לזהות את הקשיים

קונצרט מאתגר למבצעים, מהנה לקהל

חמש יצירות חדשות, קשות ושונות זו מזו, בשלושה ימי חזרות בלבד – זה היה הקונצרט שלי בחג המוסיקה הישראלית במוזיאון תל אביב בתחילת השבוע. מגיע שאפו גדול לתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית על ההשקעה והנכונות להכין את היצירות בצורה מיטבית. אני חושב שכשאין אף יצירה מוכרת לנגנים, והיצירות כל כך שונות זו מזו – נדרש בכל חזרה ריכוז הרבה יותר גבוה מאשר, למשל, בחזרה שלמה על סימפוניה של בטהובן. ונגני התזמורת אכן שמרו על הריכוז הנדרש לאורך ימי החזרות. גם עבורי זה היה מאתגר מאד. על כל היצירות ניצחתי בפעם הראשונה, ובכל היצירות הנגנים היו ממש תלויים במנצח, כך שאסור היה לי לטעות… בהכנת תכנית כזאת עם תזמורת, המשימה שלי היא לזהות מהר (ועד כמה שניתן מראש) את הקשיים בכל יצירה ובכל פראזה, ולהתמקד קודם כל בהם במהלך החזרות. בחלקים מסויימים הקשיים הם ריתמיים, ובהם עלי לגרום לנגנים להבין במהירות האפשרית היטב את הקצב כדי שינגנו ביחד, בחלקים אחרים הכניסות רבות ומבלבלות וצריך לתרגל אותן עם התזמורת כמה פעמים, בחלקים מסויימים ישנם פסז׳ים קשים עם צלילים רבים שצריך ללמוד, לפעמים ע"י נגינה איטית יותר, ובחלקים אחרים ישנם שינויי טמפי, האטות, האצות, פרמטות וכו׳, שצריך להסביר לנגנים. האתגר היה גדול במיוחד כי זמן החזרות היה מוגבל. בנוסף, באופן טבעי, גם למלחינים ולסולנים הרבים היו בקשות משלהם, וניסיתי להתחשב בהם מבלי לעכב או לפגוע בהכנה. ובנוסף, הקונצרט עצמו התקיים די הרבה זמן לאחר החזרה האחרונה (יומיים וחצי), כך שהאינפורמציה הרבה משלושת ימי החזרות היתה עלולה להישכח. בחזרה הקצרה שלפני הקונצרט, על הבמה במוזיאון תל אביב, ניסיתי לרכז ולמקד את התזמורת, בעיקר בקטעים שהיה לי נחוץ להזכיר מה קורה בהם או לתרגל אותם שוב.

בסופו של דבר, בקונצרט, ניתן היה להבין עד כמה התכנית המורכבת והמאתגרת הזו היתה טובה ומהנה לקהל. המפתח לכך לדעתי היה בשבירות, בשילובים, בגיוון, ובאורך היצירות. חמש היצירות לא היו ארוכות – 10 עד 15 דקות ליצירה. בכל יצירה היתה התרחשות שונה על הבמה. ביצירה חזיונות של פרטוש היו סולן בחליל (נעם בוכמן שניגן מצוין) ופסנתרן שניגן גם הוא תפקיד סולני (אולג יקרביץ׳). בשירי לורקה של אריה לבנון היה זמר סולן ששר את הטקסטים של לורקה מתורגמים לעברית (עופר כלף). ביצירה סוגיהארה של מאיר מינדל היו בקדמת הבמה שני סולנים בכלים מסורתיים יפניים, שלא רואים לעיתים קרובות על במות הקונצרטים – שאקוהצ׳י (חליל יפני) וכלי הקשה מסורתיים מהמזרח, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. ביצירה סויטה גלילית של משה זורמן, היה אקורדיון בתזמורת, עליו ניגן המלחין בעצמו. ובאקוסיסטמה של נעה הרן, למרות שלא היה סולן, קרו המון דברים בתזמורת בו זמנית, ואני משוכנע שהיה מרתק להאזין ליצירה (למרות שלבצע אותה נדרש המון ריכוז). כל אלה יצרו תכנית מרתקת עם מוסיקה מצויינת של חמישה מלחינים שונים מאד זה מזה.

האולם במוזיאון תל אביב היה מלא כמעט לגמרי, תוצאה של עבודה שיווקית מצויינת ותכנית אטרקטיבית. ומהתגובות ששמעתי וקיבלתי, הקהל מאד נהנה.

מגיעות הרבה תודות וברכות למארגני הפסטיבל הייחודי הזה, ובראשם למנהלו האמנותי עודד זהבי שבנה, הגה, תכנן והוציא לפועל את כל מה שקרה על הבמה בכל ימי הפסטיבל. בנוסף, למפיק הפסטיבל איתן פאר, לאנשי ההנהלה וההפקה בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, לכל הסולנים והמלחינים ששיתוף הפעולה שלהם איתי היה נהדר (למרות שלא קל לעבוד איתי), ולנגני תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, שהתמסרו להכנת התכנית ועשו את המקסימום למרות הקשיים הרבים.

על התפר שבין הקלאסי למוסיקה הקלה

קרן הדר ואני, בפעם הקודמת שהופענו יחד (אוקטובר 2012), עם אלון ראובן

אחרי שסיימתי עם הפרוייקט המאתגר של חג המוסיקה הישראלית, התפניתי להתכונן לפתיחת העונה עם התזמורת שלי – סולני תל אביב. קונצרט פתיחת העונה שלנו, שיתקיים בתחילת נובמבר, נקרא "משייקספיר עד רייכל", ובו אנחנו מארחים את הזמרת הנפלאה קרן הדר. לפי שם הקונצרט ובחירת הסולנית שלו, ניתן להבין שמדובר בתכנית שמשלבת את עולם המוסיקה הקלאסית עם עולם המוסיקה הקלה. קרן הדר היא זמרת רב גונית ששולטת במקביל בכמה סגנונות, הן כזמרת אופרה קלאסית והן כזמרת של מוסיקה קלה, זמר עברי, מיוזיקלס וכד׳. היצירה שתהווה את הגשר בין העולמות בתכנית הזו היא יצירה חדשה שהאנסמבל הזמין מהמלחין בעז בן משה – "התפוח המתוק", שירי אהבה לטקסטים של שייקספיר, אוסקר ויילד, אמילי דיקנסון, קתרין פיליפס ואחרים. היצירה של בעז כתובה לזמרת, תזמורת כלי קשת (שבה, שלא כמקובל, לכל אחד מהקשתנים תפקיד עצמאי סולני, כלומר לא תהיה קבוצה שלמה של כנרים שתנגן אותו דבר אלא כל כנר ינגן תפקיד אחר), והכלי שמבשר על כך שזו לא יצירה לגמרי "קלאסית" – גיטרה חשמלית. בגיטרה החשמלית ינגן המלחין, בעז בן משה, בעצמו. היצירה מרתקת בעיני, ואני נהנה ללמוד ולהכין אותה. היא תבוצע כולה בעברית. זה יהיה ביצוע בכורה עולמי ליצירה זו. בנוסף, תשיר קרן הדר שניים משיריו המפורסמים של גרשוין – it ain't necessarily soo, ו- summertime, שבו נשלב גם את העיבוד של ג׳ון סיימון. בשני השירים האלה ילוו את קרן הדר נגני כלי הקשת של האנסמבל ביחד עם גיטרה חשמלית, בה ינגן בעז בן משה. את העיבודים כתב עבורנו תום בר. ובנוסף, יהיו בתכנית שני שירים נפלאים של סשה ארגוב – "שמרי נפשך" (שיר משמר) ו"זה לא בשבילי". נסיים את הערב המיוחד הזה עם שני שירים של עידן רייכל בעיבודים של רפי קדישזון – ממעמקים ומחכה.

בקונצרטים בחיפה ובתל אביב, שהם ע"ש אסתר ואליעזר בלשה, יופיע איתנו בחלק הראשון כמיטב המסורת פסנתרן ישראלי, והפעם יהיה זה תום בורו שזכה לאחרונה במקום השני בתחרות פסנתרנים בינלאומית, ולפני כן הופיע איתנו כסולן בפסטיבל בדרום קוריאה. הוא ינגן איתנו את הקונצ׳רטו לפסנתר בלה מז׳ור ק.414 של מוצרט. נפתח את התכנית בשיר ערש לתזמורת כלי קשת של גרשוין. הקונצרטים יתקיימו בחיפה ובתל אביב, ובהמשך גם בעכו ובגוש עציון. כרטיסים לקונצרט בתל אביב (בקונסרבטוריון הישראלי שטריקר) ב10.11.19 בקישור הזה.

בפעם הקודמת שקרן ואני שיתפנו פעולה, ביצענו יחד, בין היתר, את יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול", עם אנסמבל סולני תל אביב והקרנן אלון ראובן. הנה הביצוע ההוא.

שובו של קנון – קונצרט לילדים

קנון ואני, כשרק הכרנו…

מיד לאחר סוכות האנסמבל יפתח את העונה עם קונצרט מרגש ונוסטלגי, הקונצרט לילדים "מה זה התנועות האלה". אל האנסמבל יחזור קנון – הבובה האהובה אותה מפעיל הבובנאי דותן אלעד, וביחד נציג לילדים את כלי התזמורת, ננסה להבין את ההבדל בין מנגינה לליווי, ונראה מה בכלל עושה המנצח כשהוא מנפנף בידיו. מרגש מאד לחזור אל קונצרט ואל תכנית לילדים שפעם היינו מופיעים איתה באופן קבוע. את הסדרה שלנו לילדים "בובה של קונצרט" יזמה, כתבה והפיקה המלחינה דקלה בניאל (שלאחרונה זכתה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים). הופענו עם הסדרה הזו בתל אביב, במודיעין ובאולמות נוספים בארץ. לצערי, כבר מספר שנים הסדרה הזו לא קיימת, אבל לאחרונה קיבלנו הזמנה להופיע עם הקונצרט הזה, הזמנה שאולי תביא בעקבותיה הזמנות נוספות. הקונצרט יתקיים ב29.10 ברחובות, באולם הקטן של היכל התרבות בעיר. מצפה מאד למפגש המחודש עם קנון, עם דותן, עם דקלה, ועם קהל של ילדים חדשים.

קנון, הבובנאי דותן אלעד ואני, בחזרות

זכרונות מקוריאה

כזכור, לפני כחודש חזרנו מסיור קונצרטים בעיר בוסאן בקוריאה, שבו הופענו בארבעה קונצרטים במסגרת פסטיבל בינלאומי. בימים האחרונים קיבלתי את קטעי הוידאו מהקונצרטים, שצולמו והוקלטו באופן מקצועי ע"י צוות קוריאני, הנה כמה קטעים נבחרים מהסימפוניה מס׳ 7 של בטהובן, להנאתכם.

פרק שני

פרק רביעי

 

מאחל לקוראי הבלוג חג סוכות שמח!

 

שלכם,

ברק