יום בלתי נשכח

הקונצרט באולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג היה מרגש, מלהיב ומהנה. הקהל שמילא את האולם מחא כפיים בהתלהבות ודרש (וקיבל) הדרנים גם מהסולן וגם מהאנסמבל. המנהל של הפסטיבל שיבח את האנסמבל, ומוסיקאים ואנשים בעלי השפעה התלהבו. סיכום של יום בלתי נשכח.

image

היום הזה התחיל בחזרה גנרלית באולם. זו היתה חזרה "אינסטנט" – היינו צריכים להספיק לעבור על הכל במעט זמן. התחלנו עם הקונצ'רטו של היידן עם הסולן עמית פלד, ביצענו כל פרק מתחילתו עד סופו, ואחר כך חזרנו על שניים שלושה מקומות שהיה צריך לתקן. כך עשינו גם עם שאר היצירות בתכנית – הסרנדה של אלגר, הסימפוניה מס. 29 של מוצרט והיצירה של אריה ברדרומא.

image

הוספתי 15 דק' מעבר לזמן המתוכנן כדי להספיק הכל, אבל ההרגשה בסיום החזרה היתה טובה מאד. היינו דרוכים ונרגשים לקראת הקונצרט.
בזמן שנותר עד הערב בעיקר ישנתי, ובשעה שש וחצי בערב יצאנו מהמלון לכיוון האולם. עשינו חזרה קצרה על הבמה לחימום, ובה עברנו על התחלות הפרקים, ובסיומה הלכתי לחדר המנצח להתארגן ולהתלבש לקראת הקוצרט.
כמה דקות לאחר השעה שמונה, כשהתזמורת כבר היתה ישובה, נקראתי לעלות לבמה. ההמתנה לעלייה לבמה היא מאחורי וילון, וכאשר מנהל הבמה פתח אותו – ראיתי מולי אולם מלא וקהל שהחל למחוא כפיים. האנסמבל קם על רגליו, אני עליתי לבמה ומחיאות הכפיים התגברו כאשר עליתי על הפודיום. מרגש מאד, ובהחלט רגע יוצא דופן במיוחד עבורי (למרות שכל קונצרט נפתח בצורה זו).
התחלנו את הקונצרט. הערב כולו היה מרגש, האנסמבל היה מרוכז, אני הייתי בשליטה מלאה, והקהל היה קשוב מאד. גם היתה הרגשה ברגעים מסויימים שיצרנו ביחד באופן ספונטני הרבה ניואנסים מוסיקליים יפים. זה קרה גם עם הסולן עמית פלד, לאורך הקונצ'רטו של היידן. היה לנו דיאלוג מוסיקלי ספונטני, שכלל גם כמה "התקלות" מצידו. למשל, לפני הרפריזה של הפרק הראשון, יש הפסקה של פעמה אחת בלבד ואחריה חוזר הסולן עם המנגינה הפותחת כשהתזמורת איתו. באותה פעמה של הפסקה הסתכלתי אל עמית כדי להתחיל ביחד איתו וראיתי שהוא מסתכל אלי במבט של "לא לזוז"… עצרתי את הידיים שלי כי הבנתי שהוא יתחיל לנגן אחרי זמן ממושך יותר מאשר פעמה אחת, וחיכיתי לראות מתי הוא מכין את הקשת לתחילת הרפריזה. התחלנו לגמרי ביחד, התזמורת הגיבה היטב, ובכך נוצרה הפסקה ארוכה קצת יותר ממה שכתב המלחין, וזה יצר עוד יותר מתח שהשתחרר עם נגינת הצליל הראשון. כל זה קרה באופן ספונטני לגמרי, כמו רגעים אחרים בקונצ'רטו וגם ביצירות התזמורתיות האחרות.
בסימפוניה של מוצרט האנסמבל היה מאד משוחרר ונלהב, והקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות ובדרישה להדרנים. מכיוון שבזמן החזרות הקצר שלנו לא יכולנו להספיק להכין הדרנים, ניגנו כהדרנים פרקים מתוך התכנית – הפרק השני מהסרנדה של אלגר והפרק האחרון מהסימפוניה של מוצרט.

image

אגב, גם עמית סיים את חלקו בקונצרט עם הדרן שאותו הוא ניגן בליווי של התזמורת – קטע נפלא ומרגש של בלוך שאותו הוא הקדיש לזכר מורו בוריס פרגמנצ'יקוב שגדל והתחנך בסט. פטרסבורג.

אחרי סיום הקונצרט היתה קבלת פנים שבה השתתפו מנהל הפסטיבל בוריס ברזובסקי, צוות ההנהלה של הפסטיבל, נגני האנסמבל, הסולן עמית פלד, נציגי הקונסוליה הישראלית ואורחים. מנהל הפסטיבל שיבח מאד את נגינת האנסמבל, את הרמה הגבוהה, את הסגנון, האיכות התזמורתית, וגם את הסולן עמית פלד ואותי. הוא אמר בבדיחות שאנחנו עושים יותר מדי חזרות, במקום להסתובב בסט. פטרסבורג וליהנות מיופיה.

image

הסולן, המנצח, הקונסולית ומנהל הפסטיבל בקבלת הפנים.

הרבה קשרים חשובים נוצרו לאנסמבל בנסיעה הזו, וזכינו להזמנות לבוא לנגן בסט. פטרסבורג שוב.
שמחים ומרוצים חזרנו אתמול בלילה לארץ (פרט לנגנים שחזרו לארצות מגוריהם באירופה), אחרי יום שכלל קצת זמן חופשי וטיולים, ואח"כ טיסת ערב לארץ.
בשבוע הבא – חוזרים ל"שגרה" – קונצרט נוסף של "דירה להשכיר" לילדים, הפעם במודיעין, וקונצרט למנויים מס' 2, עם הסימפוניה הרביעית של מאהלר בגרסא קאמרית.

אולם מדהים, ולעומתו – חזרה בחדר אמבטיה

סנט פטרסבורג – היום השני

את היום התחלנו בחזרה באולם הפילהרמונית של סנט פטרסבורג. אולם יפהפה עם אקוסטיקה מדהימה!

image

בגלל הזמן הקצר שהיה לנו, ניגנו בחלקים קטנים ומיד התחלנו לעבוד. הסימפוניה מס. 29 של מוצרט לאט לאט התחילה להתחבר, למרות שלא את הכל הספקנו ללטש. חלק מהעבודה השארתי למובילים לחזרת הסקציות וחלק נלטש עוד מחר בבוקר. סיימנו את חזרת הבוקר בקונצ'רטו לצ'לו של היידן, ללא הסולן עמית פלד, שנחת רק אחר הצהריים… לאחר הפסקת הצהריים התזמורת התפצלה לסקציות, ואריק (המנכ"ל) ואני הלכנו למסיבת העיתונאים של פתיחת הפסטיבל.

image

שקופית הקונצרט של האנסמבל במסיבת העיתונאים.

במהלך מסיבת העיתונאים הוצגו משתתפי הפסטיבל, ביניהם הקלרניטן האיטלקי ברונו די ג'ירולמו, שאף ניגן כמה פראזות בקלרינט.

image

אריק אמר כמה משפטים (ברוסית) על ביקור האנסמבל ואני הוספתי על דבריו (באנגלית). במסיבת העיתונאים השתתפה גם הקונסולית הישראלית בסנט פטרסבורג, ויולטה דיצ'נקו, שסיפרה קצת על החלק הישראלי בפסטיבל (אנחנו…).

image

הישראלים של הפסטיבל – הקונסולית ואנחנו.

חזרת אחר הצהריים של האנסמבל היתה, לצערנו, לא באולם הקונצרטים, אלא בחדר עם אקוסטיקה של אמבטיה. הכל מהדהד נורא, הכל חזק, לא שומעים כלום… ניסינו לעשות את המקסימום בתנאים האלה  ולעבור לפחות על שתי היצירות הנוספות, בתקוה שמחר בבוקר, כשנהיה שוב באולם, נוכל לשמוע טוב יותר ולשפר מה שצריך.
לאחר החזרה הלכתי לבקר את עמית פלד, הסולן שלנו, שהגיע בינתיים לעיר ולמלון. שמחתי מאד לפגוש אותו, אבל זה היה קצר מאד כי הוא בדיוק התאמן (על הצ'לו של פבלו קזלס), ורצה לסיים מהר וללכת לישון.
בערב זכינו להזמנה נדיבה מצד חבר הועד המנהל שלנו רוני אברמסון, שהתלווה אלינו לנסיעה ביחד עם אשתו. הוא הזמין את כל האנסמבל לארוחת ערב במסעדה מצויינת, במהלכה גם עשינו קבלת שבת וקידוש.

image

שולחן "הילדים" של האנסמבל – איתן, אוהד, ניר, שולמית וזוהר.

image

רוני אברמסון עושה קידוש לשבת.

מחר בבוקר החזרה הגנרלית, עם הסולן עמית פלד, ובה נעבור על כל התכנית, ובערב הקונצרט הגדול לפתיחת הפסטיבל.

יצאנו לדרך

המלחין והפסנתרן נעם סיון הגיע לארץ, לחזרות לקראת הקונצרטים של יצירתו "מוות ולידה", אותה נבצע באנסמבל ביחד עם מקהלת זמרי קולגיום, הסולניות עינת ארונשטיין ואינאס מסאלחה, ונעם עצמו בפסנתר. היום היה יום אינטנסיבי מאד, שכלל חזרת מקהלה איתי, כשנעם ניגן בפסנתר ואינאס הדריכה את המקהלה בענייני דיקציה בערבית. אח"כ המשכנו נעם, אינאס ואני לחזרה על קטעי הסולו ביצירה, ובמיוחד על השיר של מחמוד דרוויש "לא מכיר את האיש הזר".

20140603_152441

נעם סיון, אינאס מסאלחה ואני, במפגש המשותף הראשון שלנו בהכנות ליצירה "מוות ולידה".

היצירה "מוות ולידה" היא יצירה מדהימה, אך קשה מאד לכולנו. העבודה היא בחלקים חלקים, לאט לאט, בניסיון לפענח כל חלק מבחינת התוכן, המשמעות, ההגייה, הסולפז', הקצב והכוונה המוסיקלית. עבורי זו עבודה מרתקת, ולמרות כמות החומר העצומה שעלי ללמוד, אני נהנה מכל רגע. הטקסטים מרגשים מאד ומולחנים בצורה שמביעה היטב את הכוונה. הנה השיר "לא מכיר את האיש הזר" של מחמוד דרוויש, אותו שרה אינאס בערבית בחלק הראשון של היצירה. התרגום לעברית נעשה על-ידי אינאס.

אני לא מכיר את האיש הזר, ולא את סיפור חייו…
ראיתי לווייה, הלכתי אחרי הארון
כמו האחרים, מרכין ראשי בכבוד.

לא מצתאתי סיבה לשאול: מיהו האיש הזר?
איפה הוא חי, איך נפטר,
כי סיבות המוות הן רבות,
וביניהן כאב החיים.

שאלתי את עצמי: האם הוא רואה אותנו,
או לא רואה כלום ומצטער על שהגיע לסוף הדרך?
ידעתי שהוא לא יפתח את הארון המכוסה בלבנדר
לברכנו לשלום ולהודות לנו ולספר לנו את האמת
(מהי האמת?)

אולי הוא כמונו בשעות אלו
מקפל את צילו.
אבל הוא האיש היחיד שלא בכה הבוקר הזה
ולא ראה את המוות חג מעליו, כמו נשר
החיים הם בני-הדודים של המתים
והמתים ישנים בשקט, בשקט, בשקט.

מיהו האיש הזר ומה שמו?
אולי הוא סופר, או פועל, או פליט, או גנב
או רוצח… אין הבדל.
כולם שווים בפני המוות.
הם לא מדברים
ואולי, לא חולמים.

לוויית האיש הזר היתה יכולה להיות שלי
אך התערבות אלוהית דחתה זאת
מסיבות רבות, וביניהן:
טעות גדולה בשיר.

 

השבוע ימשיכו החזרות כאשר הסולנית השנייה, עינת ארונשטיין, תצטרף. בשבוע הבא נעבוד ביחד ארבעתנו, בהמשך יחלו חזרות התזמורת והמקהלה, ולקראת הקונצרטים נחבר את כולם ביחד. בהחלט תהליך למידה מוסיקלי מרתק , מאתגר ומאוד מהנה.

שתי חזרות פורימיות

בקונסרבטוריון גבעתיים התחלנו הבוקר בחזרות לקראת הקונצרטים למנויים שיתקיימו החל מיום חמישי הקרוב. בחיפה, חזרה נוספת אחה"צ של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות, לקראת הנסיעה לגרמניה בעוד פחות משבועיים. ולא שכחנו את פורים. כמה תמונות מהחזרות. חג שמח

1601956_255493231298302_933952195_o

חזרה ראשונה של האנסמבל, הבוקר בגבעתיים, לקראת הקונצרטים הקרובים למנויים

 

1545887_10201674906863906_1920783866_n

ליאה ויוליה במצב רוח פורימי שסוחף גם אותי

 

20140316_181948

הבנות מכינור ראשון בתזמורת התיכון לאמנויות בחיפה

 

20140316_182025

ותמונה של כינור ראשון עם המנצח

האנסמבל ודוד גריילסאמר – מתחילים מחר

בפעם הקודמת שדוד גריילסאמר חבר לאנסמבל סולני תל-אביב כסולן ומנצח – התוצאה היתה נפלאה והביקורות שיבחו. מחר אנחנו מתחילים פרוייקט שכולו יהיה בניצוח של דוד גריילסאמר, ובשיאו הוא גם ינגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 של מוצרט.

2012-03-29 12.15.47

דוד גריילסאמר עם סולני תל-אביב במרץ 2012

למחרת הקונצרט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר לפני כשנתיים כתב נעם בן זאב את הדברים הבאים:

סער ופרץ – והבעה מעודנת

תוכנית יפה חיבר ברק טל, המנצח והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני תל אביב,לקונצרט הזה: הוא עשה ״זום אין״ למחצית המאה ה 18 – ובדק מה הלחינו שם; ולא צריך לחפש הרבה בתקופה הזאת כדי לגלות בה אוצרות. מוצרט מוקדם, קרל פיליפ עמנואל באך בשיאו, היידן מוקדם אף הוא (הסימפוניה מס׳ 27). כל אלה סוערים, מתרוננים; וקפ״ע באך והיידן אפילו משתוללים ממש כיאות לסגנון ״הסער והפרץ״ הרומנטי האופנתי והאופייני לשנים האלה ביצירתם. בהתאם, אנסמבל סולני תל אביב לא התאפק גם הוא, והשיל הגנות ועכבות, בלי פחד, כדי לעשות צדק עם המוזיקה.
במיוחד סער האנסמבל ביצירות הראשונות בערב: הסימפוניה השלישית של קפ״ע באך, בנו השני של יוהן סבסטיאן, שנוגנה בלי מנצח בהובלת הכנר הראשי מתן דגן; והקונצ׳רטו מס׳ 9 של מוצרט: היצירה המרכזית בערב, אליה נשאו כולם עיניים ואחריה סערו ופרצו גם הם במחיאות כפיים – בגלל הסולן־מנצח שלה, דוד גריילסאמר. הוא לא איכזב: תענוג לשמוע את גריילסאמר, כי הוא אותנטי, ומחשבתו תמיד ייחודית ומלאת דמיון, והניצוח שלו מעודן בהבעתו ומדוייק. גריילסאמר מביא זווית חדשה למוצרט, וזאת בלי מניירות ובלי כרכורי אגו והתפארות במוזיקליות הכובשת שלו, אלא מתוך צניעות. כאן הוא התקרב מדי להפניית עורף לסגנון, אבל לא חצה את הגבול והזכיר לקהל שוב למה כדאי לצאת לשמוע מוזיקה.
סוף הקונצרט הציג עוד סולן נהדר, נגן הקרן אלון ראובן, ביצירה כפויית טובה במקצת של המלחין הגרמני כריסטוף פרסטר אותה הוא ניגן במוזיקליות רבה; ואת המנצח ברק טל, שהגיש היידן סוחף לסיום.
2012-04-01 21.20.33

מחר יחלו החזרות עם דוד גריילסאמר לקראת שני קונצרטים שלו עם האנסמבל, בהם הוא יבצע את הסימפוניה מס' 29 של מוצרט, מבחר קטעי אופרה של ראמו, יצירה חדשה לתזמורת של המלחין הישראלי נמרוד סהר, ואת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 17 בסול מז'ור של מוצרט. הקונצרטים במוצ"ש הקרוב וביום ראשון, בחיפה ובתל-אביב. שיהיה בהצלחה.

עוד קצת על שני הפרוייקטים האחרונים

אמנם כבר עבר קצת זמן, אבל שני הפרוייקטים הגדולים, האינטנסיביים והעמוסים שהיו לנו – קונצרט הגאלה והקונצרטים עם נטליה גוטמן – השאירו אצלנו כל-כך הרבה חוויות, רגעים מרגשים, וזכו לכל-כך הרבה תגובות אוהדות, שהחלטתי להקדיש עוד פוסט אחד לשני הארועים האלה, לפני שאמשיך לפוסטים הבאים שאותם תכננתי להעלות.

ערב הגאלה, כאמור, היה מרגש ומלהיב, וזכה לתגובות נפלאות.

229698_10151584770204618_408659837_n

שיתוף הפעולה עם שלמה גרוניך היה נפלא, והביצוע שלו עם שיר אורדו הצעירה ל"ציור" היה מצמרר.

11819_10151584769139618_1864712175_n

קטעי האופרה עם הסולן והסולניות הנפלאות היו מלהיבים, וסה"כ גם בשביל האנסמבל ובשבילי זה היה ערב מאוד לא שגרתי – ערב שכולו מוסיקה של המאה ה19 וקלאסיקות של גרוניך.

כמה מהתגובות שקיבלתי לקונצרט:

"היה נפלא ומרגש! ערב שכולו הנאה צרופה. בראבו ענק לכל המשתתפים המוכשרים."

"למנצח היקר ברק טל שיר מזמור הריעו!
תודה רבה על ערב גאלה מרגש ,מגוון ולא שגרתי"

ומיד אחרי הגאלה התחלנו בחזרות לתכנית מוצרט ושוסטקוביץ' עם הסולנית נטליה גוטמן. ביצענו בו שתי יצירות נפלאות של שוסטקוביץ' – רביעיית המיתרים מס' 8 בעיבוד לתזמורת מיתרים, והקונצ'רטו לצ'לו. שתי היצירות היוו אתגר גדול מאוד עבור התזמורת, וכמובן שהנוכחות של נטליה גוטמן נתנה לארוע מעמד של קדושה ממש. היא גרמה לאנסמבל להיות במיטבו וזכתה לתשואות רמות. בכל ערב היא ניגנה הדרן, כאשר בשנים מתוך שלושת הקונצרטים היא חזרה בו על הפרק הראשון ביחד עם התזמורת.

942295_496674833721694_1715568308_n

מתוך התגובות שהגיעו לקונצרט זה:

"תודה ענקית על הקונצרט הנפלא של אתמול, ובמיוחד (אם כי בהחלט לא רק) על שתי היצירות של שוסטקוביץ'. העיבוד של הרביעייה ממש לא נפל מהרביעיה עצמה, שזה בעיני הישג אדיר בתור מי שסבור שמוסיקה קאמרית היא הז'אנר הנעלה ביותר מכל הז'אנרים של המוסיקה. הביצוע היה מרתק ועוצר נשימה ממש. הביצוע של הקונצ'רטו לצ'לו היה נפלא ומרטיט ולא רק בזכות נטליה גוטמן הפנטסטית והיוצאת מן הכלל. פשוט חוויה עילאית!"

"התרגשתי מאד אתמול מהביצועים שלכם. הרביעיה של שוסטקוביץ מוחמאת מאד מהרכב גדול יותר וראויה לו. הנגינה היתה עזה וחודרת אך בצליל שהאוזן והלב נוהים אחריו. נטליה גוטמן היתה כעמוד ענן לפני המחנה מפלסת בנחישות את הדרך לתזמורת אחריה,והדים לעוצמתה ,הנושפים במאסף… היה עצום!!! ניכר עליכם שנהניתם מאד ובמיוחד לבצע את מוצארט בהידור מלכותיות וברק רב.תודה מקרב לב על הרגעים הללו."

ובשבוע הבא כבר מתחילות חזרות התזמורת לרקויאם של פורה ולסרנדה השניה של ברהמס. בקונצרט סיום העונה שלנו נשתף שוב את מקהלת זמרי קולגיום, והפעם עם הסולנים אינאס מסאלחה (סופרן) ועודד רייך (בריטון). תהיה גם הפתעה, אותה תבצע אינאס עם האנסמבל.

FLIER-2 375154_502579689797875_1721659665_n

היסטוריה. היסטריה

היום ההיסטורי ב8.5.2013 אכן הסתיים בזכייה היסטורית של הפועל רמת גן בגביע המדינה בכדורגל ובחגיגות היסטריות במגרש, מחוץ למגרש ובהמשך הלילה גם ברמת גן. חוויה של פעם בעשור.

עוד לא הספקתי לסכם את קונצרט הגאלה. עוד לא הספקתי להביא את התגובות מהקונצרטים עם נטליה גוטמן. והנה הגיע יום רביעי בערב ושינה לגמרי את סדר הפוסטים בבלוג. עם כל הכבוד להתרגשות שהיתה בגאלה ולחוויה המיוחדת בהופעות עם נטליה גוטמן – זכייה בגביע המדינה בכדורגל היא לא ענין שבשגרה. זו התרגשות אחרת לגמרי, אבל כזו שנשארת איתך למשך הרבה זמן. גם עכשיו, יומיים אחרי הערב המדהים ההוא, אני עדיין משחזר את הארועים במגרש, את השערים, את בעיטות ההכרעה מ11 מטר שנבעטו בקור רוח ע"י שחקנינו, את החגיגות לאחר הניצחון, את טקס הנפת הגביע, את החגיגה הספונטנית מחוץ לאיצטדיון. אני עדיין מחפש באינטרנט ובעיתונות תמונות, תגובות וחוויות מהמשחק. עושה הכל כדי לחוות שוב את הרגע הנדיר הזה.

942666_530033263704848_180696706_n

הפועל רמת גן היא קבוצה הזויה, צריך להודות בזה. יורדת ליגה וכעבור עשרה ימים זוכה בגביע. עולה ויורדת ליגות כענין שבשגרה. מאז שאני מלווה את הקבוצה (עונת 2005-6) לא היתה אף עונה "רגועה", עונה של אמצע טבלה. ב2005-6 – הקבוצה כמעט ירדה מהארצית לליגה א', ושרדה ממש במחזור הסיום. היא גם זכתה בגביע הטוטו באותה עונה. ב2006-7, הקבוצה דרסה את הליגה הארצית, בדרך לעלייה ללאומית מהמקום הראשון, וגם זכתה בגביע הטוטו והגיעה לחצי גמר גביע המדינה אחרי ניצחון על מכבי חיפה ברבע. ב2007-8 – עונה משוגעת בלאומית שהחלה רע מאוד והסתיימה בכמעט עליית ליגה. עונה לאחר מכן הקבוצה עלתה לליגת העל, שם שרדה את העונה הראשונה רק במשחק הישרדות נגד הפועל כפ"ס מהלאומית. העונה שאחרי היתה מזעזעת ובה  ירדנו חזרה ללאומית מהמקום האחרון. בעונה שעברה בלאומית זכינו בגביע הטוטו ועלינו שוב לליגת העל, אחרי תקרית המכות מול בני לוד, הנס ברעננה והניצחון במשחק העלייה על אותה בני לוד. והעונה כאמור, זכינו בגביע המדינה וירדנו ליגה. קבוצה שהיא כמו רכבת הרים – עולה, יורדת, וגורמת להמון מפחי נפש וחרדות אצל אוהדיה.

397835_10151611286064887_1254582039_n

הפועל רמת גן היא קבוצה שהרבה שאלות טריוויה בשעשעונים נכתבות עליה – הקבוצה הראשונה שזכתה באליפות עונה אחת אחרי שעלתה לליגה הראשונה (1964), הקבוצה היחידה שזכתה בגביע בעודה משחקת בליגה השניה (2003), ועכשיו – הקבוצה היחידה שזכתה בגביע בעונה בה ירדה לליגה השניה.

247133_10151611288009887_267157822_n

כדי שתבינו איך זה נראה ביציע האדום – הנה רגע בעיטת העונשין המכריעה שנתנה את האות לחגיגות הניצחון. הרגע שבו זכתה הפועל רמת גן בגביע המדינה 2013

בפוסט הבא אחזור לערב הגאלה ולקונצרטים עם נטליה גוטמן. בינתיים, ממשיכיכם להתרפק על הערב המדהים שהיה באיצטדיון בנתניה ב8.5.2013