לזהות את הקשיים

קונצרט מאתגר למבצעים, מהנה לקהל

חמש יצירות חדשות, קשות ושונות זו מזו, בשלושה ימי חזרות בלבד – זה היה הקונצרט שלי בחג המוסיקה הישראלית במוזיאון תל אביב בתחילת השבוע. מגיע שאפו גדול לתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית על ההשקעה והנכונות להכין את היצירות בצורה מיטבית. אני חושב שכשאין אף יצירה מוכרת לנגנים, והיצירות כל כך שונות זו מזו – נדרש בכל חזרה ריכוז הרבה יותר גבוה מאשר, למשל, בחזרה שלמה על סימפוניה של בטהובן. ונגני התזמורת אכן שמרו על הריכוז הנדרש לאורך ימי החזרות. גם עבורי זה היה מאתגר מאד. על כל היצירות ניצחתי בפעם הראשונה, ובכל היצירות הנגנים היו ממש תלויים במנצח, כך שאסור היה לי לטעות… בהכנת תכנית כזאת עם תזמורת, המשימה שלי היא לזהות מהר (ועד כמה שניתן מראש) את הקשיים בכל יצירה ובכל פראזה, ולהתמקד קודם כל בהם במהלך החזרות. בחלקים מסויימים הקשיים הם ריתמיים, ובהם עלי לגרום לנגנים להבין במהירות האפשרית היטב את הקצב כדי שינגנו ביחד, בחלקים אחרים הכניסות רבות ומבלבלות וצריך לתרגל אותן עם התזמורת כמה פעמים, בחלקים מסויימים ישנם פסז׳ים קשים עם צלילים רבים שצריך ללמוד, לפעמים ע"י נגינה איטית יותר, ובחלקים אחרים ישנם שינויי טמפי, האטות, האצות, פרמטות וכו׳, שצריך להסביר לנגנים. האתגר היה גדול במיוחד כי זמן החזרות היה מוגבל. בנוסף, באופן טבעי, גם למלחינים ולסולנים הרבים היו בקשות משלהם, וניסיתי להתחשב בהם מבלי לעכב או לפגוע בהכנה. ובנוסף, הקונצרט עצמו התקיים די הרבה זמן לאחר החזרה האחרונה (יומיים וחצי), כך שהאינפורמציה הרבה משלושת ימי החזרות היתה עלולה להישכח. בחזרה הקצרה שלפני הקונצרט, על הבמה במוזיאון תל אביב, ניסיתי לרכז ולמקד את התזמורת, בעיקר בקטעים שהיה לי נחוץ להזכיר מה קורה בהם או לתרגל אותם שוב.

בסופו של דבר, בקונצרט, ניתן היה להבין עד כמה התכנית המורכבת והמאתגרת הזו היתה טובה ומהנה לקהל. המפתח לכך לדעתי היה בשבירות, בשילובים, בגיוון, ובאורך היצירות. חמש היצירות לא היו ארוכות – 10 עד 15 דקות ליצירה. בכל יצירה היתה התרחשות שונה על הבמה. ביצירה חזיונות של פרטוש היו סולן בחליל (נעם בוכמן שניגן מצוין) ופסנתרן שניגן גם הוא תפקיד סולני (אולג יקרביץ׳). בשירי לורקה של אריה לבנון היה זמר סולן ששר את הטקסטים של לורקה מתורגמים לעברית (עופר כלף). ביצירה סוגיהארה של מאיר מינדל היו בקדמת הבמה שני סולנים בכלים מסורתיים יפניים, שלא רואים לעיתים קרובות על במות הקונצרטים – שאקוהצ׳י (חליל יפני) וכלי הקשה מסורתיים מהמזרח, כפי שניתן לראות בתמונה למעלה. ביצירה סויטה גלילית של משה זורמן, היה אקורדיון בתזמורת, עליו ניגן המלחין בעצמו. ובאקוסיסטמה של נעה הרן, למרות שלא היה סולן, קרו המון דברים בתזמורת בו זמנית, ואני משוכנע שהיה מרתק להאזין ליצירה (למרות שלבצע אותה נדרש המון ריכוז). כל אלה יצרו תכנית מרתקת עם מוסיקה מצויינת של חמישה מלחינים שונים מאד זה מזה.

האולם במוזיאון תל אביב היה מלא כמעט לגמרי, תוצאה של עבודה שיווקית מצויינת ותכנית אטרקטיבית. ומהתגובות ששמעתי וקיבלתי, הקהל מאד נהנה.

מגיעות הרבה תודות וברכות למארגני הפסטיבל הייחודי הזה, ובראשם למנהלו האמנותי עודד זהבי שבנה, הגה, תכנן והוציא לפועל את כל מה שקרה על הבמה בכל ימי הפסטיבל. בנוסף, למפיק הפסטיבל איתן פאר, לאנשי ההנהלה וההפקה בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, לכל הסולנים והמלחינים ששיתוף הפעולה שלהם איתי היה נהדר (למרות שלא קל לעבוד איתי), ולנגני תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, שהתמסרו להכנת התכנית ועשו את המקסימום למרות הקשיים הרבים.

על התפר שבין הקלאסי למוסיקה הקלה

קרן הדר ואני, בפעם הקודמת שהופענו יחד (אוקטובר 2012), עם אלון ראובן

אחרי שסיימתי עם הפרוייקט המאתגר של חג המוסיקה הישראלית, התפניתי להתכונן לפתיחת העונה עם התזמורת שלי – סולני תל אביב. קונצרט פתיחת העונה שלנו, שיתקיים בתחילת נובמבר, נקרא "משייקספיר עד רייכל", ובו אנחנו מארחים את הזמרת הנפלאה קרן הדר. לפי שם הקונצרט ובחירת הסולנית שלו, ניתן להבין שמדובר בתכנית שמשלבת את עולם המוסיקה הקלאסית עם עולם המוסיקה הקלה. קרן הדר היא זמרת רב גונית ששולטת במקביל בכמה סגנונות, הן כזמרת אופרה קלאסית והן כזמרת של מוסיקה קלה, זמר עברי, מיוזיקלס וכד׳. היצירה שתהווה את הגשר בין העולמות בתכנית הזו היא יצירה חדשה שהאנסמבל הזמין מהמלחין בעז בן משה – "התפוח המתוק", שירי אהבה לטקסטים של שייקספיר, אוסקר ויילד, אמילי דיקנסון, קתרין פיליפס ואחרים. היצירה של בעז כתובה לזמרת, תזמורת כלי קשת (שבה, שלא כמקובל, לכל אחד מהקשתנים תפקיד עצמאי סולני, כלומר לא תהיה קבוצה שלמה של כנרים שתנגן אותו דבר אלא כל כנר ינגן תפקיד אחר), והכלי שמבשר על כך שזו לא יצירה לגמרי "קלאסית" – גיטרה חשמלית. בגיטרה החשמלית ינגן המלחין, בעז בן משה, בעצמו. היצירה מרתקת בעיני, ואני נהנה ללמוד ולהכין אותה. היא תבוצע כולה בעברית. זה יהיה ביצוע בכורה עולמי ליצירה זו. בנוסף, תשיר קרן הדר שניים משיריו המפורסמים של גרשוין – it ain't necessarily soo, ו- summertime, שבו נשלב גם את העיבוד של ג׳ון סיימון. בשני השירים האלה ילוו את קרן הדר נגני כלי הקשת של האנסמבל ביחד עם גיטרה חשמלית, בה ינגן בעז בן משה. את העיבודים כתב עבורנו תום בר. ובנוסף, יהיו בתכנית שני שירים נפלאים של סשה ארגוב – "שמרי נפשך" (שיר משמר) ו"זה לא בשבילי". נסיים את הערב המיוחד הזה עם שני שירים של עידן רייכל בעיבודים של רפי קדישזון – ממעמקים ומחכה.

בקונצרטים בחיפה ובתל אביב, שהם ע"ש אסתר ואליעזר בלשה, יופיע איתנו בחלק הראשון כמיטב המסורת פסנתרן ישראלי, והפעם יהיה זה תום בורו שזכה לאחרונה במקום השני בתחרות פסנתרנים בינלאומית, ולפני כן הופיע איתנו כסולן בפסטיבל בדרום קוריאה. הוא ינגן איתנו את הקונצ׳רטו לפסנתר בלה מז׳ור ק.414 של מוצרט. נפתח את התכנית בשיר ערש לתזמורת כלי קשת של גרשוין. הקונצרטים יתקיימו בחיפה ובתל אביב, ובהמשך גם בעכו ובגוש עציון. כרטיסים לקונצרט בתל אביב (בקונסרבטוריון הישראלי שטריקר) ב10.11.19 בקישור הזה.

בפעם הקודמת שקרן ואני שיתפנו פעולה, ביצענו יחד, בין היתר, את יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול", עם אנסמבל סולני תל אביב והקרנן אלון ראובן. הנה הביצוע ההוא.

שובו של קנון – קונצרט לילדים

קנון ואני, כשרק הכרנו…

מיד לאחר סוכות האנסמבל יפתח את העונה עם קונצרט מרגש ונוסטלגי, הקונצרט לילדים "מה זה התנועות האלה". אל האנסמבל יחזור קנון – הבובה האהובה אותה מפעיל הבובנאי דותן אלעד, וביחד נציג לילדים את כלי התזמורת, ננסה להבין את ההבדל בין מנגינה לליווי, ונראה מה בכלל עושה המנצח כשהוא מנפנף בידיו. מרגש מאד לחזור אל קונצרט ואל תכנית לילדים שפעם היינו מופיעים איתה באופן קבוע. את הסדרה שלנו לילדים "בובה של קונצרט" יזמה, כתבה והפיקה המלחינה דקלה בניאל (שלאחרונה זכתה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים). הופענו עם הסדרה הזו בתל אביב, במודיעין ובאולמות נוספים בארץ. לצערי, כבר מספר שנים הסדרה הזו לא קיימת, אבל לאחרונה קיבלנו הזמנה להופיע עם הקונצרט הזה, הזמנה שאולי תביא בעקבותיה הזמנות נוספות. הקונצרט יתקיים ב29.10 ברחובות, באולם הקטן של היכל התרבות בעיר. מצפה מאד למפגש המחודש עם קנון, עם דותן, עם דקלה, ועם קהל של ילדים חדשים.

קנון, הבובנאי דותן אלעד ואני, בחזרות

זכרונות מקוריאה

כזכור, לפני כחודש חזרנו מסיור קונצרטים בעיר בוסאן בקוריאה, שבו הופענו בארבעה קונצרטים במסגרת פסטיבל בינלאומי. בימים האחרונים קיבלתי את קטעי הוידאו מהקונצרטים, שצולמו והוקלטו באופן מקצועי ע"י צוות קוריאני, הנה כמה קטעים נבחרים מהסימפוניה מס׳ 7 של בטהובן, להנאתכם.

פרק שני

פרק רביעי

 

מאחל לקוראי הבלוג חג סוכות שמח!

 

שלכם,

ברק

 

החוויות שלי מתשע"ט

התחלות חדשות

שתי התחלות חדשות, דרמטיות, משמחות ומשמעותיות בחיי היו לי בשנה החולפת – הולדתה של אודליה בתי הקטנה, והמעבר לביתנו החדש, בשכונת רמת בגין בחיפה.

עברו כבר למעלה מארבעה חודשים מאז שני הארועים האלה, והשמחה והאושר בבית רק הולכים וגדלים. שלוש בנות (כולל אשתי), זו כבר ממש משפחה. הבית שלנו אמנם יותר עמוס, יותר מבולגן, יותר רועש מבעבר, והכל קורה בו יותר במהירות (ולפעמים בו זמנית – אחת רוצה לשחק ובדיוק באותו רגע השניה רוצה לאכול, אחת בוכה ובדיוק באותו רגע לשניה צריך להחליף חיתול, וכו׳) אבל בסך הכל השמחה אצלנו גדולה, הבנות מקסימות, ואי אפשר היה לבקש יותר.

כוכבים בינלאומיים אצלנו באנסמבל

השנה זכינו לארח באנסמבל שני אמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה – זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, שחזר אלינו כבר בפעם הרביעית, וכמו תמיד יצר חוויה מוסיקלית מרגשת ומעוררת השראה, בקטעים נפלאים של הנדל וויולדי ששר איתנו, וגם ביצירה של ארוו פארת ושירי עם בריטיים. החוויה היתה מדהימה לכולנו. האולם היה מלא לגמרי והקהל יצא מגדרו.

 

את הכנרת הצעירה (בת ה12) ליאה ז׳ו אירחנו בינואר לסדרת קונצרטים שעוררה הדים רבים בתקשורת ובקהל. שישה קונצרטים משותפים היו לנו איתה ברחבי הארץ, ובכולם היא הפליאה בנגינתה הרגישה, הבוגרת והוירטואוזית.

מבין יתר הקונצרטים למנויים אני יכול לציין עוד את סדרת הקונצרטים "עונות השנה" בכינור ובמנדולינה, שבה ביצענו חלקים מעונות השנה של ויולדי, של פיאצולה ושל צ׳ייקובסקי, כשאת תפקידי הסולו ביצענו לסירוגין בכינור ובמנדולינה, עם הסולנים קובי רובינשטיין בכינור ויעקב (יקי) ראובן במנדולינה. זו היתה תכנית מגוונת, מעניינת, עם קטעים קצרים ושבירות קיצוניות, והקהל בכל ארבעת הקונצרטים, כולל תלמידי מגמות מוסיקה מבתי ספר תיכוניים שהגיעו לקונצרט בתל אביב, נהנה מאד. בעונה הקרובה נחזור על הקונצרטים האלה בכמה מקומות נוספים – עפולה, ירושלים, באר שבע ועוד.

הופעות חלומיות לאנסמבל בחו"ל

האנסמבל נסע בשנה החולפת פעמיים להופעות בחו"ל – בחודש מאי לאוסטריה (קלגנפורט), ולאחרונה נסענו לקונצרטים בפסטיבל בקוריאה (בוסאן). שתי הנסיעות היו מוצלחות מאד, בשתיהן הופענו לפני קהלים גדולים ואולמות מלאים, בשתיהן הקהל קנה דיסקים שלנו בכמויות וביקש הדרנים רבים. באוסטריה הופיע איתנו הצ׳לן עמית פלד בוריאציות רוקוקו של צ׳ייקובסקי ובקדיש של מרק קופיטמן, ובנוסף ניגנו את האדג׳יו למיתרים של ברבר וסימפוניה מס׳ 29 של מוצרט. הנה קטע מהאדג׳יו של ברבר מפתיחת הקונצרט באוסטריה.

בקוריאה, עם תזמורת של 40 נגנים, ביצענו ארבע תכניות שונות, ובהן הסימפוניה השביעית של בטהובן, הסימפוניה האיטלקית של מנדלסון, סימפוניית האפנר של מוצרט והרבה מאד קונצ׳רטי עם סולנים רבים.

קטע מקונצ׳רטו מס׳ 5 לפסנתר של בטהובן עם הסולן תום בורו, בפסטיבל בקוריאה

תזמורות חדשות, חוויות חדשות

בחו"ל הופעתי בשנה החולפת עם כמה תזמורות, רובן בפעם הראשונה עבורי. בפולין ניצחתי על הפילהרמונית של חבל הסודטים בתכנית שכללה את הסימפוניה "מן העולם החדש" של דבוז׳אק. החוויה היתה נהדרת והיה לה גם ערך מוסף – את הויולנית המובילה של התזמורת הזו, שהכרתי שם לראשונה, הזמנתי כבר פעמיים לבוא לארץ להוביל את הויולות באנסמבל כשהייתי זקוק למובילה. היא ניגנה איתנו בינואר בתכנית עם ליאה ז׳ו, ולאחרונה נסעה איתנו לסיור בקוריאה.

בסין הופעתי בשנה החולפת לראשונה כמנצח אורח עם התזמורת הסימפונית של חארבין, ושם ניצחתי על תכנית מיצירות בטהובן וברהמס, כולל הסימפוניה מס׳ 2 של ברהמס. הסולן היה הפסנתרן הסיני הפנומן ג׳יה יואן, שאיתו אני מיודד כבר מספר שנים, ובקרוב הוא יגיע לארץ להופיע עם האנסמבל בקונצ׳רטו לפסנתר מס׳ 2 של שופן.

ובחודש מאי האחרון, בהתראה קצרה מאד, הוזמנתי לנצח בסלובקיה על הסינפונייטה הסלובקית, בתכנית שכללה את הסימפוניה האיטלקית של מנדלסון. עם התזמורת הזאת היתה לי חוויה נהדרת וקשר מצוין, ואני אמור לשוב ולהופיע איתם גם במרץ 2021. הנה ביצוע הפתיחה "קוריולן" של בטהובן מהקונצרט שלי איתם במאי.

קהלים נפלאים בפריפריה

בשנה שעברה התחלנו להופיע בשתי סדרות קונצרטים בפריפריה – סדרה של שלושה קונצרטים בעכו וסדרה של שלושה קונצרטים בגוש עציון (מתנ"ס אלון שבות). הבאנו לשם את הסולנים הטובים ביותר שלנו, כולל הכנרת ליאה ז׳ו, הפסנתרן איתמר גולן, שלמה גרוניך, וגם עם הקונצרט "עונות השנה" הגענו לשם. הקהלים בשני המקומות היו נפלאים, מלאי התלהבות והתרגשות, ועבורנו זו היתה חוויה נהדרת וחשובה. גם בעונה הקרובה נקיים חלק מהקונצרטים שלנו בעכו ובגוש עציון, ובנוסף נופיע בעפולה, בטירת הכרמל, בבאר שבע, בירושלים ובאשקלון – כולם יישובים שמוגדרים כיישובי פריפריה.

גרוניך עם האנסמבל בגוש עציון

ליאה ז׳ו עם האנסמבל בגוש עציון

תקוות חדשות בחיפה

במהלך השנה החולפת היו, בנוסף לבחירות הכלליות שהתקיימו פעמיים, גם בחירות לרשויות המקומיות. בחיפה התחוללה סנסציה ענקית כשלראשונה זכתה בראשות העיר אשה, שהדיחה ברוב גדול את ראש העיר המכהן יונה יהב – עינת קליש רותם. עינת מביאה תקוות רבות לחיפה. היא אינה מקורבת לטייקונים ולבעלי ההון, וגם לא לעיתונאים החיפאים. היא מחוייבת בראש ובראשונה לתושבים, ומאז היבחרה פועלת רבות בתחומי זיהום האויר והתיירות, במטרה להפוך את חיפה לעיר תיירותית מובילה. אני אישית מקווה שגם בתחומי החינוך והתרבות היא תצליח להרים את העיר לרמות הגבוהות ביותר, וכאן יש, מן הסתם, עבודה רבה. צעד ראשון וחיובי היא עשתה כשהחלה להתערב בנעשה בביה"ס לאמנויות רעות, והלואי שהיא תצליח להפוך אותו לפנינה אמנותית כפי שהוא היה בעבר.

כך היא פרסמה בתחילת הקיץ בדף הפייסבוק שלה. בהמשך היא גם פעלה באופן ממשי.

תואר מרגש לסיום השנה

ממש כמה ימים לפני ראש השנה, כשאנחנו עדיין בתחילת עונת הכדורגל, הקבוצה שלי הפועל רמת גן זכתה בגביע הטוטו לליגה הלאומית. בשביל קבוצה קטנה, שבשש השנים האחרונות משחקת בליגה השנייה, וזוכה לעיתים רחוקות מאד בתארים כלשהם – גם זכייה בגביע הטוטו היא הישג גדול ומרגש, ואני בטוח שזה יתן הרבה ביטחון לשחקנים בהמשך העונה בליגה. לצערי לא יכולתי להגיע למשחק הגמר נגד בני סכנין, כי בדיוק היתה לי חזרה, אבל עקבתי במהלך החזרה אחרי הדיווחים, וכשהסתיים המשחק עצרתי לרגע את החזרה והכרזתי בשמחה ובאושר על זכייתה של הפועל רמת גן בגביע הטוטו!!!

חג המוסיקה הישראלית

פרק ה"הורה" המסיים את הסויטה הגלילית של משה זורמן.

את השנה החדשה אני מתחיל בחזרות אינטנסיביות, החל ממחר, לקונצרט עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית במסגרת חג המוסיקה הישראלית, ביום ראשון הקרוב במוזיאון תל אביב. התכנית מאתגרת מאד. היא כוללת את היצירה "חזיונות" של עדן פרטוש, לחליל, פסנתר ותזמורת מיתרים. זו יצירה קשה מאד, שמשלבת מוטיבים ים תיכוניים עם כתיבה אירופית קלאסית של פרטוש, המושפעת כמובן מהמוסיקה ההונגרית. יבצעו אותה ביחד עם התזמורת נעם בוכמן בחליל ואולג יקרביץ׳ בפסנתר. ביצירה "סויטה גלילית" של משה זורמן, שכאן למעלה ביצוע הפרק האחרון שלה, יצטרף אל התזמורת המלחין עצמו באקורדיון. היצירה "שירי לורקה" של אריה לבנון כתובה, כמתבקש, בסגנון ספרדי, עם קסטנייטות ומקצבים ספרדיים, ובה יצטרף אל התזמורת הזמר עופר כלף, שישיר את הטקסטים של לורקה בעברית. עוד בתכנית – יצירה חדשה מצויינת של המלחינה הצעירה נעה הרן, ו"סוג׳יהרה" של מאיר מינדל, הכתובה לחליל יפני (עליו ינגן איתמר פוגל), כלי הקשה (בביצוע מיכה ברעם) ותזמורת. החזרות, כאמור, החל ממחר, וזו הזדמנות מצויינת להזמין את קוראי הבלוג והקהל הרחב לבוא ולשמוע את שלל הקונצרטים המגוונים והמרתקים במסגרת חג המוסיקה הישראלית, שיתקיימו ברחבי הארץ החל ממחר. הרבה ברכות מגיעות למנהל האמנותי של חג המוסיקה, עודד זהבי, ולמפיק איתן פאר, על ההכנה, בניית התכניות, בחירת המבצעים, הארגון, ותשומת הלב לפרטים הקטנים.

שנה טובה

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכל קוראי הבלוג שנה טובה, עם הרבה התחלות חדשות, תקוות, הגשמה, יצירה והרבה בריאות לכולם.

שלכם,

ברק