סיומה של תקופה

סיום העונה של אנסמבל סולני תל אביב היה מרגש ומלהיב, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה פדגוגית. עם זאת, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה ונמצא בפתחה של תקופה חדשה (או חדשה-ישנה).
גם בתקופת הקיץ האנסמבל יעבוד, ויופיע בקונצרטי הגאלה של "קשת אילון", גם בקיבוץ אילון וגם במשכן האופרה בתל אביב.
והאופרטה הנפלאה "העטלף" של שטראוס – פרוייקט שאנצח עליו במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים.

 

 

סיום גרנדיוזי עם כנרת וירטואוזית

הקונצרטים שחתמו את עונת המנויים של האנסמבל היו מלהיבים ומרגשים, בזכות התכנית המגוונת ובעיקר בזכות הכנרת הסולנית הפנומנלית רייצ'ל ברטון פיין. רייצ'ל היא כנרת מהרמות הגבוהות ביותר בעולם – שילוב של נגינה מבריקה, ארטיקולציה נהדרת, אינטונציה מושלמת, וירטואוזיות בלי גבולות, ויכולת הבעה בכל סגנון מוסיקלי – מיצירות בארוקיות שאותן היא ניגנה עם קשת בארוק (קונצ'רטי של ויולדי ולוקטלי), דרך מוסיקה רומנטית (סרסטה נעימות צועניות, פגניני לה קמפנלה), ועד עיבודים מודרניים ויצירות שלה עצמה (עיבוד לליברטנגו של פיאצולה בכינור סולו, ווריאציות על "יומולדת שמח" לכינור סולו). החזרות איתה היו חוויה נפלאה והתנהלו באוירה נהדרת וחיובית. האנסמבל היה במיטבו ובריכוז מלא בכל יצירה ויצירה שביצענו איתה. התגובות היו נלהבות, והקהל "עט" עליה בהתלהבות בסיום כל קונצרט, רכש דיסקים שלה, ביקש חתימות והצטלם איתה. היתה לנו בקונצרט גם יצירה נהדרת של המלחינה הישראלית הצעירה ניצן ורדי – "נעורים" לתזמורת כלי קשת, שזכתה גם היא לתגובות נלהבות. וגם, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל, צירפתי בקונצרט בחיפה אל נגני האנסמבל את נגני התזמורת הצעירה מקונסרבטוריון טירת הכרמל (מחוזקים בנגנים צעירים מתזמורות אחרות שבהדרכתי), לביצוע משותף של יצירה של ויולדי. זה היה מרגש מאד, גם לילדים, גם לנגני האנסמבל וגם לקהל.

 

לילה מלא כשרון

בסוף חודש יוני, במסגרת ארועי "לילה לבן" בתל אביב, קיימנו קונצרט בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל-אביב, קונצרט שבו כיכבו הכשרונות הצעירים של הקונסרבטוריון. שלוש נגניות צעירות הופיעו עם האנסמבל כסולניות – יסמין חלפון בכינור, הדר זיידל בכינור ואורית שחר בפסנתר, ובהמשך הערב הצטרפו אל האנסמבל נגני התזמורת הייצוגית של הקונסרבטוריון הישראלי תל אביב ומנצחם שלמה טינטפולבר, וביחד ביצעו שתי התזמורות את הריקודים הרומניים של ברטוק ואת פרק הסיום מהסימפוניה הפשוטה של בריטן. הערב כולו התאפיין בהרבה התלהבות, רעננות, קהל צעיר ונגנים צעירים על הבמה, וביצועים ברמה גבוהה. שלוש הסולניות קיבלו גם מלגות הצטיינות ע"ש לאה ויצחק לוין.

 

סיומה של תקופה, והתחלה חדשה-ישנה

בסיום העונה ה17 שלו, האנסמבל הגיע לסיומה של תקופה, ומתחיל תקופה חדשה שבה כמה שינויים במבנה הניהולי, וגם בתפיסה המקצועית אמנותית. האנסמבל חוזר למעשה לעבוד במתכונת הישנה שבה עבד ברוב שנותיו – עם צוות ניהולי מצומצם, בשיטה של "פרוייקטים", שיטה שבה כל נגן משתתף בפרוייקטים שהוא בוחר, ואלו מביניהם שבוחרים להשתתף בכל תכניות הקונצרטים למנויים זוכים למעמד של "חבר אנסמבל". את תפקיד הניהול האדמיניסטרטיבי לקחתי על עצמי (כפי שהיה בשנים הראשונות של האנסמבל משנת 2001 שבה הקמתי אותו ועד 2004), בסיוע עוזרת ניהול והפקה שעובדת לצידי. הקונצרטים של האנסמבל בתל אביב נכנסים, כפי שהיה בראשית הדרך, לחוברת הקונצרטים של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב, שגם מבצע עבורנו את מכירת הכרטיסים בפועל. מבחינה מקצועית, כמה נגני מפתח שניגנו באנסמבל בשנותיו הראשונות יחזרו לנגן אצלנו, לצד נגנים צעירים שהצטרפו לאנסמבל בשנים האחרונות, ואת כולם יוביל הכנר הראשי של האנסמבל בשלוש השנים האחרונות קובי רובינשטיין.

כל השינויים האלה נועדו לאפשר השקעה גדולה יותר בתוצאה האמנותית, על חשבון חיסכון בהוצאות האדמיניסטרטיביות והשיווקיות, ובכך להביא את האנסמבל לרמה האמנותית הגבוהה ביותר. אני מאמין שלמרות שהשינויים האלה יגרמו לי באופן אישי לעבוד הרבה יותר קשה (גם בענייני אדמיניסטרציה, הפקה ושיווק ולא רק בעניינים מוסיקליים), הם יביאו את התוצאות האמנותיות שלהן אני מייחל.

עונת קונצרטים עשירה וגדושת סולנים בינלאומיים מצפה לנו, יגיעו אלינו כמה מ"כוכבי" עולם המוסיקה הקלאסית כמו זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, ילדת הפלא הכנרת ליה ז'ו, הפסנתרן איתמר גולן ואחרים.  אני קורא לכל קהל חובבי המוסיקה לנצל את ימי המכירה המוקדמת של המנויים עד 31.7.2018, ולרכוש מנוי לאנסמבל סולני תל אביב. מבטיח לכם שתהנו מאד. הנה התכנית השנתית שלנו.

 

"העטלף" במוזיאון תל אביב

על קונצרטי הגאלה של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים אני מנצח באופן קבוע בכל שנה, מיומו הראשון של המאסטרקלס ב2015. המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים מושך אליו מדי שנה זמרים צעירים מהטובים ביותר בארץ ובעולם, חלקם כבר החלו בקריירה מקצועית ומופיעים בבתי אופרה בכל העולם. המנהלת האמנותית של המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים היא רונה ישראל-קולת, והתומך והתורם המשמעותי ביותר של המאסטרקלס הוא ניצול השואה יוסף ז'מבוקי. צוות מקצועי מהרמה העולמית הגבוהה ביותר עובד במשך כשבועיים באינטנסיביות עם הזמרים האלה, ובסיומם מתקיימים קונצרטים נהדרים לקהל הרחב. עד כה, בכל שנה, קונצרט הגאלה התזמורתי של המאסטרקלס היה ערב של קטעי אופרה שונים. השנה, לראשונה, תעלה הפקה אופראית שלמה בבימוי מלא עם תזמורת, של האופרה "העטלף" של שטראוס. זמרים מצויינים ישתתפו בהפקה הזו, ביחד עם התזמורת הסימפונית אשדוד, והקונצרט המרכזי יתקיים במוזיאון תל אביב ב3 בספטמבר.

המוסיקה נפלאה, הזמרים מצויינים, בואו לשמוע. הנה תכנית הקונצרטים המלאה של המאסטרקלס השנה.

 

"ישראל 70" במשכן האופרה

קונצרט גאלה של מאסטרקלס נוסף שבו אופיע יהיה הגאלה של "קשת אילון" – הקורס הבינלאומי לקשתנים מצטיינים. הפעם זה יהיה עם אנסמבל סולני תל-אביב, ובמשכן האמנויות בתל אביב. עוד לפני כן אסע צפונה לקיבוץ אילון מספר פעמים: פעם אחת כדי לשמוע את המועמדים ולהחליט מי מהם יהיה סולן עם האנסמבל בערב הגאלה. בפעם השניה, לאחר שייבחרו הסולנים, אסע לקיבוץ הצפוני לחזרת הכנה עם הסולנים בלבד, וכן עם "אנסמבל קשת אילון", שיצטרף אל אנסמבל סולני תל אביב לנגינה משותפת של יצירה חדשה של אריה ברדרומא – "ישראל 70" המבוססת על שירים ישראליים מוכרים מ70 שנותיה של המדינה. לאחר מכן אעלה צפונה עם אנסמבל סולני תל אביב כולו, לחזרה עם הסולנים ועם אנסמבל קשת אילון. באותו ערב יתקיים קונצרט הגאלה בקיבוץ אילון, כהכנה לערב הגאלה בתל אביב. והשיא של הפרוייקט יהיה, כאמור, ערב הגאלה של קשת אילון במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, ובו יופיעו עם האנסמבל הסולנים המצטיינים ממשתתפי הקורס, ולסיום נבצע את יצירתו של אריה ברדרומא "ישראל 70".

תזכורת לפעם האחרונה שהאנסמבל ביקר בקיבוץ אילון

 

גן עדן לחובבי הספורט

ימי ההכרעה של המונדיאל – שמספק לנו משחקי כדורגל גדולים, הרבה דרמות, מהפכים והפתעות – הם גם ימי ההכרעה של טורניר הטניס וימבלדון, שגם שם מתקיימים משחקים נהדרים. חובבי הספורט, ובמיוחד אלה שאוהבים לצפות בכדורגל ובטניס (כמוני למשל), נמצאים בדילמה קשה – במה לצפות. צרות של עשירים. אז נותרו שני משחקים בכל טורניר – במונדיאל המשחק על המקום השלישי בין אנגליה לבלגיה (שלמרות שאין לו שום משמעות הוא צפוי להיות מרתק), והגמר בין קרואטיה לצרפת. ובוימבלדון הגמרים של הנשים (סרינה לראשונה כאמא וקרבר) והגברים (אנדרסן מול ג'וקוביץ' או נדאל). גן עדן.

סרינה. תזכה שוב, לראשונה כאמא?

 

מודעות פרסומת

אושר שקשה להסביר במילים

ליהנות ביחד מהדיסוננסים

 

קשה להסביר במילים את האושר וההתרגשות שבנגינה משותפת עם מישהי שיש איתה כימיה טבעית. כשהנגינה זורמת באופן טבעי ולא צריך כמעט לדבר. כשחושבים אותו דבר ומרגישים אותו דבר לגבי פראזה מסויימת. כשנהנים מאותם הדברים במוסיקה (למשל – מדיסוננסים, או מקישוטים שלא כתובים בתוים). התרגשות כזו היתה לי לפני כשבועיים כשביצעתי עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך עם סולני תל אביב. זה היה מדהים מהרגע הראשון. נהנינו מכל רגע ביחד, בחזרות ועל הבמה. וכשבנוסף לכל אלה אנחנו גם חברים (שלמרבה הצער מתראים רק פעם בשנה בגלל הריחוק הגיאוגרפי), ונהנים לבלות ביחד, זה בכלל אושר גדול.

 

כל הגורמים האלה יחד הפכו את הביצוע של הקונצ'רטו של באך לאירוע מאד מיוחד עבורי. לנגן סולו בכינור זה לא דבר שאני עושה באופן יומיומי, וכמובן שיש לחץ מעצם המעמד כסולן, ועבורי בכלל מעצם הנגינה בכינור. הנגינה ביחד עם תמר השכיחה ממני את כל אלה, וגרמה לי להיות מאד משוחרר וליהנות.

 

הפתעה ופרידה

 

דני עקיבא, מעבר להיותו מלחין מצוין, שרק לאחרונה זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, הוא גם מחנך ופדגוג מהשורה הראשונה. לפני כ15 שנה הצטרפתי לצוות המורים במגמת המוסיקה המפוארת בתיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה, אותה דני הקים, ואשר היתה קיימת 31 שנה (1986-2017). בקיץ האחרון, מגמת המוסיקה למעשה הוחרבה, כאשר כל מוריה הבכירים פוטרו, ואיתם דני עקיבא – האיש שעמד בראשה והיה חתום על כל הישגיה יוצאי הדופן.

 

את יצירתו של דני עקיבא "ממעמקים קראתיך" למקהלה, אבוב ותזמורת, תכננתי לבצע עם סולני תל אביב, תמר ענבר ואנסמבל זמרי מורן, הרבה לפני שהחל כל מהלך הפיטורים בקיץ שעבר. אבל בעקבות מה שקרה, ובעיקר בגלל שדני לא זכה להיפרד מתלמידיו, מבוגריו ומכל מעריציו כראוי, החלטתי לנצל את ביצוע היצירה בקונצרט בחיפה לפני כשבועיים, ולהפתיע את דני. קראתי לבוגרי מגמת המוסיקה להגיע לקונצרט, להריע לדני, ולקיים לאחר הקונצרט קבלת פנים לכבודו. וכך היה. כ-50 מבוגרי מגמת המוסיקה, בנוסף לתלמידים ולכל צוות המורים שעזב (או הועזב) בקיץ שעבר, הגיעו לקונצרט, הריעו לדני, ובסיום הקונצרט ערכנו לכבודו ארוע מרגש, שבו הענקנו לו תעודת הוקרה, נתנו לו ולשאר המורים מתנות, והקרנו סרטון שהבוגרים הכינו. הוא היה מאד נרגש מהארוע כולו, וכמובן מביצוע יצירתו. עבור הבוגרים זו גם היתה "פגישת מחזור", שהוסיפה עוד מימד של התרגשות.

 

מגיאורגיה באהבה

 

 

בימים אלה אני מנצח על תכנית מאד מיוחדת, מהנה ולא שגרתית עם הסינפונייטה באר שבע ולהקת הזמרים "קולן". התכנית נקראת "מגיאורגיה באהבה", ובה יצירות קלאסיות גיאורגיות, קטעים מאופרות של מלחינים גיאורגיים, ושירים גיאורגיים מוכרים בעיבודים תזמורתיים. כיף גדול לנצח על יצירות אלה, ובכלל לחזור לנצח על הסינפונייטה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו. החזרות זורמות יפה, עוברות מהר, המוסיקה נהדרת, הזמרים מצויינים, הקטעים קצרים וקלילים ברובם, וכולנו נהנים מאד.

לא היה פשוט לבנות ולהרים את התכנית הזו. נעזרתי לשם כך בכמה מוסיקאים מהארץ (יוסף ברדנשוילי ואריה ברדרומא) ומגיאורגיה (המנצח רבאז ג'וואחישוילי), שסייעו לי בכך שנתנו רעיונות ליצירות, השיגו ואף שלחו לי תוים למה שהיה צורך, וכתבו עיבודים למה שהיה צורך. אחרי כל אלה, עדיין היו לא מעט טעויות או חוסר התאמה בין תפקידים לפרטיטורה, וזה דרש ממני עוד שעות עבודה רבות של תיקונים, אבל בסופו של דבר נראה שהספקנו ללמוד את החומר, והקונצרטים יהיו נהדרים. במוצ"ש הקרוב, וכן בימים שני ושלישי, במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע.

 

אנדראס שול חוזר

לאחרונה פרסמנו את תכנית עונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל. ניתן למצוא בין האורחים שלנו כמה שמות גדולים, ובראשם זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שישוב אלינו בפעם הרביעית! בנוסף לאנדראס, תגיע אלינו לראשונה הכנרת המדהימה בת ה-11 ליה ז'ו, שבקיץ האחרון גם הקהל הישראלי זכה להכיר אותה כשהופיעה בקשת אילון. עוד סולנים שיופיעו איתנו – דואו הפסנתרנים גיל גרבורג וסיון סילבר, איתמר זורמן, איתמר גולן, הכנר בן ה-15 מיכאל שחם, נגן המנדולינה יקי ראובן, והכנר קובי רובינשטיין. מכירת המנויים החלה. הנה התכנית המלאה.

 

יצירה מרגשת

שיתוף פעולה מוסיקלי

השנה, כפי שסיפרתי כאן בעבר, התחלתי לנצח על התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע. בדומה לתזמורת הייצוגית בקונסרבטוריון גבעתיים שאיתה אני עובד כבר 14 שנה, גם בתזמורת בבאר שבע יש נגנים צעירים טובים, מסורים, ממושמעים, נלהבים, שכיף לעבוד איתם. הרמה של התזמורת כל הזמן עולה, וניתן לשמוע התקדמות מחזרה לחזרה. לפני כשבוע הפגשתי בין שתי התזמורות – גבעתיים ובאר שבע. היה לנו יום מרוכז בבאר שבע, שכלל סיור בעיר העתיקה (לגבעתיימים בלבד), מפגש של שתי התזמורות בקונסרבטוריון באר שבע, חזרה משותפת איתי על הפרק הראשון של סויטת סנט פול של הולסט, סדנת ניצוח לנגנים הצעירים (שניצחו על התזמורת המשותפת בהדרכתי), ולסיום – קונצרט להורים ולאורחים. בקונצרט כל תזמורת ניגנה בנפרד את הרפרטואר עליו עבדה איתי במשך השנה, ובסיומו שתי התזמורות ניגנו יחד את הפרק הראשון של הולסט (לאחר חזרה משותפת אחת בלבד ועוד חזרה אחת בלבד עם כל תזמורת בנפרד). הארוע כולו היה מרשים, מרגש, ומהנה מאד לנגנים הצעירים. יש עוצמה בחיבור של שתי תזמורות, גם בגלל הכמות והווליום, וגם בגלל שניתן להשיג הרבה יותר ניואנסים מוסיקליים, צבעים ודינמיקות. כמובן שכל הנגנים והקהל הרגישו את זה.

הארוע כולו התאפשר בזכותם של מנהלי שני הקונסרבטוריונים – דפני בן עוזר ויקי ראובן. זה היה מפגש ראשון, מוצלח מאד, ואנחנו מקוים שיהיה לו המשך.

חזרה משותפת

טיול בבאר שבע

קונצרט משותף

מן המצר קראתי יה

יצירה מאד מרגשת שאני לומד בימים אלה היא יצירתו של דניאל עקיבא "ממעמקים קראתיך" למקהלה, אבוב אובליגטו ותזמורת מיתרים. ביצעתי כבר את היצירה לפני למעלה משש שנים, אבל עכשיו, לקראת ביצועה בסוף אפריל, כשאני לומד אותה שוב – אני נהנה עוד יותר, מבין את המוסיקה יותר לעומק, ומצפה בכליון עיניים לקונצרטים.

יש ביצירה טקסטים נהדרים מספר תהלים, חלקם מופיעים בהגדה של פסח, אותה נקרא הערב בליל הסדר. הנה כמה מהם:

הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
יְהוָה לִי, לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם.
יְהוָה לִי, בְּעֹזְרָי; וַאֲנִי, אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי.
טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה– מִבְּטֹחַ, בָּאָדָם.
טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה– מִבְּטֹחַ, בִּנְדִיבִים.
כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם.

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ; וַיְהִי-לִי, לִישׁוּעָה.
קוֹל, רִנָּה וִישׁוּעָה–בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל.
יְמִין יְהוָה, רוֹמֵמָה; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל.

למעשה כל הטקסט של פרקים קי"ז וקי"ח מספר תהילים מופיע ביצירה.

אתמול בחזרה הראשונה שלי עם המקהלה (ללא התזמורת והאבוב), עברתי על כל היצירה. ההתקדמות היתה מהירה, וההרגשה שלי שיהיה ביצוע מצוין.

בביצוע ישתתפו אנסמבל סולני תל אביב, אנסמבל זמרי מורן (מנהלת אמנותית נעמי פארן, מנצח גיא פלץ) ותמר ענבר באבוב. פרטים נוספים בקרוב.

דני עקיבא

סיטואציות מהחיים

העבודה עם הסטודנטים לניצוח במסגרת סדנת הניצוח שלי באקדמיה למוסיקה בתל אביב (בוכמן-מהטה) חושפת אותם לסיטואציות שונות שהם לא חווים ביומיום כסטודנטים לניצוח – סיטואציות של חזרות שונות מסוגים שונים, עם תזמורות שונות. כך למשל, היתה חזרה עם התזמורת של קונסרבטוריון באר שבע, שבה הם פגשו את התזמורת אחרי קונצרט, ולפני קונצרט נוסף עם אותה התכנית. היה צורך ללטש ולתקן בחזרה הזו מספר מקומות ספציפיים שלא עבדו היטב בקונצרט – בלאנס, אנסמבל, אינטונציה, ארטיקולציה וכו'. הכנתי להם מראש רשימה של מקומות עם הוראות על מה לעבוד, והם היו צריכים לעבוד על כל קטע מספר דקות ולהביא אותו לשלמות, ללא ביצוע רציף של היצירות בשלמותן. בחזרה אחרת, עם התזמורת בקונסרבטוריון גבעתיים – היה צורך לקרוא עם התזמורת יצירה בפעם הראשונה, ובזמן קצר להביא אותה למצב של ביצוע ראשוני, כלומר להראות לנגנים את הדברים החשובים ולהבהיר להם את המוסיקה באמצעות הניצוח. בחזרה שהיתה לסטודנטים לאחרונה עם סולני תל אביב, הם היו צריכים להכין תכנית שלמה, לפני חזרה גנרלית וקונצרט. בחזרה הזו היה עליהם לעבור על כל התכנית, לעבוד ולתקן מיידית את הדברים הבסיסיים על מנת שיאפשרו ביצוע – שינויי טמפו, מקומות חופשיים יותר מבחינת טמפו, פסז'ים קשים וכד'. אחד האתגרים שלהם בחזרה זו היה ליווי סולנית בחליל, סולנית שאותה הם פגשו ישר בחזרה, ללא הכנה מוקדמת. בקטעי ליווי צריך להכיר היטב את תפקיד הסולו, ולהגיב מיד לכל שינוי טמפו או חופש שהסולן לוקח. זה דורש ריכוז גבוה, ויכולת להראות לתזמורת בדיוק מתי לנגן לפי נגינת הסולן.

כיף גדול להדריך ולהנחות את הסטודנטים לניצוח בעבודה מעשית בסיטואציות "מהחיים" – עבודה עם תזמורת. גם נגני התזמורות נהנים מזה ולומדים מזה הרבה. לפעמים, כך אני מגלה, חזרה שבה אני מדריך סטודנטים לניצוח יכולה להיות לא פחות יעילה מחזרה רגילה שעליה אני מנצח בעצמי. הנגנים מאד מרוכזים, הם לומדים את המוסיקה מזוית אחרת מאשר בדרך כלל, ובסופו של דבר מגיעים אחרי חזרה כזו לתוצאה מצויינת.

הנה כמה תמונות מחזרות במסגרת סדנת הניצוח שלי שהתקיימו לאחרונה.

רועי בוכבינדר עם תזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע

אבי טלר עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים

יעל פלוטניארז עם סולני תל אביב

מיכל אורן עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים

עומר שטיינהרט עם סולני תל אביב והסולנית גולנרה הכט בחליל

ללכת בדרכה של הפילהרמונית

ברכות חמות מגיעות לתזמורת הפילהרמונית הישראלית על המינוי של להב שני למנהלה המוסיקלי הבא, אחרי פרישתו של זובין מהטה. חשיבותו של המינוי הזה, מעבר לעובדה שלהב הוא מנצח יוצא מהכלל, מוסיקאי נהדר, כריזמטי וסוחף, היא בכך שהתזמורת הפילהרמונית – תזמורת הדגל שלנו – מראה שהיא אינה חוששת למנות לתפקיד הנכבד הזה מנצח ישראלי. בשנים האחרונות רוב התזמורות בישראל מינו מנהלים מוסיקליים שאינם ישראליים, ונוצר מצב לא ייאמן שבתקופה מסויימת לכל התזמורות הסימפוניות בישראל היו מנהלים מוסיקליים שאינם ישראלים, וגם למרבית התזמורות הקאמריות. אולי בעקבות מינויו של להב שני לתזמורת הפילהרמונית, גם התזמורות האחרות תלכנה בדרכה של הפילהרמונית ותבחרנה בשנים הקרובות מנצחים ישראלים לעמוד בראשן. הסינפונייטה באר שבע כבר עשתה זאת, ומינתה את ניר קברטי למנהלה המוסיקלי הבא, ועל כך מגיעות לה (ולניר) ברכות.

ובחזרה ללהב שני. ההישג של להב הוא מדהים, מכיוון שמעבר לעובדה שהוא מנצח נהדר שמוזמן לנצח כיום על התזמורות הגדולות בעולם והקונצרטים בניצוחו סוחפים ומלהיבים, כבר בגילו הצעיר הוא נבחר להיות מנהל מוסיקלי של שתי תזמורות גדולות – הפילהרמונית של רוטרדם והפילהרמונית הישראלית. ניהול מוסיקלי של תזמורת זה מקצוע שונה מניצוח. יש בו הרבה מאד תפקידים מעבר לניצוח, כשבראש ובראשונה המנהל המוסיקלי נושא באחריות לרמתה של התזמורת, לרמת הנגנים בה, לרפרטואר, למנצחים ולסולנים שמופיעים עימה, ולמעשה כל קונצרט וכל חזרה, גם אם אינם בניצוחו, הם באחריותו של המנהל המוסיקלי של התזמורת. ובימינו, המנהל המוסיקלי גם אחראי על תחומים רבים נוספים שאינם מוסיקליים בכלל, כמו יכולות לגייס כספים ותורמים, למשוך קהל, ליצור קשרים וסיורים לתזמורת, ליזום שיתופי פעולה, לדאוג ליחסי ציבור ועוד. אני מאחל ללהב הרבה הצלחה בתפקידו החדש ומקוה שהוא יצעיד את הפילהרמונית הישראלית לשיאים חדשים.

להב ניגן בעבר תקופה קצרה באנסמבל סולני תל אביב, על קונטרבס. לצערי הרב אין לי אף וידאו של האנסמבל שבו רואים אותו, אלא בעיקר הקלטות אודיו של האנסמבל שבהן הוא מנגן. זכור לי במיוחד פרוייקט שבו הוא השתתף, בזמן שירותו הצבאי. על מנת לאפשר את השתתפופתו הוא היה זקוק למכתב ממני עבור הצבא, כדי שיוכל להשתחרר מפעילותו הצבאית ולנגן עם האנסמבל. המכתב עדיין שמור אצלי במחשב. לשמחתי הרבה המכתב עזר, ולהב שוחרר מפעילותו הצבאית באותם ימי החזרות של האנסמבל. להב מינף את כל הנסיון והידע שרכש, הן בפסנתר, הן בקונטרבס, והן בלימודיו באקדמיות בארץ ובגרמניה – לתחום שבו הוא ללא ספק פורח ומשגשג, סוחף ומלהיב את התזמורות הגדולות בעולם.

הנה הראיון החגיגי של אריה ורדי עם להב בתכניתו "אינטרמצו עם אריק", לרגל המינוי.

הרבה הצלחה ללהב!

חג שמח לכל קוראי הבלוג!

2017 בתמונות וצלילים

הרבה אירועים מוסיקליים יפים ומרגשים היו לי בשנת 2017 שהסתיימה לה השבוע. הנה כמה מהם בתמונות ובצלילים.

ארועים משמעותיים עם האנסמבל

שיתפנו פעולה עם איתמר זורמן, כאן בנגינה שמיימית של רפסודיה וינאית של קרייזלר.

 

חזרתי להופיע כסולן בכינור, הנה מוסטונן ואני "מתפרעים" בקונצ'רטו לשני כינורות של באך

 

 

חזרנו לשתף פעולה עם מולטיפיאנו בהובלת תומר לב

 

וזה מה שקרה כשנגני האנסמבל הקדימו להגיע לחזרת הבוקר לפני שהקונסרבטוריון בגבעתיים נפתח

 

ביצענו את אחת מפסגות המוסיקה הקאמרית – חמישיית המיתרים של שוברט בעיבוד שלי לתזמורת מיתרים

 

כמידי שנה, גם ב2017 קיימנו פרוייקט חינוכי שבו סולנים צעירים הופיעו עם האנסמבל בשטריקר

 

באותו פרוייקט חינוכי ביצענו בין היתר את הקונצ'רטו לארבעה כינורות של ויולדי, כשאחת הסולניות היתה שיר אורדו, שלפני 4 שנים הופיעה איתנו כסולנית בשירה.

 

קונצרט בראש העין בו שיתפנו פעולה עם המקהלה הצעירה של מרכז המוסיקה ראש העין בהדרכת קטיה מזו.

 

נסענו לגיאורגיה והופענו באולם המפואר ע"ש קחידזה בטביליסי, במסגרת הפסטיבל Autumn Tbilisi

 

זכינו לקבלת פנים וארוחה חגיגית מפוארת לאחר הקונצרט בטביליסי

 

כמידי עונה, פתחנו את עונת המנויים עם סולנים צעירים נפלאים. הנה ליר וגינסקי בכינור, שביצעה איתנו וריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי

 

אחרי יותר מעשור, איתמר גולן חזר להופיע עם האנסמבל, וזו כנראה תחילתה של ידידות מופלאה…

 

ממש בסיום 2017, קיימנו (בשיתוף עם איתמר גולן) ערב הוקרה לעברי גיטליס . במילה אחת – התרגשות

 

הופעות משמעותיות שלי כמנצח אורח

ניצחתי השנה לראשונה ברומניה, שם שיתפתי פעולה עם הפילהרמונית של בראשוב והפסנתרן הסיני ג'יה יואן

 

וכמו תמיד בנסיעות לחו"ל, החזרות הן בשעות הבוקר ושעות אחה"צ שלי פנויות לטיולים. בבראשוב עליתי לראש ההר ברכבל, וירדתי ברגל. זה הנוף שראיתי מראש ההר

 

באוסטריה ניצחתי על תזמורת Euro Symphony SFK בקלגנפורט

שם התארחתי בטירה שקטה וחלומית. זה הנוף מסביב לטירה.

 

זו השנה השלישית ברציפות שבה ניצחתי על קונצרט הגאלה במאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים, עם זמרי אופרה צעירים. השנה זה היה עם תזמורת אשדוד

 

האריה caro nome מריגולטו מאותו קונצרט גאלה

 

בקוריאה ניצחתי על הפילהרמונית של בוסאן, בקונצרט שהיה גם שלב הגמר בתחרות בינלאומית לסולנים בכל הכלים. אחד השופטים היה, אגב, הפסנתרן הסיני ג'יה יואן שאותו פגשתי לראשונה ברומניה כמה חודשים קודם לכן.

עם הסולנים לאחר הקונצרט

האריה Ritorna vincitor  מתוך אאידה של ורדי מאותו קונצרט

 

עבודה עם צעירים

התחלתי לנצח השנה על תזמורת הקונסרבטוריון בבאר שבע. כאן, עם הסינפונייטה באר שבע ותזמורת הקונסרבטוריון של באר שבע בערב התרמה חגיגי לקונסרבטוריון.

 

וללא קשר לדרך שבה הסתיימה התקופה של 14 השנים שבהן עבדתי בביה"ס לאמנויות ויצ"ו בחיפה, בינואר 2017 התקיים ערב הבכורה של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי, אותה הקמתי רק לפני שנה. היה מרגש ביותר.

בחודש מאי האחרון, עדיין לפני הבלגאן, בארוע מרגש לכבוד 30 שנה למגמת המוסיקה – תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם בוגרים של בית הספר.

 

עם תזמורת קונסרבטוריון גבעתיים והמקהלה הייצוגית של הקונסרבטוריון בקונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים

 

והשנה, התחלתי ללמד ניצוח באקדמיה למוסיקה בתל אביב (ביה"ס ע"ש בוכמן-מהטה). שיעורי הניצוח מתקיימים עם תזמורת. כאן בשיעור עם תלמידי הניצוח, במהלך חזרה עם סולני תל-אביב

 

ועוד דבר שקרה השנה – עדכנתי את סרטון האימג' שלי (שבינתיים הוא כבר שוב לא מעודכן בגלל כל השינויים שקרו השנה). הנה הוא. ותודה לעורך הוידאו הנפלא אלון הראל.

 

זו היתה השנה שלי. שתהיה שנת 2018 נפלאה.

 

 

 

 

 

מחווה לאגדת הכינור

 

בערב המרגש שהרמנו לכבודו של עברי גיטליס היו הרבה רגעים יוצאי דופן, לצד רגעים מלחיצים (לפחות עבורי), רגעים משעשעים (כמו למשל – בזמן שחיים טאוב בירך את עברי ואמר לו "יאשה חפץ אמר עליך שאתה הכנר הגדול ביותר" אז עברי השיב ממקום מושבו בשורה הראשונה "טוב, לכל אחד מותר לטעות לפעמים" והקהל פרץ בצחוק), רגעים מוסיקליים נפלאים, אבל בעיקר המון אהבה והערכה לאיש שתרם כל כך הרבה לעולם המוסיקה בנגינתו המופלאה במשך עשורים רבים.

רויטל רביב מברכת את עברי

 

האולם בשטריקר היה כצפוי מלא לגמרי. מוסיקאים וחובבי מוסיקה רבים הגיעו לראות את האיש המיוחד הזה, ולשמוע את האמנים הרבים שבאו לחלוק לו כבוד. כל האמנים שהופיעו בערב הזה (בהתנדבות), קשורים לאנסמבל סולני תל-אביב, הופיעו איתו כסולנים או כנגנים קבועים. לחלקם יש קשר אישי קרוב גם לעברי – במיוחד לאיתמר גולן ולעידו בר שי (שנחת בארץ ממש מספר שעות לפני הקונצרט).

עבורי, זה היה ארוע מצמרר ממש. לעמוד על הבמה ולהעניק לעברי בשם האנסמבל והקונסרבטוריון תעודת הוקרה על פועלו ותרומתו רבת השנים, ולקבץ את כל שורת האמנים המכובדת הזו על אותה הבמה לכבודו, זה דבר שכילד שהאזין בהערצה להקלטותיו הרבות, לא דמיינתי שיקרה לי.

הענקת אות הוקרה לעברי גיטליס

 

תודות רבות מגיעות לאנשים רבים שעמלו רבות וסייעו לי מאד בקיום הערב הזה:

קודם כל, משפחתו של עברי שיזמה את הרעיון של הבאתו ארצה. בן דודו של עברי, מולי גלעד, וביתו מיכל גלעד (שלמדה איתי בכיתה בחטיבת הביניים בחיפה), הם אלה שהעלו את הרעיון ופנו אלי איתו. מולי גלעד ואשתו גם היו צמודים לעברי במשך כל שהייתו בארץ, וסייעו רבות (גם כלכלית) להביא אותו ולארח אותו.

מנהל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר, קוסטין קנליס, הרים את הכפפה כשפניתי אליו עם הרעיון לקיים את הארוע אצלו, נתן בשמחה את האולם, סייע בפרסום, בטיפול בהזמנות הכרטיסים, בצילום, בהקרנת הוידאו, בהכנת התעודה שהוענקה לעברי, בהזמנת ראש העיר, בכיבוד לקהל בהפסקת הקונצרט, בהכנת התכנייה ובכל העניינים ההפקתיים שהיה צורך בסיוע.

ידידי היקר איתמר גולן, שבזכות העבודה המשותפת על הקונצרט בילינו שעות רבות בשיחות ובהתכתבויות, וזכיתי להכיר אותו מקרוב. למדתי על האהבה האמיתית שלו לעברי, על הרגישות שלו, הטעם הטוב שלו בבניית התכנית ובבניית הערב כולו. היה לי תענוג לעבוד איתו, ולחוות את הלהט שלו בעשייה הזו למענו של עברי. איתמר גם הביא חלק מהאמנים (גיא בראונשטיין, בשארה הרוני, עידו בר שי וגילי שוורצמן) וגם ניגן בעצמו בחלק ניכר מהיצירות. הוא גם כתב שיר לעברי אותו הקריא לקראת סיום הערב לקהל.

איתמר מקריא שיר לעברי

 

כל מי שבירך את עברי מהבמה – ראש העיר רון חולדאי, מנהל הקונסרבטוריון קוסטין קנליס, חיים טאוב (לשעבר הכנר הראשי של הפילהרמונית הישראלית), האמנים שהופיעו, וגם אלה ששלחו את ברכתם בכתב או בוידאו – זובין מהטה, מרתה ארחריץ' ודניאל בארנבוים.

 

 

וכמובן – כל אחד ואחד מהאמנים שהופיעו על הבמה ונתנו, כל אחד בתחומו, את כל הלב, וביחד יצרו ערב ברמה אמנותית גבוהה ביותר:

 

עידו בר שי – פסנתר, בשארה הרוני – פסנתר, מיכאל שחם – כינור, נגה שחם – ויולה, גולנרה הכט – חליל, קובי רובינשטיין – כינור, השחקן שמואל עצמון (שגם הנחה את הערב), גיא בראונשטיין – כינור, גילי שוורצמן – חליל, ורויטל רביב – סופרן.

בשארה הרוני מברך את עברי

 

 

קובי רובינשטיין מבצע את ניגון של בלוך

 

בסיום הערב, על פי התכנית, עברי היה אמור לעלות לבמה ולנגן, אך בגלל שהיה כל כך נרגש מכל מה שקרה על הבמה במהלך הערב, הוא לא היה מסוגל לנגן, ורק עלה על מנת לדבר לקהל. לסיום הערב עלו כל האמנים שהופיעו לברך את עברי ולהודות לקהל.

 

כל האמנים בסיום הערב

 

 

עברי גיטליס – הערב זה קורה

קונצרט ההוקרה לעברי גיטליס שיתקיים הערב בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב, נולד לגמרי במקרה. נפגשתי עם עברי לפני מספר שנים בחיפה, אצל בן דודו מולי גלעד. ביתו של מולי, מיכל, למדה איתי לפני הרבה שנים בבית הספר בחיפה, והיא היתה זו ש"תיווכה" אז. לקראת הקונצרטים של האנסמבל עם איתמר גולן שהתקיימו לפני כחודש, מיכל שאלה אותי אם אני ארצה לארח את עברי בקונצרטים. חשבתי שזה רעיון נהדר, במיוחד בגלל שאיתמר הוא אחד האנשים הקרובים לעברי. בסופו של דבר זה לא יצא לפועל לפני חודש, כי זמן ההתארגנות היה קצר מדי, ועברי לא היה בטוח אם הוא יגיע או לא. כשנפגשתי עם איתמר בארץ בנובמבר המשכנו לדבר על הרעיון לארח את עברי, ולמרות שלא חשבתי שהסיכוי שנצליח להרים ערב מיוחד לכבוד עברי בתוך פחות מחודש גבוה במיוחד, החלטנו להתחיל לפעול בכיוון. דיברתי עם מנהל הקונסרבטוריון הישראלי, קוסטין קנליס, שנענה ברצון ובהתלהבות, והיה מוכן לתת את האולם, הפרסום וכל הטיפול האדמיניסטרטיבי בכרטיסים. פניתי למוסיקאים של האנסמבל ולמוסיקאים בכירים שהופיעו בעבר כסולנים עם האנסמבל, וביקשתי מהם להופיע בהתנדבות בערב ההוקרה הזה. כולם נענו ברצון. ברגע שקיבלנו אישור מעברי שהוא מגיע לערב לכבודו, יצאנו בפרסום. בתוך יום אחד כל הכרטיסים הוזמנו, ובינתיים עוד ועוד אמנים הביעו את רצונם להשתתף בארוע. גם איתמר עבד קשה, דיבר עם האמנים, סייע בבניית התכנית והקונספציה וגם בנושאים הפקתיים. גדולי עולם שלחו את ברכותיהם (מרתה ארחריץ, דניאל ברנבוים, זובין מהטה ואחרים) בוידאו שאותו נקרין הערב, מוסיקאים בכירים נוספים, כמו חיים טאוב, יגיעו לברך, ראש העיר יבוא אף הוא לברך, ובינתיים רשימת ההמתנה של אנשים שאין עבורם מקום באולם – רק גדלה והולכת. העניין בארוע גדול מאד גם באמצעי התקשורת, ושני צוותי טלביזיה שונים יגיעו לצלם ולראיין.

עברי הגיע ארצה לפני מספר ימים, וכבר הופיע שלשום בקונסרבטוריון בעכו בארוע מרגש, שבו השתתפו גם איתמר גולן, בשארה הרוני, מיכאל שחם ותלמידים צעירים בכינור. לאחר הערב המרגש הלכנו איתו, עם מנהל קונסרבטוריון עכו דני ירון, ועם כמה מקרוביו של עברי ובהם מולי גלעד, למסעדה בנהריה. וכך יצא שביתי דניאלה בת השנתיים ישבה לשולחן יחד עם עברי גיטליס בן ה95. תמונה היסטורית.

 .והערב – ארוע השיא של הביקור. רשימת האמנים שיופיעו הערב: עידו בר שי – פסנתר, מיכאל שחם – כינור, נגה שחם- ויולה, איתמר גולן – פסנתר, בשארה הרוני – פסנתר, גולנרה הכט-ברדרומא – חליל, קובי רובינשטיין – כינור, שמואל עצמון – שחקן, גיא בראונשטיין – כינור, גילי שוורצמן – חליל, רויטל רביב – סופרן, וכמובן עברי גיטליס.

מצפה לארוע בהתרגשות רבה!

בחזרה למקום שבו התחלתי

שני אירועים מרגשים

בשבוע שעבר התקיימו שני אירועים מאד מרגשים עבורי – שיעור ניצוח בהדרכתי באקדמיה בתל אביב עם אנסמבל סולני תל אביב, והרצאה שלי לתלמידי ניצוח וקומפוזיציה באקדמיה בירושלים.

בתחילת השבוע התקיימה במסגרת הקורס שלי באקדמיה למוסיקה בתל אביב חזרה שבה תלמידי הניצוח שלי ניצחו על האנסמבל ביצירות של מוצרט ובריטן. אמנם כבר הדרכתי את התלמידים השנה בחזרות עם התזמורת שלי בגבעתיים, אבל השבוע זו היתה הפעם הראשונה שהם ניצחו על תזמורת מקצועית בהדרכתי. ולא סתם תזמורת מקצועית, אלא תזמורת שמכירה אותי היטב ואני מכיר אותה היטב… זה היה בהחלט מעניין לכולם.

 

 

עבורי זה היה מעניין כי דיברתי איתם על מוסיקה, על ניצוח, על ניהול חזרה, על הקשבה לתוצאה, על טכניקה של הידיים, על בלאנס בתזמורת, על ארטיקולציה, על צבעים וצליל, ולמעשה על כל נושא שאני עצמי עובד עליו ושם לב אליו במהלך עבודתי עם התזמורת ובמהלך הכנת הפרטיטורה. כשרציתי לחדד נקודה מסויימת הראיתי באמצעות הדגמה של ניצוח בצורות שונות איך התוצאה משתנה בכל פעם.

 

 

עבור הנגנים זה היה מעניין מאד כי גם הם ראו איך ניצוח שונה על אותו קטע גורם להם לנגן אחרת. ועבור התלמידים לניצוח זה היה שיעור חשוב ומעניין, שבו הם יכלו לחוש איך הניצוח שלהם משפיע על התוצאה, ואיך הם צריכים מצד אחד לשלוט בתזמורת ומצד שני להיות קשובים כל הזמן לתוצאה ומיד להגיב, להכיר היטב את הפרטיטורה לפרטים, לדעת בדיוק איך הם רוצים שכל משפט יישמע, ולהראות את הכל בביטחון לתזמורת באמצעות הידיים. במהלך החזרה הסבתי את תשומת ליבם לכל מיני ניואנסים מוסיקליים – דיסוננסים, הרמוניות מפתיעות, רגעים שירתיים לעומת רגעים ריקודיים, וגם ניואנסים טכניים כמו מהירויות קשת, קשתות שונות, ארטיקולציות שונות, דינמיקות שונות וכו'. גם מנהל האקדמיה פרופ' תומר לב ביקר בחזרה, צפה והאזין לסטודנטים לניצוח ולעבודתם עם האנסמבל בהדרכתי.

 

הסטודנטים והמנהל בחזרת התזמורת

 

אחרי החזרה נשארתי עם הסטודנטים לשיעור סיכום שבתחילתו, כמה מנגני האנסמבל נתנו להם את הערותיהם. זה לדעתי חשוב ביותר עבור תלמידי הניצוח, מכיוון שהנגנים הם אלה שעליהם המנצחים מנצחים, והם יכולים לומר הכי טוב מה בניצוח עוזר להם ומה מפריע להם לנגן, מה מנסיונם נותן תוצאה טובה יותר לתזמורת ומה נותן תוצאה פחות טובה. לאחר מכן נשארתי לבד עם הסטודנטים לדבר ספציפית יותר על הניצוח שלהם, ולתת להם את הערותיי גם מבחינת טכניקה של ניצוח, גם מבחינת ההיכרות והבנת הפרטיטורה, וגם מבחינת השליטה בתזמורת. זה היה בהחלט יום עבודה מעניין ומהנה עבורי, ואני מצפה למפגשים הבאים, חלקם יהיו שוב עם סולני תל אביב וחלקם עם התזמורות הצעירות שלי בגבעתיים ובבאר שבע.

 

יבגני צירלין ואני

 

בהמשך השבוע נסעתי לאקדמיה למוסיקה בירושלים על מנת לתת הרצאה לסטודנטים לניצוח וקומפוזיציה. זו היתה עבורי הפעם הראשונה שהגעתי למקום שבו התחלתי את לימודי הניצוח שלי ולמעשה את דרכי כמנצח, אבל לא רק לשם ביקור אלא כמרצה אורח. זה היה מאד מרגש. פגשתי שם כמה מהמורים שלי בתקופת לימודיי, שבמשך השנים הפכו לקולגות שלי, וכמובן את המורה שלי לניצוח בתקופת הלימודים שלי שם, יבגני צירלין, שגם ישב והקשיב להרצאתי מתחילתה ועד סופה. דיברתי בהרצאה על נושאים חשובים שלרוב לא נלמדים בשיעורי ניצוח, כמו ניהול חזרות, תכנון חזרות, הכנת הפרטיטורות באופן יעיל וכד'. בנוסף, דיברתי על נושא של קשתות, והדגמתי עם הכינור אפשרויות לקשתות שונות לאותו הקטע. סיפרתי קצת על טעויות שעשיתי בעצמי בכל הנושאים האלה… גם הקרנתי וידאו קצר שלי עם האנסמבל, ובסיום (וגם במהלך) ההרצאה השבתי לשאלותיהם. זה היה בהחלט משמח ומרגש בשבילי, ואני אסיר תודה לראש החוג לקומפוזיציה וניצוח איל אדלר, שהזמין אותי להתארח במקום שבו התחלתי בעצמי.

 

ביקוש עצום לכרטיסים

 

ערב ההוקרה שהאנסמבל מארגן ביחד עם איתמר גולן לעברי גיטליס, ב26.12.2017 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, זוכה לתהודה, לסיקור תקשורתי ולביקוש עצום לכרטיסים. כבר ביום שבו האנסמבל הוציא ניוזלטר עם הודעה על הקונצרט הוזמנו כל המקומות באולם שנשמרו עבור האנסמבל. בינתיים אמנים רבים נוספים מצטרפים אל אלה שכבר מתוכננים להופיע, ורבים נוספים מבקשים להשתתף ולנגן בארוע עבור עברי גיטליס. הכנר גיא בראונשטיין ואשתו החלילנית גילי שוורצמן יופיעו אף הם בערב הזה וינגנו חמישה קטעים של שוסטקוביץ' לכינור, חליל ופסנתר ביחד עם איתמר גולן. אמנים נוספים שיופיעו – הכנר קובי רובינשטיין, השחקן שמוליק עצמון, החלילנית גולנרה הכט-ברדרומא, זמרת הסופרן רויטל רביב, הפסנתרן בשארה הרוני, הפסנתרן איתמר גולן, ועברי גיטליס בכינור.