נגני האנסמבל בשידור חי היום

בשידור חי במסגרת הסדרה "ממעמקים" יופיעו היום בשעה 17:00 שלושה מנגני האנסמבל – אורי ויסנר לוי בכינור, טליה ארדל בצ'לו והגר שחל בחליל. השידור יתקיים במרתף של מגדל הנביאים בחיפה. כל אחד מהשלושה ינגן יצירה לכלי סולו של באך וכן יצירה ישראלית לכלי סולו. ביחד הם ינגנו שלישייה של היידן. בין הקטעים יתקיימו ראיונות בנושאים הקשורים לאנסמבל וליצירות המנוגנות. האזנה נעימה

545306_10150988594174697_1206090721_n

אורי ויסנר לוי – ינגן את השאקון של באך ופרלוד של מנחם צור

התכנית המלאה:

 באך: מתוך סויטה מס' 3 לצ'לו סולו

מנחם צור: פרלוד לכינור סולו

באך: מתוך פרטיטה לחליל סולו בלה מינור

אולג בוגוד: "ערוצים" לצ'לו סולו

ינעם ליף: "יזכור" לחליל סולו

באך: שאקון מתוך פרטיטה מס' 2 לכינור סולו

היידן: דיברטימנטו בסול מז'ור לחליל, כינור וצ'לו

 

וריאציות פרנק ברידג' של בריטן

את יצירתו הנפלאה של בריטן "וריאציות על נושא של פרנק ברידג'" ביצענו בפברואר 2009 לאחר מספר שנים שתכננתי לבצע אותה וכל פעם זה נדחה מסיבה אחרת. זוהי יצירה מבריקה, וירטואוזית, כתובה היטב למיתרים, ומאוד מתאימה לאנסמבל. עבדנו עליה קשה מאוד, אך בסופו של דבר היינו מרוצים מהתוצאה.

הנה הביצוע – בשני חלקים בשל הגבלת אורך הסרטונים ביוטיוב.

תהנו.

הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק

את הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק רציתי לבצע כבר בתחילת הדרך של האנסמבל. חשבתי שזו יצירה שמאוד מתאימה לאנסמבל, משום שהיא מאתגרת טכנית ומוסיקלית, יש בה הרבה קטעי סולו לנגנים הראשונים ויש בה אנרגיה בלתי נגמרת – כל אלה מאפיינים מובהקים של האנסמבל.

ביצענו את הדיברטימנטו לראשונה כבר בינואר 2002, בפרוייקט השני של האנסמבל, עם הכנר הראשי סרגיי אוסטרובסקי. לאחר מספר שנים, בנובמבר 2005, ביצענו את הדיברטימנטו שוב, והפעם עם הכנר הראשי גלעד הילדסהיים. את הפרק הראשון של הביצוע מ2005 תוכלו לשמוע כאן בקטע הוידאו.

תהנו

הסימפוניה הפשוטה של בריטן, יולי 2005

את הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל ניגן המון פעמים. לא ספרתי, אבל אני חושב שביצענו את היצירה בערך 50 פעם. תחילה בסדרה למנויים במוזיאון תל-אביב בפברואר 2003, אח"כ בסיור הקונצרטים בהונגריה ולאחר מכן בקרנגי הול בניו-יורק, בקונצרטים בארץ באולמות קטנים (מכללת לוינסקי, אוניברסיטת בר-אילן), בקונצרטים לילדים (בהם ביצענו רק את הפרק השני – הפיציקטו), ובהזדמנויות רבות אחרות.

הביצוע שכאן הוא מאולם צוותא בתל-אביב מחודש יולי 2005, ובו הפרק הראשון – Boisterous Bouree.

תהנו

סימפוניה מס. 49 של היידן, נובמבר 2005

לפני שאסכם את הפרוייקט האחרון שהיה בסוף מאי, עם הצ'לן עמית פלד, הנה ביצוע של האנסמבל מקונצרט חי שהיה בקונסרבטוריון שטריקר בנובמבר 2005 ובו ניגנו את הסימפוניה הנפלאה של היידן מס. 49 בפה מינור "הפסיון". בביצוע שכאן, מנוגנים שני הפרקים הראשונים, אדג'יו ואלגרו מולטו.

תהנו.

פרוייקטים חינוכיים של סולני תל-אביב (3): בתי”ס תיכוניים בעמק יזרעאל

בנובמבר 2007 השתתפנו בפרוייקט חינוכי מאוד מעניין ומאתגר – העברת המוסיקה הקלאסית לתלמידי תיכון בעמק יזרעאל, אשר אינם לומדים מוסיקה בביה"ס והם עצמם אינם עוסקים בזה. נושא הקונצרט היה הסימפוניה מס. 5 של שוברט. הפרוייקט היה במסגרת סל תרבות ארצי. זה היה אתגר מאוד גדול והיו לי חששות לקחת חלק בתכנית כזו. ראשית, משום שבני נוער בגילאים 16 – 18 הם כבר לא ילדים, ואי אפשר ללמד אותם הכל. אם אין להם רקע בתחום, הם לא מקבלים שיעורי מוסיקה בביה"ס, לא מנגנים ולא הולכים לשמוע קונצרטים, איך אפשר יהיה במפגש אחד להעביר להם את המוסיקה, לעניין אותם ולגרום להם הנאה? שנית, מבחינת משמעת – להשתלט על ילדי תיכון זו משימה הרבה יותר קשה מאשר להשתלט על ילדים בכיתות ג' וד', כפי שעשינו לפני כן. איך הם יקבלו אותי? האם אצליח לעניין אותם?

הכנתי את עצמי היטב למשימה, ולקחתי בחשבון שייתכן שאני אצא משם מאוכזב. היה לי מפגש הכנה אחד בלבד עם כל כיתה. יצאתי לכיוון עמק יזרעאל השכם בבוקר, מצויד בכינור ובדיסק, והתחלתי לעבור כיתה כיתה, 45 דק' לכל כיתה. התחלתי לדבר עם התלמידים על המוסיקה ולדמות אותה לשיחה בין אנשים. לפעמים השיחה היא תרבותית ומנומסת, לפעמים פורצים ויכוחים, הטונים עולים, לפעמים יש הסכמה ולפעמים אין. הדגמתי בכינור את הנושאים השונים מהסימפוניה, הסברתי על הקולות השונים ביצירה והתפקיד של כל קול – מנגינה, ליווי, קצב, בס, מנגינה משנית וכו'. ניסיתי לשתף את הילדים ולדבר אליהם ממש בגובה העיניים כמו בשיחה עם חברים. להפתעתי ולשמחתי, זכיתי לשיתוף פעולה נהדר. הגיל של התלמידים, 16 עד 18, שגרם לי לחששות גדולים, היה דוקא יתרון. גיליתי שעם בני נוער בוגרים בגילאים האלה אפשר פשוט לדבר על הכל, באופן טבעי ורגיל, מבלי לנסות כל מיני גימיקים, סיפורים, ריקודים או משחקים. פשוט לדבר על מוסיקה בשפה שהם מבינים. בשלב מסוים, כאשר ניסיתי להסביר להם את המשמעות של תפקיד המנצח, עשיתי איתם תרגיל, שבו אני ניצחתי והם מחאו כפיים לפי הניצוח שלי. שיניתי טמפו ודינמיקה, והם הלכו איתי כמו תזמורת מיומנת. המפגש עם כל כיתה אמנם היה קצר, אבל הוא בהחלט יצר ציפייה לקונצרט התזמורתי.

כשהגעתי עם כל האנסמבל לקיבוץ מזרע, לקונצרט סיום הפרוייקט בתאריך 14.11.2007 בבוקר, תלמידים רבים חיכו לי בחוץ בציפייה לפגוש אותי ואת נגני האנסמבל. זה היה מאוד מרגש.


352solaney_ta2.jpg

כשעליתי לבמה, זכיתי לתשואות ולהתלהבות מצד התלמידים, וזו היתה הרגשה נפלאה. דיברתי איתם קצת על המוסיקה, הצגתי להם את הכלים, הבאנו כמה הדגמות מיתוך היצירה, ואז ביצענו את כל הסימפוניה על ארבעת פרקיה, בשלמותה. ההאזנה והקשב של התלמידים היו מופתיים. בסיום הסימפוניה מחיאות הכפיים היו סוערות. ואז הגיע אחד החלקים המעניינים והמרתקים בקונצרט – נתתי לתלמידים הזדמנות לשאול שאלות. זה היה קטע מעניין לכולנו – לתלמידים, לנגני האנסמבל ולי. תלמיד אחד שאל מה ההבדל בין כינור ראשון לכינור שני, תלמידה אחת ביקשה לשמוע איך נשמע הקונטרבס לבד, תלמיד אחר ביקש לשמוע את קרן היער לבד. שאלה אחרת הופנתה לנגן הויולה הראשון שלנו יואל גרינברג, בנושא צורת הכלי שעליו הוא מנגן. זה היה מרתק, ויכולנו להמשיך לדבר עוד זמן רב, אך בגלל קוצר הזמן נאלצתי לקטוע את השיחה ולסיים את הקונצרט. זו היתה חויה נהדרת לכולנו.

לאחר הקונצרט, סיקר דני ממלוק את הארוע באתר של סל תרבות:

בוקר – על מרחבי הדשא של קיבוץ מזרע מפוזרות קבוצות של נערים. שאון מנוע של אוטובוס מבשר על כך שהאירוע אשר לכבודו התאספו הולך להתחיל; מהאוטובוס יורדים קבוצת צעירים עם מזוודות משונות בידיהם. אל אחד מהם נשמעות לפתע קריאות: "מה שלומך?" ו"מתי כבר מתחיל הקונצרט?". כמה מהנערים ניגשים אליו ומוסיפים: "לא היינו אמורים לבוא היום – באנו במיוחד בשבילך". למתבונן מן הצד עשויה תמונה זו להיראות כתמונה בה כוכב רוק הגיע לבית הספר. למעשה מדובר היה בברק טל, מנצח אנסמבל תל אביב, אשר הגיע עם נגני אנסמבל סולני תל אביב לבצע בפני תלמידי התיכון בעמק יזרעאל את הסימפוניה מספר חמש של שוברט ביום רביעי ה 14/11/07.

לקראת הקונצרט התקיימו מפגשי הכנה בכיתות עם ברק טל ועם מורים ממרכז האמנויות של עמק יזרעאל, בהם הציגו לתלמידים מוטיבים מרכזים מהיצירה ודיברו איתם על מושגים בסיסיים במוזיקה, כגון: שיחה מוזיקלית, משפט מוזיקלי, שאלה ותשובה, ואריאציות ועוד. ההיכרות המוקדמת עם היצירה והמפגשים הבלתי אמצעיים עם מנצח התזמורת עוררו ביום הקונצרט התרגשות רבה בקרב התלמידים. התרגשות זו נכחה במסדרונות אולם המופעים במזרע ביתר שאת לקראת תחילת המופע והתגלו מראות בלתי שגרתיים בית הספר, כגון תלמיד המזמזם את הנושא הראשון של הסימפוניה, בעוד תלמיד אחר מציץ לאולם ומתפעל מכך שהם הולכים לשמוע את היצירה בביצוע סימפוניה קאמרית.

באולם כבר ישנה התרחשות- התלמידים ממלאים את המקומות, ואל הבמה עולים נגני התזמורת. אחריהם עולה ברק טל וזוכה לתשואות מתלמידים שרק שבוע לפני כן זכו לפגוש אותו בכיתותיהם במפגשי ההכנה לקונצרט. לאחר מספר דברי הסבר,ניגנה התזמורת את הסימפוניה בשלמותה. ההסברים שניתנו לתלמידים במפגשי ההכנה ובפתח הקונצרט על שיחה מוזיקלית, על נושא וליווי, על התפקידים השונים של הכלים, על פיאנו ופורטה, על בניית מתח במוזיקה ועל ואריאציות של נושאים מילאו את חלל האולם והפכו למוחשיים.

בשונה מקונצרטים רגילים, בהם הקהל נוהר החוצה לאחר הקונצרט,  ברק טל פנה אל התלמידים ואיפשר להם להציג שאלות. התלמידים גילו סקרנות רבה, ושאלו שאלות רבות, כגון: "מה ההבדל בין כינור ראשון לכינור שני?", "מה ההבדל בין הכינור לויולה?", "וכיצד נשמע הקונטרבס כאשר הוא מנגן לבד?". נראה היה כי אותו עולם מוזיקלי מופשט הופך אט אט לברור וקרוב יותר, מה שהעלה שאלות הקשורות גם לכלים עצמם, לאופן בנייתם ולמחירם. בתגובה לשאלת אחד מהתלמידים ענה ברק טל כי  הוא מקווה שהוא יוכל להרחיב ולדבר איתם על נושאים נוספים גם בשנה הבאה. התלמיד ענה לו כי השנה הבאה הוא כבר לא יהיה בבית הספר, אך אם האנסמבל ישוב ויופיע שם, הוא יגיע במיוחד בשביל להאזין להם פעם נוספת.

לדברי ברק טל, מדובר היה באירוע מרגש במיוחד: "לבוא לילדים שלא לומדים מוזיקה בבית הספר ולנגן להם יצירה במשך 25 דקות, כאשר הם קשובים ועוד סקרנים מספיק בשביל לשאול שאלות לאחר נגינת היצירה זה משהו גדול. עצם הסקרנות, ההקשבה, זה תענוג. מכל הקונצרטים שביצענו, זה אולי הקונצרט החשוב ביותר, מכיוון שהיה לו ערך מוסף." טל התייחס גם למפגשים שהיו לו עם התלמידים בכיתות: "היה משהו בקשר הבלתי אמצעי בכיתות שתרם רבות לאווירה המיוחדת של הקונצרט ואני מאד שמח ונרגש מהתוצאה".

אכן, זה היה ארוע חינוכי מרגש ומוצלח, שהוכיח לי שאת המוסיקה אפשר להעביר לכל אחד, בין אם הוא מוסיקאי מקצועי, תלמיד למוסיקה ובין אם אין לו שום רקע, ידע והבנה בנושא.

תחרויות האביב והאנסמבל

האנסמבל לקח חלק פעיל בתחרויות האביב במהלך השנים. קרן התרבות אמריקה-ישראל, אשר תמכה באנסמבל מיום הקמתו, היא גם זו שמארגנת את תחרויות האביב, ולכן השיתוף שלנו בארועים שונים הקשורים בתחרויות היה טבעי ביותר.

הופעתנו הראשונה במסגרת זו היתה בקונצרט הפתיחה של תחרויות האביב 2003. הקונצרט התקיים במוזיאון תל-אביב והיה ארוע חגיגי מאוד. הסולנים שהופיעו עם האנסמבל באותו קונצרט היו חלק מחברי חבר השופטים של התחרויות באותה השנה: הצ'לן מאט חיימוביץ' ניגן איתנו את הקונצ'רטו לצ'לו של היידן ברה מז'ור, זמרת הסופרן שרון רוסטורף שרה את ה"אקזולטטה יובילטה" של מוצרט, והקלרניטן עלי אבן ניגן עיבוד של קונצ'רטו לחליל של פרגולזי. בנוסף, הכנר סרגיי אוסטרובסקי, שהיה באותה תקופה הכנר הראשי שלנו, וגם זכה בתחרויות האביב בעבר, ניגן את הרונדו של שוברט, ולסיום הקונצרט ניגנו את הסימפוניה מס. 44 של היידן. זו היתה הופעה טובה וחשובה מאוד לאנסמבל, מכיוון שהחשיפה בה היתה גדולה, והיו בקהל הרבה מוסיקאים שזו היתה הפעם הראשונה שהם שמעו את אותנו.

sergey.jpg

סרגיי אוסטרובסקי: הכנר הראשי של האנסמבל בשנותיו הראשונות, זכה בתחרויות האביב בכינור והופיע איתנו כסולן בפתיחת תחרויות האביב 2003
——–
חלקנו בתחרויות האביב 2005 היה השתתפות בקונצרט הזוכים. באותה השנה נערכה לראשונה בתחרויות האביב גם תחרות ניצוח, והזוכה באותה תחרות – יניב דינור – ניצח על האנסמבל בקונצרט הזה. אבל באותו קונצרט ציפתה לנו הפתעה נעימה במיוחד – הכנרת המהוללת אידה הנדל, אשר שפטה בתחרויות באותה השנה (היתה גם תחרות בכינור), ניגנה איתנו באותו קונצרט סיום, הפעם בניצוחי, את הריקוד ההונגרי מס. 1 של ברהמס. את הליווי התזמורת כמעט אילתרה, מכיוון שלא היו תפקידים מסודרים והנגנים קראו מתפקיד פסנתר, אז כל נגן לקח איזשהו חלק מתפקיד הפסנתר וניגן מה שנראה ונשמע הגיוני. גם ללוות את אידה הנדל זו משימה לא פשוטה, מכיוון שהיא משנה טמפי כל הזמן וקשה לתפוס אותה, במיוחד כאשר יש רק 20 דקות לחזרה… אבל למרות התנאים האלה התוצאה היתה מצויינת וזכורה לנו היטב כחוויה מעניינת. מסתבר שגם לאידה הנדל זו היתה חויה מיוחדת, ולאחר ההופעה המשותפת היא כתבה את הדברים הבאים:

It was a true pleasure to collaborate with the outstanding Tel-Aviv Soloists Ensemble, Music Director Barak Tal. They gave me a most spirited, marvelous support in the Hungarian Dance by Brahms. I will treasure this truely exciting cooperation for a long time to come

אידה הנדל – הפתעה בלתי צפויה בסיום תחרויות האביב 2005

הופעתנו הבאה במסגרת זו היתה קונצרט הפתיחה של תחרויות האביב 2007. שני סולנים הופיעו איתנו בקונצרט הזה – הפסנתרן עידו בר-שי, שזכה בעבר בתחרויות האביב בפסנתר, בקונצ'רטו לפסנתר של מוצרט, והויולנית טבאה צימרמן, ששפטה בתחרות לויולה באותה שנה, בקונצ'רטו לויולה של הופמייסטר. גם כאן זאת היתה לנו חויה מיוחדת, בזכות שיתוף הפעולה היוצא דופן עם טבאה, עליו הרחבתי באחד הפוסטים הקודמים.

dscf1853.JPG

טבאה ואני בקבלת הפנים שלאחר קונצרט פתיחת התחרויות של 2007

החלק שלנו בתחרויות האביב 2008 היה הגדול והמשמעותי ביותר. בתחרות זו האנסמבל השתתף באופן פעיל, בתפקיד התזמורת שעליה נבחנים המנצחים המשתתפים בתחרות הניצוח. לפני התחרות קיימתי חזרה עם האנסמבל, על-מנת להכין אותם עם הרפרטואר לתחרות, ובתחרות עצמה הם ניגנו את הרפרטואר הזה עם שישה מנצחים שונים!!! אני ישבתי באותה תחרות בחבר השופטים, והיה לי מאוד מעניין לראות איך כל מנצח משפיע בצורה שונה על האנסמבל. ההתייחסות של נגני האנסמבל היתה רצינית ומקצועית מאוד, והם לפעמים אפילו "עזרו" למנצחים שהיו זקוקים לקצת סיוע מצד התזמורת. גם להם זה היה מאוד מעניין, אם כי זה דרש מהם ריכוז גבוה מאוד במשך קרוב ל5 שעות. בסופו של דבר זכה בתחרות דניאל כהן, אשר מדי פעם, לצד עיסוקו כמנצח פעיל, גם מנגן באנסמבל ככנר.

באותה תחרות של 2008 גם הופענו בקונצרט חגיגי שבו ניגנו איתנו כמה מזוכי התחרויות בעבר: החצוצרן יובל שפירא (בסונטה לחצוצרה ותזמורת של טורלי) והבסוניסט מור בירון (בקונצ'רטו לבסון של ויולדי), שניהם גם היו נגנים באנסמבל, הויולן יובל גוטליבוביץ' (אלגיה לויולה ומיתרים של סתר) והפסנתרן רן דנק (קונצ'רטו לפסנתר של מוצרט).

יובל שפירא: עוד זוכה תחרויות האביב שגם ניגן באנסמבל

לסיום הקונצרט ניגנו את הסימפוניה הפשוטה של בריטן, יצירה שליוותה אותנו במשך כל שנות קיומנו, כולל בסיורי הקונצרטים בהונגריה ובניו יורק, בפסטיבלים שונים שהופענו בהם ובקונצרטים חגיגיים רבים. על הביצוע הזה כתב המבקר חנוך רון:

"כאשר הוריד המנצח ברק טל את הידיים והתזמורת החלה לנגן את הסימפוניה הפשוטה של בריטן – נדהמתי… יש תזמורת מעולה! סולני תל-אביב הצעירים במהדורה החדשה שלהם מנגנים במקצועיות נהדרת. יש לנו סוף-סוף תזמורת שלא משעממת את עצמה לדעת. מנגנת בהתלהבות, עם צליל גדול. המוזיקליות של הצעירים האלה נשפכת להם מהידיים. מעל לכל הם מציגים שמחת נגינה – מוצר שקשה היום להשיגו במקומותינו. יש תזמורת שלא מתחנפת לקהל, ויש מנצח שלא מורח, לא עושה חלטורה… זהו זה: יש תזמורת!"

סולני תל אביב בקרנגי הול, 9.11.2003

recovered_jpeg-digital-camera_34.jpg
——

בנובמבר 2003 היתה לנו הזכות הגדולה להופיע באולם הקרנגי היוקרתי בניו-יורק במסגרת קונצרט הגאלה השנתי מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. ביצענו שם את הסימפוניה הפשוטה של בריטן, קונצ'טו לצ'לו בדו מז'ור של היידן עם הסולנית קרולינה זינגר, יצירה של המלחין הישראלי ליאור נבוק לשתי מרימבות ותזמורת עם הסולנים חברי פרקדו (תומר יריב ועדי מורג), וסימפוניה מס. 29 של מוצרט.

הנסיעה לארה"ב, השהות בניו-יורק, החזרות באולם הגדול והיפהפה הזה, הישיבה בחדר המנצחים המדהים, בו עברו כל גדולי המנצחים של המאה ה20 (שפסלים ותמונות שלהם נמצאים שם), הפוסטר של האנסמבל שהיה תלוי מחוץ לאולם – כל אלה כשלעצמם גרמו להתרגשות גדולה מאוד בקרבנו. ההכנה שלנו לארוע היתה טובה מאוד. קיימנו שני קונצרטים בארץ לפני נסיעתנו לארה"ב, וגם שם היו לנו לא מעט חזרות. הטיפול של קרן התרבות אמריקה-ישראל בנו היה מצוין – קיבלנו תנאי ארוח טובים בבתי מלון איכותיים, כל נושא הטיסות והויזות טופל היטב (וזה לא היה פשוט מכיוון שחלק מהנגנים הגיעו לאמריקה ממקומות שונים באירופה וחלק מהארץ, חלק מהנגנים לא היו צריכים ויזה וחלק כן, מועדי הטיסות והנחיתות היו שונים, וכו'), וגם ההפקה בזמן שהותנו שם היתה מצוינת. הקרן גם דאגה לנו לתלבושת ייחודית – הנגנים הגברים באנסמבל קיבלו חולצות אדומות שנתפרו במיוחד עבורנו, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. ההתרגשות היתה מאוד גדולה לקראת הקונצרט. בלילה שלפני הקונצרט בקושי ישנתי, מרוב התרגשות.

recovered_jpeg-digital-camera_203.jpg

בתמונה: חזרה גנרלית על במת האולם, בבוקר הקונצרט

בקונצרט עצמו האולם היה מלא (למעלה מ2000 איש), והאנסמבל ניגן מצוין. זה היה יום מאוד מרגש בשבילי באופן אישי. הופעה ראשונה כמנצח על בימת הקרנגי הול. התגובות היו נהדרות – גם של הקהל, גם של היועץ האמנותי של אולם הקרנגי ארא גוזלימיאן שאמר על האנסמבל: "רמה בינלאומית שמצדיקה ללא כל ספק נגינה בקרנגי הול", גם של הנהלת הקרן בארץ ובאמריקה וגם של המבקרים. מנהלת הקרן באמריקה, ורה שטרן, סייעה רבות לאנסמבל בעקבות הקונצרט, ע"י תמיכה כספית משמעותית מאוד שהיא העבירה לאנסמבל מכספי הקרן באמריקה, תמיכה שבאותה שנה ממש החזיקה את האנסמבל כלכלית.

הנה חלק מדברים שנכתבו ע"י המבקר מלקולם מילר במגזין "Music and Vision" בעקבות הקונצרט:

The varied programme also included Britten, Haydn and Mozart, all of which displayed the finesse of this excellent group, formed in 1991 of leading young chamber and solo musicians from Israel, including the four members of the talented Aviv String Quartet amongst them. The conductor Barak Tal has a uniquely impressive style, avoiding simple time-beating in order to focus instead on gestural emphasis and pulse, eliciting the finest nuances of texture, dovetailing and dynamics from the players. His freedom and structural control infused the opening work, Britten's charming Simple Symphony, with poise and wit. The first movement's imitations came alive and the pizzicato second movement was coloured with delicate charm. Their interpretation of Mozart's Symphony in A K201 was also stylish, a buoyant first movement followed by a delicate and sensitive slow movement inflected with delicately etched motifs, and a bristling, yet crystalline finale.

 

In between were two concerto works. The German-born cellist Carolina Singer, who grew up in Spain, played Haydn's C major Cello Concerto with outstanding inspiration and spontaneity of expression. Singer studied in Spain and Israel, and is currently at Yale with Paradiso, has a refined and focused tone, with clear gestures, and virtuosity, as in the double-stopping of the finale. Her communication with Tal produced an optimistic interpretation, supported buoyantly by the orchestra. Her two cadenzas were concise yet intense, but it was in the slow movement that inner passion emerged with compelling expression. Hers is a talent not just of strength and power but also of individuality and character, as also shown in the short richly-coloured encore, Halverson's Handel Passacaglia, with the leader Sergei Ostrovsky also displaying great panache.

carnegie.jpg

בתמונה: הפוסטר המפרסם את קונצרט האנסמבל, תלוי מחוץ לאולם הקרנגי

פרוייקטים חינוכיים של סולני תל-אביב (2): פרוייקט מיתרים

ב2006 קיימנו תכנית חינוכית מאוד יפה, בשיתוף עם מכללת לוינסקי, עיריית פתח-תקוה ועיריית בת-ים –  "מיתרים". הרעיון מאחורי התכנית היה לאפשר לכל תלמידי כיתות ג' וד' בפתח-תקוה ובבת-ים להנות הנאה מקסימלית מקונצרט קלאסי, תוך למידה, הבנה, הכנה והכרה מקרוב של היצירות, של הכלים וגם של הנגנים והמנצח.

ואיך זה נעשה? תכנית הקונצרט נבנתה כבר בשנה שלפני בשיתוף עם מכללת לוינסקי, והיא כללה יצירות קצרות, בהן פרק ראשון מתוך "האביב" של ויולדי, הפתיחה "נישואי פיגארו" של מוצרט, מחול אניטרה מתוך "פר גינט" של גריג, פרק הפתיחה מתוך "מעשה בחייל" של סטרוינסקי, הפתיחה "העורב הלקחן" של רוסיני, ועוד. המורות למוסיקה באותם בתי-ספר יסודיים בפתח-תקוה ובבת-ים אליהם היתה מיועדת התכנית, קיבלו הדרכה ספציפית לתכנית הקונצרט הזה ע"י מורי מכללת לוינסקי. מתחילת אותה שנת-לימודים הם החלו ללמד בשיעורי המוסיקה לכיתות ג' וד' את תכנית הקונצרט. בהמשך, נכנסנו אנחנו (סולני תל-אביב) לתמונה: כל כיתה מהכיתות הנ"ל זכתה לפגוש באופן אישי ומקרוב, אצלה בכיתה, את נגני האנסמבל ואותי. קיימנו שלושה מפגשי הכנה לכל כיתה, במהלך חודשיים, כאשר כל מפגש נמשך 50 דקות. המפגש הראשון היה איתי: הגעתי לכל כיתה, עם כינור ועם דיסק, והתחלתי לדבר עם הילדים ולספר להם על המוסיקה, תוך כדי שיחה איתם, הדגמה בכינור, השמעה של חלק מהיצירות, והסברים על תפקיד המנצח והרכב התזמורת. בסיום כל מפגש עניתי על שאלותיהם. המפגש השני היה עם שלישיית כלי-קשת מתוך האנסמבל, בתוספת מנחה מהצוות של לוינסקי. לצורך המפגש הזה נכתבו עבורנו מראש עיבודים של היצירות שבתכנית הקונצרט לשלישיית כלי-קשת. הקשתנים שלנו התרוצצו בבקרים בבת-ים ובפתח-תקוה, עברו בין הכיתות, ניגנו והדגימו, תוך כדי הסברים והדרכה של המנחים מלוינסקי – על היצירות, על המלחינים ועל הכלים. והמפגש השלישי והאחרון היה דומה למפגש השני, רק שבמקום קשתנים הגיע צוות נשפנים לכל כיתה. בסיום שלושת המפגשים הילדים כבר הכירו היטב את היצירות, את הכלים, את הנגנים ואותי.

ואז הגיע ארוע השיא – הקונצרט התזמורתי. הילדים הגיעו באוטובוסים מבית-הספר להיכל התרבות בעירם לשם האזנה לקונצרט מוסבר בנגינת אנסמבל סולני תל-אביב. כמובן שהדרך בה נעשתה ההכנה לקונצרט, והמפגשים בכיתות עם הנגנים ואיתי, יצרו אצלם הרבה ציפייה לקונצרט, והם הגיעו להיכל התרבות מאוד נרגשים. כאשר עליתי לבמה הם התחילו לצעוק לעברי "הנה ברק!!! הנה ברק!!!" ו "הי ברק, אתה זוכר אותי?" בליווי מחיאות כפיים וקריאות של התרגשות. ואז הזמנתי לבמה את הנגנים, על-פי קבוצות הכלים, והילדים זכו לראות את אותם נגנים שהגיעו אליהם לכיתות בלבוש בלתי פורמלי, עולים לבמה בבגדי קונצרט ומתיישבים בתזמורת. ההתרגשות של הילדים היתה גדולה מאוד. כאשר התחלנו לנגן להם את היצירות, שהם כבר הכירו היטב, ההאזנה היתה מופתית וההנאה שלנו ושלהם היתה גדולה. הקונצרטים היו מאוד מוצלחים.

הפרוייקט עצמו היה נפלא, והיה לו ערך חינוכי ואמנותי מאוד גבוה. ההנאה של הילדים היתה עצומה, והדברים נעשו לדעתי בצורה נכונה וטובה מבחינה פדגוגית. שיתוף הפעולה עם לוינסקי היה נהדר, והתוצאה בקונצרט התזמורתי הוכיחה כי אפשר להעביר מוסיקה קלאסית לילדים בני 9-10 ולגרום להם לאהוב אותה ולהנות ממנה, אם מקדישים לזה מחשבה ובונים את זה נכון. יחד עם זאת, הפרוייקט דרש מאמץ אדיר מצד נגני האנסמבל שעבדו מאוד קשה בהתרוצצות בין בתי-הספר לשם מפגשי ההכנה, ויותר מכך – הוא עלה המון כסף!!! הסיבה הכספית היא שהפילה בסופו של דבר את הפרוייקט לאחר שנה אחת בלבד.

באתר של עיריית בת-ים נכתבו על התכנית הדברים הבאים:

קונצרט חגיגי לסיום תכנית "מיתרים" בבת-ים

1,000 תלמידי כיתות ג-ד' בבתי הספר בבת-ים נטלו השנה לראשונה חלק בתכנית "מיתרים" למוסיקה קלאסית במסגרת סל התרבות העירוני, במהלכה האזינו ליצירות מוסיקה קלאסית בכיתות ע"י נגנים מקצועיים מאנסמבל "סולני תל-אביב".

מטרות התכנית הייחודית הן שילוב קונצרטים חיים בבתי הספר, העלאת המודעות למוסיקה קלאסית, בניית זיקה בין המוסיקה הקלאסית ותכנית הלימודים והכנת עתודה של מאזינים צעירים לקונצרטים, חובבי מוסיקה ומבצעים.

התכנית הועברה השנה בבתי הספר בן גוריון, גורדון, דוד אלעזר, הרצל טבנקין, יד מרדכי סוקולוב וראשונים והשאיפה היא להרחיבו בשנת הלימודים התשס"ז.

קונצרט מסכם של כלי נשיפה ומיתר ללומדי התכנית אשר יהווה אירוע שיא לפעילות בבתי הספר יערך בהיכל התרבות בביצוע אנסמבל "סולני תל-אביב" בניצוח ברק טל, ויכלול מיצירות מוצרט, בטהובן, ויואלדי, רוסיני ועוד.

יוזמת תכנית "מיתרים" היא המפקחת על הוראת המוסיקה במשרד החינוך, רינת גלעד עפרון, ושותפים לה משרד החינוך, סמינר לוינסקי, אנסמבל סולני תל-אביב, סל תרבות ארצי אשר מסבסד חלק ניכר מהעלויות הכרוכות בהפעלת התכנית, אגף החינוך בחטיבת קהילה בעירייה ופרויקט סל תרבות בת-ים בניהול אתי משיח,  הפועל במסגרת החברה לתרבות, פנאי וספורט בת-ים.