בחזרה למקום שבו התחלתי

שני אירועים מרגשים

בשבוע שעבר התקיימו שני אירועים מאד מרגשים עבורי – שיעור ניצוח בהדרכתי באקדמיה בתל אביב עם אנסמבל סולני תל אביב, והרצאה שלי לתלמידי ניצוח וקומפוזיציה באקדמיה בירושלים.

בתחילת השבוע התקיימה במסגרת הקורס שלי באקדמיה למוסיקה בתל אביב חזרה שבה תלמידי הניצוח שלי ניצחו על האנסמבל ביצירות של מוצרט ובריטן. אמנם כבר הדרכתי את התלמידים השנה בחזרות עם התזמורת שלי בגבעתיים, אבל השבוע זו היתה הפעם הראשונה שהם ניצחו על תזמורת מקצועית בהדרכתי. ולא סתם תזמורת מקצועית, אלא תזמורת שמכירה אותי היטב ואני מכיר אותה היטב… זה היה בהחלט מעניין לכולם.

 

 

עבורי זה היה מעניין כי דיברתי איתם על מוסיקה, על ניצוח, על ניהול חזרה, על הקשבה לתוצאה, על טכניקה של הידיים, על בלאנס בתזמורת, על ארטיקולציה, על צבעים וצליל, ולמעשה על כל נושא שאני עצמי עובד עליו ושם לב אליו במהלך עבודתי עם התזמורת ובמהלך הכנת הפרטיטורה. כשרציתי לחדד נקודה מסויימת הראיתי באמצעות הדגמה של ניצוח בצורות שונות איך התוצאה משתנה בכל פעם.

 

 

עבור הנגנים זה היה מעניין מאד כי גם הם ראו איך ניצוח שונה על אותו קטע גורם להם לנגן אחרת. ועבור התלמידים לניצוח זה היה שיעור חשוב ומעניין, שבו הם יכלו לחוש איך הניצוח שלהם משפיע על התוצאה, ואיך הם צריכים מצד אחד לשלוט בתזמורת ומצד שני להיות קשובים כל הזמן לתוצאה ומיד להגיב, להכיר היטב את הפרטיטורה לפרטים, לדעת בדיוק איך הם רוצים שכל משפט יישמע, ולהראות את הכל בביטחון לתזמורת באמצעות הידיים. במהלך החזרה הסבתי את תשומת ליבם לכל מיני ניואנסים מוסיקליים – דיסוננסים, הרמוניות מפתיעות, רגעים שירתיים לעומת רגעים ריקודיים, וגם ניואנסים טכניים כמו מהירויות קשת, קשתות שונות, ארטיקולציות שונות, דינמיקות שונות וכו'. גם מנהל האקדמיה פרופ' תומר לב ביקר בחזרה, צפה והאזין לסטודנטים לניצוח ולעבודתם עם האנסמבל בהדרכתי.

 

הסטודנטים והמנהל בחזרת התזמורת

 

אחרי החזרה נשארתי עם הסטודנטים לשיעור סיכום שבתחילתו, כמה מנגני האנסמבל נתנו להם את הערותיהם. זה לדעתי חשוב ביותר עבור תלמידי הניצוח, מכיוון שהנגנים הם אלה שעליהם המנצחים מנצחים, והם יכולים לומר הכי טוב מה בניצוח עוזר להם ומה מפריע להם לנגן, מה מנסיונם נותן תוצאה טובה יותר לתזמורת ומה נותן תוצאה פחות טובה. לאחר מכן נשארתי לבד עם הסטודנטים לדבר ספציפית יותר על הניצוח שלהם, ולתת להם את הערותיי גם מבחינת טכניקה של ניצוח, גם מבחינת ההיכרות והבנת הפרטיטורה, וגם מבחינת השליטה בתזמורת. זה היה בהחלט יום עבודה מעניין ומהנה עבורי, ואני מצפה למפגשים הבאים, חלקם יהיו שוב עם סולני תל אביב וחלקם עם התזמורות הצעירות שלי בגבעתיים ובבאר שבע.

 

יבגני צירלין ואני

 

בהמשך השבוע נסעתי לאקדמיה למוסיקה בירושלים על מנת לתת הרצאה לסטודנטים לניצוח וקומפוזיציה. זו היתה עבורי הפעם הראשונה שהגעתי למקום שבו התחלתי את לימודי הניצוח שלי ולמעשה את דרכי כמנצח, אבל לא רק לשם ביקור אלא כמרצה אורח. זה היה מאד מרגש. פגשתי שם כמה מהמורים שלי בתקופת לימודיי, שבמשך השנים הפכו לקולגות שלי, וכמובן את המורה שלי לניצוח בתקופת הלימודים שלי שם, יבגני צירלין, שגם ישב והקשיב להרצאתי מתחילתה ועד סופה. דיברתי בהרצאה על נושאים חשובים שלרוב לא נלמדים בשיעורי ניצוח, כמו ניהול חזרות, תכנון חזרות, הכנת הפרטיטורות באופן יעיל וכד'. בנוסף, דיברתי על נושא של קשתות, והדגמתי עם הכינור אפשרויות לקשתות שונות לאותו הקטע. סיפרתי קצת על טעויות שעשיתי בעצמי בכל הנושאים האלה… גם הקרנתי וידאו קצר שלי עם האנסמבל, ובסיום (וגם במהלך) ההרצאה השבתי לשאלותיהם. זה היה בהחלט משמח ומרגש בשבילי, ואני אסיר תודה לראש החוג לקומפוזיציה וניצוח איל אדלר, שהזמין אותי להתארח במקום שבו התחלתי בעצמי.

 

ביקוש עצום לכרטיסים

 

ערב ההוקרה שהאנסמבל מארגן ביחד עם איתמר גולן לעברי גיטליס, ב26.12.2017 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, זוכה לתהודה, לסיקור תקשורתי ולביקוש עצום לכרטיסים. כבר ביום שבו האנסמבל הוציא ניוזלטר עם הודעה על הקונצרט הוזמנו כל המקומות באולם שנשמרו עבור האנסמבל. בינתיים אמנים רבים נוספים מצטרפים אל אלה שכבר מתוכננים להופיע, ורבים נוספים מבקשים להשתתף ולנגן בארוע עבור עברי גיטליס. הכנר גיא בראונשטיין ואשתו החלילנית גילי שוורצמן יופיעו אף הם בערב הזה וינגנו חמישה קטעים של שוסטקוביץ' לכינור, חליל ופסנתר ביחד עם איתמר גולן. אמנים נוספים שיופיעו – הכנר קובי רובינשטיין, השחקן שמוליק עצמון, החלילנית גולנרה הכט-ברדרומא, זמרת הסופרן רויטל רביב, הפסנתרן בשארה הרוני, הפסנתרן איתמר גולן, ועברי גיטליס בכינור.

 

 

מודעות פרסומת

באר שבע – לא רק כדורגל

השקעה חריגה ויוצאת דופן

 

באר שבע היא עיר שתומכת מאד בתרבות ומקדמת את נושא החינוך לאמנויות בכלל ולמוסיקה בפרט. העיר זכתה פעמיים בפרס שרת התרבות, וראש העיר מקצה משאבים רבים לחינוך לאמנויות ולמוסיקה. הקונסרבטוריון בבאר שבע, שאותו מנהל נגן המנדולינה יקי ראובן, הוא דוגמה מצויינת לכך. בשנים האחרונות הקונסרבטוריון מביא מוסיקאים מצויינים מרחבי הארץ ללמד שם. הקונסרבטוריון השקיע הרבה מאד בפרוייקט חינוכי מרגש שבמסגרתו אנסמבל סולני תל אביב חנך את תזמורת הקשתנים של הקונסרבטוריון לפני כשנתיים. והחל משנה זו, על אותה תזמורת קשתנים של הקונסרבטוריון בבאר שבע אני מנצח באופן קבוע, דבר שהתאפשר בזכות השקעה חריגה ויוצאת דופן של מנהל הקונסרבטוריון. עד עכשיו אני נהנה מאד מהעבודה עם הנגנים הצעירים שם, ואני זוכה לשיתוף פעולה נהדר הן מצידם והן מצד ההנהלה של הקונסרבטוריון. כתוצאה מכך התזמורת מתקדמת מאד יפה בחזרות, ובקצב מהיר מאד.

 

עם הילדים מתזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע, לפני שנתיים

אחד הדברים היפים בקונסרבטוריון הוא הקשר לתזמורת הסינפונייטה של באר שבע. מעבר לעובדה שהמבנים של הקונסרבטוריון ושל הסינפונייטה סמוכים זה לזה, קיים גם שיתוף פעולה בין הגופים.

כך למשל, בעוד כשבועיים אנצח על הסינפונייטה באר שבע בקונצרט שיוקדש לקונסרבטוריון. פרט לסימפוניה השביעית של בטהובן ולפתיחה מערת פינגל של מנדלסון, שאותם אבצע עם הסינפונייטה לבד, שני הסולנים שיופיעו בקונצרט הם נגנים מצטיינים בכינור ובצ'לו מתזמורת הקונסרבטוריון. בסיום הקונצרט תצטרף אל הסינפונייטה תזמורת הקונסרבטוריון לנגינה משותפת של הריקודים הרומניים של ברטוק. הערב כולו הוא ערב התרמה שהכנסותיו מיועדות לקונסרבטוריון באר שבע.

 

 

 

כמובן ששיתוף פעולה שכזה הוא מבורך ותורם רבות לקונסרבטוריון. הקשר המיוחד שלי עם מנהל הקונסרבטוריון יקי ראובן בא לידי ביטוי לא רק בעבודתנו החינוכית, אלא גם בשיתופי פעולה על במות הקונצרטים. לפני כשנתיים ביצענו ביחד עם סולני תל אביב את הקונצ'רטו לכינור ומנדולינה של ויולדי, כאשר עבורי זו היתה אחת מהופעותיי הבודדות כסולן בכינור. הנה הפרק השני מאותו ביצוע.

 

 

על חשיבות החינוך המוסיקלי

 

את תפיסתי בנושא חשיבות החינוך המוסיקלי חלקתי לא פעם כאן בבלוג, אך תמיד משמח אותי למצוא מאמרים נוספים המדברים על הנושא. הנה מאמר נפלא שמצאתי על נושא החינוך המוסיקלי וחשיבותו. כמה משפטים מתוך המאמר –

"בעולם של היום, חשיבותו של הידע כשלעצמו פחתה, ואילו מה שבאמת חשוב הם כישורי הלמידה: היכולת לאסוף מגוון רחב של נתונים, לחקור, להיות מוכן להתאמץ ולהתאמן גם כשלא פשוט, לחשוב בצורה עצמאית ויצירתית, להיות ביקורתי ולפתור בעיות. כישורים אלה מתפתחים במיוחד בלימודים ההומניים ובאופן מובהק – במוסיקה… מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן מצא כי מדענים מאופיינים בנטייה מובהקת לעיסוק במוסיקה כתחביב. נמצא כי מגמה זו חזקה במיוחד בקרב זוכי פרס נובל בתחומי המדעים (ר' הגרף למטה). במחקר אחר נמצא כי עיסוק אומנותי מפתח כישורים ההכרחיים להפתחות כמדען יצירתי… חוקרים מצאו כי מוסיקה מועילה לתלמידים בארבע קטגוריות עיקריות: (1) הצלחה חברתית והפחתת התנהגויות אלימות; (2) הצלחה בבית הספר, במיוחד בתחומי המדעים והמתמטיקה; (3) פיתוח אינטלגנציה; (4) הצלחה בחיים. למעשה, מוסיקה היא אחד המקצועות החשובים ביותר שניתן ללמד בבתי הספר מבחינה פיזית, רגשית, אינטלקטואלית, חברתית ורוחנית. חוקרי מוח מצאו כי נגינה בכלי מוסיקלי היא המקבילה המוחית להתעמלות לכל הגוף, שכן הנגינה מפעילה את מרבית המרכזים המוחיים…"

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

מצדיעים לעברי גיטליס

 

הקונצרטים של האנסמבל עם איתמר גולן היו מוצלחים מאד. קהל רב מילא את האולמות בשני הקונצרטים – בחיפה ובתל אביב. איתמר גולן ואשתו נטסוקו אינווה היו נהדרים בקונצ'רטי לשני פסנתרים של באך ושל מוצרט, והקהל ביקש וקיבל מהם הדרנים בכל קונצרט. בסך הכל יצאתי מאד מרוצה משיתוף הפעולה עם איתמר.

 

לשמחתי הרבה, שיתוף הפעולה הזה יימשך בקרוב מאד. איתמר גולן ישוב ארצה בעוד מספר שבועות לערב מאד מיוחד ויוצא דופן שאנחנו מארגנים ביחד ובשיתוף עם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל-אביב – ערב הוקרה לכנר האגדי בן ה-95 עברי גיטליס. עברי הוא חבר קרוב של איתמר, ושנינו דיברנו לא מעט על האפשרות להביא אותו ארצה לערב מיוחד שכולו הערכה והוקרה על פועלו ותרומתו לחיי המוסיקה בעולם. גייסנו לארוע מוסיקאים רבים וטובים, שכולם יופיעו בהתנדבות עבור עברי. בני משפחתו של עברי בארץ מסייעים אף הם בארגון והפקת הארוע.

כאמור ערב מיוחד ויוצא דופן זה יתקיים בקרוב מאד, ביום ג' 26.12.2017 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר. בערב יופיעו, פרט לאיתמר גולן, גם נגנים מובילים מהאנסמבל ובהם הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין, הפסנתרן בשארה הרוני, החלילנית גולנרה הכט-ברדרומא, השחקן שמואל עצמון, שני נגנים צעירים מצטיינים מהקונסרבטוריון – נגה ומיכאל שחם בכינור וויולה, זמרת הסופרן רויטל רביב, ועברי גיטליס עצמו שינגן עם איתמר גולן כמה קטעים לכינור של קרייזלר. במהלך הערב נעניק לעברי מגן הוקרה כאורח כבוד של אנסמבל סולני תל-אביב ושל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. הכניסה לקונצרט תהיה חופשית בהזמנת מקומות מראש.

הנה ידיעה על הקונצרט המיוחד מאתר הבמה

לקריאה לחצו כאן

פרטים נוספים בקרוב!

 

 

 

 

 

ללמוד ניצוח "על רטוב"

בין שתי האקדמיות

 

על עבודתי באקדמיה למוסיקה בתל אביב, אותה התחלתי בשנת הלימודים הנוכחית, סיפרתי כאן לא מזמן. העבודה עם הסטודנטים לניצוח מאד מהנה עבורי. העבודה היא לרוב בחזרות עם תזמורת, דבר נדיר לכשעצמו בלימודי ניצוח (שיעורי ניצוח מתקיימים בד"כ עם שני פסנתרנים ולפעמים גם ללא נגינה בכלל). בנוסף לכך, התזמורות בקורס שלי הן תזמורות שאני מכיר ועובד איתן באופן קבוע (עד כה היו שתי חזרות עם התזמורת בקונסרבטוריון גבעתיים, והחזרה הבאה תהיה עם סולני תל אביב). זה כמובן מאפשר לי להבין מיידית מתי משהו לא עובד "באשמת" התזמורת ומתי זה "באשמת" המנצח…

בחזרה האחרונה היו כמה רגעים נפלאים שבהם הסטודנטים הצליחו להוציא מהתזמורת בגבעתיים הרבה הבעה, אספרסיביות, צליל מלא (באנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי). מכיוון שבסך הכל התזמורת מגיבה נהדר למנצחים, הם יכולים להוציא ממנה הרבה, וזה מה שאני מנסה לגרום להם לעשות. לפעמים תנועה אחת אספרסיבית יכולה לשנות לגמרי את הצליל של התזמורת. המנצחים יכולים להראות לתזמורת כמעט כל ניואנס בהפקת הצליל – צליל מרוכז לעומת צליל אוורירי, ויברטו מלא לעומת ויברטו קטן או ללא ויברטו. גם טווח הדינמיקות שאפשר להוציא מהתזמורת הוא גדול. ברגע שהמנצחים ניסו להוציא מהתזמורת הרבה יותר עושר צלילי, דינמי ואספרסיבי, התוצאה היתה נהדרת. יחד עם זאת, כאשר דברים לא כל כך הלכו, היה עליהם לזהות מיידית את הבעיה ולפתור אותה. גם זו מיומנות שצריך לרכוש, והדרך הטובה ביותר לרכוש אותה היא להתנסות בעבודה עם תזמורת. היה קטע אחד שהכנרים בכינור ראשון לא הצליחו לנגן נקי למרות שהמנצח עבד איתם עליו לא מעט. השתדלתי לא להתערב בעבודתו, אך בסופו של דבר, כדי לזרז את התהליך, הפניתי את תשומת ליבו לעובדה שחלק מהכנרים השתמשו באיצבוע לא כל כך בטוח לנגינה בקבוצה, וביקשתי מהם לשנות לאיצבוע אחר. בעקבות זאת, כשכולם ניגנו את אותו האיצבוע, שהיה האיצבוע הבטוח ביותר לאותו קטע (אם כי לא בהכרח הכי מתאים מוסיקלית), זה הלך מהר יותר. הסטודנטים גם לומדים לעבוד מהר וביעילות, ולהראות בידיים כמה שיותר אינפורמציה, כדי לחסוך זמן של הסברים ודיבורים מיותרים.

זו חוויה נהדרת לנגנים בתזמורת, שמתנסים בעבודה עם מנצחים שונים, וזה דורש מהם הרבה ריכוז. עבורי זה כיף גדול לעבוד עם תלמידי ניצוח "על רטוב", כך שכל דבר שעליו אני מדבר הם יכולים מיד להרגיש ולשמוע בתוצאה האמיתית ולא בתיאוריה. אני משוכנע שההתנסות הזו היא חשובה מאד עבורם, כי כאמור – הרבה מהדברים שאותם הם מגלים ולומדים במהלך החזרות עם התזמורת, ניתן לגלות רק בחזרות עם תזמורת…

ומהאקדמיה בתל אביב לאקדמיה בירושלים. למעלה מ18 שנה עברו מאז סיימתי את לימודי הניצוח שלי באקדמיה בירושלים, ובעוד פחות משבועיים אתארח שם לראשונה כמרצה אורח בפורום תיאורטיקאים של הפקולטה לקומפוזיציה וניצוח. את מפגשי הפורום אני זוכר מאד לטובה מתקופתי כתלמיד באקדמיה. ובכלל, כל תקופת לימודיי שם היתה נהדרת, וכללה קורסים מדהימים בהדרכתם של מרק קופיטמן ז"ל, לב בוגוסלבסקי ז"ל, מנחם ויזנברג, מיכאל וולפה, צבי אבני, המורה שלי לניצוח יבגני צירלין, והמנצחים שעבדו עם התזמורת שאותה הובלתי מנדי רודן ז"ל, אבנר בירון, משה אפשטיין ואחרים. במפגש שלי עם הסטודנטים אדבר איתם על דברים שבד"כ אינם נלמדים בשיעורי ניצוח – ניהול חזרות, יעילות בעבודה עם תזמורת, יעילות בהכנת הפרטיטורה לניצוח על התזמורת, ענייני קשתות, סגנון וקצת אנקדוטות מנסיוני כמנצח. אני מאד מצפה למפגש הזה, ומתרגש לקראתו.

 

 

 

תכנית מאתגרת אך לא מתסכלת

ימי החזרות הסתיימו בתחושה מצויינת. התכנית נהדרת, ההתקדמות בחזרות היתה טובה ומהירה, וההרגשה – יהיו קונצרטים מעולים

 

אחד הדברים שיוצרים התלהבות, דריכות, ריכוז ומוטיבציה בתזמורת זה יצירות טובות. כאלה שכיף לנגן. בימי החזרות של האנסמבל השבוע זה בהחלט הורגש. כל היצירות בתכנית הן מצויינות – סימפוניה מס' 27 המלהיבה והסוחפת של היידן, הקונצ'רטו לשני פסנתרים של מוצרט והקונצ'רטו לשני פסנתרים של באך, והרביעייה מס' 4 של שוברט. בנוסף, כשרמת הקושי של היצירות היא כזו שמאתגרת, אך מצד שני לא מתסכלת (כלומר שהיצירות לא קשות מדי, כאלה שאפילו שעות עבודה רבות לא מבטיחות תוצאה טובה). עם היצירות בתכנית זו, אחרי עבודה טובה בכל חזרה ניתן היה לשמוע מיידית התקדמות משמעותית, וזה כמובן יצר אצלנו תחושה שיהיו קונצרטים טובים. בנוסף, הרכב הנגנים טוב מאד. אל הקשתנים הנהדרים שלנו מצטרפים ארבעה נשפנים שמתוכם שני נגנים צעירים ש"גידלתי" בתזמורת הצעירה בחיפה. הם עדיין תלמידים, אך ברמה מאד גבוהה, ועבורם (וגם עבורי) זה פרוייקט מאד מיוחד ומרגש. אליהם מצטרפות שתי נשפניות מנוסות מקצועיות ברמה גבוהה, שסייעו לי "לחנוך" את הצעירים בפרוייקט הזה. ואל כל אלה הצטרפו שני הסולנים נהדרים שלנו – הפסנתרן הבינלאומי איתמר גולן ואשתו הפסנתרנית נטסוקו אינווה. הנוכחות של איתמר בחזרות גרמה לכולם לנגן יותר טוב. הרעיונות המוסיקליים שלו יפים, ואני מרגיש שיש לנו כימיה ושלא צריך כמעט לדבר. הנגינה שלו מלאה ברגש וגם מאד ספונטנית, וזו בהחלט חוויה לכולם. ובנוסף לכל אלה תהיה גם הפתעה שהכנו לקהל, וגם ממנה אנחנו מאד נהנים.

 

המלצה על הקונצרט מעיתון הארץ.

 

אז למרות ימי החזרות האינטנסיביים והמעייפים, שבמהלכם היו לי בנוסף גם חזרות אחה"צ עם התזמורות הצעירות שלי, ונסיעות רבות בכל הארץ (חיפה-ת"א-ב"ש), אני מרגיש סיפוק גדול מהחזרות, מהעבודה, מהתכנית ומשיתוף הפעולה עם הסולנים, ומצפה מאד לקונצרטים שיחלו מחר.

מוזמנים מאד

 

 

 

 

עם נרגילה ויבגני אונייגין בעכו העתיקה

איתמר גולן כבר בארץ, וממש לפני שאנחנו מתחילים בחזרות נסעתי לפגוש אותו בעיר העתיקה בעכו. הוא מדריך כיתות אמן בקונסרבטוריון בעכו ושוהה בעיר מספר ימים. 

מכיוון שאין לאיתמר טלפון נייד, נאלצתי למצוא אותו כמו בעידן טרום הסלולארי. כשהגעתי למלון שלו, אמר לי פקיד הקבלה שהוא ביקש למסור לי שהוא יושב בבית קפה בכיכר חאן א-שווארדה. הפקיד הדריך אותי איך להגיע לשם ברגל והסביר לי שבצד ימין יש בית קפה עם נרגילות ושם הוא יושב. ואכן, כשהגעתי לשם ראיתי את איתמר יושב, כשעל שולחנו ספר ברוסית (יבגני אונייגין) ולידו נרגילה. 

ישבנו ושוחחנו בנינוחות במשך כשעה (רק להבהיר, למען הסר ספק, אני לא נגעתי בנרגילות). דיברנו על העולם שהולך ומשתנה, ועל כך שגם העיסוק במוסיקה בימינו משתנה. במקום לעסוק בדבר הטהור, האמנותי, האידאליסטי, כמו שהיה פעם, אנחנו מוצאים את עצמנו כיום לא מעט עוסקים בפרסום (בפייסבוק), יחסי ציבור, גיוס כספים, והכל מתוך מחשבה עסקית וחישובי כדאיות, רווח והפסד. דווקא איתמר הוא מ"הדור הישן". העובדה שאין לו נייד היא רק חלק מזה (למרות שזה נראה לי מאד מוזר שאני הראיתי לו תמונות של הילדה שלי והוא לא יכול היה להראות לי תמונות של הבן שלו). מה שיותר משמעותי הוא שהוא נשאר נאמן לאידאלים האמנותיים שלו, גם אם זה על חשבון "קידום אישי" (הוא כמובן לא רואה זאת כך). למשל, הוא לא מנגן סולו אלא רק מוסיקה קאמרית. וגם כשהוא כבר מופיע כסולן עם תזמורת אז זה עם עוד מישהו, בקונצ'רטי כפולים ומשולשים, כפי שיהיה השבוע עם האנסמבל. את הסיור שהיה לנו לפני שנה בדרום אמריקה עם מישה מאיסקי היינו אמורים לעשות עם איתמר, אך הוא כאמור לא רצה להופיע כסולן אלא רק עם עוד מישהו בקונצ'רטו כפול, וזה היה מייקר מאד את עלות הסיור כולו ולכן האמרגן ירד מזה ופנה למישה. הלואי ואני הייתי יכול להיות כמו איתמר, להישאר במאה אחוז נאמן לאידאלים המוסיקליים שלי ולהתעלם מכל שיקול מסחרי, שיווקי, פרסומי וכד'. אני משתדל עד כמה שניתן, ובהחלט הולך בדרך האמנותית שלי, אבל במציאות של ימינו אי אפשר להחזיק תזמורת ללא שאר השיקולים שמניתי כאן. 

איתמר מנגן מוסיקה קאמרית עם כל הגדולים – ונגרוב, מאיסקי, עברי גיטליס, יוליאן רחלין, ז'נין יאנסן ועוד רבים. אך הוא תמיד עם עוד מישהו על הבמה. 

אז מחר האנסמבל מתחיל בחזרות, ואיתמר ואשתו נטסוקו אינווה יצטרפו אלינו ביום חמישי. מצפה לזה מאד.

הקונצרטים במוצ"ש וביום ראשון

קהל שכיף להלהיב אותו

 

כמה כיף להופיע מול ילדים. זה קהל שכיף להלהיב ולסקרן אותו, להפעיל אותו, לרתק אותו. זה קהל אמיתי, שכשהוא מתלהב מיד מרגישים זאת, וגם כשהוא משתעמם מיד מרגישים זאת.

 

הקהל של הילדים רגע לפני עלייתי לבמה

 

היום היתה לי הופעה לילדים בבית שפירא בפתח תקוה, לפני קהל גדול ונלהב של ילדים שחלקם ממש קטנים (לדעתי היו שם אפילו בני 3 ו4) והוריהם. בחלק מההופעה ניגנתי בכינור בליווי בפסנתר של אלה פסיק, ובחלק מההופעה דיברתי איתם על ניצוח, ולמעשה ממש ניצחתי עליהם והפעלתי אותם – הם מחאו כפיים לפי הניצוח שלי. בנוסף הקרנתי להם כמה קטעי וידאו שלי כמנצח עם תזמורת, וגם קטע שבו אני מנגן בגיל 16 את הסימפוניה הספרדית של ללו עם התזמורת הסימפונית הצעירה של חיפה. נתתי להם לשאול שאלות, והם אכן שאלו שאלות יפות ומעניינות, שאיפשרו לי להסביר להם בתשובותיי נושאים שסיקרנו אותם, כמו מה ההבדל בין מנצח למלחין, מה נדרש מהמנצח ואם זה קשה להיות מנצח, איזה כלי נגינה יותר קל מכינור, ועוד.

 

 

בחלק של הנגינה ביצעתי את הפרק הראשון מ"האביב" של ויולדי, צ'רדש של מונטי, מרש חיילי הצעצוע של קרייזלר, וחלק מהגבוט מהפרטיטה השלישית של באך. הסברתי להם איך המוסיקה יכולה לתאר מצבי רוח שונים ורגשות שונים, איך היא יכולה ממש לתאר את הטבע ואת מזג האויר (כמו בויולדי). הדגמתי ביחד עם אלה את ההבדל, וגם את הקשר, בין מנגינה לליווי, על ידי נגינה בטמפי שונים ובאופי שונה.

הרבה זמן לא הופעתי מול ילדים, וגם הרבה זמן לא הופעתי בכינור, כך שזה היה עבורי בהחלט משהו מרענן, מאתגר ומלהיב.

אין כמו קהל של ילדים!

במקביל, אני ממשיך להתכונן לקונצרטים הקרובים עם איתמר גולן ונטסוקו אינווה ועם האנסמבל, ומתרגש מאד לקראתם.

הנה הפרק השני מהקונצ'רטו לשני פסנתרים של מוצרט שאותו הם יבצעו, בגרסה לשלושה פסנתרים, עם מולטיפיאנו וסולני תל אביב, מאוקטובר 2013.