הסופה כרמל שדחתה את הקונצרט בטירת הכרמל

סולני תל אביב באחת החזרות בחודש דצמבר העמוס. צילם – יואל לוי

תכנית של חמש יצירות ישראליות מצויינות, קונצרט ילדים משובח בהפקה איכותית במיוחד, ושני קונצרטים בפריפריה באולמות שאנחנו מאד אוהבים, עם תכנית קלילה יותר – כל אלה קרו תוך זמן קצר מאד. בנוסף, אירחנו במהלך אחד מימי החזרות סטודנטים למוסיקה בעלי צרכים מיוחדים, מתכנית "כלים שלובים" באוניברסיטת בר אילן. ובנוסף, קונצרט אחד נדחה בשבוע בשל הסופה כרמל שלא הופיעה…

בדרך כלל אני משתדל להימנע מ"ערבוב תכניות" – כלומר עבודה על כמה תכניות במקביל כשבכל בוקר חזרה על תכנית אחרת. אבל בתקופת האי וודאות שבה אנו נמצאים, הרבה ארועים ופסטיבלים נקבעו ממש ברגע האחרון ולא במועד הרגיל שלהם, וכך יצא ששני פסטיבלים נקבעו בדיוק על אותם תאריכים – צלילי ילדות בחולון וחג המוסיקה הישראלית, ובשניהם הוזמנו להופיע. וכך, בכל בוקר עשינו חזרה על תכנית אחרת כשהתכניות שונות מאד זו מזו. זה דרש ממני הרבה ריכוז ועבודה ממוקדת בכל חזרה.

בתכנית של חג המוסיקה הישראלית – חמש יצירות חדשות עבור הנגנים (שתיים מתוכן אני כבר ביצעתי בעבר) – דבר שמצריך למידה ממוקדת מאד, ועבודה על הקשיים של כל יצירה ויצירה. היה חשוב גם להספיק לעבור בכל חזרה על כל חמש היצירות כדי שהחומר ייכנס לידיים ולאזנניים של הנגנים.

לעומת זאת, בתכנית של שירי הילדים מתוך 100 שירים ראשונים – היה לי חשוב לתת במהלך החזרות ביטחון לתזמורת ולזמרים, בעיקר ע"י טמפי ברורים בהתחלות של כל אחד מ22 השירים ובכל שינוי טמפו או שינוי ניצוח שהיה במהלך השירים. בנוסף היו בתכנית זו האתגרים של תאום עם הזמרים, ומבחינה מוסיקלית – היה צורך להוציא את הקולות המעניינים, הקונטרפונקטיים והדיסוננסיים לעיתים בעיבודים הנהדרים של מאיה בלזיצמן ואבנר קלמר.

ובתכנית היותר "מוכרת" – שבה יצירות רבות שביצענו בעבר – היה חשוב לעבוד מהר על הכל ולהתעכב רק על המקומות הבעייתיים המוכרים לכולם, אם זה פסז'ים לא נוחים בולס מהסרנדה של צ'ייקובסקי, או כמה מקומות שקופים במוסיקת לילה זעירה של מוצרט וכו'.

באחד מימי העבודה, זכינו לארח קבוצה של סטודנטים למוסיקה בעלי צרכים מיוחדים מתכנית "כלים שלובים" באוניברסיטת בר אילן בראשותה של רותי רייניך. היה מאד מרגש לראות את האור בעיניים שלהם כשהם נכנסו לאולם החזרות. היה לי כיף לשוחח איתם בהפסקת החזרה ולגלות כמה הם יודעים ומבינים במוסיקה, ולא פחות חשוב – כמה הם אוהבים מוסיקה, סקרנים, מתעניינים ושואלים שאלות חכמות. מקוה מאד שנוכל לארח אותם שוב בעתיד ולהעביר אליהם קצת מהחוויה שאותה אנו חווים ביומיום – הכנת תכניות תזמורתיות שונות ומגוונות לקונצרטים.

שיחה בהפסקת החזרה עם הסטודנטים מתכנית "כלים שלובים" באוניברסיטת בר אילן. צילם: יואל לוי

הקונצרט הראשון היה עם התכנית הקלילה יותר, והוא התקיים בגוש עציון, מקום שאנחנו מאד אוהבים להופיע בו. יש שם תמיד קהל גדול, אוהד וחם, הארוח והניהול של הסדרה על ידי סימה גל הוא מופתי (כולל מרק חם וטעים שאנחנו מקבלים עם הגעתנו), והאוירה תמיד נעימה. לרוע מזלנו, הנסיעה לשם התארכה מאד בגלל הפקקים המרובים, וכשהגנו כבר לא נשאר לנו זמן לחזרה על הבמה לפני הקונצרט. כנראה בזכות זה הנגנים היו מאד מרוכזים בקונצרט, ואני השתדלתי להוסיף להם גם "הפתעות ספונטניות" (כמו למשל לקחת זמן במקומות שלא לקחתי בחזרות, או לרדת לפיאניסימו חרישי), שהעלו עוד יותר את הריכוז והמתח לאורך כל הקונצרט. סך הכל זה היה קונצרט מצוין, ובנוסף לרמה הגבוהה שהאנסמבל הציג, גם הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין עבר לתפקיד הסולן בסיום הערב והלהיב את הקהל בקטעים לכינור של קרייזלר ובצ'רדש המפורסם של מונטי. לפני קטע ההדרן ותרגלתי את הקהל במחיאות כף לפי הניצוח. בביצוע של ההדרן – Plink, plank, plunk של אנדרסון – מחיאות הכף של הקהל היו מדוייקות, ביחד ובזמן.

תרגול הקהל בגוש עציון במחיאות כף

שני הקונצרטים הבאים – בצלילי ילדות ובחג המוסיקה הישראלית – התקיימו בשעות אחה"צ, ולפני כל אחד מהם היתה לנו חזרה מלאה של שלוש שעות (זה היה הכרחי בגלל ריבוי התכניות). לרוב אני משתדל להימנע ממצב כזה, כי הנגנים מגיעים לקונצרט אחרי חזרה מלאה יותר עייפים מאשר אחרי חזרת בלאנס קצרה. מצד שני, היתרון הוא שהחומר טרי בידיים, והנגנים זוכרים את כל ההערות והניואנסים עליהם עבדנו בחזרה.

אבי גרייניק עם האנסמבל בהופעה בצלילי ילדות

שני הקונצרטים זכו להצלחה מרובה, לקהל גדול ונלהב, ובעיקר לביצועים טובים שלנו. בצלילי ילדות היה באופן טבעי קהל של ילדים, ובהם גם שתי בנותיי, ולשמחתי הקהל היה מרותק וממש מהופנט. השירים היו קצרים ומוכרים, היתה תחלופה של זמרים בין השירים, היתה מקהלת ילדים ששרה חלק מהשירים, והיה גם מסך שעליו הוקרן בכל שיר קטע וידאו או אנימציה שמתאים לשיר. השירים שנבחרו היו נהדרים, ולא פחות, העיבודים שאותם כתבו מאיה בלזיצמן ואבנר קלמר היו מדהימים. נהניתי מאד לעבוד עם הזמרים הנהדרים שירן הוברמן, אבי גרייניק (שהוא גם שחקן וקומיקאי בחסד), שי צברי, נעם קליינשטיין (שגם אימה המפורסמת הגיעה איתה לאחת החזרות), ומאיה בלזיצמן שגם כתבה חלק מהעיבודים, גם ניגנה בצ'לו תוך כדי שירה, וגם ניהלה אמנותית את הפסטיבל כולו ומגיעות לה הרבה ברכות.

ניכר היטב שכל הזמרים נהנו מאד מהעבודה על התכנית הזו ומשיתוף הפעולה עם האנסמבל.

הזמרים אבי גרייניק, מאיה בלזיצמן, שירן הוברמן ונעם קליינשטיין, ומנחה הקונצרט עמית רייס ביחד איתי לפני העלייה לבמה.
שירן הוברמן בחזרה עם האנסמבל ואיתי. צילם – יואל לוי

צפו בקטע מהשיר "לאבא שלי יש סולם" עם נעם קליינשטיין

צפו בקטע מהשיר "האוטו שלנו" בסגנונות שונים – וולס, בלוז ורוקנרול, עם אבי גרייניק

התכנית של חג המוסיקה הישראלית היתה תובענית מאד, ובשל ריבוי התכניות שהאנסמבל ביצע באותה תקופה היינו זקוקים לחזרה מלאה של שלוש שעות לפני הקונצרט כדי להיזכר בכל הפרטים. החזרה אכן היתה טובה וממוקדת, והביאה את נגני האנסמבל לריכוז מירבי בזמן הקונצרט. היצירות היו מצויינות, וגם מתקשרות, כך שגם הקהל שאינו מורגל בהאזנה למוסיקה קלאסית יכול היה ליהנות מהן. שלוש המיניאטורות של כרמל קוריאל – מלחינה צעירה שהיא גם כנרת שניגנה בעבר באנסמבל ולפני כן בתזמורת הצעירה בחיפה בניצוחי – כתובות היטב ויש בהן רעיונות מוסיקליים מאד ברורים ומתומצתים. זו יצירה מאד מאתגרת שדרשה עבודה מרובה למרות שהיא די קצרה. אני חושב שהצלחנו בקונצרט, בזכות הריכוז של הנגנים והעבודה האינטנסיבית בחזרות, לבצע אותה בצורה מצויינת. את היצירות של המלחינים "הותיקים" יותר מרק לברי (על נהרות בבל), רם דע עוז (סויטה בסגנון עתיק) וחיים פרמונט (ניגון לחליל ותזמורת) הכרתי כבר שנים רבות. שתיים מהן ביצעתי בעבר כמנצח ואת השלישית – זו של רם דע עוז – ביצעתי בילדותי ככנר. שלוש היצירות טובות מאד, ואני שמח שביצענו אותן בקונטקסט הזה ונתנו להן את הכבוד הראוי להן. את הסולו חליל בניגון של חיים פרמונט ניגנה מצוין אסתי רופא, והיה כיף לשתף איתה פעולה. המלחינה היחידה שלא הכרתי לפני הפרוייקט היא הבה סדראן, צעירה מכפר קנא, שעודד זהבי הכיר לי. שמחתי להכיר אותה ולהיות שותף בתהליך היצירה, לשבת איתה עם הפרטיטורה עוד במהלך כתיבת היצירה, לתת לה טיפים מנקודת המבט שלי, ולראות את הכשרון והמוטיבציה שלה. ליצירה הזו יש אופי מדיטטיבי, דבר שהצריך נגינה נקייה וזכה. היצירה נשמעה בסופו של דבר מצויין, וזכתה לתשואות רמות של הקהל. הקונצרט כולו שודר ברדיו ביום המחרת, 22.12.21.

ניגון לחליל של חיים פרמונט עם אסתי רופא והאנסמבל, בחג המוסיקה הישראלית.

הקונצרט שהיה אמור להתקיים בטירת הכרמל ב20.12 נדחה בשבוע בשל הסופה כרמל שהיתה אמורה להגיע. הסופה אמנם לא ממש הגיעה, אבל הדחייה של הקונצרט כבר נעשתה, ויצרה אצלנו כמה בעיות, כמו תחלופה של שני נגנים בהרכב וכתוצאה מכך – צורך בחזרה ארוכה יותר לפני הקונצרט. בנסיבות אלה – את החזרה לפני הקונצרט הייתי צריך לנהל במהירות מירבית, ללא עצירות מיותרות. כמעט כל ניהול החזרה נעשה תוך כדי נגינה. כלומר, היה עלי להראות בידיים כל מה שאני רוצה להגיד, על מנת לחסוך את העצירה של התזמורת, ואם היתה לי הערה לאחר הנגינה – היה עלי לומר אותה מיידית ובקצרה תוך כדי שממשיכים הלאה (וגם לוודא שהנגנים שמעו והבינו). המשימה לא היתה קלה, אבל טוב שיש לי כבר ניסיון בחזרות מהסוג הזה. האנסמבל עלה לבמה וניגן מצוין. והקהל שמילא את האולם בטירת הכרמל הגיב בהתאם. גם כאן, כמו בגוש עציון – ניגנו את אותו הדרן עם ניצוח על הקהל. מוזמנים לצפות.

את כל החודש העמוס הזה הצלחנו לעבור בזכות הטיפול המסור של כל מי שהפיק, תכנן, ניהל וארגן עבורנו את הקונצרטים. בגוש עציון זו היתה כאמור סימה גל עם הארוח המופתי, בפסטיבל צלילי ילדות היתה  זו מאיה בלזיצמן על הניהול האמנותי, ורד נגר על ההפקה וגיא תלם מנהל תיאטרון חולון שאירח את הפסטיבל. בחג המוסיקה הישראלית עודד זהבי על הניהול האמנותי, איתן פאר הפיק ומשרד התרבות תמך ומימן.
וכמובן שאת הקונצרטים שלנו בפריפריה מסבסד תרבות לפריפריה – פמי פרימיום.

לסיכום שנת 2021

שנת 2021 הסתיימה, ואני שמח שהצלחתי בשנה הזו, למרות כל הקשיים ואי הוודאות, לבצע יצירות ישראליות רבות, לקיים פעילות חינוכית בעיקר בעבודה עם סולנים צעירים ומנצחים צעירים, ולהופיע הרבה בפריפריה.
בתחום היצירה הישראלית – 12 יצירות ישראליות ביצעתי בשנת 2021, של 12 מלחינים שונים:
זיו סלמה (בביצוע בכורה), משה זורמן, אריה לבנון, משה רסיוק, אולג בוגוד, איל אדלר, אהרון חרל"פ, יואב תלמי (בבכורה עולמית), הבה סדראן (בבכורה עולמית), כרמל קוריאל (בבכורה עולמית), חיים פרמונט, רם דע עוז ומרק לברי. את אחת מהיצירות, זו של משה זורמן, ביצעתי השנה בחו"ל, בנסיעתי לנצח על הסינפונייטה הסלובקית בז'ילינה. הנה יצירתו של אהרון חרל"פ "בשנת שבתון של אלהים" למילים של יעקב ברזילי. סולנית – עינת ארונשטיין.

בתחום החינוכי – ביצעתי השנה עם סולני תל אביב שלושה קונצרטים שבהם שיתפתי לא פחות מ-16 סולנים צעירים (רבים מהם הופיעו עם תזמורת בפעם הראשונה), ובשני קונצרטים שיתפתי חמישה סטודנטים לניצוח מהאקדמיה למוסיקה בתל אביב. מוזמנים לצפות בסדנא למנצחים צעירים ולסולנים צעירים שאותה קיימתי בתחילת השנה עם האנסמבל.

בפריפריה – הופעתי בשנה זו עם האנסמבל בקיבוץ אילון פעמיים, באשקלון, בעפולה, וכאמור בגוש עציון ובטירת הכרמל.

מקוה שגם בשנת 2022 אוכל להמשיך ולפתח את שלושת התחומים האלה, לצד הקונצרטים ה"רגילים" באולמות הקונצרטים במרכז.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.