רמה בינלאומית גבוהה ביותר

חוויה בצפון הארץ

בשבועיים האחרונים נסעתי כמה וכמה פעמים לקיבוץ אילון שבצפון המדינה, להשתתפות בקורס הקיץ "קשת אילון" שהתקיים זו השנה ה-28. בכל אחת מהפעמים נסעתי למטרה אחרת – הנסיעה הראשונה היתה על-מנת לבחון מועמדים מבין משתתפי הקורס לנגינת סולו עם סולני תל אביב בקונצרטי הגאלה, הנסיעה השנייה היתה על-מנת לקיים חזרות אינדיבידואליות עם הסולנים הנבחרים, וכן עם אנסמבל קשת אילון על יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70", בפעם השלישית הגעתי לאילון על מנת לנצח על אנסמבל קשת אילון בקונצרט שבו ביצענו את "ישראל 70" של אריה ברדרומא. בפעם הרביעית הגעתי ביחד עם אנסמבל סולני תל אביב כולו לקיבוץ אילון, ושם קיימנו חזרה עם הסולנים, ואח"כ בתזמורת משותפת עם כל משתתפי הקורס על היצירה "ישראל 70". לאחר החזרה הוזמן האנסמבל להצטרף לארוחת ערב חגיגית (ואיכותית) לסיום הקורס, ולאחר מכן לנגן בערב הגאלה שהתקיים בקיבוץ אילון לסיום הקורס. למחרת כמובן הופענו שוב בערב הגאלה החגיגי, שהתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב וחתם את הקורס. כל החוויה באילון היתה נהדרת – הארוח, התנאים, הארגון המופתי ומעל הכל הרמה הגבוהה של המורים והמשתתפים. בנוסף לכל אלה גם ניצלתי את הביקורים באילון כדי ליהנות מהמקום השקט והקסום הזה, וטיילתי שם קצת עם משפחתי.

פגישה מקרית עם ליאה ז'ו בת ה-11 ואחיה, במהלך טיול עם משפחתי בקיבוץ.

 

הסולנים שנבחרו להופיע איתנו היו הצ'לן יסמאל גררו בומבוט מקובה, הכנרת קנון מיאשיטה מיפן, הכנרת הבריטית-סינית בת ה-11 ליאה ז'ו (שגם תופיע איתנו בעונת הקונצרטים הקרובה כסולנית), הכנר הישראלי בן ה-15 מיכאל שחם (שגם הוא יופיע איתנו העונה כסולן), והכנרת אלינה קורואדובה מרוסיה. לכל אחד מהסולנים היה סגנון שונה, והחוויה בעבודה עם כולם היתה מעניינת מאד גם לאנסמבל וגם לי.

מיכאל שחם עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה שרית עוזיאלי

 

ליאה ז'ו עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הנגינה המשותפת בתזמורת הגדולה לסיום היתה חוויה יוצאת דופן. המאסה הגדולה של הנגנים המוכשרים יצרה מצד אחד צליל עצום ומלא, ואפקט מרשים ומרגש, ומצד שני הציבה לי אתגר גדול – להחזיק את הכל ביחד ובתאום. היצירה של אריה ברדרומא, למרות שהיא מבוססת על שירים ישראליים מוכרים, לא היתה קלה לביצוע ודרשה לא מעט עבודה. בסופו של דבר, אחרי חזרות עם כל גוף בנפרד, ועם שני הגופים ביחד, כשהגענו לקונצרט הגאלה בתל אביב הכל התחבר לביצוע שלם ומרשים.

אנסמבל קשת אילון ביחד עם סולני תל אביב ביצירה "ישראל 70" של אריה ברדרומא. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הקורס כולו הוא מפעל יוצא דופן ברמה בינלאומית גבוהה ביותר – הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ארגונית. כל התנאים (חדרים, אולם, ציוד), צוות ההפקה והניהול, וכמובן צוות המורים המעולה, וכמובן הסטודנטים שמגיעים לשם – הם ברמות הגבוהות ביותר. על כך אחראים שני אנשים שעומדים מאחוריו ומניעים אותו במשך כל ימות השנה כבר 28 שנה – גלעד שיבא ויצחק רשקובסקי.

 

צפו בקונצרט הגאלה ששודר בשידור חי ביוטיוב. החלק של סולני תל אביב מתחיל ב1:39:00

 

הקשר הפולני

לאנסמבל סולני תל אביב יש ידידים קרובים בפולין, שנמצאים איתנו בקשר קבוע ותומכים בנו ובפעילותנו. הקשר איתם התחזק בסיור שהיה לנו בפולין בספטמבר 2016, שבו הופענו בטקס חנוכת קיר הזיכרון ליהודי בילגוריי שנספו במלחה"ע השנייה, וכן בקונצרטים בבילגוריי ובלובלין.

"כל נדרי" של ברוך בטקס חנוכת קיר הזיכרון בבילגוריי, סולני תל אביב עם דניאל אקטע, ספטמבר 2016

 

בחודש אוקטובר האחרון נסעתי ללובלין ביחד עם יו"ר הועד המנהל של האנסמבל ישראל בראון ושם זכינו לאירוח חם מצידו של יאנוש פאליקוט, לשעבר יו"ר האופוזיציה והמועמד לנשיאות פולין, שהפגיש אותנו עם אנשים בעלי השפעה וממון בפולין. לאחרונה הגיע יאנוש פאליקוט עם אשתו וכמה מעוזריו לביקור בארץ, וזכה לסיורים ולפגישות מעניינות שאותם ארגן לו ישראל בראון שלנו. הצטרפתי אליהם לנסיעה לצפון, ולאחר שנפגשנו בגנים הבהאיים בחיפה המשכנו לעכו העתיקה שם אכלנו במסעדת הדגים המיתולוגית אורי בורי.

 

ישראל המשיך איתו בסיורים ופגישות גם בימים הבאים, ולאחר מכן הגיע לארץ סגן ראש עיריית בילגוריי (גם הוא מידידינו) והתארח אף הוא אצל ישראל. ובחודש ספטמבר הקרוב אני יוצא לשבוע לפולין, שם אנצח על תזמורת Filharmonia Sudecka בתכנית נפלאה, שכוללת את הפתיחה האקדמית של ברהמס, הקונצ'רטו לחליל של חצ'טוריאן (עם חלילנית שפגשתי לפני שנה בפסטיבל בקוריאה) וסימפוניה מס' 9 (מן העולם החדש) של דבוז'אק. על תכניות ושיתופי פעולה נוספים שלנו עם פולין אדווח בהמשך.

 

חגיגה וינאית

את חודש אוגוסט (או מה שנותר ממנו) אני מקדיש ליוהן שטראוס. בתחילת ספטמבר אנצח על הפקה אופראית מלאה של "העטלף" של שטראוס, חגיגה וינאית נטו, שתתקיים במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים בניהולה האמנותי של רונה ישראל-קולת. הקונצרט יתקיים ביום ב' 3.9.2018 במוזיאון תל-אביב, עם תזמורת אשדוד וזמרים מצויינים מהארץ ומחו"ל (בין הישראלים תככבנה סיון קרן, שי טרי וטלי קצף). הקורס עצמו, ובמהלכו כל החזרות להפקה, יחל ב19 באוגוסט.

 

 

אנדראס שול, ליאה ז'ו, וכוכבים נוספים חוזרים אלינו

על המפגש עם ליאה ז'ו ועם מיכאל שחם כבר סיפרתי בפוסט הזה, ושניהם יחזרו אלינו בקרוב מאד. אבל חוץ מהם ישובו אלינו העונה כמה סולנים בינלאומיים נוספים: זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שבפעם האחרונה שהוא התארח אצלנו הפתענו את הקהל בקטע משותף עם עידן רייכל, ומעניין מה יהיה הפעם… הנה הקטע עם עידן רייכל

בנוסף, ישובו אלינו הכנר איתמר זורמן, דואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג בקונצ'רטו של ברהמס, נגן המנדולינה יקי ראובן והכנר קובי רובינשטיין, והפסנתרן איתמר גולן. התכניות נהדרות. זה הזמן לרכוש מנוי לסולני תל אביב. הקונצרטים יתקיימו בחיפה, בתל אביב, ולראשונה נקיים סדרת קונצרטים גם בעכו. הנה התכנית המלאה. לרכישת כרטיסים לקונצרטים בתל אביב לחצו כאן

מודעות פרסומת

אושר שקשה להסביר במילים

ליהנות ביחד מהדיסוננסים

 

קשה להסביר במילים את האושר וההתרגשות שבנגינה משותפת עם מישהי שיש איתה כימיה טבעית. כשהנגינה זורמת באופן טבעי ולא צריך כמעט לדבר. כשחושבים אותו דבר ומרגישים אותו דבר לגבי פראזה מסויימת. כשנהנים מאותם הדברים במוסיקה (למשל – מדיסוננסים, או מקישוטים שלא כתובים בתוים). התרגשות כזו היתה לי לפני כשבועיים כשביצעתי עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך עם סולני תל אביב. זה היה מדהים מהרגע הראשון. נהנינו מכל רגע ביחד, בחזרות ועל הבמה. וכשבנוסף לכל אלה אנחנו גם חברים (שלמרבה הצער מתראים רק פעם בשנה בגלל הריחוק הגיאוגרפי), ונהנים לבלות ביחד, זה בכלל אושר גדול.

 

כל הגורמים האלה יחד הפכו את הביצוע של הקונצ'רטו של באך לאירוע מאד מיוחד עבורי. לנגן סולו בכינור זה לא דבר שאני עושה באופן יומיומי, וכמובן שיש לחץ מעצם המעמד כסולן, ועבורי בכלל מעצם הנגינה בכינור. הנגינה ביחד עם תמר השכיחה ממני את כל אלה, וגרמה לי להיות מאד משוחרר וליהנות.

 

הפתעה ופרידה

 

דני עקיבא, מעבר להיותו מלחין מצוין, שרק לאחרונה זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, הוא גם מחנך ופדגוג מהשורה הראשונה. לפני כ15 שנה הצטרפתי לצוות המורים במגמת המוסיקה המפוארת בתיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה, אותה דני הקים, ואשר היתה קיימת 31 שנה (1986-2017). בקיץ האחרון, מגמת המוסיקה למעשה הוחרבה, כאשר כל מוריה הבכירים פוטרו, ואיתם דני עקיבא – האיש שעמד בראשה והיה חתום על כל הישגיה יוצאי הדופן.

 

את יצירתו של דני עקיבא "ממעמקים קראתיך" למקהלה, אבוב ותזמורת, תכננתי לבצע עם סולני תל אביב, תמר ענבר ואנסמבל זמרי מורן, הרבה לפני שהחל כל מהלך הפיטורים בקיץ שעבר. אבל בעקבות מה שקרה, ובעיקר בגלל שדני לא זכה להיפרד מתלמידיו, מבוגריו ומכל מעריציו כראוי, החלטתי לנצל את ביצוע היצירה בקונצרט בחיפה לפני כשבועיים, ולהפתיע את דני. קראתי לבוגרי מגמת המוסיקה להגיע לקונצרט, להריע לדני, ולקיים לאחר הקונצרט קבלת פנים לכבודו. וכך היה. כ-50 מבוגרי מגמת המוסיקה, בנוסף לתלמידים ולכל צוות המורים שעזב (או הועזב) בקיץ שעבר, הגיעו לקונצרט, הריעו לדני, ובסיום הקונצרט ערכנו לכבודו ארוע מרגש, שבו הענקנו לו תעודת הוקרה, נתנו לו ולשאר המורים מתנות, והקרנו סרטון שהבוגרים הכינו. הוא היה מאד נרגש מהארוע כולו, וכמובן מביצוע יצירתו. עבור הבוגרים זו גם היתה "פגישת מחזור", שהוסיפה עוד מימד של התרגשות.

 

מגיאורגיה באהבה

 

 

בימים אלה אני מנצח על תכנית מאד מיוחדת, מהנה ולא שגרתית עם הסינפונייטה באר שבע ולהקת הזמרים "קולן". התכנית נקראת "מגיאורגיה באהבה", ובה יצירות קלאסיות גיאורגיות, קטעים מאופרות של מלחינים גיאורגיים, ושירים גיאורגיים מוכרים בעיבודים תזמורתיים. כיף גדול לנצח על יצירות אלה, ובכלל לחזור לנצח על הסינפונייטה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו. החזרות זורמות יפה, עוברות מהר, המוסיקה נהדרת, הזמרים מצויינים, הקטעים קצרים וקלילים ברובם, וכולנו נהנים מאד.

לא היה פשוט לבנות ולהרים את התכנית הזו. נעזרתי לשם כך בכמה מוסיקאים מהארץ (יוסף ברדנשוילי ואריה ברדרומא) ומגיאורגיה (המנצח רבאז ג'וואחישוילי), שסייעו לי בכך שנתנו רעיונות ליצירות, השיגו ואף שלחו לי תוים למה שהיה צורך, וכתבו עיבודים למה שהיה צורך. אחרי כל אלה, עדיין היו לא מעט טעויות או חוסר התאמה בין תפקידים לפרטיטורה, וזה דרש ממני עוד שעות עבודה רבות של תיקונים, אבל בסופו של דבר נראה שהספקנו ללמוד את החומר, והקונצרטים יהיו נהדרים. במוצ"ש הקרוב, וכן בימים שני ושלישי, במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע.

 

אנדראס שול חוזר

לאחרונה פרסמנו את תכנית עונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל. ניתן למצוא בין האורחים שלנו כמה שמות גדולים, ובראשם זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שישוב אלינו בפעם הרביעית! בנוסף לאנדראס, תגיע אלינו לראשונה הכנרת המדהימה בת ה-11 ליה ז'ו, שבקיץ האחרון גם הקהל הישראלי זכה להכיר אותה כשהופיעה בקשת אילון. עוד סולנים שיופיעו איתנו – דואו הפסנתרנים גיל גרבורג וסיון סילבר, איתמר זורמן, איתמר גולן, הכנר בן ה-15 מיכאל שחם, נגן המנדולינה יקי ראובן, והכנר קובי רובינשטיין. מכירת המנויים החלה. הנה התכנית המלאה.

 

כשאנדראס פגש את עידן

אנדראס שול עם עידן רייכל, אריות מהבארוק עם מוסיקת ג'אז, פרגולזי עם סיפור יונה הנביא ביצירה חדשה של בעז בן משה. על השילובים יוצאי הדופן באנסמבל

אחד המאפיינים של תכניות הקונצרטים של האנסמבל הוא שילובים יוצאי דופן. בקונצרטים שלנו עם זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, למשל, פתחנו ביצירות בארוקיות של באך וויולדי (למען האמת, כבר את הסינפוניה למיתרים של ויולדי ביצענו קצת כמו מוסיקת רוק כבד – עם הרבה הדגשות, נקישות, אפקטים צליליים, דינמיקות קיצוניות, והמון אנרגיה). משם עברנו למאה ה-20: ארוו פארת, ריקודים רומניים של ברטוק ולסיום שירי עם בריטיים. סיימנו את הקונצרטים בקטע הפתעה – שיר של עידן רייכל שאותו אנדראס שר בגרמנית. בקונצרט במרכז ענב בתל אביב עידן רייכל עצמו הצטרף אלינו בנגינה ובשירה ביחד עם אנדראס (כולל קטע שאנדראס שר בעברית ביחד עם עידן). זה היה מרגש, זה היה ספונטני וזה היה מאד מלהיב לכולנו. הקהל יצא מגדרו, והודה לכולנו הן על התכנית המעניינת והן על הביצוע. בהחלט שילוב יוצא דופן. הנה קטע ההפתעה עם עידן רייכל

בתכנית אחרת של האנסמבל, עליה החזרות החלו אתמול יתארח המנצח והפסנתרן ירון גוטפריד, ביחד עם זמרת הסופרן עינת ארונשטיין.

20161124_113957

גם בתכנית הזו יהיה שילוב בין מוסיקת בארוק למוסיקה בת זמננו, כאשר אריות בארוקיות מוכרות של פרסל ושל הנדל תבוצענה בעיבודים ג'אזיים של ירון גוטפריד, ובתוספת שלישיית הג'אז שלו (פסנתר, קונטרבס וכלי הקשה). גם שירים ישראליים מוכרים (שני שושנים ויקינטון) יבוצעו בתכנית זו, וגם הם בעיבודי הג'אז של ירון גוטפריד. יהיה מעניין מאד לקהל, סוחף ומלהיב. הנה אחד הקטעים מהתכנית, בביצוע מפסטיבל כפר בלום 2015.

הקונצרטים עם ירון גוטפריד יתקיימו במוצ"ש 26.11.16 במרכז ענב בתל אביב, וביום ב' 28.11 באולם וייל בכפר שמריהו.

גם בקונצרטים למנויים של האנסמבל בחודש דצמבר יהיה שילוב בין מוסיקת בארוק לבין מוסיקה בת זמננו. בתכנית זו יתארחו אצלנו שישה זמרים סולנים: זמר הקונטרה טנור אלון הררי, זמרות הסופרן יעלה אביטל ורויטל רביב, זמרת האלט בבת מרום, זמר הטנור רון זילברשטיין וזמר הבריטון רועי סרוק. בתכנית זו נבצע מצד אחד הסטבט מאטר המוכר של פרגולזי, ומצד שני יצירה חדשה נפלאה של בעז בן משה – "יונה", על פי הטקסט המקראי של סיפור יונה הנביא. ביצירה זו זמר קונטרה טנור, רביעיית זמרים ותזמורת הכוללת כלי קשת וכלי הקשה. כפי שביצענו בעבר בבכורה יצירות ישראליות משמעותיות בתוכנן ובאורכן (למשל ישרא וישמע של חיים פרמונט, מוות ולידה של נועם סיון – שתיהן יצירות ישראליות שביצועי הבכורה שלהן זכו להצלחה והן בוצעו פעמים נוספות בהמשך), כך אני מרגיש גם לגבי יצירתו של בעז בן משה "יונה": יצירה הכתובה היטב, מאד מרגשת ובעלת טקסט משמעותי.

שילובים נוספים מסוג זה יהיו אצלנו גם בהמשך העונה ועליהם אספר בפוסטים הבאים.

תזמורת עם פלפל

חזרתי בשבוע שעבר לעבוד עם התזמורת הנפלאה של קונסרבטוריון גבעתיים. זוהי כבר השנה ה-14 שלי עם התזמורת הזו. בתזמורות צעירות כל כמה שנים מתחלפים הנגנים, כך שבתקופת עבודתי בקונסרבטוריון גבעתיים התחלפו כבר כמה דורות של נגנים. מדהים שהמצטיינים מבין הנגנים שמנגנים אצלי בגבעתיים, אם הם ממשיכים בנגינה גם לאחר סיום לימודיהם, בחלקם הגדול הם מגיעים אלי שוב – לאנסמבל סולני תל-אביב… אחד הדברים שאני אוהב במיוחד בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים הוא קצב ההתקדמות המהיר. לא משנה באיזו רמה מתחילה חזרת התזמורת, בסיומה היא תמיד נשמעת כמו תזמורת אחרת. הנגנים הצעירים (והשנה הם צעירים מאד, מכיוון שבשנה האחרונה התחלפו רבים מהם) מתקדמים גם אינדיבידואלית בקצב מהיר – בזכות המשמעת והיחס הרציני שלהם לנגינה ובזכות המורים המצויינים המלמדים בקונסרבטוריון, וגם זה כמובן משפיע על קצב התקדמות התזמורת במשך תקופה קצרה. בנוסף, זו תזמורת עם "פלפל", יש אנרגיה חיובית בחזרות וכיף לעבוד איתם. כאמור, בשבוע שעבר התחלתי את השנה עם התזמורת הזו, וחזרתי לשגרת "ימי שלישי אחה"צ", אליה התגעגעתי. זה מתחיל בנסיעה מביתי לחוף הים של חיפה, שם אני חונה בסמוך לתחנת הרכבת. אחר כך הנסיעה ברכבת ושנת הצהריים, הירידה מהרכבת בתל אביב וההליכה ברגל לקונסרבטוריון. שם אני פוגש את הנגנים הצעירים הממתינים מחוץ לאולם עד שתסתיים החזרה של התזמורת הצעירה יותר שמתקיימת שם. לאחר ההתארגנות וכיוון הכלים, מתחילים לנגן. היצירה שבחרתי להם היא סימפוניית האפנר של מוצרט. היצירה כמובן מאתגרת מאד, והמוסיקה נפלאה. אנחנו עובדים לאט לאט, פראזה אחרי פראזה, והנגנים הצעירים מגיבים פשוט נפלא. כאמור,  קצב ההתקדמות מהיר מאד והתוצאה בסיום כל חזרה די מדהימה. בשבועיים הקרובים תהיינה לי עוד שתי חזרות איתם ואחר כך אשוב לעבוד איתם ממרץ ועד לסיום שנת הלימודים ברצף.

שוב ביציע

במשך השנה האחרונה לא הלכתי לאף משחק, כדורגל או כדורסל, של הפועל רמת גן, הקבוצה שאני אוהד. זה היה כמובן אילוץ, ולא מבחירה. מאז שהפכתי לאבא, סדרי העדיפויות השתנו, ובתוך הזמן המוגבל גם כך, נסיעה מחיפה לרמת גן במיוחד בשביל משחק הפכה להיות בלתי אפשרית כשיש תינוקת בבית. כמובן שעקבתי, צפיתי בטלביזיה ובאינטרנט בכל משחק ששודר, עקבתי כל הזמן אחרי התוצאות, שמרתי על קשר עם כמה מחבריי האוהדים, ומאד התגעגעתי. השבוע, לשמחתי, חזרתי לראשונה ליציע. קבוצת הכדורסל של הפועל רמת גן, המשחקת בליגה הלאומית, התארחה אצל… הפועל חיפה. משחק חוץ שנמצא במרחק 6 דקות נסיעה מביתי. היה מרגש מאד עבורי לחזור לאוירה של המשחק, להיות ביציע עם האורדונים, לפגוש את האוהדים אחרי זמן רב כל כך, לשיר את השירים שלנו, לעודד את הקבוצה, להיות במתח כי המשחק היה צמוד, כמו תמיד במפגשים עם הפועל חיפה, ובסיום… לחגוג את הניצחון. לא יודע כמה עוד יצא לי להגיע העונה, מקוה מאד שקצת יותר. בכל מקרה כבר שריינתי לי את התאריך שבו קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן שמשחקת גם היא בלאומית (ומדורגת כרגע במקום השני), תתארח בנשר אצל עירוני נשר, 10 דקות מהבית.

 

יצירות ישראליות בצ'כיה

הלילה אני נוסע לנצח על אנסמבל המיתרים moscheles  מהעיר ברנו בצ'כיה. המיוחד באנסמבל הזה – שהוא מבצע בעיקר יצירות של מלחינים יהודים, והיצירות שעליהן אני עומד לנצח – כולן של מלחינים ישראלים. התכנית יפה ומגוונת וכוללת קונצ'רטינו לכינור של יובל אבני, קונצ'רטו כפול לכינור וצ'לו של יורי ברנר, וקונצ'רטו לכינור של איל אדלר. הנסיעה היא מאד אינטנסיבית, מיד עם הגעתי ביום שישי אני מתחיל חזרות, שתימשכנה גם בשבת, וביום ראשון כבר יתקיים הקונצרט שמיד בסיומו אטוס חזרה ארצה. חוויה מעניינת ומיוחדת, יצירות מאתגרות ואנסמבל שאף פעם לא ניצחתי עליו. מצפה לזה.

 

חיפה בוערת

fb_img_1480038737097

הנוף מסלון ביתי בצהריים

ובעוד אני עושה את דרכי לשדה התעופה, לקראת הנסיעה לצ'כיה, בעיר חיפה עדיין יש שריפות. אמנם הן לא היו ממש קרוב לביתי, אבל היה לנו יום מלחיץ ומדאיג. לשמחתי כולם בסדר אצלנו, ואני מקוה שהכל יירגע ויסתיים במהרה.

סיפורו של האנסמבל בשישים דקות

הקמת אנסמבל סולני תל-אביב, רעיון שנולד בעזרתו של הצ'לן עמית פלד ובעידודו של המלחין מרק קופיטמן ז"ל; שיתוף פעולה עם כמה מהסולנים הבינלאומיים שהופיעו איתנו, כמו זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, נגן הבסון סרג'יו אזוליני, הכנר מקסים ונגרוב והקלרניתן חן הלוי; העבודה החינוכית שאני עושה בתזמורות הצעירות בקונסרבטוריון גבעתיים ובבי"ס התיכון לאמנויות בחיפה, אותם אני מצרף מידי פעם לנגינה משותפת עם האנסמבל; הרפרטואר הייחודי שלנו, שכולל הרבה ביצועי בכורה ליצירות ישראליות; ההפתעות שהכנסנו לתכניות הקונצרטים בשנים האחרונות; השנתיים הנפלאות שהיו לי עם מקהלת זמרי קולגיום, שבסיומן ביצענו את הרקויאם של מוצרט; על כל אלה ועוד אספר, תוך כדי השמעת הקלטות חיות מקונצרטים של האנסמבל, בתכנית "הבמה שלכם" בקול המוסיקה, בה אתארח ביום שני הקרוב בשעה 15:00. כדאי להאזין.

247140_10151584761834618_1976253236_n

ביום שני הקרוב אקבל לשעה אחת את הבמה בתכנית הרדיו "הבמה שלכם" המשודרת בקול המוסיקה בשעה 15:00. במהלך השעה הזו אשמיע כמה מההקלטות של האנסמבל, ובאמצעותן אספר את סיפורו המיוחד של אנסמבל סולני תל-אביב מיום הקמתו ועד היום.

בשיחה עם הצ'לן עמית פלד בשבילי קיבוץ יזרעאל נולד הרעיון להקים את האנסמבל, רעיון שאימצתי וזכיתי לתמיכה של מי שהיה אז מורי באקדמיה בירושלים מרק קופיטמן ז"ל. אשמיע פרק מתוך קדיש לצ'לו ומיתרים של קופיטמן, אותו ביצענו עם הצ'לן עמית פלד בקונצרט הבכורה של האנסמבל.

944508_10151581570049618_750746123_n

עמית פלד ואני

 

כמה מהסולנים שהופיעו איתנו הפכו עם השנים לאורחים קבועים אצלנו. מדובר בסולנים אשר בדומה לאנסמבל, עוסקים הרבה בחיפוש אחרי הביצוע המשכנע, אינם נרתעים מעבודה קשה, אמנים שמקדישים זמן רב לחזרות ולנסיונות שונים לבצע את המוסיקה בדרכים שונות. אחד מהם, הוא נגן הבסון סרג'יו אזוליני, שאיתו נוצר במשך השנים קשר חם וחברי, והוא הופיע איתנו די הרבה. אשמיע ביצועים שלו עם האנסמבל, כמו גם של סולנים בינלאומיים רבים אחרים שהופיעו איתנו.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

סרג'יו ואני

 

בנוסף, אספר על הקשר המיוחד שיש לי עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים ועל תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. עם תזמורות אלה הופעתי לפני שבוע בפסטיבל בגרמניה ומידי פעם אני משתף גם אותן בנגינה עם האנסמבל, כחלק מהעבודה החינוכית שלנו כאנסמבל ושלי באופן אישי.

סולני תל-אביב ביחד עם תזמורת כלי הקשת של קונסרבטוריון גבעתיים.

 

אביא כמה מההקלטות הווקאליות שביצענו בשנים האחרונות, בעיקר עם מקהלת זמרי קולגיום שאיתה היו לי שנתיים נפלאות כמנהל מוסיקלי.

1415518_10201684901016740_259650962_o

מקהלת זמרי קולגיום והאנסמבל

 

אשמיע יצירות שונות המייצגות את הרפרטואר ואת התפיסה האמנותית של האנסמבל ושלי, החל ממוסיקת בארוק בנגינה על קשתות בארוק ועם מיתרי גיד, דרך מוסיקה של המאה ה18 שבמרכזה הסימפוניות של היידן, ועד למוסיקה בת זמננו ויצירות ישראליות בביצועי בכורה. וכמובן, אציג ואשמיע חלק מההפתעות שהבאנו (ואנחנו ממשיכים להביא) לקהל במהלך הקונצרטים שלנו.

 

מוזמנים להאזין בקול המוסיקה – ברדיו או באינטרנט

 

941613_10151584762409618_1870740390_n

 

 

חוזרים לימק"א אחרי 5 שנים

האנסמבל הופיע באולם ימק"א בירושלים מספר פעמים במסגרת הסדרה ימקאמרי של המרכז למוסיקה ירושלים. היו לנו שם קונצרטים עם סרג'יו אזוליני, עם אנדראס שול ועם טבאה צימרמן. הפעם האחרונה שהופענו שם היתה במרץ 2007. מחר אנחנו חוזרים לשם.

האנסמבל באולם ימק"א במרץ 2007. מחר חוזרים לשם בפעם הראשונה מאז

 

בשנים האחרונות הופענו בירושלים במסגרות אחרות – בסדרת "אתנחתא" באולם הנרי קראון, בסדרה של האקדמיה בירושלים באולם וייז, בסדרה של אסתרית בלצן בהנרי קראון, ובסדרה משלנו שהתקיימה באולם בבית שמואל. מחר, לאחר יותר מ5 שנים, נשוב להופיע באולם ימק"א בירושלים, וזאת במסגרת הפסטיבל הווקאלי "פנטזיה כורלית" המתקיים שם. נבצע שם את התכנית שאיתה פתחנו את עונת הקונצרטים למנויים שלנו – מיצירות מנדלסון, מוצרט, היידן ויחזקאל בראון. יתארחו אצלנו הסולנים קרן הדר – סופרן, אלון ראובן – קרן יער, ומקהלת זמרי קולגיום. גם את ה"הפתעה", שלא היינו אמורים לבצע בירושלים, החלטנו לבצע בכל זאת מחר, וזאת לאור הצלחתה בקונצרטים למנויים – היצירה המשעשעת "אקטואלי" של המלחינה נעמה תמיר.

 

המלצה של חגי חיטרון לקראת הקונצרט הזה והפסטיבל כולו, פורסמה שלשום ב"הארץ":

"מדובר בשורת קונצרטים ווקאליים שתתקיים בסוף השבוע הזה, מיום חמישי עד מוצאי שבת, קצתם משלבים סיורים. הרעיון אינו חדש, אך הוא מתממש הפעם בצורה מרוכזת ומושכת במיוחד, בתמיכה כספית של גופים ציבוריים ובהשתתפות ימק"א ביוזמה (לא כמשכירת האולם). הקונצרטים ייערכו באולם הגדול היפהפה ובאולם הרצאות קטן בתוך הבניין עצמו, וגם בכנסייה הסקוטית, במערת צדקיהו (ליד שער שכם) ובכנסיית "המשיח" (ליד שער יפו). קצתם ייפתחו, בדומה לנהוג בפסטיבל הבינלאומי הסתווי למוסיקה קאמרית, בנגינת פעמוני המגדל (בידי הפסיכולוג ד"ר גבי שפלר).

את המיזם כולו מנהל חגי גורן והאטרקציה הראשונה מתרחשת ביום חמישי בערב: אנסמבל "סולני תל אביב", אנסמבל "זמרי קולגיום", הזמרת קרן הדר ונגן הקרן אלון ראובן, כולם בניצוחו של ברק טל, מגישים תוכנית עשירה גדושה (אך לא דחוסה), ולא שגרתית: במרכזה מככבת, הפלא ופלא, מוסיקה ישראלית מודרנית לכאורה: "אור גדול" מאת יחזקאל בראון ¬ לזמרת, קרן יער ומיתרים, שהטקסט שלה מספר ישעיהו. כדאי לשמוע את ה"אור" הזה של בראון, והדברים נכתבים בלשון המעטה.

עוד כלולים בקונצרט הקנטטה הנפלאה "הנותן לאל לבדו למשול" מאת מנדלסון (ההולכת בעקבות קנטטה באותו שם שחיבר באך ומבוססת על אותו כוראל ידוע שזה שמו), יצירות קצרות למקהלה ותזמורת מיתרים מאת היידן ומאת מוצרט וסימפוניית עלומים רבת חן של מנדלסון."

אנסמבל סולני תל אביב עם הזמרת קרן הדר והמנצח ברק טל

 

פותחים את העונה בעקבות הטרגדיה

עונת 2010-2011 שלנו הסתיימה כזכור בהלם וטרגדיה, עם מותו בטרם עת של נגננו היקר והאהוב הכנר מתן גבעול ז"ל (בגיל 28 בלבד), ממש ביום הקונצרט החגיגי לסיום העונה במאי האחרון. את עונת המנויים הקרובה נפתח באודיטוריום רפפורט בחיפה בקטע לזכרו של מתן, ועם יצירה לטקסטים של דני כהן ז"ל שנפל בגיל 21 בעת שירותו הצבאי. פוסט שלישי בסדרה על העונה הקרובה של סולני תל-אביב

מתן גבעול ז"ל

באותו ערב טרגי במאי 2011 (ליתר דיוק, בדיוק היום לפני שלושה חודשים, ב22 במאי) היינו אמורים לבצע את קונצרט סיום העונה החגיגי, עם הרמת הכוסית המסורתית בסיומו. זה כמובן לא קרה. ביצענו עם זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול רק את הקינה "כשאנוח באדמה" מתוך האופרה "דידו ואנאס" מאת פרסל, תוך התייפחות ובכי קורע של כל הנגנים ושלי. ביתר הערב הופיע שול בליווי צ'מבלו ופסנתר בלבד. זה היה ערב עצוב וכואב, בו התבשרנו על מותו של מתן גבעול ז"ל, שהיה אמור לנגן איתנו בקונצרט אליו הוא לא הגיע.

את קונצרט הפתיחה של עונת 2011-2012 נפתח בקטע לזכרו של מתן ז"ל, שעליו אכריז בפתיחת הערב. בהמשך נבצע את היצירה "ביתן הבדידות" למקהלה ותזמורת מאת המלחין נעם סיוון, לטקסטים של דני כהן ז"ל. זו יצירה שיש לה קשר מסוים למתן גבעול ז"ל. דני כהן – מוסיקאי, קלרניטן, מלחין ומשורר מחונן, בוגר ביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה – נפל אף הוא בטרם עת (בגיל 21 בלבד) בעת שרותו הצבאי, כחודש לפני שחרורו בינואר 1999. את הטקסטים שלו ערך והלחין חברו המלחין נעם סיוון. האנסמבל כבר ביצע בעבר את "ביתן הבדידות", בהשתתפותו של מתן גבעול ז"ל, במסגרת "עלי שיר" – מפגשים מוסיקליים על שם דני כהן, בפברואר 2010. מתן גם שיתף פעולה עם אחיו של דני כהן – נדב (שניגן אף הוא באנסמבל סולני תל-אביב בעבר), במסגרת אנסמבל מיתר ובמסגרות שונות.

קונצרט הפתיחה של עונת המנויים הקרובה יהיה, אם כן, קשור במידה רבה לערב הסיום של העונה החולפת. פרט ל"ביתן הבדידות" האנסמבל יבצע עם אנסמבל זמרי מורן שתי מיסות – מיסת "העוגב הקטנה" של היידן ומיסה בסול מז'ור של שוברט. יצירה נוספת שנבצע באותו ערב היא חמישיית המיתרים בדו מינור של מוצרט ק.406, אותה ערכתי ועיבדתי לתזמורת מיתרים. את העיבוד הזה ביצענו לפני מספר שנים באנסמבל. זו יצירה מאוד תזמורתית, ומוצרט בעצמו כתב אותה בהתחלה כסרנדה לכלי נשיפה, כך שיש לה צלצול תזמורתי עשיר.

הקונצרטים יתקיימו בסוף אוקטובר בחיפה, תל-אביב ועין החורש.

בפוסט הבא – על סדרת הקונצרטים החדשה שלנו בכפר-שמריהו שתחל בנובמבר הקרוב.

לרגש במוסיקה – זמר הקונטרה טנור אנדראס שול

את הקטע הנפלא שבו אנדראס שול שר את קינת דידו של פרסל (בתוך הפוסט), אני מתכוון להשמיע במפגש בו אתארח ביום שני הקרוב ב21:30 באתר u-sophia. בגלל השירה הרגישה והאספרסיבית של אנדראס, בגלל היכולת המדהימה שלו לרגש את המאזינים בכל פראזה (גם בפראזות הפשוטות ביותר), וכמובן בזכות הקשר המיוחד שיש לאנסמבל ולי איתו. היצירה הזו קיבלה משמעות מיוחדת וחדשה עבור האנסמבל ועבורי באותו ערב טרגי שאיבדנו את מתן גבעול ז"ל. זה היה הקטע היחיד שהאנסמבל ביצע באותו הערב, והוא נוגן כשהאנסמבל היה עדיין בהלם, בניסיון לעכל את הטרגדיה הקשה. וגם – כמה מילים על מפגש נגני האנסמבל שהתקיים אתמול ומטרתו היתה לדבר ולהתגבר על הערב הטרגי ההוא.

כזמר קונטרה טנור, באופן טבעי עיקר הרפרטואר של אנדראס שול הוא בארוקי. פעם, כשהייתי נער, חשבתי ששירה בארוקית היא לא אספרסיבית ולא מרגשת כי היא בלי ויברטו. כשמאזינים לשירתו של אנדראס שול מבינים כמה אספרסיביות יש בשירה של רפרטואר בארוקי, וכמה אפשר לרגש באמצעותה, גם בפראזות הפשוטות ביותר. כשאנחנו מאזינים למוסיקה אנחנו מחפשים ריגוש. אנחנו רוצים שזה יעשה לנו משהו. אנדראס שול הוא אחד מאותם אמנים שכל ביצוע שלהם הוא מרגש ונוגע ללב. הנה הקטע המצרר when I am laid in earth – קינת דידו מתוך "דידו ואנאס" של פרסל.

הקטע הזה קיבל משמעות חדשה עבורי ועבור האנסמבל באותו ערב טרגי לפני כחודשיים, שבו איבדנו את מתן גבעול ז"ל. הוא הפך להיות הקטע לזכרו של מתן. המילים Remember me, forget my faith עדיין מהדהדות אצלי בראש ומזכירות לי את אותו ערב קשה.

אתמול קיימנו פגישה של נגני האנסמבל לסיום העונה ובה דיברנו על הערב הטראומתי ההוא. היה איתנו פסיכולוג שניהל את הדיון. היתה שיחה טובה וחשובה לכולנו. הנגנים דיברו בחופשיות ובכנות על מה שקרה, על מתן, על מה עושים הלאה, על המקום שהמוסיקה תופסת אצלנו בחיים, ועל נושאים נוספים שקשורים לאותו ערב. זה היה המפגש הראשון שלנו מאז אותו ערב, והוא היה חשוב ומשמעותי לאנסמבל. המפגש, שהתקיים אצל רוני שיר המנכ"לית שלנו, הסתיים בארוחה קלה ובצילומים בחצר של רוני.  

נגני האנסמבל עם גלי, הבת של שולי, ונלה, הכלבה של רוני