חוויות מאוסטריה

כעשרה נגנים שהגיעו מהארץ, יחד עם נגנית אחת שהגיעה מבאזל, נפגשו במוצ"ש בלילה במלון בוינה ללילה שלפני נסיעתנו לקלגנפורט.

לאחר שנכנסנו לחדרים, נפגשנו שוב, כמעט כולנו, במסעדה של המלון לארוחה לילית שמחה ומשוחררת.

בראשון בבוקר, בשדה התעופה בוינה, נפגשנו עם נגני האנסמבל שהתקבצו מיעדים שונים באירופה, ועם הסולן עמית פלד, לנסוע יחד לקלגנפורט, נסיעה שאורכת כ4 שעות. הדרך מאד יפה, הנוף נהדר, ומזג האויר חורפי וקודר, ואפילו הצלחנו לראות ולהרגיש קצת שלג.

באותו בוקר קיבלתי הודעה מצערת שאחת הנגניות שלנו, שהיתה אמורה להצטרף מפראג, לא יכולה לנגן כי היא שברה את היד. הצלחתי למצוא מחליפה מקומית – הכנרת הראשית בתזמורת האופרה של קלגנפורט, שבהתראה קצרה הסכימה להצטרף אלינו.

הגענו לקלגנפורט, התארגנו בחדרים, וכעבור כשעתיים של מנוחה התחלנו ללכת לעבר אולם ה"קונצרטהאוס", שם יתקיים הקונצרט בערב. בדרך עוד ראינו את מודעות הפרסום של הקונצרט.

התחלנו את החזרה עם הסימפוניה של מוצרט, ומיד הרגשנו גם עד כמה האולם מצוין, ולא פחות חשוב – שהתזמורת איכותית, מהירה, קשובה.

העבודה על הסימפוניה של מוצרט התקדמה בקצב מהיר, ולאחר ההפסקה הצטרף אלינו הסולן עמית פלד, לוריאציות רוקוקו של צ׳ייקובסקי ול"קדיש" של קופיטמן.

החזרה כולה נמשכה ארבע שעות, וכשסיימנו בעשר בלילה, כולם היו גמורים מעייפות. חלק מהנגנים עוד הלכו לאכול, לשתות ולבלות במקום סמוך לאולם, אני העדפתי לחזור לחדר וללכת לישון.

הבוקר צפויה לנו החזרה הגנרלית, ואחרי מנוחת צהריים, חזרת בלאנס (הקונצרט מוקלט לרדיו המקומי) ובערב הקונצרט. מהדיווח שקיבלתי, האולם אמור להיות מלא.

מצפה מאד ליום העמוס והמרגש. אמשיך לעדכן