פרידה מסלובקיה וחופשה בצפון

https://foto.roderik.sk

נפרדתי מז'ילינה ומסלובקיה ביום שישי לפנות בוקר, אחרי שבוע נפלא שבסיומו הקונצרט עם הסינפונייטה הסלובקית בחמישי בערב.

https://foto.roderik.sk

הקונצרט היה מצוין, הרבה בזכות הריכוז של הנגנים. הפרק האחרון של הסימפוניה הקאמרית של יורי ברנר הוא פרק מאד ריתמי, עם הרבה שינויי משקל, כניסות סינקופליות, הדגשות במקומות לא צפויים ופסז'ים קשים לנגינה. בשביל להצליח לבצע אותו בקונצרט נדרש ריכוז שיא של כולם ואיזשהו קור רוח שלי ושל הנגנים, ולשמחתי כל אלה היו והתוצאה היתה מצויינת.

https://foto.roderik.sk

הסולן הצעיר בקלרינט לאונרדו פואנטה טלפסן ניגן את הקונצ'רטו של ובר נפלא, הלהיב מאד את הקהל וזכה ל"סטנדינג אוביישן" ממושך. התזמורת ליוותה אותו היטב, וגם הקטעים התזמורתיים ביצירה נשמעו מגובשים. בארויקה של בטהובן יש לא מעט אתגרים, זו יצירה שדורשת הרבה מאד עבודה. מכיוון שזמן העבודה שלנו היה מוגבל, החלטתי בקונצרט לנצח יותר חד, ברור ומחולק ליותר פעמות במקומות המועדים להתפרקות, ובכך לתת לנגנים ביטחון, ולעומת זאת במקומות שיותר "מתנגנים מעצמם" לשחרר קצת את הפעמות ולהראות יותר כיוונים, אופי וכו'. זה מאד עזר. הביצוע היה בסך הכל מגובש, אחיד ומרשים, וגם הוא זכה ל"סטנדינג אוביישן" ממושך מהקהל.

אחרי הקונצרט ישבתי במסעדה בכיכר המרכזית של ז'ילינה (מסעדה שאכלתי בה די הרבה השבוע) יחד עם הסולן ואביו ועם המורה שלו ובעלה הישראלי – הפילוסוף ישעיהו בן אהרון (בנו של יצחק בן אהרון), ממיסדי התנועה לחינוך אנטרופוסופי. נחתתי בשישי בבוקר וממש לפני הטירוף של תחילת העונה של סולני תל אביב (כבר ביום שישי הבא עם שלומי שבן באינדינגב) נסעתי ישר משדה התעופה לכמה ימי חופשה בצפון עם משפחתי.

https://foto.roderik.sk
https://foto.roderik.sk

מקבלים את הקשיחות

כיף לחזור לסלובקיה, ארץ יפהפיה עם נופים מרהיבים. כיף לחזור לז'ילינה, עיר עם אופי מיוחד, עם שילוב של ישן וחדש, עם נופים מדהימים, עם כיכר יפה מלאה במסעדות ובבתי קפה. וכיף לחזור לסינפונייטה הסלובקית, תזמורת שאני משתף עמה פעולה כבר פעם שלישית, ותמיד נהנה מהנכונות של נגניה לעשות את הכי טוב שלהם וללכת איתי במאה אחוז.

אחת הכיכרות בז'ילינה בערב
ז'ילינה. הנוף מחדרי במלון
מודעת הקונצרט על לוח מודעות בז'ילינה.

התכנית קשה מאד וזה מצריך זמן רב של עבודה אינטנסיבית וממוקדת. היצירה המרכזית בתכנית היא הסימפוניה השלישית של בטהובן "ארויקה", וחוץ ממנה הסימפוניה הקאמרית של יורי ברנר הישראלי (חשוב לי להביא לתזמורת הזו בכל קונצרט שלי יצירה ישראלית ולהכיר להם את המוסיקה של טובי מלחינינו). כבר היו לי שלוש חזרות ארוכות ואינטנסיביות. הדרישות שלי מהם גבוהות ואני לא מוותר על דברים שחשובים לי. לשמחתי הם מגיבים נפלא ומקבלים את ה"קשיחות" בדרישות שלי, והיום הם כבר היו הרבה יותר קשובים, אחידים בנגינה, ריתמיים, מגובשים. ממש כיף.
הקונצ'רטו לקלרינט של ובר עם הסולן לאונרדו פואנטה טלפסן והסינפונייטה הסלובקית.
כיתת אמן עם תזמורת האקדמיה למוסיקה בז'ילינה.

הסולן בתכנית הוא קלרניטן נורבגי-ספרדי בן 17, ששמו לאונרדו פואנטה טלפסן. הוא כל כך מוכשר, שממש כיף ללוות אותו. הנגינה שלו טבעית, מוסיקלית וזורמת.
במהלך שעות אחר הצהריים, אחרי החזרות אני אוהב לטייל ולהסתובב קצת בעיר הנהדרת הזו.
אתמול, כמו בכל ביקור שלי כאן, נפגשתי לארוחת צהריים עם מנהל התזמורת, בחור צעיר שעושה עבודה נהדרת כמנהל. השיחות איתו תמיד מעניינות, כי שנינו אוהבים לדבר על תקציבים, מספרים, תמיכות, הוצאות, וכל מה שקשור בניהול תזמורת.
בערב נפגשתי עם הכנר הראשי של התזמורת, רוברט קופלמן, אחיין של הכנר המפורסם מיכאל קופלמן (לשעבר רביעיית בורודין ורביעיית טוקיו וכיום רביעיית קופלמן). גם איתו היתה לי שפה משותפת, כיהודי עם זיקה לארץ (אחותו גרה בישראל) וככנר ראשי עם הרבה שנות ניסיון בתזמורת שונות בפינלנד, מלזיה וסלובקיה.
היום אחרי חזרת התזמורת נתתי כיתת אמן לתזמורת האקדמיה למוסיקה בז'ילינה. עבודה חינוכית עם תזמורות צעירות היא כידוע אחד הדברים שאני הכי נהנה מהם. כמובן שלבוא כאורח לשעה וחצי לעבוד עם תזמורת צעירה שאני לא מכיר זו חוויה קצת שונה, אבל המשותף לכל צורות העבודה עם תזמורות צעירות הוא הסקרנות של המוסיקאים הצעירים, הרצון שלהם ללמוד ולספוג כמה שיותר. היה לי ממש תענוג לפגוש אותם, להדריך אותם, לנצח עליהם ולשוחח איתם.
בין החזרות לבין הפגישות, הטיולים הרגליים והארוחות, כמובן שהלכתי כמה פעמים לחנות הצעצועים כאן, שאת הדרך אליה אני כבר מכיר בעל פה מאז הפעם הראשונה שלי כאן. בפעם הראשונה הגעתי כדי לצלם את מה שנראה לי שהבנות שלי ירצו כמתנות (ולשלוח להן). בפעם השניה הגעתי כדי לקנות את מה שבחרה הבת הגדולה שלי דניאלה, ובפעם השלישית כדי לקנות את מה שבחרה בתי הצעירה אודליה.
מחר יהיה היום האחרון שלי כאן, שהוא גם היום הכי עמוס, כמו תמיד. בבוקר חזרה גנרלית ובערב הקונצרט, כאשר בין לבין תהיה לי עוד פגישה.

עם תזמורת האקדמיה למוסיקה בז'ילינה

בחזרה לז'ילינה, סלובקיה

עם הסינפונייטה הסלובקית בביקורי הראשון אצלם, מאי 2019

שנת תשפ"ב הסתיימה ברוגע יחסי, אבל עם תחילת השנה החדשה מתחיל עומס של פעילות וקונצרטים מאתגרים, מגוונים ומרגשים.

כבר היום אני טס לסלובקיה וחוזר לנצח על הסינפונייטה הסלובקית, תזמורת שאני מאד אוהב לעבוד איתה וזו תהיה כבר הפעם השלישית שלי שם. התזמורת עובדת ומופיעה בעיר ז'ילינה, עיר יפהפיה שתמיד אני נהנה לטייל בה קצת ברגל בזמני הפנוי. השבוע אני עומד לבצע עם הסינפונייטה הסלובקית את הארויקה (סימפוניה מס' 3) של בטהובן, יצירה מהפכנית ודרמטית שכבר למעלה מ5 שנים לא ביצעתי, ואני מצפה לביצועה מאד. עוד אבצע את הסימפוניה הקאמרית הנפלאה של יורי ברנר, יצירה נהדרת שכבר ביצעתי בעבר בארץ עם אנסמבל סולני תל אביב (ביצוע שזיכה אותי בפרס שר התרבות לשנת 2015), ואני שמח מאד להציג אותה לראשונה בסלובקיה. עוד בתכנית הקונצ'רטו לקלרינט מס' 1 של ובר, עם הסולן הנורבגי לאונרדו טלפסן. הקונצרט שלי עם הסינפונייטה הסלובקית יתקיים ביום חמישי הקרוב, 13.10.22, בז'ילינה.

הסימפוניה הקאמרית של יורי ברנר, ביצוע משנת 2013 עם אנסמבל סולני תל אביב.

ושוב עם שלומי

שלומי שבן עם סולני תל אביב בפברואר האחרון. צילם יואל לוי.

וכבר בשבוע הבא אני חוזר להופיע עם אנסמבל סולני תל אביב, שמחדש את פעילותו לקראת פתיחת עונת הקונצרטים למנויים. בשבוע הבא נתארח בפסטיבל אינדינגב בקיבוץ גבולות, ובו נופיע עם שלומי שבן בכמה מהשירים שביצענו איתו לאחרונה. בשישי 21.10 אחה"צ.

בפריפריה עם קרן הדר, מוצרט, ארגוב ורייכל

עם קרן הדר, בעז בן משה ואנסמבל סולני תל אביב בנובמבר 2019. צילם יואל לוי.

בשבוע שלאחר מכן נחבור שוב אל קרן הדר לתכנית שאותה אנחנו מרבים לבצע יחד – ממוצרט עד ארגוב. תכנית שעוברת מהקלאסי המוכר (גריג הולברג, צ'ייקובסקי אנדנטה קנטבילה, מוצרט דיברטימנטו ק.136, ברטוק ריקודים רומניים, קרייזלר קטעים לכינור ותזמורת עם הסולן קובי רובינשטיין) דרך שירים של גרשוין ועד שירים של ארגוב ועידן רייכל. שני קונצרטים יהיו לנו עם התכנית הזו, שניהם בפריפריה – בעפולה בחמישי 27.10 ובטירת הכרמל בחמישי 3.11.

ועוד פעילות חינוכית לפני פתיחת העונה

סדנת מנצחים עם אנסמבל סולני תל אביב, שהתקיימה באפריל השנה. צילם יואל לוי

עוד באותו שבוע נחזור אל עבודתנו החינוכית בטיפוח מנצחים צעירים, ונקיים כיתת אמן לתלמידי ניצוח שלי עם אנסמבל סולני תל אביב. זוהי פעילות חינוכית חשובה שאנחנו מקיימים אחת לחודשיים, והיא באה בנוסף לפעילות חינוכית שלנו שמתמקדת בטיפוח סולנים צעירים, פעילות חינוכית שמתמקדת בטיפוח תזמורות צעירות, ופעילות חינוכית המיועדת לקהל מאזינים צעיר.

ואחרי כל אלה – לקראת סוף נובמבר נפתח את עונת הקונצרטים שלנו למנויים, אבל על כך בפוסטים הבאים.