שינויים דרמטיים בחיים

חודש לא שגרתי

תינוקת חדשה, מעבר דירה, קונצרטים עם האנסמבל באוסטריה ועם הסינפונייטה הסלובקית בסלובקיה – כל אלה קרו תוך כדי הארועים ה"שגרתיים" בחיי, ובתוך חודש אחד בלבד. חודש עם כל כך הרבה אירועים, אישיים ומקצועיים, כשהכל מתוזמן היטב, ארוע רודף ארוע – לא היה לי עדיין בחיים.

זה התחיל במעבר דירה לביתנו החדש והיפה ברמת בגין בחיפה. המעבר אמנם הגיע אחרי מספר חודשים של שיפוץ, הכנות, העברות של חלק מהדברים והתחלה של סידור ועיצוב הבית עוד לפני המעבר, אבל למרות כל ההכנות והציפייה – המעבר עצמו היה שינוי דרמטי בחיים, התחלה של פרק חדש. את הימים שאחרי המעבר, למרות שהיו ימי עבודה, הקדשנו בזמננו הפנוי לפריקה וסידור הבית. למזלנו, כמה ימים אחר כך הגיעה חופשת הפסח, כך שיכולנו לנצל את מרבית ימי החופש לסידור ועבודות תיקון.

הנוף מהמרפסת בביתנו החדש

 

מיד לאחר הפסח נפגשתי עם האנסמבל לחזרת הכנה בארץ לקראת נסיעתנו לקונצרט באוסטריה, חזרה שהיתה מאד אינטנסיבית כי היינו צריכים לעבור בה על כל התכנית. כעבור יומיים המראנו לאוסטריה, ושם, כמעט ללא רגע מנוחה – נסענו ארבע שעות לקלגנפורט, קיימנו חזרה של ארבע שעות באולם בקלגנפורט, הלכנו לישון, ובבוקר שוב חזרה של שלוש שעות ובערב קונצרט. הקונצרט עצמו היה הצלחה גדולה, ומול אולם מלא, קיבלנו תשואות רבות וביקורת משבחת, אך מיד למחרת האינטנסיביות המשיכה. מוקדם בבוקר נסעתי עם האנסמבל לוינה – נסיעה של ארבע שעות, נפרדתי מהנגנים והמשכתי לז'ילינה שבסלובקיה – נסיעה של שלוש שעות נוספות. כבר באותו היום היתה לי חזרה ראשונה עם הסינפונייטה הסלובקית, חזרה שקוצרה לבקשתי לשלוש שעות בלבד, בגלל ערב יום הזיכרון. למחרת היה יום "רגוע" – חזרה של ארבע שעות בלבד בבוקר בז'ילינה, ואח"כ חצי יום חופשי, ללא נסיעות. למחרת היתה לי בבוקר חזרה גנרלית ובערב קונצרט עם הסינפונייטה הסלובקית, שהיה גם הוא מאד מוצלח. הנה כמה תמונות שקיבלתי מסלובקיה.

ביום שישי, 10.5 בבוקר יצאתי לוינה, ומשם טסתי לארץ, בטיסה המוקדמת ביותר האפשרית (כנראה שהרגשתי את מה שעומד לקרות ולקחתי טיסה מוקדמת יותר מזו שהתבקשתי ע"י התזמורת לקחת). הגעתי ארצה לפנות ערב, ולאחר פגישתי המרגשת עם האשה והילדה, וארוחת ערב ראשונה ביחד – הלכנו לישון. אותו לילה היה דרמטי ומרגש מאד. קמנו כולנו בסביבות 2 וחצי לפנות בוקר, לקריאותיה של אשתי, נסענו ישר לבית החולים, וכעבור כמה שעות, בשבת קצת לפני השעה שבע בבוקר – נולדה בתנו השנייה, אודליה.

הילדה שלי

הכל קרה כל כך מהר, גם הלידה עצמה. ועכשיו, שבוע אחרי כל הארועים האלה, אני מתחיל לעכל את כל מה שקרה, ומנסה לחזור ל"שגרת החיים" שלי. הלידה עברה בשלום, כולן בריאות, וכל המשפחה כבר בבית כמה ימים. החיים עם שלוש בנות בבית הרבה יותר מורכבים מאשר עם שתיים בלבד, אבל זה אושר גדול עבורי.

 

קונצ'רטו לכינור בגיל 13

הכנר איתמר זורמן

קשה להאמין שאת הקונצ'רטו לכינור שלו ברה מינור כתב מנדלסון כשהיה רק בן 13. באמת לא ייאמן. זו יצירה יפהפיה, וירטואוזית, מלודית, פוליפונית ומאד מהנה, שנשמעת כיצירה בשלה של מלחין בוגר. את היצירה הזו נבצע בשבוע הבא עם הכנר הנהדר איתמר זורמן. התכנית כולה נפלאה ומגוונת: לצד שתי יצירות רומנטיות יפהפיות – הסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי והקונצ'רטו לכינור ברה מינור של מנדלסון – נבצע גם את הקונצ'רטו לכינור "קוים נשברים" של איל אדלר. אדלר הוא מלחין עטור פרסים שבעבר ביצעתי כמה מיצירותיו, ובהן גם הקונצ'רטו הזה לכינור שאותו נבצע עם איתמר זורמן. החוויה בעבודה על יצירותיו של איל תמיד טובה ומעניינת. השפה שלו, למרות שהיא א-טונאלית, היא מאד ברורה ומובנת, ויש במוסיקה שלו הרבה צבעים, הבעה, רגעים דרמטיים, ודיאלוגים מעניינים. אני מצפה מאד לעבוד שוב על יצירתו "קוים נשברים", והפעם עם סולן בינלאומי מהרמות הגבוהות ביותר. תהיה לנו בקונצרט, כמיטב המסורת, גם הפתעה. הפעם אלה יהיו כמה קטעים מאד מהנים עם אופי עממי, שמעבר לזה לא אגלה. אבל כדאי מאד לבוא לשמוע.

 

הקונצרטים הסתיימו, הלילה נוסעים

הקונצרטים בסדרת המנויים של האנסמבל הסתיימו. הקהל הרב שהגיע כלל גם הרבה צעירים והרבה מוסיקאים, וזה חשוב מאוד לאנסמבל. הצ'לן גבריאל ליפקינד הרשים מאוד וניגן את הקונצ'רטו של שומאן בכל ערב בצורה אחרת, וזה הכריח אותי ואת האנסמבל להיות כל הזמן מרוכזים.

הצ'לן גבריאל ליפקינד בסיום הקונצ'רטו של שומאן. ביצוע שונה בכל ערב.

 

היצירה של איל אדלר בוצעה היטב ע"י הפסנתרן עמית דולברג וע"י האנסמבל, וגם התקבלה היטב ע"י הקהל, בין היתר בזכות  ההסברים וההדגמות שקדמו לביצועה.

הפסנתרן עמית דולברג ביצירה "מרחבים" של איל אדלר.

 

המלחין איל אדלר לוחש משהו להדס בחזרה שלפני הקונצרט בשטריקר. הוא לא שמע על המשפט "בלי סודות בחברה"

 

ועל הבמה בכפר שמריהו, איל אדלר בכמה דברי הסבר לקהל לפני ביצוע יצירתו. ההסברים עזרו מאוד לקהל.

 

האנסמבל ניגן את הסימפוניה מס' 26 של היידן ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן ברמה גבוהה מאוד. וההפתעה הגדולה של הערב – אלון אולארצ'יק עם "בואי נגיד שאני שלך" באמצע הבריטן. העיבוד לשיר היה מצוין והתחבר היטב לפרק הפיציקטו בסימפוניה הפשוטה של בריטן.

 

אלון אולארצ'יק עם עמית דולברג ואיתי בסיום הקונצרט בשטריקר

 

סך הכל היתה הצלחה גדולה מאוד, ותגובות נפלאות מהקהל, למרות שגם קיבלנו תגובה אחת זועמת ממנוי ש"לא אוהב שמפתיעים אותו". והיתה גם ביקורת שהתפרסמה בעיתון הארץ והשאירה אותי עם פה פעור… עדיין לא נמצא האדם שהצליח לתרגם לי את הביקורת הזו, ומי שיצליח במשימה יזכה בכרטיס לקונצרט הבא של האנסמבל.

לקריאה לחצו כאן

הלילה אני נוסע עם שתי התזמורות הצעירות שלי – חיפה וגבעתיים – לפסטיבל תזמורות בגרמניה. ההתרגשות גדולה. מצפים לזה מאוד.

התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. הלילה נוסעים לגרמניה.

 

 

מי נותן סימן?

בבוקר – חזרה גנרלית עם הסולנים גבריאל ליפקינד, עמית דולברג, תלמידים שהצטרפו אל האנסמבל, והאמן האורח (ההפתעה). בערב – קונצרט בירושלים עם הרבה ספונטניות ורגעים משעשעים, כשמעל כולם התעלה אחד מרגעי ההדגמות ללא ניצוח, רגע שבו אף אחד מנגני האנסמבל לא נתן סימן להתחיל לנגן… וכך הסתיים לו יום אינטנסיבי במיוחד, כשהאנסמבל כולו שמח ומשועשע. והחל ממחר, הקונצרטים בסדרה למנויים.

האנסמבל בחזרה הגנרלית אתמול, עם הסולן עמית דולברג

 

בפרוייקט הזה קורים הרבה דברים לא צפויים. את רובם אנחנו מכינים כהפתעות, ובעצם רק עבור הקהל הם לא יהיו צפויים. אבל אתמול בקונצרט בירושלים קרו גם כמה דברים שהנגנים לא צפו, וזה יצר כמה רגעים משעשעים במיוחד. כשעליתי לנצח על הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל היה במצב רוח טוב והנגנים הרבו לחייך (יותר מהרגיל). מה גרם לכך? על כך בהמשך.

אבל נתחיל מחזרת הבוקר, שהיתה החזרה הגנרלית לתכנית שאותה אנחנו מנגנים החל ממחר בסדרה למנויים. החזרה החלה עם עבודה מעוררת השראה על הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסולן הנפלא גבריאל ליפקינד. באמת עבודה, נגינה ושיתוף פעולה נפלאים שלו ושל האנסמבל, שיוצרים ביצוע מאוד מיוחד, כזה שלא שומעים בד"כ בקונצרטים. כדאי מאוד לבוא לשמוע אותו. אח"כ ביצענו את היצירה של איל אדלר עם הסולן עמית דולברג, יצירה נהדרת שהלכה והתגבשה במהלך השבוע עד לביצוע הראשון שהיה כבר אתמול בערב, ועוד שלושה ביצועים לפנינו החל ממחר. בהמשך החזרה עברנו על הסימפוניה של היידן וקצת על הסימפוניה הפשוטה של בריטן, ולקראת סיום החזרה הגיע האמן האורח שביצע איתנו את קטע ההפתעה. לקטע הזה הצטרפו גם שניים מתלמידיי בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. היה כיף לכולנו לבצע את הקטע הזה, שמתחבר בצורה מאד טבעית וחלקה אל הסימפוניה הפשוטה של בריטן. זו אכן תהיה הפתעה גדולה לקהל, משהו שלא קורה בד"כ בקונצרטים קלאסיים "שמרניים". אבל נחזור אל ההפתעה שהיתה לנגנים אתמול בקונצרט בערב בירושלים.

ובכן, הקונצרט באולם וייז שליד האקדמיה בירושלים היה מלווה בדברי הסבר של ד"ר עמית ויינר, אשר הכין לאנסמבל רשימה של הדגמות לנגן לפני הביצוע של כל אחת מהיצירות. בחזרת הבלאנס עברתי על מרבית ההדגמות עם האנסמבל, אבל ממש בסמוך לפתיחת הקונצרט עמית אמר לי שאולי עדיף שבהדגמות רק התזמורת תהיה על הבמה והוא יזמין אותי אחרי ההדגמות לנצח רק על הביצוע המלא של היצירה. הסכמתי ברצון, וביקשתי שיודיעו להדס (הכנרת הראשית) שאת ההדגמות היא תוביל ללא ניצוח. עד כאן הכל בסדר. לפני הסימפוניה של היידן ההדגמות עברו בשלום, וכך גם לפני הסימפוניה מס' 29 של מוצרט (שאותה ביצענו רק אתמול ולא נבצע בקונצרטים למנויים ממחר). לפני יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת, עליתי עם האנסמבל לבמה בשביל לנצח בכל זאת על ההדגמות (כי שם הניצוח הכרחי), וגם זה עבר בשלום. אבל לפני הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל ישב על הבמה וכשהגיע הרגע להדגים כולם הסתכלו על הדס וחיכו שהיא תיתן סימן. אלא מה? הקטע שאותו הם התבקשו להדגים מתחיל ללא כינור ראשון, כך שלא היא זו שאמורה היתה לתת את הסימן. אז מי כן אמור לתת את הסימן? הדס סימנה לראשי הסקציות האחרים שלא היא אמורה לתת סימן, וכנראה (לפי מה שסיפרו לי, לא הייתי שם) שבמשך זמן די ממושך של שתיקה כל אחד חיכה שהשני יתן סימן להתחיל, עד שבסופו של דבר שולי (מובילת הויולות) תפסה פיקוד, נתנה סימן והאנסמבל החל לנגן את כל 11 התיבות של ההדגמה, ומאותו רגע הנגנים לא הפסיקו לצחוק. הביצוע של הסימפוניה הפשוטה של בריטן היה, לפיכך, מאוד משוחרר, אנרגטי ושמח.

וכך, אחרי חמישה ימי חזרות וקונצרט אחד בסדרה של האקדמיה בירושלים, מחר בערב, מוצ"ש 22.3.2014 אנחנו מתחילים את סדרת הקונצרטים למנויים מס' 5 שלנו לעונה זו, באודיטוריום רפפורט בחיפה. יהיה שמח, מיוחד, ובעיקר – מלא בהפתעות!!!

 

חוויות והפתעות

אחרי החזרה עם הסולן גבריאל ליפקינד ניתן לומר בוודאות: בקונצרטים הקרובים תהיינה הפתעות בכל אחת מהיצירות. הנגינה ביחד עם גבריאל ליפקינד היא חוויה מוסיקלית יוצאת דופן לכולנו, עשייה מוסיקלית משותפת ועמוקה שיש בה הרבה חיפוש והנאה. לא כדאי להחמיץ.

הצ'לן גבריאל ליפקינד עם האנסמבל בחזרה הבוקר בשטריקר. צילמה רוני שיר

 

חוויה יוצאת דופן לנגן עם הצ'לן גבריאל ליפקינד. ללא ספק, זהו אמן מיוחד, מעמיק, מחפש, חושב, יצירתי, שהיכולות הצ'לניות שלו פנטסטיות. ביצענו איתו בחזרה היום את כל הקונצ'רטו של שומאן ואח"כ התחלנו לעבוד ביחד, והיתה ממש הרגשה שאנחנו יוצרים ביחד. עבודה טובה, נעימה, עם הרבה רעיונות יצירתיים והנאה לכולנו. יהיה כיף גדול להופיע איתו.

וכך יצא, מבלי שהתכוונתי, שבכל יצירה בתכנית תהיה הפתעה. בין אם ההפתעה היא במוסיקה עצמה, או בביצוע שהוא לא שגרתי, או בכלי נגינה שיתווסף אל התזמורת שלנו (שאינו כלי קשת ולא כלי נשיפה), ואם באמן אורח שיצטרף באמצע אחת היצירות אל האנסמבל ויבצע שיר – לא יהיה משעמם לרגע.

והיום התפרסמה המלצה בעיתון הארץ על הקונצרטים שלנו, אותה כתב חגי חיטרון:

ממתינים לכם בקונצרטים. מהרו לרכוש כרטיסים.

מוצ"ש 20:30 חיפה רפפורט
יום א' 20:30 ת"א שטריקר
יום ב' 20:30 כפר-שמריהו אולם וייל

 

לקראת (עוד) ערב לא שגרתי

שילוב הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסימפוניה הפשוטה של בריטן, סימפוניה סוערת, מלהיבה, מפתיעה  ולא מוכרת של היידן עם יצירה חדשה לפסנתר ולתזמורת כלי קשת של איל אדלר, ואמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית, אשר יעלה לבמה ויצטרף אל האנסמבל – כל אלה בערב לא שגרתי נוסף של האנסמבל… וגם: ההכנות של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים לקראת הנסיעה לגרמניה, בעיצומן.

איל אדלר. יצירה חדשה שנכתבה במיוחד עבור האנסמבל והפסנתרן עמית דולברג.

יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת כלי קשת, נכתבה במיוחד עבור אנסמבל סולני תל-אביב והפסנתרן עמית דולברג, והיא תבוצע בבכורה עולמית בקונצרטים הקרובים שלנו החל מסוף השבוע הבא. חזרה ראשונה של הסולן ושלי כבר התקיימה לפני כמה ימים, ואנו מצפים להתחלת העבודה על היצירה עם האנסמבל. יהיה מעניין, מלהיב ולא שגרתי.

יצירה יוצאת דופן נוספת שתנוגן בקונצרט היא הסימפוניה מס' 26 ברה מינור של היידן. זו יצירה מינורית סוחפת ודרמטית שיש בה את מאפייני "הסער והפרץ", אך מצד שני יש בה מזמורים ליתורגיים שבאים כניגוד לדרמה הזו. הסימפוניה מסתיימת בפרק המנואט השלישי (ללא פרק פינאלה), והיא יצירה מעולה. אותו פרק מנואט מסיים הוא גאוני ומלא בהפתעות הרמוניות, ריתמיות, דגשים לא צפויים וכו'. היידן במיטבו.

ואם בהפתעות אנחנו עוסקים, אז גם לקראת "ה"הפתעה שתהיה בקונצרטים האלה יש אצלנו התרגשות גדולה. זה הולך להיות מאוד מלהיב, יוצא דופן ולא שגרתי (יהיו שיאמרו שזה חילול הקודש), כאשר במהלך אחת היצירות יעלה לבמה אמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית ויצטרף אל האנסמבל לקטע מוסיקלי שונה ממה שמצופה באולם הקונצרטים… יהיה מרגש מאד.

עוד בתכנית – הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הצ'לן הבינלאומי גבריאל ליפקינד, שעבורו זו תהיה הופעה ראשונה איתנו כסולן, וכן הסימפוניה הפשוטה של בריטן – יצירה נפלאה ומשעשעת, שמלווה את האנסמבל במשך כל שנות קיומו. החזרות התזמורתיות מתחילות בשבוע הבא, ואמשיך לדווח עליהן.

ופרוייקט מרגש נוסף הוא האיחוד של שתי התזמורות הצעירות שלי – זו מביה"ס לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, וזו מקונסרבטוריון גבעתיים – לקראת נסיעתנו בסוף החודש לגרמניה לפסטיבל בינלאומי. לפני מספר ימים הגיעו נגנים בודדים מגבעתיים לחיפה על-מנת להצטרף אל חזרת התזמורת שלנו. עצם המפגש של מוסיקאים צעירים שונים ממקומות שונים בארץ היה מרגש, וכמובן שהנגינה המשותפת והעבודה המשותפת לקראת הנסיעה הוסיפו להתרגשות. השבוע תגיע כל התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים לחיפה לחזרה משותפת ראשונה, ובשבוע הבא תיסע התזמורת מחיפה לגבעתיים לחזרה משותפת שנייה. במקביל, עם כל תזמורת אני מקיים חזרות נפרדות על אותו החומר, בהן אנו מלטשים כל מה שדורש ליטוש, על-מנת להגיע מוכנים בצורה הכי טובה. על ההכנות והחזרות המשותפות אמשיך לדווח בפוסטים הבאים.