אוירה משפחתית
הפרוייקט האחרון, עם עונות השנה של פיאצולה ושל ויולדי, היה מאד מיוחד – גם עבור נגני האנסמבל, גם עבור הסולנים וגם עבור הקהל. בתכנית שיש בה 11 יצירות קצרות (אף יצירה לא עולה באורכה על 10 דק), הקהל מקבל כל הזמן משהו חדש ומרענן. יצירה חדשה, מלחין חדש (היו רק שלושה מלחינים בתכנית – ויולדי, צ׳ייקובסקי ופיאצולה – אך לא ביצענו ברצף שתי יצירות של אותו מלחין), סולן חדש, כלי סולו חדש (כינור או מנדולינה או שניהם יחד). בנוסף, הדגמנו והסברנו לקהל את ההבדל בין הכינור והמנדולינה, כאשר שני הסולנים ניגנו לחוד את אותה הפראזה – כל אחד בכלי שלו, הדגימו את ההבדל בהפקת צליל ארוך (שלמעשה לא קיים במנדולינה, ולכן נגן המנדולינה נאלץ למצוא פתרונות כמו נגינת "טרמולו"), וזה הוסיף עניין לקונצרט.
עבור האנסמבל, החזרות היו מאד אינטנסיביות, מגוונות, ושמרו את הנגנים כל הזמן במתח. כשיש כל כך הרבה יצירות, אז בכל פעם שהריכוז קצת יורד בחזרה, עוברים ליצירה חדשה ושוב כולם מרוכזים. בנוסף, כשהסולנים הם "משלנו" האוירה הרבה יותר "משפחתית", חברית ומשוחררת מאשר כשהסולן הוא מחו"ל. ובמקרה הזה, שיתוף הפעולה עם יקי ראובן הוא ממש מפגש חברים. יקי ואני משתפים פעולה יחד כבר שנים, לא רק בצד המוסיקלי מקצועי נטו אלא גם בצד החינוכי-פדגוגי. מעבר לפרוייקטים חינוכיים רבים שעשינו יחד בתקופה שהוא היה במרכז למוסיקה ירושלים, מזה כשנתיים אני מנצח על התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון באר שבע, שיקי הוא מנהלו. וכמובן, החברות רבת השנים שלנו (עוד מהתקופה שגרנו בשכנות בגבעתיים ונפגשנו כמעט כל יום בבית הקפה שליד הבית). הפעם בפרוייקט, מעבר לשיתוף הפעולה בחזרות היה לנו גם "זמן איכות" לפני ואחרי העליה לבמה בקונצרטים, וניצלנו אותו היטב. מאחורי הבמה, כשחיכינו לתורנו לעלות, בזמן שהאנסמבל ביצע עם קובי את האביב ואת החורף של ויולדי, יקי ואני עשינו כל מיני שטויות ילדותיות, פנטומימות לפי המוסיקה, פרצופים, חיקויים וכו'. היה שמח מאד שם, וטוב שנגני האנסמבל לא ראו את מופע האינפנטיליות הזה… אבל מעבר לשיתוף הפעולה עם יקי, כל האוירה וההתנהלות בחזרות היתה מאד חיובית מצד כל הנגנים, והיתה באמת תחושה משפחתית וכיפית לכולנו.
עבור הסולנים, קובי רובינשטיין בכינור ויקי ראובן במנדולינה, זה היה קונצרט מיוחד. אם בקונצרט "רגיל" הסולן מופיע בקונצ'רטו אחד, בד"כ בחלק הראשון של הקונצרט, ובזה מסתיים חלקו, הרי שבקונצרטים של עונות השנה, הסולנים עלו וירדו מהבמה לאורך כל הקונצרט. כל אחד מהם ניגן עונה או שתיים של ויולדי, עונה אחת של פיאצולה, וביחד את הקונצ'רטו לשני כינורות של ויולדי. כלומר היה לכל אחד מהם חלק משמעותי יותר מאשר לסולן בקונצרט שגרתי.
סלפי מהבמה עם שני הסולנים בסיום הקונצרט בחיפה
הקהל, כאמור, קיבל ערב מגוון ומעניין, עם מוסיקה מאד מלהיבה, עם מגוון של יצירות, מלחינים, סגנונות, סולנים וכלים סולניים. התגובות וההתלהבות של הקהל היו בהתאם, הקהל דרש (וקיבל) הדרנים, גם עם הסולנים וגם עם האנסמבל לבד.
הנה ציטוטים מביקורות שהועלו באינטרנט על הקונצרט.
רותי קינן כותבת על הקונצרט בדף הפייסבוק "אירועי תרבות ואמנות, דעת הקהל":
"קונצרט מהנה ביותר, עם רפרטואר עשיר ומגוון שנבנה בצורה רעננה ויצירתית, כך שרמת העניין והקשב נשמרה לכל אורכו .
מלבד האנסמבל הטוב והמקצועי של נגני כלי המיתר השתתפו שני סולנים מצוינים בכינור ובמנדולינה. שילוב נפלא ומקורי שהוסיף נופך מיוחד.
המנצח ברק טל, שהוא גם מייסד האנסמבל ומנהלו המוזיקלי, העניק לקונצרט אווירה משוחררת ונעימה,עם קטעי קישור והסברים מעניינים, ועם ניצוח וירטואוזי כשכל כולו נכנס אל תוך הצלילים והמוזיקה."
אלי ליאון, באתר הביקורות שלו, כותב:
"הערב ההפתעה היתה ביצוע מקסים של הקונצ'רטו לשני כינורות מאת ויולדי כאשר אחד הכינורות כסולן הוחלף במנדולינה. מודה.שמעתי צירוף זה בפעם הראשונה ולמען האמת צירוף זה נשמע לי מהנה יותר,טוב יותר מהמקור… קונצרט מקסים, מבוצע נהדר שזכה למחיאות כפיים סוערות כתודה לאנסמבל ולברק טל על 'יופי של קונצרט'… לראות או לא לראות: מומלץ בפה מלא לשמוע את הקונצרטים של האנסמבל המחדש משהו בכל קונצרט וקונצרט."
הנה ביצוע "האביב" של פיאצולה בעיבוד של אריה ברדרומא לתזמורת מיתרים, מהקונצרט שהתקיים בשטריקר ב17.3.2019
אנרגיה צעירה, וערך מוסף חינוכי
בשלושת הקונצרטים (חיפה, תל אביב ועכו) הקהל היה נלהב מאד. אבל הקונצרט בתל אביב היה יוצא דופן, בגלל שנכחו בו כ-70 תלמידי תיכון משתי מגמות מוסיקה – אורט בנימינה ועירוני א' תל אביב. אני משתדל תמיד להביא עד כמה שניתן תלמידים וקהל צעיר לקונצרטים של האנסמבל, אבל הפעם עלה בידי להביא במאורגן שתי מגמות מוסיקה בשלמותן, ואף להכין מראש את התלמידים. עונות השנה של ויולדי כלולות בתכנית הלימודים לבגרות במגמות המוסיקה, ולכן זה התאים מאד למרכזי המגמות להביא את תלמידיהן לקונצרט. אז בנוסף להכנה שהתלמידים קיבלו בשיעורים בבית הספר, גם אני הגעתי פעם אחת לכל אחד מבתי הספר הנ"ל לפגישת הכנה לקונצרט עם התלמידים. בפגישה הכרתי מקרוב את התלמידים, דיברתי איתם על הקונצרט לא מהצד האנליטי של המוסיקה, אלא יותר מהצד שלי, המנצח, ומצד הנגנים המבצעים. דיברתי והדגמתי בכינור איך ניתן לנגן בצורות שונות את אותה הפראזה, דיברתי על קשיים ריתמיים שקיימים בתזמורת, ואף תרגלתי את התלמידים כתזמורת במחיאות כפיים בניצוחי, כאשר שיניתי את הקצב ואת הדינמיקה. הפעלתי את התלמידים ושאלתי אותם שאלות, ויצאתי בתחושה מאד טובה מהמפגשים בשתי המגמות. בקונצרט עצמו, בשטריקר, הנוכחות של 70 התלמידים תרמה המון לאנרגיה בקהל. ניתן היה להרגיש את האנרגיה הצעירה בקהל בכל יצירה ויצירה. בסיום כל יצירה (ואפילו כל פרק) היתה התפרצות של מחיאות כפיים נלהבות ורמות. הקשב של התלמידים היה נהדר, וההיכרות המוקדמת עם היצירות ואיתי בודאי תרמה להנאה שלהם מהקונצרט.
לפרוייקט מסוג זה יש בעיני חשיבות עצומה. הגעתם של התלמידים לקונצרט, האזנתם לביצועים חיים ברמה גבוהה עם מוסיקה שהם מכירים וגם עם מנצח שהם כבר מכירים, כל אלה תורמים רבות להנאתם מלימודי המוסיקה, להתפתחותם הן כמוסיקאים צעירים והן כבדני אדם. אני מקוה מאד שאצליח להביא לכל קונצרט של האנסמבל קבוצה כזו של תלמידי מוסיקה.
עם תלמידי הקונסרבטוריון והאקדמיה למוסיקה
האנסמבל ביחד עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון שטריקר ומנצחה שלמה טינטפולבר
ומפרוייקט חינוכי אחד לפרוייקט חינוכי שני – בשבוע הקרוב נקיים בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, שטריקר, קונצרט חינוכי, ע"ש לאה ויצחק לוין, שבו יופיעו איתנו כסולנים נגנים צעירים מצטיינים מתלמידי הקונסרבטוריון. זהו פרוייקט שאנחנו מקיימים בקונסרבטוריון מזה כ-4 שנים, כאשר בכל שנה נבחרים כמה תלמידים מצטיינים להופיע עם האנסמבל כסולנים. בשלב הראשון אני פוגש אותם לבד למעין שיעור הכנה פרטי לנגינה עם תזמורת. אחר כך הם מגיעים לחזרה עם התזמורת, שבה אנחנו מקדישים לכל סולן קצת יותר זמן מאשר בד"כ, וזאת כדי לתת להם הזדמנות להתנסות, ללמוד לשתף פעולה עם המנצח ועם התזמורת (עבור חלקם הגדול זו פעם ראשונה שהם מופיעים כסולנים), ולהבין לעומק את המשמעות של נגינה עם תזמורת ועם מנצח.
הסולנים שיופיעו עם האנסמבל – רועי עדן (פסנתר) יבצע את הפרק הראשון מקונצ'רטו מס' 20 של מוצרט ברה מינור, דוד מרגלית (פסנתר) יבצע את הפרק הראשון מהקונצ'רטו לפסנתר ברה מז'ור של היידן, אריאל ציסקיס (פסנתר) יבצע איתנו את הפרק השני מקונצ'רטו לפסנתר מס' 23 של מוצרט, ועמנואל רייכמן פולג (צ'לו) תנגן את האלגיה לצ'לו של פורה.
הפעם בקונצרט, פרט לארבעה סולנים צעירים שיופיעו איתנו ויקבלו מלגות ע"ש לאה ויצחק לוין, תצטרף אל האנסמבל גם תזמורת כלי הקשת הייצוגית של הקונסרבטוריון, לביצוע משותף של שתי יצירות. גם זה חלק מפרוייקט חינוכי שהאנסמבל מקיים כבר שנים רבות, ובו הנגנים הצעירים יושבים לצד נגני האנסמבל, לומדים מהם ולמעשה משתלבים בנגינה בתזמורת מקצועית לקונצרט אחד.
תלמידי סדנת הניצוח שלי מהאקדמיה בתל אביב
ועוד אספקט חינוכי שיהיה בקונצרט הזה – בפעם הראשונה ינצח על האנסמבל בקונצרט סטודנט מקורס הניצוח שלי באקדמיה למוסיקה בתל אביב. תלמידי סדנת הניצוח שלי באקדמיה ינצחו על האנסמבל בחזרה בהדרכתי, ואחד מהם יבצע עם האנסמבל את ה"אנדנטה קנטבילה" של צ'ייקובסקי בקונצרט.
כל הארועים החינוכיים האלה יתקיימו בקונצרט הקרוב של האנסמבל שיתקיים ביום ג' הקרוב, 2.4.2019 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר.
סולני תל-אביב 