרות… בתכנית החדשה השילוב עם קולות זמרים (מקהלת מורן) במיסה של שוברט או היצירה הפנטסטית שחיבר נעם סיוון, חושפות אותנו לגישה אחרת. נכון שההכנה אינה תואמת את ההרכב הקאמרי המצומצם שבו כולם עובדים יחד מן הרגע הראשון. כאן המקהלה התכוננה בעבודה שלה ואנחנו באנסמבל ונפגשנו לאחר השלבים הראשונים ( כמו בהכנה של אופרה למשל, כאשר כל אחד מן המרכיבים עובד עצמאית עד לחזרות האחרונות) אבל החשיפה ההדדית מוציאה מאיתנו יכולות חדשות אחרות וזה מרתק".

הכל מוכן. מחכים לכם במוצ"ש ברפפורט בחיפה וביום א' במרכז עינב בתל-אביב

פותחים את העונה בעקבות הטרגדיה

עונת 2010-2011 שלנו הסתיימה כזכור בהלם וטרגדיה, עם מותו בטרם עת של נגננו היקר והאהוב הכנר מתן גבעול ז"ל (בגיל 28 בלבד), ממש ביום הקונצרט החגיגי לסיום העונה במאי האחרון. את עונת המנויים הקרובה נפתח באודיטוריום רפפורט בחיפה בקטע לזכרו של מתן, ועם יצירה לטקסטים של דני כהן ז"ל שנפל בגיל 21 בעת שירותו הצבאי. פוסט שלישי בסדרה על העונה הקרובה של סולני תל-אביב

מתן גבעול ז"ל

באותו ערב טרגי במאי 2011 (ליתר דיוק, בדיוק היום לפני שלושה חודשים, ב22 במאי) היינו אמורים לבצע את קונצרט סיום העונה החגיגי, עם הרמת הכוסית המסורתית בסיומו. זה כמובן לא קרה. ביצענו עם זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול רק את הקינה "כשאנוח באדמה" מתוך האופרה "דידו ואנאס" מאת פרסל, תוך התייפחות ובכי קורע של כל הנגנים ושלי. ביתר הערב הופיע שול בליווי צ'מבלו ופסנתר בלבד. זה היה ערב עצוב וכואב, בו התבשרנו על מותו של מתן גבעול ז"ל, שהיה אמור לנגן איתנו בקונצרט אליו הוא לא הגיע.

את קונצרט הפתיחה של עונת 2011-2012 נפתח בקטע לזכרו של מתן ז"ל, שעליו אכריז בפתיחת הערב. בהמשך נבצע את היצירה "ביתן הבדידות" למקהלה ותזמורת מאת המלחין נעם סיוון, לטקסטים של דני כהן ז"ל. זו יצירה שיש לה קשר מסוים למתן גבעול ז"ל. דני כהן – מוסיקאי, קלרניטן, מלחין ומשורר מחונן, בוגר ביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה – נפל אף הוא בטרם עת (בגיל 21 בלבד) בעת שרותו הצבאי, כחודש לפני שחרורו בינואר 1999. את הטקסטים שלו ערך והלחין חברו המלחין נעם סיוון. האנסמבל כבר ביצע בעבר את "ביתן הבדידות", בהשתתפותו של מתן גבעול ז"ל, במסגרת "עלי שיר" – מפגשים מוסיקליים על שם דני כהן, בפברואר 2010. מתן גם שיתף פעולה עם אחיו של דני כהן – נדב (שניגן אף הוא באנסמבל סולני תל-אביב בעבר), במסגרת אנסמבל מיתר ובמסגרות שונות.

קונצרט הפתיחה של עונת המנויים הקרובה יהיה, אם כן, קשור במידה רבה לערב הסיום של העונה החולפת. פרט ל"ביתן הבדידות" האנסמבל יבצע עם אנסמבל זמרי מורן שתי מיסות – מיסת "העוגב הקטנה" של היידן ומיסה בסול מז'ור של שוברט. יצירה נוספת שנבצע באותו ערב היא חמישיית המיתרים בדו מינור של מוצרט ק.406, אותה ערכתי ועיבדתי לתזמורת מיתרים. את העיבוד הזה ביצענו לפני מספר שנים באנסמבל. זו יצירה מאוד תזמורתית, ומוצרט בעצמו כתב אותה בהתחלה כסרנדה לכלי נשיפה, כך שיש לה צלצול תזמורתי עשיר.

הקונצרטים יתקיימו בסוף אוקטובר בחיפה, תל-אביב ועין החורש.

בפוסט הבא – על סדרת הקונצרטים החדשה שלנו בכפר-שמריהו שתחל בנובמבר הקרוב.

חגיגה חיפאית בחג המוסיקה הישראלית

מה משותף לנעם סיוון, דניאל עקיבא, איתן שטיינברג, דני כהן ז"ל, וכן לכמה מנגני האנסמבל ולי? זוהי רשימה מכובדת של מוסיקאים, מלחינים, משוררים ומבצעים אשר עברו במגמת המוסיקה הנפלאה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה, כתלמידים, כמורים, כמחנכים. בקונצרט של האנסמבל במסגרת חג המוסיקה הישראלית ב3.10.2011, מיד עם שובנו מסלוניקי, כל השמות האלה יככבו. הקונצרט יתקיים בחיפה ויועבר בשידור חי בקול המוסיקה. פוסט שני בסדרה על העונה הקרובה של האנסמבל

סולני תל-אביב עם אנסמבל זמרי מורן לאחר הביצוע הקודם של "ביתן הבדידות" של נעם סיוון פברואר 2010

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, העונה הקרובה צפויה להיפתח באינטנסיביות. למחרת שובנו מהקונצרט בסלוניקי, עליו כתבתי כאן, כבר נהיה על הבמה באודיטוריום רפפורט בחיפה לקונצרט שיחתום את יום הארועים של חג המוסיקה הישראלית בחיפה ויועבר בשידור חי בקול המוסיקה.

הקשר של הקונצרט לעיר חיפה אינו רק במיקומו הפיזי, אלא גם בתכנית, במלחינים ובמבצעים. למעשה זו תהיה חגיגה חיפאית של ממש, שבמרכזה דמויות מפתח ממגמת המוסיקה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה. אני עצמי יליד חיפה ובה גדלתי והתחנכתי. את החינוך המוסיקלי שלי קיבלתי, בין היתר, בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה. מגמת המוסיקה בבי"ס זה היא לדעתי הטובה בארץ, הן בזכות צוות המורים הנפלא שכולל מוסיקאים בכירים כמו פרופ' חיים פרמונט ופרופ' ינעם ליף מהאקדמיה בירושלים, הן בזכות תכנית הלימודים המצויינת שאינה מתמקדת רק בצד האינסטרומנטלי-ביצועי, אלא שמה דגש גם על תחומים מוסיקליים חשובים לא פחות כמו אילתור, קצב, קומפוזיציה, ניצוח וכו', והן בזכות האוירה החיובית, התומכת והמעודדת, אוירה שיוצרת אצל התלמידים אהבה אמיתית למוסיקה, אותה הם לוקחים איתם לכל חייהם. כיום יש לי גם הזכות להיות חלק מצוות המורים במגמת המוסיקה הזו, כמדריך הרכבים קאמריים וכמרכז המוסיקה הקאמרית. מרכז המגמה, אשר הקים אותה לפני 25 שנה הוא דניאל עקיבא. רבים מנגני אנסמבל סולני תל-אביב בעבר ובהווה הם בוגרים של בי"ס זה – תמי ושולי ווטרמן, עמית לנדאו, ניר קומפורטי, יעל שפירא, נעם חיימוביץ', שי גליק, עופר קנטי, ועוד.

נעם סיוון, מהבוגרים המוכשרים ביותר של המגמה בויצ"ו, אשר השלים את לימודי הדוקטורט שלו בביה"ס ג'וליארד בניו-יורק, כתב את יצירתו "ביתן הבדידות" לטקסטים של חברו דני כהן ז"ל. דני כהן – מוסיקאי, קלרניטן, מלחין ומשורר מחונן, בוגר ביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה אף הוא, נפל בעת שרותו הצבאי, כחודש לפני השחרור (בינואר 1999). את היצירה "ביתן הבדידות" ביצענו בפברואר 2010 במסגרת "עלי שיר" מפגשים מוסיקליים ע"ש דני כהן ז"ל, ועל הביצוע המרגש ההוא כתבתי כאן בבלוג.

נעם סיוון

יצירתו של המלחין דניאל עקיבא, מרכז מגמת המוסיקה בבי"ס ויצ"ו, "ממעמקים קראתיך" למקהלה, מיתרים ואבוב אובליגטו, עפ"י טקסטים מספר תהילים קי"ז וקי"ח, תבוצע בבכורה עולמית בקונצרט זה. בעונה שעברה ביצעתי שתיים מיצירותיו של דניאל עקיבא – "סרינה מזמרת" עם תזמורת נתניה הקאמרית-הקיבוצית וזמרת הסופרן רונית וידמן-לוי, וביצוע בכורה ליצירתו "קדושה ומלכות" עם אנסמבל סולני תל-אביב וזמרת הסופרן רונית וידמן-לוי. זו תהיה היצירה המקהלתית הראשונה של דניאל עקיבא עליה אני מנצח, ואני מאוד נרגש לקראת ביצועה.

דניאל עקיבא

מלחין נוסף עם קשר חיפאי שישתתף בחגיגה הוא איתן שטיינברג, לשעבר חבר בצוות ההוראה במחלקה למוסיקה באוניברסיטת חיפה וכמובן – איך לא – בתיכון ויצ"ו חיפה. יצירתו "רעוא דרעוין" (Rava Deravin) לטקסטים בשפה הארמית, תבוצע בבכורה עולמית בגרסתה התזמורתית ע"י הזמרת אתי בן-זקן עם האנסמבל.

וגם יצירתו של גורי אגמון, קונצ'רטו גרוסו לחליל, אבוב, בסון, קרן ומיתרים, שתבוצע בבכורה עולמית בקונצרט, קשורה למגמת המוסיקה הנפלאה של תיכון ויצ"ו, שכן היא נכתבה בפיקוחו ובהדרכתו של פרופ' ינעם ליף (מצוות המורים של המגמה), והוקדשה לו. עוד בתכנית – יצירות למקהלה של איל באט ויחזקאל בראון.

זו תכנית קשה ומאתגרת מאוד – שלוש יצירות בביצועי בכורה, שלכל אחת מהן קשיים טכניים ומוסיקליים רבים. נצטרך לעבוד קשה, כאשר באמצע העבודה נעשה כאמור פסק זמן לשלושה ימים וניסע להופיע בסלוניקי עם תכנית שונה לחלוטין. לא פשוט בכלל…