העולם החדש בחבל הסודטים

כמה חזרות עם התזמורת היו על האופרטה "העטלף"? באיזה אזור בפולין עדיין לא הייתי? ומה היה מיוחד כל כך בביצוע "ממעמקים" של דני עקיבא העונה? וגם – אוטוטו פותחים עונה באנסמבל עם איתמר גולן.

לעבוד מהר וביעילות

סיימתי את שנת תשע"ח באינטנסיביות רבה, עם הפקת האופרטה "העטלף" של שטראוס, בבימוי מלא, עם התזמורת הסימפונית אשדוד ועם זמרים מהמאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים (מנהלת אמנותית רונה ישראל), בקונצרט שהתקיים במוזיאון תל אביב.

זמן החזרות היה מועט ביותר – הגעתי לשני ימי חזרות בימוי בלבד (עם פסנתר) בירושלים, ביחד עם הבמאי הנהדר אלכסנדר פון הונדנברג (סרביה), ואח"כ 3 חזרות בלבד עם התזמורת באשדוד. כשזה המצב, חייבים לעבוד מאד מהר ומאד ביעילות. לכן, כבר בחזרת התזמורת הראשונה עברתי על כל היצירה, והבהרתי לתזמורת את הדברים החשובים ביותר הנחוצים כדי להצליח לבצע יצירה מהתחלה עד הסוף: מאיפה קופצים לאיפה (כנהוג באופרות, כדי לקצר "חותכים" חלקים מהיצירה והדברים צריכים להיות מסומנים לכל הנגנים באופן ברור), מתי משתנה הטמפו, מתי אני מנצח על 1, על 2, על 3, על 4, ומדי פעם גם הערות מוסיקליות שקשורות לאופי ולסגנון, וקצת קשתות במקומות שמאד קריטיים עבורי. בחזרה השניה עבדתי רק על הפרקים שהיו מסובכים יותר, לפי התרשמותי מהחזרה הראשונה, ותיקנתי את כל המקומות המבלבלים שיש בהם שינויי טמפו או רצ׳יטטיבים. ובחזרה השלישית התחלתי בלי הזמרים כדי לשפר כמה מקומות בתזמורת וללטש את הנגינה התזמורתית, ואחר כך, כשהצטרפו הזמרים, עברנו על כל האופרטה מהתחלה עד הסוף (כולל הבימוי) עם תיקונים איפה שהיה צריך. וכך, הגענו ליום ההופעה כשהתזמורת כבר ידעה מה לעשות, הזמרים היו כבר אחרי הופעה אחת עם פסנתר, וכבר היה ביטחון בביצוע רצוף של היצירה כולה.

לשמחתי, האולם במוזיאון תל אביב היה מלא, התזמורת והזמרים היו במיטבם, והביצוע כולו היה מרשים, מלהיב, הומוריסטי ומהנה. זמרים רבים ממגוון ארצות (ישראל, ארה"ב, סרביה, צרפת, דרום אפריקה, גרמניה, רוסיה ועוד) השתתפו בהפקה, ביניהם סיון קרן בתפקיד רוזלינד, טלי קצף בתפקיד אדל, שי טרי בתפקיד הנסיך אורלופסקי, אדי מופוקנג בתפקיד אייזנשטיין, ברנדן סליגר בתפקיד אלפרד, אויגן מיליווז'סה בתפקיד ד"ר פאלקה, אבירם פרייברג בתפקיד פרנק, ואחרים. הערב כולו, והמאסטרקלס בכלל, היה מוצלח מאד השנה – גם מבחינת איכות הסטודנטים והמורים, גם מבחינת התוצאה האמנותית בקונצרטים, ולא פחות חשוב – מבחינת החשיפה וכמות הקהל. הקונצרטים בוצעו מול אולמות מלאים וזכו לסיקור תקשורתי יפה, נרחב ומפרגן. שימשיך כך!

לגלות עולם חדש

את שנת תשע"ט אני פותח עם קונצרט בפולין, בו אנצח על התזמורת הפילהרמונית של חבל הסודטים (Filharmonia Sudecka), בתכנית שתכלול את הסימפוניה מס׳ 9 של דבוז׳אק "מן העולם החדש", הפתיחה האקדמית של ברהמס, והקונצ׳רטו לחליל של חצ׳טוריאן (שהוא עיבוד של הקונצ׳רטו לכינור של חצ׳טוריאן, אותו עשה החלילן ז׳אן פייר רמפל). את החלילנית הסולנית – אילדיקו יוהס מהונגריה –  הכרתי בשנה שעברה בפסטיבל בבוסאן (דרום קוריאה), שבו גם היא השתתפה ברסיטל לפיקולו. הנסיעה והחזרות יתקיימו בחוה"מ סוכות, והקונצרט יתקיים ב28.9 בעיר ולבז׳יך. כפי שסיפרתי כאן בבלוג לא פעם, לאנסמבל ולי באופן אישי יש קשר מיוחד עם פולין. למרות שהייתי כבר במקומות רבים בפולין, בחבל הסודטים לא יצא לי עדיין להיות, וזו תהיה עבורי הפעם הראשונה שם. וכמובן, זו תהיה גם הפעם הראשונה עבורי עם התזמורת הזו.

רגעים משמעותיים מתשע"ח

שנת תשע"ח שהסתיימה זה עתה הביאה עימה לא מעט ארועים מוסיקליים משמעותיים מאד עבורי. הנה סיכום קצר שלהם:

ערב ההוקרה לעברי גיטליס

אחד הארועים המשמעותיים של האנסמבל ושלי בשנת תשע"ח היה ערב ההוקרה לעברי גיטליס, אותו ארגנתי ביחד עם איתמר גולן ועם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב. זה היה ערב מרגש שהגיעו אליו הרבה מאד מוסיקאים, חובבי מוסיקה, ואמנים רבים שקשורים לאנסמבל אשר הופיעו בפני הכנר האגדי בן ה-95. עברי עצמו היה נרגש מאד מהארוע כולו, ולמרות שהיה אמור לנגן בעצמו לסיום הערב, הוא לא יכול היה לנגן בגלל ההתרגשות, והסתפק בעליה לבמה ודיבור אל הקהל הרב שמילא את האולם.

עברי גיטליס נושא דברים כשלצידו כל משתתפי הערב לכבודו

ערב ההתרמה לקונסרבטוריון באר שבע

בשנת תשע"ח התחלתי לעבוד כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע. אחד הארועים החשובים שבו השתתפתי למען הקונסרבטוריון, היה קונצרט עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע וסולנים מתלמידי הקונסרבטוריון. בסיום הערב הצטרפה התזמורת של הקונסרבטוריון אל נגני הסינפונייטה לביצוע משותף של הריקודים הרומניים של ברטוק. זה היה ערב מרגש וחשוב עבור הקונסרבטוריון הזה, שאני מאד מאמין בפוטנציאל העצום שלו ובדרך הפדגוגית המקצועית שאותה מתווה מנהלו יקי ראובן.

"ממעמקים" של דניאל עקיבא

את היצירה "ממעמקים" של דני עקיבא ביצעתי העונה עם האנסמבל, עם תמר ענבר באבוב ועם אנסמבל זמרי מורן (מנהלת אמנותית נעמי פארן). מעבר לעובדה שהיצירה היא מצויינת, ואת דני אני מכיר כבר קרוב ל-30 שנה, ומעריך אותו מאד כאדם, כמוסיקאי וכפדגוג, הביצוע הספציפי של היצירה "ממעמקים" העונה, ובמיוחד זה בחיפה, היה מרגש במיוחד. מכיוון שבקיץ שעבר דני עזב את מגמת המוסיקה המפוארת שבנה בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה (וביחד איתו גם חיים פרמונט, זיו קוז'וקרו, ברי מוסקוביץ' ואני) לאחר מהלך בריוני שיזמה עיריית חיפה, וזאת מבלי שקיבל את הכבוד הראוי לו על המפעל המדהים שבנה במו ידיו – החלטתי לנצל את ביצוע יצירתו ולהפתיע אותו. לקונצרט הגיעו רבים מבוגרי מגמת המוסיקה לדורותיה, הריעו לדני, ובסיום הערב קיימנו ארוע לכבודו, ארוע שבו הענקנו לו תעודת הוקרה, הקרנו סרטון עליו וחגגנו ביחד איתו. זה היה מרגש מאד. הנה ביצוע היצירה וכמה תמונות מארוע ההפתעה שהתקיים לאחר הקונצרט.

רייצ׳ל ברטון פיין

כבוד גדול היה לנו לארח את הכנרת הבינלאומית רייצ'ל ברטון פיין כסולנית לסיום העונה של האנסמבל. רייצ'ל היא נגנית וירטואוזית, מבריקה, יצירתית ואנרגטית, שהביאה לאנסמבל הרבה מהרוח וסגנון הנגינה שלה. הקונצרטים איתה היו סוחפים, ולאחריהם הקהל "עט" עליה לקבל חתימות, להצטלם ולרכוש את הדיסקים שלה. הנה ביצוע הפרק האחרון של "הקיץ" של ויולדי מהקונצרט איתה ביוני האחרון בשטריקר.

הגאלה בקשת אילון

לסיום קורס הקיץ הבינלאומי "קשת אילון" התארחנו בקונצרטי הגאלה שהתקיימו במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, וערב קודם לכן בקיבוץ אילון, ליוינו כמה מהסולנים המצטיינים משתתפי הקורס (שניים מהם יופיעו איתנו השנה כסולנים גם בעונת הקונצרטים הרגילה שלנו – הכנר מיכאל שחם והכנרת ליאה ז'ו), ולסיום ביצענו ביחד עם כל משתתפי הקורס את היצירה "ישראל 70" של אריה ברדרומא, המבוססת על שירים ישראליים מ-70 שנות המדינה. מיכאל שחם בן ה-15 ניגן איתנו את מנגינת הנושא מ"רשימת שינדלר" של ג'ון ויליאמס. הנה הביצוע שלו:

פותחים עונה עם איתמר גולן ומיכאל שחם

בקונצרט פתיחת העונה של האנסמבל יתארח הפסנתרן הבינלאומי איתמר גולן, שביחד עם הכנר הצעיר מיכאל שחם, יבצע איתנו את הקונצ'רטו לכינור ופסנתר של מנדלסון. עוד בתכנית – סינפוניה מס' 10 של מנדלסון ושלישיית הפסנתר אופ. 99 של שוברט עם איתמר גולן, מיכאל שחם וטליה ארדל בצ'לו. הקונצרטים יתקיימו בחיפה ב-6 באוקטובר, בתל אביב ב-7 באוקטובר, ובעכו ב-9 באוקטובר. זה הזמן לרכוש כרטיסים לעונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל אביב. לכרטיסים לקונצרט הפתיחה בתל אביב לחצו כאן 

איתמר גולן. בקרוב אצלנו

 

ברכה חמה לכל קוראי הבלוג לשנה טובה, מלאה בעשייה, יצירה, בריאות והצלחה.
ממני, ברק טל

 

 

 

 

 

 

רמה בינלאומית גבוהה ביותר

חוויה בצפון הארץ

בשבועיים האחרונים נסעתי כמה וכמה פעמים לקיבוץ אילון שבצפון המדינה, להשתתפות בקורס הקיץ "קשת אילון" שהתקיים זו השנה ה-28. בכל אחת מהפעמים נסעתי למטרה אחרת – הנסיעה הראשונה היתה על-מנת לבחון מועמדים מבין משתתפי הקורס לנגינת סולו עם סולני תל אביב בקונצרטי הגאלה, הנסיעה השנייה היתה על-מנת לקיים חזרות אינדיבידואליות עם הסולנים הנבחרים, וכן עם אנסמבל קשת אילון על יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70", בפעם השלישית הגעתי לאילון על מנת לנצח על אנסמבל קשת אילון בקונצרט שבו ביצענו את "ישראל 70" של אריה ברדרומא. בפעם הרביעית הגעתי ביחד עם אנסמבל סולני תל אביב כולו לקיבוץ אילון, ושם קיימנו חזרה עם הסולנים, ואח"כ בתזמורת משותפת עם כל משתתפי הקורס על היצירה "ישראל 70". לאחר החזרה הוזמן האנסמבל להצטרף לארוחת ערב חגיגית (ואיכותית) לסיום הקורס, ולאחר מכן לנגן בערב הגאלה שהתקיים בקיבוץ אילון לסיום הקורס. למחרת כמובן הופענו שוב בערב הגאלה החגיגי, שהתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב וחתם את הקורס. כל החוויה באילון היתה נהדרת – הארוח, התנאים, הארגון המופתי ומעל הכל הרמה הגבוהה של המורים והמשתתפים. בנוסף לכל אלה גם ניצלתי את הביקורים באילון כדי ליהנות מהמקום השקט והקסום הזה, וטיילתי שם קצת עם משפחתי.

פגישה מקרית עם ליאה ז'ו בת ה-11 ואחיה, במהלך טיול עם משפחתי בקיבוץ.

 

הסולנים שנבחרו להופיע איתנו היו הצ'לן יסמאל גררו בומבוט מקובה, הכנרת קנון מיאשיטה מיפן, הכנרת הבריטית-סינית בת ה-11 ליאה ז'ו (שגם תופיע איתנו בעונת הקונצרטים הקרובה כסולנית), הכנר הישראלי בן ה-15 מיכאל שחם (שגם הוא יופיע איתנו העונה כסולן), והכנרת אלינה קורואדובה מרוסיה. לכל אחד מהסולנים היה סגנון שונה, והחוויה בעבודה עם כולם היתה מעניינת מאד גם לאנסמבל וגם לי.

מיכאל שחם עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה שרית עוזיאלי

 

ליאה ז'ו עם סולני תל אביב בערב הגאלה. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הנגינה המשותפת בתזמורת הגדולה לסיום היתה חוויה יוצאת דופן. המאסה הגדולה של הנגנים המוכשרים יצרה מצד אחד צליל עצום ומלא, ואפקט מרשים ומרגש, ומצד שני הציבה לי אתגר גדול – להחזיק את הכל ביחד ובתאום. היצירה של אריה ברדרומא, למרות שהיא מבוססת על שירים ישראליים מוכרים, לא היתה קלה לביצוע ודרשה לא מעט עבודה. בסופו של דבר, אחרי חזרות עם כל גוף בנפרד, ועם שני הגופים ביחד, כשהגענו לקונצרט הגאלה בתל אביב הכל התחבר לביצוע שלם ומרשים.

אנסמבל קשת אילון ביחד עם סולני תל אביב ביצירה "ישראל 70" של אריה ברדרומא. צילמה: שרית עוזיאלי.

 

הקורס כולו הוא מפעל יוצא דופן ברמה בינלאומית גבוהה ביותר – הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ארגונית. כל התנאים (חדרים, אולם, ציוד), צוות ההפקה והניהול, וכמובן צוות המורים המעולה, וכמובן הסטודנטים שמגיעים לשם – הם ברמות הגבוהות ביותר. על כך אחראים שני אנשים שעומדים מאחוריו ומניעים אותו במשך כל ימות השנה כבר 28 שנה – גלעד שיבא ויצחק רשקובסקי.

 

צפו בקונצרט הגאלה ששודר בשידור חי ביוטיוב. החלק של סולני תל אביב מתחיל ב1:39:00

 

הקשר הפולני

לאנסמבל סולני תל אביב יש ידידים קרובים בפולין, שנמצאים איתנו בקשר קבוע ותומכים בנו ובפעילותנו. הקשר איתם התחזק בסיור שהיה לנו בפולין בספטמבר 2016, שבו הופענו בטקס חנוכת קיר הזיכרון ליהודי בילגוריי שנספו במלחה"ע השנייה, וכן בקונצרטים בבילגוריי ובלובלין.

"כל נדרי" של ברוך בטקס חנוכת קיר הזיכרון בבילגוריי, סולני תל אביב עם דניאל אקטע, ספטמבר 2016

 

בחודש אוקטובר האחרון נסעתי ללובלין ביחד עם יו"ר הועד המנהל של האנסמבל ישראל בראון ושם זכינו לאירוח חם מצידו של יאנוש פאליקוט, לשעבר יו"ר האופוזיציה והמועמד לנשיאות פולין, שהפגיש אותנו עם אנשים בעלי השפעה וממון בפולין. לאחרונה הגיע יאנוש פאליקוט עם אשתו וכמה מעוזריו לביקור בארץ, וזכה לסיורים ולפגישות מעניינות שאותם ארגן לו ישראל בראון שלנו. הצטרפתי אליהם לנסיעה לצפון, ולאחר שנפגשנו בגנים הבהאיים בחיפה המשכנו לעכו העתיקה שם אכלנו במסעדת הדגים המיתולוגית אורי בורי.

 

ישראל המשיך איתו בסיורים ופגישות גם בימים הבאים, ולאחר מכן הגיע לארץ סגן ראש עיריית בילגוריי (גם הוא מידידינו) והתארח אף הוא אצל ישראל. ובחודש ספטמבר הקרוב אני יוצא לשבוע לפולין, שם אנצח על תזמורת Filharmonia Sudecka בתכנית נפלאה, שכוללת את הפתיחה האקדמית של ברהמס, הקונצ'רטו לחליל של חצ'טוריאן (עם חלילנית שפגשתי לפני שנה בפסטיבל בקוריאה) וסימפוניה מס' 9 (מן העולם החדש) של דבוז'אק. על תכניות ושיתופי פעולה נוספים שלנו עם פולין אדווח בהמשך.

 

חגיגה וינאית

את חודש אוגוסט (או מה שנותר ממנו) אני מקדיש ליוהן שטראוס. בתחילת ספטמבר אנצח על הפקה אופראית מלאה של "העטלף" של שטראוס, חגיגה וינאית נטו, שתתקיים במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים בניהולה האמנותי של רונה ישראל-קולת. הקונצרט יתקיים ביום ב' 3.9.2018 במוזיאון תל-אביב, עם תזמורת אשדוד וזמרים מצויינים מהארץ ומחו"ל (בין הישראלים תככבנה סיון קרן, שי טרי וטלי קצף). הקורס עצמו, ובמהלכו כל החזרות להפקה, יחל ב19 באוגוסט.

 

 

אנדראס שול, ליאה ז'ו, וכוכבים נוספים חוזרים אלינו

על המפגש עם ליאה ז'ו ועם מיכאל שחם כבר סיפרתי בפוסט הזה, ושניהם יחזרו אלינו בקרוב מאד. אבל חוץ מהם ישובו אלינו העונה כמה סולנים בינלאומיים נוספים: זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שבפעם האחרונה שהוא התארח אצלנו הפתענו את הקהל בקטע משותף עם עידן רייכל, ומעניין מה יהיה הפעם… הנה הקטע עם עידן רייכל

בנוסף, ישובו אלינו הכנר איתמר זורמן, דואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג בקונצ'רטו של ברהמס, נגן המנדולינה יקי ראובן והכנר קובי רובינשטיין, והפסנתרן איתמר גולן. התכניות נהדרות. זה הזמן לרכוש מנוי לסולני תל אביב. הקונצרטים יתקיימו בחיפה, בתל אביב, ולראשונה נקיים סדרת קונצרטים גם בעכו. הנה התכנית המלאה. לרכישת כרטיסים לקונצרטים בתל אביב לחצו כאן

סיומה של תקופה

סיום העונה של אנסמבל סולני תל אביב היה מרגש ומלהיב, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה פדגוגית. עם זאת, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה ונמצא בפתחה של תקופה חדשה (או חדשה-ישנה).
גם בתקופת הקיץ האנסמבל יעבוד, ויופיע בקונצרטי הגאלה של "קשת אילון", גם בקיבוץ אילון וגם במשכן האופרה בתל אביב.
והאופרטה הנפלאה "העטלף" של שטראוס – פרוייקט שאנצח עליו במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים.

 

 

סיום גרנדיוזי עם כנרת וירטואוזית

הקונצרטים שחתמו את עונת המנויים של האנסמבל היו מלהיבים ומרגשים, בזכות התכנית המגוונת ובעיקר בזכות הכנרת הסולנית הפנומנלית רייצ'ל ברטון פיין. רייצ'ל היא כנרת מהרמות הגבוהות ביותר בעולם – שילוב של נגינה מבריקה, ארטיקולציה נהדרת, אינטונציה מושלמת, וירטואוזיות בלי גבולות, ויכולת הבעה בכל סגנון מוסיקלי – מיצירות בארוקיות שאותן היא ניגנה עם קשת בארוק (קונצ'רטי של ויולדי ולוקטלי), דרך מוסיקה רומנטית (סרסטה נעימות צועניות, פגניני לה קמפנלה), ועד עיבודים מודרניים ויצירות שלה עצמה (עיבוד לליברטנגו של פיאצולה בכינור סולו, ווריאציות על "יומולדת שמח" לכינור סולו). החזרות איתה היו חוויה נפלאה והתנהלו באוירה נהדרת וחיובית. האנסמבל היה במיטבו ובריכוז מלא בכל יצירה ויצירה שביצענו איתה. התגובות היו נלהבות, והקהל "עט" עליה בהתלהבות בסיום כל קונצרט, רכש דיסקים שלה, ביקש חתימות והצטלם איתה. היתה לנו בקונצרט גם יצירה נהדרת של המלחינה הישראלית הצעירה ניצן ורדי – "נעורים" לתזמורת כלי קשת, שזכתה גם היא לתגובות נלהבות. וגם, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל, צירפתי בקונצרט בחיפה אל נגני האנסמבל את נגני התזמורת הצעירה מקונסרבטוריון טירת הכרמל (מחוזקים בנגנים צעירים מתזמורות אחרות שבהדרכתי), לביצוע משותף של יצירה של ויולדי. זה היה מרגש מאד, גם לילדים, גם לנגני האנסמבל וגם לקהל.

 

לילה מלא כשרון

בסוף חודש יוני, במסגרת ארועי "לילה לבן" בתל אביב, קיימנו קונצרט בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל-אביב, קונצרט שבו כיכבו הכשרונות הצעירים של הקונסרבטוריון. שלוש נגניות צעירות הופיעו עם האנסמבל כסולניות – יסמין חלפון בכינור, הדר זיידל בכינור ואורית שחר בפסנתר, ובהמשך הערב הצטרפו אל האנסמבל נגני התזמורת הייצוגית של הקונסרבטוריון הישראלי תל אביב ומנצחם שלמה טינטפולבר, וביחד ביצעו שתי התזמורות את הריקודים הרומניים של ברטוק ואת פרק הסיום מהסימפוניה הפשוטה של בריטן. הערב כולו התאפיין בהרבה התלהבות, רעננות, קהל צעיר ונגנים צעירים על הבמה, וביצועים ברמה גבוהה. שלוש הסולניות קיבלו גם מלגות הצטיינות ע"ש לאה ויצחק לוין.

 

סיומה של תקופה, והתחלה חדשה-ישנה

בסיום העונה ה17 שלו, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה, ומתחיל תקופה חדשה שבה כמה שינויים במבנה הניהולי, וגם בתפיסה המקצועית אמנותית. האנסמבל חוזר למעשה לעבוד במתכונת הישנה שבה עבד ברוב שנותיו – עם צוות ניהולי מצומצם, בשיטה של "פרוייקטים", שיטה שבה כל נגן משתתף בפרוייקטים שהוא בוחר, ואלו מביניהם שבוחרים להשתתף בכל תכניות הקונצרטים למנויים זוכים למעמד של "חבר אנסמבל". את תפקיד הניהול האדמיניסטרטיבי לקחתי על עצמי (כפי שהיה בשנים הראשונות של האנסמבל משנת 2001 שבה הקמתי אותו ועד 2004), בסיוע עוזרת ניהול והפקה שעובדת לצידי. הקונצרטים של האנסמבל בתל אביב נכנסים, כפי שהיה בראשית הדרך, לחוברת הקונצרטים של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב, שגם מבצע עבורנו את מכירת הכרטיסים בפועל. מבחינה מקצועית, כמה נגני מפתח שניגנו באנסמבל בשנותיו הראשונות יחזרו לנגן אצלנו, לצד נגנים צעירים שהצטרפו לאנסמבל בשנים האחרונות, ואת כולם יוביל הכנר הראשי של האנסמבל בשלוש השנים האחרונות קובי רובינשטיין.

כל השינויים האלה נועדו לאפשר השקעה גדולה יותר בתוצאה האמנותית, על חשבון חיסכון בהוצאות האדמיניסטרטיביות והשיווקיות, ובכך להביא את האנסמבל לרמה האמנותית הגבוהה ביותר. אני מאמין שלמרות שהשינויים האלה יגרמו לי באופן אישי לעבוד הרבה יותר קשה (גם בענייני אדמיניסטרציה, הפקה ושיווק ולא רק בעניינים מוסיקליים), הם יביאו את התוצאות האמנותיות שלהן אני מייחל.

עונת קונצרטים עשירה וגדושת סולנים בינלאומיים מצפה לנו, יגיעו אלינו כמה מ"כוכבי" עולם המוסיקה הקלאסית כמו זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, ילדת הפלא הכנרת ליה ז'ו, הפסנתרן איתמר גולן ואחרים.  אני קורא לכל קהל חובבי המוסיקה לנצל את ימי המכירה המוקדמת של המנויים עד 31.7.2018, ולרכוש מנוי לאנסמבל סולני תל אביב. מבטיח לכם שתהנו מאד. הנה התכנית השנתית שלנו.

 

"העטלף" במוזיאון תל אביב

על קונצרטי הגאלה של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים אני מנצח באופן קבוע בכל שנה, מיומו הראשון של המאסטרקלס ב2015. המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים מושך אליו מדי שנה זמרים צעירים מהטובים ביותר בארץ ובעולם, חלקם כבר החלו בקריירה מקצועית ומופיעים בבתי אופרה בכל העולם. המנהלת האמנותית של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים היא רונה ישראל-קולת, והתומך והתורם המשמעותי ביותר של המאסטרקלס הוא ניצול השואה יוסף ז'מבוקי. צוות מקצועי מהרמה העולמית הגבוהה ביותר עובד במשך כשבועיים באינטנסיביות עם הזמרים האלה, ובסיומם מתקיימים קונצרטים נהדרים לקהל הרחב. עד כה, בכל שנה, קונצרט הגאלה התזמורתי של המאסטרקלס היה ערב של קטעי אופרה שונים. השנה, לראשונה, תעלה הפקה אופראית שלמה בבימוי מלא עם תזמורת, של האופרה "העטלף" של שטראוס. זמרים מצויינים ישתתפו בהפקה הזו, ביחד עם התזמורת הסימפונית אשדוד, והקונצרט המרכזי יתקיים במוזיאון תל אביב ב3 בספטמבר.

המוסיקה נפלאה, הזמרים מצויינים, בואו לשמוע. הנה תכנית הקונצרטים המלאה של המאסטרקלס השנה.

 

"ישראל 70" במשכן האופרה

קונצרט גאלה של מאסטרקלס נוסף שבו אופיע יהיה הגאלה של "קשת אילון" – הקורס הבינלאומי לקשתנים מצטיינים. הפעם זה יהיה עם אנסמבל סולני תל-אביב, ובמשכן האמנויות בתל אביב. עוד לפני כן אסע צפונה לקיבוץ אילון מספר פעמים: פעם אחת כדי לשמוע את המועמדים ולהחליט מי מהם יהיה סולן עם האנסמבל בערב הגאלה. בפעם השניה, לאחר שייבחרו הסולנים, אסע לקיבוץ הצפוני לחזרת הכנה עם הסולנים בלבד, וכן עם "אנסמבל קשת אילון", שיצטרף אל אנסמבל סולני תל אביב לנגינה משותפת של יצירה חדשה של אריה ברדרומא – "ישראל 70" המבוססת על שירים ישראליים מוכרים מ70 שנותיה של המדינה. לאחר מכן אעלה צפונה עם אנסמבל סולני תל אביב כולו, לחזרה עם הסולנים ועם אנסמבל קשת אילון. באותו ערב יתקיים קונצרט הגאלה בקיבוץ אילון, כהכנה לערב הגאלה בתל אביב. והשיא של הפרוייקט יהיה, כאמור, ערב הגאלה של קשת אילון במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, ובו יופיעו עם האנסמבל הסולנים המצטיינים ממשתתפי הקורס, ולסיום נבצע את יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70".

תזכורת לפעם האחרונה שהאנסמבל ביקר בקיבוץ אילון

 

גן עדן לחובבי הספורט

ימי ההכרעה של המונדיאל – שמספק לנו משחקי כדורגל גדולים, הרבה דרמות, מהפכים והפתעות – הם גם ימי ההכרעה של טורניר הטניס וימבלדון, שגם שם מתקיימים משחקים נהדרים. חובבי הספורט, ובמיוחד אלה שאוהבים לצפות בכדורגל ובטניס (כמוני למשל), נמצאים בדילמה קשה – במה לצפות. צרות של עשירים. אז נותרו שני משחקים בכל טורניר – במונדיאל המשחק על המקום השלישי בין אנגליה לבלגיה (שלמרות שאין לו שום משמעות הוא צפוי להיות מרתק), והגמר בין קרואטיה לצרפת. ובוימבלדון הגמרים של הנשים (סרינה לראשונה כאמא וקרבר) והגברים (אנדרסן מול ג'וקוביץ' או נדאל). גן עדן.

סרינה. תזכה שוב, לראשונה כאמא?

 

2017 בתמונות וצלילים

הרבה אירועים מוסיקליים יפים ומרגשים היו לי בשנת 2017 שהסתיימה לה השבוע. הנה כמה מהם בתמונות ובצלילים.

ארועים משמעותיים עם האנסמבל

שיתפנו פעולה עם איתמר זורמן, כאן בנגינה שמיימית של רפסודיה וינאית של קרייזלר.

 

חזרתי להופיע כסולן בכינור, הנה מוסטונן ואני "מתפרעים" בקונצ'רטו לשני כינורות של באך

 

 

חזרנו לשתף פעולה עם מולטיפיאנו בהובלת תומר לב

 

וזה מה שקרה כשנגני האנסמבל הקדימו להגיע לחזרת הבוקר לפני שהקונסרבטוריון בגבעתיים נפתח

 

ביצענו את אחת מפסגות המוסיקה הקאמרית – חמישיית המיתרים של שוברט בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים

 

כמידי שנה, גם ב2017 קיימנו פרוייקט חינוכי שבו סולנים צעירים הופיעו עם האנסמבל בשטריקר

 

באותו פרוייקט חינוכי ביצענו בין היתר את הקונצ'רטו לארבעה כינורות של ויולדי, כשאחת הסולניות היתה שיר אורדו, שלפני 4 שנים הופיעה איתנו כסולנית בשירה.

 

קונצרט בראש העין בו שיתפנו פעולה עם המקהלה הצעירה של מרכז המוסיקה ראש העין בהדרכת קטיה מזו.

 

נסענו לגיאורגיה והופענו באולם המפואר ע"ש קחידזה בטביליסי, במסגרת הפסטיבל Autumn Tbilisi

 

זכינו לקבלת פנים וארוחה חגיגית מפוארת לאחר הקונצרט בטביליסי

 

כמידי עונה, פתחנו את עונת המנויים עם סולנים צעירים נפלאים. הנה ליר וגינסקי בכינור, שביצעה איתנו וריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי

 

אחרי יותר מעשור, איתמר גולן חזר להופיע עם האנסמבל, וזו כנראה תחילתה של ידידות מופלאה…

 

ממש בסיום 2017, קיימנו (בשיתוף עם איתמר גולן) ערב הוקרה לעברי גיטליס . במילה אחת – התרגשות

 

הופעות משמעותיות שלי כמנצח אורח

ניצחתי השנה לראשונה ברומניה, שם שיתפתי פעולה עם הפילהרמונית של בראשוב והפסנתרן הסיני ג'יה יואן

 

וכמו תמיד בנסיעות לחו"ל, החזרות הן בשעות הבוקר ושעות אחה"צ שלי פנויות לטיולים. בבראשוב עליתי לראש ההר ברכבל, וירדתי ברגל. זה הנוף שראיתי מראש ההר

 

באוסטריה ניצחתי על תזמורת Euro Symphony SFK בקלגנפורט

שם התארחתי בטירה שקטה וחלומית. זה הנוף מסביב לטירה.

 

זו השנה השלישית ברציפות שבה ניצחתי על קונצרט הגאלה במאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים, עם זמרי אופרה צעירים. השנה זה היה עם תזמורת אשדוד

 

האריה caro nome מריגולטו מאותו קונצרט גאלה

 

בקוריאה ניצחתי על הפילהרמונית של בוסאן, בקונצרט שהיה גם שלב הגמר בתחרות בינלאומית לסולנים בכל הכלים. אחד השופטים היה, אגב, הפסנתרן הסיני ג'יה יואן שאותו פגשתי לראשונה ברומניה כמה חודשים קודם לכן.

עם הסולנים לאחר הקונצרט

האריה Ritorna vincitor  מתוך אאידה של ורדי מאותו קונצרט

 

עבודה עם צעירים

התחלתי לנצח השנה על תזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע. כאן, עם הסינפונייטה באר שבע ותזמורת הקונסרבטוריון של באר שבע בערב התרמה חגיגי לקונסרבטוריון.

 

וללא קשר לדרך שבה הסתיימה התקופה של 14 השנים שבהן עבדתי בביה"ס לאמנויות ויצ"ו בחיפה, בינואר 2017 התקיים ערב הבכורה של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי, אותה הקמתי רק לפני שנה. היה מרגש ביותר.

בחודש מאי האחרון, עדיין לפני הבלגאן, בארוע מרגש לכבוד 30 שנה למגמת המוסיקה – תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם בוגרים של בית הספר.

 

עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים והמקהלה הייצוגית של הקונסרבטוריון בקונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים

 

והשנה, התחלתי ללמד ניצוח באקדמיה למוסיקה בתל אביב (ביה"ס ע"ש בוכמן-מהטה). שיעורי הניצוח מתקיימים עם תזמורת. כאן בשיעור עם תלמידי הניצוח, במהלך חזרה עם סולני תל-אביב

 

ועוד דבר שקרה השנה – עדכנתי את סרטון האימג' שלי (שבינתיים הוא כבר שוב לא מעודכן בגלל כל השינויים שקרו השנה). הנה הוא. ותודה לעורך הוידאו הנפלא אלון הראל.

 

זו היתה השנה שלי. שתהיה שנת 2018 נפלאה.

 

 

 

 

 

החזון שמתגשם

שגרת חיים של כנר

הרבה מאד זמן עבר מאז שחיי סבבו סביב הכינור (בשנותיי בתיכון, צבא, אקדמיה וקצת אחרי). זו היתה שגרת חיים שבה הייתי מתכנן כל יום בקפידה כך שתהיינה לי שעות אימון מרובות, הייתי מכין רפרטואר קשה ותובעני, הייתי מופיע בקונצרטים של מוסיקה קאמרית, ברסיטלים ואף כסולן, לפעמים משתתף בתחרויות ובאודיציות, הייתי נעזר במורתי הגדולה אירנה סבטלובה – מורה שאין הרבה ברמתה בעולם, ובעיקר – הייתי מתאמן המון. והנה עכשיו, דווקא כשאני עמוס מאד בעבודה כמנצח, וכשבבית יש לי גם קטנטנה שאני מקדיש לה באהבה זמן רב – אני מוצא את עצמי שוב מתקרב לשגרת חיים דומה. אמנם אני לא מצליח להתאמן 4-5 שעות ביום כמו אז, בגלל נסיבות החיים שהשתנו, אבל אני בהחלט מקדיש זמן רב לאימונים יומיומיים ואינטנסיביים, אני עובד על כל האספקטים של הנגינה בכינור כפי שלמדתי בעיקר מפרופ' סבטלובה (ואף נעזר בה מידי פעם גם בימים אלה, ומקבל ממנה תמיד המון אינפורמציה והמון השראה), ואני מתכונן במרץ רב להופעותיי כסולן ביצירה תובענית, שאבצע עם אנסמבל סולני תל-אביב – קונצ'רטו לכינור וויולה של פיאצולה בעיבוד אריה ברדרומא (במקור לגיטרה ובנדוניאון). בקונצרטים האלה, שיתקימו ב-12 ו-13 בינואר, הפעם אהיה רק הסולן, ולא אנצח, וגם זה מוסיף להתרגשות אצלי. המנצחת תהיה ג'יזל בן דור, בתכנית נוספת בסדרה החדשה שלנו "קצת אחרת – קונצרטים קלאסיים בראש אחר", סדרה שקונצרט הפתיחה שלה העונה היה מוצלח מאד. כותרת התכנית הפעם היא – מאירופה הקלאסית לבואנוס איירס. לצד דיברטימנטו של מוצרט וסרנדה למיתרים של סוק, האנסמבל יבצע שני קונצ'רטי של פיאצולה – הקונצ'רטו המפורסם לבנדוניאון, עם הסולן הבינלאומי חואניו מוסליני, וכאמור, הקונצ'רטו הכפול לכינור וויולה בעיבודו של אריה ברדרומא. בהחלט חוויה יוצאת דופן עבורי – להגיע לקונצרט רק כסולן בכינור – ואני מצפה לה מאד. השבוע התקיימה חזרה ראשונה של האנסמבל עם ג'יזל (ללא הסולנים), ולקראת הקונצרטים האנסמבל ישוב לעבודה אינטנסיבית ואז גם הסולנים (ואני ביניהם) יצטרפו לחזרות.

 

 

היום התפרסם ראיון במעריב עם ג'יזל בן דור לקראת הקונצרטים – הנה הוא.

 

המשותף לאנסמבל ולקאמרטה

לא מזמן נתקלתי בראיון מעניין למגזין "אופוס", עם אבנר בירון, המנהל המוסיקלי של הקאמרטה ירושלים. הראיון מאד מצא חן בעיני, והתחברתי מאד להרבה מדבריו. שמחתי מאד לקרוא את התייחסותו למפתחות העיקריים להצלחה של תזמורת, שאותם הוא מחדד בצורה מאד ברורה. הוא מדבר על שמירה על איכות ורצינות העבודה לאורך זמן, על הרגלי עבודה שכוללים חזרות חלקיות (סקציות) באופן קבוע, על בחירה נכונה של נגנים, שמעבר לרמת נגינתם הם צריכים להיות פתוחים ובעלי מוטיבציה להשתלב בנגינה ולעיתים אף לשנות לשם כך את סגנון נגינתם. הוא מדגיש את עניין סגנון הנגינה, ומדבר על הקפדה על היכולת לנגן יצירות שונות מתקופות שונות בסגנון המתאים – בארוק, קלאסי, רומנטי, וכו'. יש לדעתי הרבה מן המשותף בין הקאמרטה ירושלים לבין סולני תל-אביב, למרות ההבדלים. שתי התזמורות מנוהלות על-ידי מנהלים מוסיקליים שהקימו אותן ומטפחים אותן לאורך שנים (הקאמרטה למעלה מ-30 שנה, סולני תל אביב קרוב ל-15 שנה). בשתי התזמורות ישנה השפעה גדולה מאד למנהל המוסיקלי על אופן הנגינה, הסגנון והסטנדרטים של גיבוש, ניקיון, אחידות, צליל וכו'. בשתי התזמורות המנהלים המוסיקליים מנצחים בעצמם על קונצרטים רבים עם התזמורת, מקיימים חזרות רבות (כולל עבודה בסקציות) ומצליחים לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. בנימוקי השופטים למתן פרס לנדאו לאמנויות הבמה לאנסמבל סולני תל-אביב, נכתב בין היתר, על האנסמבל: "בעל נוכחות מסיבית בנוף העשייה המוזיקאלית בארץ, ובולט ברמתו הגבוהה ובאיכות הנגנים בו."

כתלמיד באקדמיה למוסיקה בירושלים (בסוף שנות התשעים), הובלתי בכינור את התזמורת הקאמרית של האקדמיה (למרות שהייתי תלמיד לניצוח). אבנר בירון, שהיה אז המנהל של האקדמיה, ניצח מידי פעם על התזמורת, וכך ניתנה לי ההזדמנות ללמוד ממנו המון במהלך החזרות. תמיד הרגשתי שמעבר לשיעורי הניצוח היחידניים, ניתן ללמוד הרבה מאד ממנצחים אם מנגנים בתזמורת, ובמיוחד בתפקידים מובילים. ומאבנר בהחלט היה הרבה מה ללמוד – בכל הקשור לבניית סטנדרטים תזמורתיים, אחידות תזמורתית – במהירויות קשת, בויברטו, ארטיקולציה, סופי צלילים, גווני צלילים, אינטונציה, בלאנס. העבודה היסודית איתו, טכנית ומוסיקלית, לימדה אותי ונתנה לי הרבה כלים. גם הלכתי לשמוע הרבה חזרות וקונצרטים שלו עם הקאמרטה, וגם שיתפתי אותו ברצון שלי להקים אנסמבל. אמנם הקאמרטה נשמעת אחרת מסולני תל-אביב, וזה די טבעי – אנחנו אנשים שונים, מנצחים שונים, וכל אחד מביא את האופי והאישיות שלו לעבודה עם התזמורת ויוצר משהו משלו עם חותם אישי. אבל בבסיס יש הרבה מהמשותף – אותם דברים כל כך נכונים שעליהם מדבר אבנר בראיון. לקריאת הראיון לחצו כאן

 

החזון שמתגשם

את התזמורת של בית הספר התיכון לאמנויות בחיפה "רעות" (לשעבר ויצ"ו), הקמתי לפני ארבע שנים בעזרתם של יעקב מרקוביץ' שהיה אז מנכ"ל בית הספר,  והיידי ליפמן, שהיתה המפיקה של התזמורת בשנותיה הראשונות. התזמורת כבר הספיקה להופיע בפסטיבל בינלאומי לתזמורות צעירות בארנסבורג, גרמניה ב2014, וקיימה מספר פרוייקטים בתזמורת משותפת ביחד עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. בשנה שעברה התזמורת הופיעה בקונצרט במסגרת הסדרה שלי בהיכל התרבות באור עקיבא. השנה, שיתוף הפעולה של התזמורת עם קונסרבטוריון גבעתיים מתהדק, כאשר נגנים מקונסרבטוריון גבעתיים מצטרפים לקונצרטים של התזמורת החיפאית ולהיפך על בסיס קבוע. בנוסף, אחד מאירועי השיא של התזמורת השנה הוא קונצרט ביחד עם סולני תל-אביב, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל (כפי שעשינו בעבר עם תזמורות מהקונסרבטוריונים בגבעתיים, תל-אביב, עפולה ובאר שבע). הקונצרט הזה יתקיים במסגרת הסדרה למנויים של אנסמבל סולני תל-אביב, ב-23.1 באולם רפפורט בחיפה. התזמורות תבצענה ביחד את הסימפוניה הפשוטה של בריטן. ביום שני הקרוב יתקיים קונצרט חגיגי ומיוחד של התזמורת, שבו, כאמור, ישתתפו גם כמה נשפנים מהתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים. התזמורת תנגן את הפתיחה ל"חליל הקסם" של מוצרט ופרק מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן (כהכנה לביצוע המשותף עם סולני תל-אביב בסוף החודש), דואט "פפגנו-פפגנה" מתוך חליל הקסם של מוצרט, ולסיום הקונצרט – ריקוד סלבוני של דבוז'אק. הקטע המסיים צפוי להיות מרגש במיוחד, מכיוון שזו תהיה הפעם הראשונה שתשב על הבמה תזמורת שש-שנתית, המשלבת את נגני תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" , לאמנויות. אותי אישית זה מרגש מאד, משום שכשהקמנו את התזמורת לפני ארבע שנים – יעקב מרקוביץ', היידי ואני – זה מה שראינו לנגד עינינו. תזמורת סימפונית שש שנתית גדולה, שתהיה למעשה התזמורת הסימפונית הצעירה החדשה של חיפה. כעת, כעבור ארבע שנים, החזון הזה מתגשם. התזמורת השש שנתית יוצאת לדרך. זוהי אמנם רק יריית הפתיחה, והביצוע הראשון יהיה רק קטע אחד קצר, אבל מנקודה זו ואילך אני משוכנע שזה רק יגדל ויצמח, ולפי החזרה המשותפת שהתקיימה השבוע והיתה מלאה באנרגיה, מוטיבציה והתלהבות של כולם – זה אכן הכיוון.

 

חזרה על הריקוד הסלבוני של דבוז'אק עם התזמורת השש שנתית "רעות" חיפה. צילמה – היידי ליפמן

 

הרבה תודה מגיעה לאנשים שנרתמו להגשמת החזון השש שנתי, ובזכות הרצון הטוב ושיתוף הפעולה שלהם זה אכן קורה והתזמורת החדשה יוצאת לדרך. היידי ליפמן, שמלווה את התזמורת מיום הקמתה, וכיום היא רכזת האמנויות של ביה"ס, ובתפקידה זה עמלה רבות על-מנת להוציא את הפרוייקט אל הפועל; המנהלת של חטיבת הביניים "רעות" לאמנויות, שרית קן דרור, שרק החלה השנה לנהל וכבר נרתמה להקמת התזמורת ולשיתוף הפעולה של חטה"ב עם התיכון; מרכזת מגמת המוסיקה של חטה"ב טלי וייסמן ומנצח תזמורת חטה"ב דודי סופר; המנכ"ל הנוכחי של ביה"ס, צביקה רייטר, שמשלים את המלאכה שהחל קודמו יעקב מרקוביץ' בהקמת התזמורת החדשה; וגם מנהלת ביה"ס התיכון רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, חנה אבין, שליוותה את התזמורת בכל שלביה מיום הקמתה. את מגמת המוסיקה של התיכון מרכז ידידי (ומורי לשעבר) דני עקיבא, שממנו למדתי הרבה בכל הקשור לגישה חינוכית טהורה לאהבת המוסיקה, תוך שמירה על הקוד האתי ומתן יחס אישי לכל תלמיד באשר הוא. וכעת, הכל מוכן לביצוע הקונצרט ולהצגת התזמורת המשותפת בפעם הראשונה לקהל הרחב.

 

הקונצרט יתקיים ביום שני הקרוב, 4.1.2016 בשעה 18:00 באודיטוריום של מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. הכניסה חפשית. הנה ההזמנה.

 

 

 

 

האנסמבל ודוד גריילסאמר – מתחילים מחר

בפעם הקודמת שדוד גריילסאמר חבר לאנסמבל סולני תל-אביב כסולן ומנצח – התוצאה היתה נפלאה והביקורות שיבחו. מחר אנחנו מתחילים פרוייקט שכולו יהיה בניצוח של דוד גריילסאמר, ובשיאו הוא גם ינגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 של מוצרט.

דוד גריילסאמר עם סולני תל-אביב במרץ 2012

למחרת הקונצרט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר לפני כשנתיים כתב נעם בן זאב את הדברים הבאים:

סער ופרץ – והבעה מעודנת

תוכנית יפה חיבר ברק טל, המנצח והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני תל אביב,לקונצרט הזה: הוא עשה ״זום אין״ למחצית המאה ה 18 – ובדק מה הלחינו שם; ולא צריך לחפש הרבה בתקופה הזאת כדי לגלות בה אוצרות. מוצרט מוקדם, קרל פיליפ עמנואל באך בשיאו, היידן מוקדם אף הוא (הסימפוניה מס׳ 27). כל אלה סוערים, מתרוננים; וקפ״ע באך והיידן אפילו משתוללים ממש כיאות לסגנון ״הסער והפרץ״ הרומנטי האופנתי והאופייני לשנים האלה ביצירתם. בהתאם, אנסמבל סולני תל אביב לא התאפק גם הוא, והשיל הגנות ועכבות, בלי פחד, כדי לעשות צדק עם המוזיקה.
במיוחד סער האנסמבל ביצירות הראשונות בערב: הסימפוניה השלישית של קפ״ע באך, בנו השני של יוהן סבסטיאן, שנוגנה בלי מנצח בהובלת הכנר הראשי מתן דגן; והקונצ׳רטו מס׳ 9 של מוצרט: היצירה המרכזית בערב, אליה נשאו כולם עיניים ואחריה סערו ופרצו גם הם במחיאות כפיים – בגלל הסולן־מנצח שלה, דוד גריילסאמר. הוא לא איכזב: תענוג לשמוע את גריילסאמר, כי הוא אותנטי, ומחשבתו תמיד ייחודית ומלאת דמיון, והניצוח שלו מעודן בהבעתו ומדוייק. גריילסאמר מביא זווית חדשה למוצרט, וזאת בלי מניירות ובלי כרכורי אגו והתפארות במוזיקליות הכובשת שלו, אלא מתוך צניעות. כאן הוא התקרב מדי להפניית עורף לסגנון, אבל לא חצה את הגבול והזכיר לקהל שוב למה כדאי לצאת לשמוע מוזיקה.
סוף הקונצרט הציג עוד סולן נהדר, נגן הקרן אלון ראובן, ביצירה כפויית טובה במקצת של המלחין הגרמני כריסטוף פרסטר אותה הוא ניגן במוזיקליות רבה; ואת המנצח ברק טל, שהגיש היידן סוחף לסיום.

מחר יחלו החזרות עם דוד גריילסאמר לקראת שני קונצרטים שלו עם האנסמבל, בהם הוא יבצע את הסימפוניה מס' 29 של מוצרט, מבחר קטעי אופרה של ראמו, יצירה חדשה לתזמורת של המלחין הישראלי נמרוד סהר, ואת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 בסול מז'ור של מוצרט. הקונצרטים במוצ"ש הקרוב וביום ראשון, בחיפה ובתל-אביב. שיהיה בהצלחה.

להיטי אופרה בערב הגאלה

האריה של אולימפיה מתוף סיפורי הופמן של אופנבך; האריה המפורסמת "באבינו קארו" של פוצ'יני; שיר הטוריאדור מתוך כרמן של ביזה. שיתוף הפעולה שלנו עם זמרי הסטודיו של האופרה הישראלית, שהחל בשנה שעברה בקונצרט אריות מתוך אופרות של מוצרט, יימשך בערב הגאלה. הפעם יופיעו איתנו שוב זמרת הסופרן אלה וסילביצקי וזמר הבריטון עודד רייך, ואליהם יצטרפו זמרת הסופרן הדר עטרי וזמרת המצו סופרן ענת צ'רני. היכרות קצרה עם הסולנים והיצירות.

אלה וסילביצקי ועודד רייך עם האנסמבל בשנה שעברה בקטע המפורסם "La ci darem la mano" מתוך דון ג'ובאני של מוצרט

האריה המפורסמת באבינו קארו של פוצ'יני, אותה תבצע איתנו אלה וסילביצקי

זמרת הסופרן הדר עטרי

זמרת המצו סופרן ענת צ'רני

האריה של אולימפיה מסיפורי הופמן של אופנבך, אותה תשיר הדר עטרי

לקראת עונת 2012-2013 (3) – המהפכה הווקאלית

יצירות ווקאליות עם מקהלה וזמרים. מיסות, מוטטים וקנטטות. היידן, מוצרט, מנדלסון. הרקויאם המצמרר של פורה. קטעי אופרה עם זמרים ומקהלה. המהפכה הווקאלית שלנו מתחילה.

הקונצרט הווקאלי שלנו שפתח את עונת 2011-2012. העונה, התחום הווקאלי יזכה לייצוג נרחב יותר.

עולם המוסיקה הקולית הוא עולם שגיליתי רק בזמן האחרון, והוא נפלא. לאחרונה התמניתי לתפקיד המנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, במקום אבנר איתי שפרש, וזו אחת הסיבות לכך שהתחלתי להתעמק ברפרטואר מקהלתי. אני מתחיל להבין כמה עוצמה ורגש יש בקול האנושי. אני לומד רפרטואר ווקאלי נרחב, והעונה אני מתכוון לשלב הרבה מהרפרטואר הזה בתכניות של האנסמבל. אל האנסמבל תצטרף המקהלה החדשה שלי – זמרי קולגיום, ואלינו יצטרפו סולנים וסולניות נפלאים, שאת שמותיהם אנחנו עדיין שומרים בסוד, כדי שיהיו קצת הפתעות.

הרקויאם הנפלא של פורה יסיים את עונת הקונצרטים הקרובה שלנו. האזינו לביצוע המרגש הזה של פרק הPIE JESU מהרקויאם, אותו שרה ברגישות יוצאת דופן זמרת הסופרן צ'צ'יליה ברתולי. פשוט לבכות!!!

בפתיחת העונה נבצע את יצירתו של מוצרט Sancta Maria, אותה תוכלו לשמוע כאן.

 

עוד נבצע את הקנטטה של מנדלסון Wer nur den lieben Gott last walten, מיסה בסול מז'ור של היידן, יצירה לקול, קרן יער ותזמורת מיתרים של יחזקאל בראון, ואת יצירתו של מוצרט Tantum ergo לסופרן, מקהלה ותזמורת.

בערב הגאלה שלנו שיתקיים באפריל, נארח את זמרת הסופרן אלה וסילביצקי (ששרה איתנו לאחרונה בערב האופראי), זמרים מהסטודיו של האופרה הישראלית, ואת מקהלת זמרי קולגיום, וביחד נבצע קטעי אופרה מוכרים.

הרבה מוסיקה ווקאלית נפלאה, עם זמרים ועם מקהלה, מצפה לנו העונה.

את סקירת העונה הקרובה אמשיך בפוסט הבא, שיתפרסם ביום שני הקרוב, ובו אספר על הסולנים שנארח העונה – הקלרניטן חן הלוי, הכנרת אנטיה וייטהאס, נגן הבסון סרג'יו אזוליני – ועל התכניות אותן הם יבצעו.

ערב ידידים עם אינאס מסאלחה ונגנים מהאנסמבל

זמרת הסופרן אינאס מסאלחה ורביעיית מיתרים מנגני האנסמבל יופיעו בערב הידידים הקרוב של האנסמבל במוצ"ש הבא 5.5.2012 בסטודיו של הציירת רחל טימור בנוה צדק בתל-אביב

ערבי הידידים שלנו צוברים תאוצה. הרעיון בערבי הידידים האלה, הוא לקרב את חברי חוג הידידים של האנסמבל אל הנגנים, ולאפשר להם באמצעות קונצרט ביתי ושיחה בלתי פורמלית עם הנגנים, איתי ועם אורחים – להכיר מקרוב יותר את האנסמבל. בערב הידידים הקודם, שהתקיים בביתה של שוש כרמל בתל-אביב, ניגנו האבובן ניר גבריאלי, הכנר מתן דגן, הויולנית שירה מיוני והצ'לנית שירה מני. בין היצירות ארחתי את מנצח המקהלות אבנר איתי, שפרש לאחרונה מהניהול המוסיקלי של זמרי קולגיום, תפקיד שאותו הוא העביר אלי. שוחחנו על ההבדלים בין ניצוח תזמורת לניצוח מקהלה, דיברנו על רפרטואר ווקאלי באופן כללי, ואפשרנו לקהל לשאול שאלות בנושא. הערב היה מאוד מהנה לקהל, גם מבחינת התכנית והנגינה, וגם מבחינת הארוח האדיב והנעים של גב' שוש כרמל. בכל ערב ידידים שכזה אנחנו מצרפים גם חברים נוספים לחוג הידידים ומגייסים תרומות ותמיכות לאנסמבל, שהן מאוד חשובות לנו.

ניר גבריאלי, שירה מני ומתן דגן בערב הידידים הקודם, ב17.3.2012

במוצ"ש הקרוב יתקיים ערב ידידים נוסף, עם רביעיית מיתרים מנגני האנסמבל – הכנרות קורדליה הגמן ויוליה קליין, הויולן שי גליק והצ'לן יותם ברוך. הם יבצעו פרקים מהרביעייה ק.421 ברה מינור של מוצרט ומרביעיית "המוות והעלמה" של שוברט. בנוסף הם יבצעו מספר דואטים לשני כינורות של ברטוק. האורחת של ערב הידידים הקרוב תהיה זמרת הסופרן אינאס מסאלחה, איתה אני אשוחח על נושאים מוסיקליים שונים הקשורים בשירה אופראית ובהתפתחות קריירה של זמרת אופרה, עם דגש על הקריירה האישית שלה. הזמרת אינאס מסאלחה ואני מתכננים מספר פרוייקטים משותפים מעניינים ביחד עם האנסמבל.

אינאס מסאלחה

ערב הידידים הקרוב, במוצ"ש 5.5.2012, יתקיים בסטודיו ובסלון של הציירת רחל טימור, רח' שבזי 32 פינת רחוב נוה צדק 16 תל אביב. התכנסות בשעה 20:00, קונצרט בשעה 20:30

פרטים והזמנת כרטיסים אצל המנכ"לית שלנו רוני שיר ב054-4940317

מדד שביעות הרצון של הנגנים

אחד המדדים החשובים בסיכום פרוייקט של האנסמבל, הוא מדד שביעות הרצון וההנאה של הנגנים. כי באנסמבל, הנגנים הם פרילנסרים ומשתתפים בפרוייקטים על-פי בחירתם החופשית. אם הם לא ייהנו הם לא יבואו.

כשאנחנו מסכמים פרוייקט, אנחנו לרוב מסתכלים על הצד הכלכלי (ההכנסות לעומת ההוצאות) ועל הצד המקצועי. אבל את הצד המקצועי אנחנו בוחנים כמעט תמיד אך ורק מנקודת המבט של הקהל ושל הביקורת. אם הקהל התלהב והביקורות היו טובות – זה היה פרוייקט מוצלח. אם תגובות הקהל והביקורת לא היו טובות – זה לא היה פרוייקט מוצלח. אחד הצדדים שאנחנו לא תמיד מתייחסים אליו, ובאנסמבל הוא חשוב לפחות כמו תגובות הקהל והביקורת – הוא הצד של הנגנים. כי בניגוד לכל תזמורת שבה הנגנים עובדים לפי חוזה ומקבלים משכורת, וחייבים להופיע לכל פעולה בין אם הם אוהבים את התכנית, הסולנים והמנצח ובין אם לאו – באנסמבל הנגנים הם פרילנסרים, ומשתתפים בפרוייקטים על-פי בחירתם החופשית. כל נגן למעשה עושה לעצמו את השיקול לגבי כל פרוייקט ופרוייקט – האם זה מסתדר לו עם התאריכים, האם התכנית מעניינת ומאתגרת אותו, האם יש אמנים אורחים שהוא יוכל ללמוד מהם ולהתקדם, והאם כל אלה יצדיקו מבחינתו את שריון התאריכים וויתור על פרוייקטים אחרים באותם התאריכים, שעשויים להכניס לו, מן הסתם, יותר כסף.

אז למעשה, אחד השיקולים החשובים של האנסמבל בבניית תכנית וקביעת רפרטואר, הוא השיקול של האטרקטיביות של התכנית עבור הנגנים. ואחד המדדים החשובים בסיכום פרוייקט באנסמבל, הוא מדד שביעות הרצון וההנאה של הנגנים. צריך לזכור שהאנסמבל הוקם בשביל לאפשר לנגנים מצויינים למצוא את מקומם במסגרת תזמורתית קאמרית ברמה הגבוהה ביותר כאן בארץ. יש נגנים שמגיעים במיוחד מחו"ל ומשתתפים בפרוייקטים של האנסמבל אך ורק תמורת כיסוי כרטיס הטיסה שלהם.

הסיבה המרכזית לכך שאני מגדיר את הפרוייקט האחרון (הפרוייקט האופראי מיצירות מוצרט) כאחד המוצלחים ביותר של האנסמבל, היא ההתלהבות ותחושת הסיפוק של הנגנים. עבדנו קשה במהלך השבוע של החזרות, וקיימנו למעשה יותר חזרות מאשר בדרך כלל – שש חזרות לעומת חמש בפרוייקטים אחרים. עשינו עבודה יסודית על אינטונציה, על נגינת אנסמבל, ריתמוס, בלאנס וארטיקולציה. פירקנו לפעמים את התזמורת לקבוצות בודדות, ולאחר מכן שוב חיברנו את כולם ביחד, חיפשנו ביחד את הטמפו והאופי המתאימים לכל קטע ולכל פרק. ניקינו כל אקורד וכל פראזה. שיתוף הפעולה של הנגנים המובילים ושל כל נגני האנסמבל היה מצוין. בסופו של דבר, כשעלינו לבמה לשני הקונצרטים – בחיפה ובתל-אביב – היתה תחושה שכל אחד יודע בדיוק "מה לעשות" בכל משפט מוסיקלי. למי להקשיב, למה לשים לב, איפה להתרכז בענייני ריתמוס, איפה לשים לב לאינטונציה, איפה להתרכז בקו המוסיקלי הארוך וכו'. זו תחושה נהדרת עבור כל נגן לעלות כך לבמה. כמובן שבמצב כזה כל נגן מרגיש חופשי מאוד ו"מתפנה" לעשות מוסיקה, ולא מתעסק רק ב"לשרוד" את הקונצרט בלי לטעות.

התגובות של הנגנים ושל הסולנים לאחר הפרוייקט האחרון היו ממש טובות, ועבורי זהו ההישג הגדול ביותר בפרוייקט. כי בלי תחושת הסיפוק וההנאה של הנגנים – לא יהיו נגנים. ובלי נגנים – לא יהיה אנסמבל.