קהל של אוהדים

להרגיש חופשיים בנגינה עם תזמורת

 

חזרתי מביקורי בפולין, עליו סיפרתי בפוסט הקודם, וישר נכנסתי לעבודה אינטנסיבית עם סולני תל אביב. בארבעה ימי חזרות היה עלינו להכין תכנית שכללה ליווי של שלושה סולנים צעירים, יצירה חדשה ותובענית של זיו קוז'וקרו, ואת הכריזנטמות של פוצ'יני. במהלך החזרות כבר היתה התרגשות מעצם השתתפותם של הסולנים הצעירים, ומנגינתם המצויינת.

הקדשתי את זמן החזרות עם הסולנים הצעירים גם כדי לתת להם ביטחון, להציע להם הצעות מוסיקליות, ולתאם איתם פרטים טכניים כמו למשל איפה הסולן מוביל ואיפה המנצח. כל אחד משלושת הסולנים קיבל זמן חזרות רב יחסית לזמן שמקובל לתת לסולן, זאת מכיוון שחלק מהמטרה היתה לתת להם את האפשרות לתרגל, להתקדם ולהרגיש חופשיים בנגינה עם תזמורת. נגינתם של השלושה מצויינת, אך נגינה עם תזמורת ועם מנצח דורשת תרגול קצת שונה, שניתן לבצע רק כשיש תזמורת ומנצח.

התוצאה לדעתי היתה מצויינת. גם האנרגיה בשני הקונצרטים היתה שונה מהאנרגיה שיש בקונצרטים רגילים למנויים. היה הרבה יותר קהל של "אוהדים" של הסולנים, היה גם קהל צעיר רב יחסית (במיוחד בחיפה, שם לשמחתי תלמידים ובוגרים רבים של זיו קוז'וקרו ושלי מבית הספר לאמנויות ויצ"ו חיפה ממשיכים להגיע לשמוע את האנסמבל, למרות שגם אנחנו וגם התלמידים הבוגרים כבר לא שם), היו הרבה מוסיקאים בקהל (קולגות של המורים ושל ההורים שבמקרה זה הם מוסיקאים בעצמם), ביניהם חיים טאוב, יוני רכטר, מיכה הרן, נטשה טדסון ועוד. כל זה כמובן השפיע על האנרגיה ועל מחיאות הכפיים בסיום כל יצירה.

שלושת הסולנים היו במיטבם בשני הקונצרטים, הנה כמה תמונות.

 

ליר וגינסקי בת ה-13 בוריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי (גבוה על מיתר סול). צילם טל גליק

 

עדן לורנצן בת ה-17 בקונצ'רטו לפסנתר ברה מינור של באך. צילם טל גליק

 

מוחמד אלשייך בן ה-14 בקונצ'רטו לפסנתר ק.449 של מוצרט. צילם טל גליק

 

מוחמד אלשייך משתחווה לקהל בסיום נגינתו (ולפני ההדרן)

 

שנת לימודים אקדמית ראשונה כמורה

 

שנת הלימודים האקדמית החלה בשבוע שעבר, וגם אני, החל משנה זו, לוקח בה חלק, כמורה לניצוח בקורס המשלב עבודה של הסטודנטים עם תזמורות במסגרת האקדמיה למוסיקה בתל אביב. העבודה עם סטודנטים לניצוח היא מאד מהנה, ואחרי שהתחלתי בינתיים רק בשיעורי ניצוח יחידניים ללא תזמורת, כבר בשבוע הקרוב תהיה לסטודנטים חזרה ראשונה עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים, בהדרכתי. זהו קורס יוצא דופן שלא קיים למיטב ידיעתי במוסדות מוסיקליים דומים להשכלה גבוהה. היתרון הגדול שלו הוא שזה קורס מעשי. כפי שעבור הנגן – נגינה סולנית עם תזמורת דורשת תרגול ועבודה כסולן עם תזמורת, כך גם  עבור המנצח – ניצוח על תזמורת דורש תרגול בניצוח על תזמורת (ולא רק על שני פסנתרנים במקרה הטוב). במהלך השנה הסטודנטים ינצחו באופן שוטף על תזמורות שונות, צעירות ומקצועיות, בהדרכתי. אחד הדגשים יהיה ניהול החזרות, מציאת פתרונות מהירים לבעיות טכניות בתזמורת עם התמקדות בעבודה עם קשתנים והכרת כלי הקשת. מצפה לזה מאד.

 

 

מהקונצרט בקוריאה

 

בחודש ספטמבר ניצחתי בקוריאה על התזמורת הפילהרמונית של בוסאן, בקונצרט שהיה שלב הגמר בתחרות בינלאומית של סולנים עם תזמורת. אחת המשתתפות, זמרת הסופרן הקוריאנית OH Ye Eun ביצעה את האריה מתוך אאידה של ורדי – Ritorna vincitor. לאחרונה קיבלתי את הוידאו, הנה הוא. אגב, הזמרת זכתה במקום השני בתחרות.

תהנו!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

חוויות מפולין

מנדלסון על כוס יין

 

 

בין שירי רוקנרול ופופ שהושמעו בווליום חזק בבר אינטימי שנקרא "וינו מניפסט" (חגיגת יין) בעיר העתיקה בלובלין, המוסיקה לפתע הפסיקה ואדם מוכר מאד מהפוליטיקה בפולין הכריז בפני הנוכחים: "עכשיו נשמע משהו אחר", ונתן לי את רשות הדיבור. הצגתי את עצמי לקהל ואמרתי שעכשיו נשמע את הפרק האחרון מהסימפוניה האיטלקית של מנדלסון בביצוע סולני תל אביב. המוסיקה הושמעה בווליום חזק, בזמן שהנוכחים אוחזים בידיהם כוסות יין, שמפניה וגם וודקה. הקהל הקשיב בדריכות, ונהנה מהמוסיקה המאד יוצאת דופן עבור המקום. חלק אף באו לצפות במסך המחשב (המוסיקה הושמעה מסרטון יוטיוב של האנסמבל). בסיום זכיתי לתשואות והשתחויתי בפני הקהל. מעולם לא קרה לי בעבר דבר דומה, וזה היה בהחלט מרגש. האיש שעשה את המחווה הנהדרת הזו עבורי היה יאנוש פאליקוט, עד לא מזמן ראש האופוזיציה בפרלמנט הפולני, אדם שהפך בשנה האחרונה להיות חבר אמיתי וקרוב של אנסמבל סולני תל אביב. בשנה שעברה הוא אירח בביתו את כל האנסמבל לאחר הקונצרט שלנו בלובלין, ובמהלך השנה שמרנו על קשר ואף נפגשנו בארץ. בימים שביליתי בלובלין (יחד עם יו"ר הועד המנהל של האנסמבל ישראל בראון ואשתו, וכן מנכ"ל האנסמבל אריה ברדרומא), הוא אירח אותנו כמה פעמים בביתו, הכיר לנו אנשים בעלי השפעה וקשרים ונתן לנו הרגשה של בית חם בפולין.

22489703_1501197589973915_7294348583560752198_n

יאנוש פאליקוט ואני בביתו

 

 

הארוע עצמו היה מפגש של חברים של יאנוש, שאחד מהם הוא הבעלים של הבר והוא הזמין את כולם על חשבונו. כל הנוכחים שם היו אנשי תרבות שמורגלים בהאזנה למוסיקה קלאסית, כך שעבורם זה לא היה משהו זר, אך בקונטקסט של הערב זה היה בהחלט יוצא דופן.

 

20171012_112430

הגשר שבין העיר העתיקה לחדשה בלובלין

 

 

 

בחזרה לקיר הזיכרון

22491886_1501197663307241_16428753395647253_n

אחרי פגישה עם ידידינו יאנוש רוסלן ראש עיריית בילגוריי וסגנו ארתור בארה, נסענו לקיר הזיכרון ליהודי בילגוריי, הקיר שבטקס החנוכה שלו לפני שנה הופענו מול משפחותיהם של הניצולים ושל הנספים. היה מרגש לחזור לשם. גם בגלל המקום, וגם בגלל הטקס המרגש שבו השתתפנו במקום המיוחד הזה.

22528081_1501197619973912_3011398752993483994_n

עם ראש עיריית בילגוריי וסגנו

 

 

מדהים שכשעוברים ברחוב כך סתם במקרה ורואים את הקיר, אם לא יודעים את הסיפור של העיר הזו  והמקום הזה – זה לא נראה כמו משהו מיוחד או יוצא דופן. רחוב שקט בתוך עיר קטנה ושקטה…

אבל המקום הזה, שנמצא בסמוך לבית הקברות היהודי, הוא קיר זיכרון ליהודים שנספו בעיירה הזו, שבתחילת המלחמה גרו בה 5500 יהודים מתוך 7000 תושבי העיירה. העיירה הזו, שבה גר יצחק בשביס זינגר ועוד כמה דמויות מוכרות, נשרפה כליל ומרבית היהודים בה נספו. זה בהחלט היה ביקור מרגש ומצמרר.

 

20171015_131319

בדרך שפילסו האריות

פאר היצירה

 

קונצרט הפתיחה של חג המוסיקה הישראלית שהתקיים בחיפה ב24.9 היה חגיגה של מלחינים צעירים ומוכשרים, לצד מלחינים ותיקים וותיקים יותר, שהמשותף לכולם הוא – מגמת המוסיקה המפוארת בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה (1986-2017). יצירותיהם של תלמידיה הבוגרים של המגמה הושמעו לצד יצירותיהם של מוריה, כולן יצירות ברמה גבוהה מאד, המבטאות הן את המקצועיות והעבודה היסודית שנעשתה עם כל תלמיד ותלמיד, והן את היצירתיות והאינדיבידואליות של כל אחד ואחת מהם. הקונצרט תוכנן עוד לפני מעשה הבריונות של עיריית חיפה, ש"באישון לילה" הדיחה את כל צוות המורים הותיק והבכיר של המגמה כולל מייסד המגמה דני עקיבא, ומינתה במקומם מורים אחרים. הקונצרט הזה אמור היה להיות חגיגה בית ספרית של מורים, תלמידים ובוגרים. במקום זה הקונצרט היה קונצרט "לזכר" מגמת המוסיקה יוצאת הדופן הזו, שמעבר לרמתה הגבוהה, מייחדים אותה יצירתיות, אינדיבידואליות, חדוות יצירה, פרגון, יחס אישי, אהבת המוסיקה ואהבה בכלל. כל אלה באו לידי ביטוי בקונצרט הזה. עבור התלמידים וצוות מורי המגמה זו היתה הזדמנות מצויינת להיפגש שוב ולשמוח שוב ביחד, דבר שספק אם יקרה עוד בעתיד. בקונצרט הושמעו יצירותיהם של דני עקיבא, חיים פרמונט וזיו קוז'וקרו, לצד יצירותיהם של בוגרי המגמה כרמל קוריאל, טל גינזבורג, יונתן עדן, עמרי שיין ועוד. דני עקיבא גם זכה למחרת בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (גם חיים וזיו זכו בעבר בפרס הזה). זיו קוז'וקרו עלה לבמה לאחר ביצוע יצירתו ואמר את הדברים הבאים:
״תודה לדני עקיבא, חיים פרמונט ונמי ליף (שאמנם לא נוכח כאן בגופו אבל מאוד נוכח ברוחו ובתפיסת עולמו). תודה להם על יצירת סביבה של ״חינוך לנער על פי דרכו״ ולא סביבה של ״וישחקו הנערים לפנינו״. תודה על החברות ועל יצירת סביבת הוראה ולימודים עם מתן דוגמה אישית לאתיקה, קולגיאליות ומוסר. תודה על יצירת סביבת לימודים כזו שעזרה לבנות אצל כל כך הרבה תלמידים תחושה של שייכות, של קהילה עם יחסי גומלין, של ערבות הדדית ושל מסורת רבת שנים. קהילה של אמנים, אנשי רוח… סביבת הלימודים הזו והדוגמה האישית עודדו בני נוער רבים שלמדו כאן להגיע להחלטה להפוך למוסיקאים, לבחור במסע הארוך על פני קיצורי הדרך. ותודה אישית ממני על שהייתה לי הזכות לפסוע בדרך שפילסו אריות – דני, חיים, ונמי.
וכמאמר הפתגם: כאשר נפשך נדבקת בראשי האריות, לא ניתן לחוש יותר במגע זנבם של השועלים.״

דברים קצרים, נוקבים וברורים, שכל הנוכחים באולם הבינו אותם היטב, גם אם הם נאמרו במרומז ולא במפורש. וכמובן שגם אני, כבן דורו של זיו, שלמד עם האריות האלה והפך עם השנים לקולגה שלהם, הזדהיתי עם כל מילה.

 

 

IMG-20170924-WA0019

עם צוות המורים (לשעבר) של מגמת המוסיקה

 

אחרי החגיגה הגדולה הזו, הלכנו יחד, צוות מורי המגמה (לשעבר) לאכול, לדבר, לצחוק ולהתגאות בתלמידים המוכשרים שלנו ובמגמה יוצאת הדופן שהיתה לנו ושלצערנו הוחרבה ונמחקה בקיץ האחרון. זה היה באמת יום מיוחד ומרגש, ואני מקוה שתהיינה עוד הזדמנויות כאלה לפגוש שוב את התלמידים והמורים הנדירים האלה. אני מניח שבמהלך העונה הקרובה של סולני תל אביב יהיו לנו שוב מפגשים כאלה. כבר בפתיחת העונה נבצע בבכורה עולמית את יצירתו החדשה של זיו קוז'וקרו "חמש נגינות ביניים" לתזמורת כלי קשת, ובהמשך העונה נבצע את יצירתו של דני עקיבא "ממעמקים" למקהלה, אבוב ותזמורת. שתי היצירות האלה תבוצענה גם בחיפה, ואני מניח שלקונצרטים   האלה יגיעו התלמידים ובעיקר הבוגרים של המגמה.

 

 

 

מביה"ס התיכון לאקדמיה למוסיקה

 

את שנת הלימודים הזו, כאמור, לראשונה מזה 14 שנים לא פתחתי בבית הספר התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה. אך במקום זאת  התחלתי לעבוד בשני מקומות חדשים – האחד, כפי שסיפרתי כאן בפוסט הקודם, הוא התזמורת של קונסרבטוריון באר שבע. והשני, עליו אני מספר כאן לראשונה, הוא בית הספר למוסיקה שבאוניברסיטת תל אביב (המכונה האקדמיה למוסיקה בתל אביב). החל משנת הלימודים הקרובה אעביר קורס ניצוח עם פרקטיקה בעבודה עם תזמורת לסטודנטים לניצוח באקדמיה.  הסטודנטים יקבלו, לצד מפגשים יחידניים איתי ללא תזמורת, גם שיעורי ניצוח עם תזמורת בהדרכתי, תוך התמקדות בעבודה עם תזמורת מיתרים והתייחסות לכל נושא ניהול חזרות, עבודה ספציפית עם קשתנים (קשתות, איצבועים וארטיקולציות), ועבודה על נגינה תזמורתית קאמרית. זהו ערך מוסף חשוב מאד לסטודנטים לניצוח, וזה יתן להם כלים לתרגל ולהתקדם בניצוח על "כלי נגינה" אמיתי – תזמורת. הקורס הזה יהיה חלק משיתוף פעולה רחב יותר בין האקדמיה למוסיקה לבין אנסמבל סולני תל אביב, עליו אספר בהמשך.

 

 

הצלחה בנסיעת הבזק לטביליסי

 

21587065_271353160022043_4511813234708856778_o

 

הנסיעה לגיאורגיה לפני ראש השנה היתה מוצלחת מאד. הופענו באולם הקונצרטים הגדול והמפואר שבמרכז למוסיקה קחידזה בטביליסי, מול קהל נלהב של כ-1000 איש. חברו אלינו חמישה נשפנים גיאורגיים לביצוע הסימפוניה מס. 44 של היידן, והשתלבו היטב באנסמבל במהירות ובמקצועיות.

 

20170919_205215

הנשפנים הגיאורגיים ואני

 

בנוסף, ביצענו את סויטת הולברג של גריג, סויטה בסגנון עתיק לחליל ומיתרים של אריה בר דרומא עם הסולנית גולנרה הכט, שירים של גרשוין מ"פורגי ובס" בעיבוד לכינור ומיתרים של אריה בר דרומא עם הסולן קובי רובינשטיין, וקטעי טנגו מוכרים של פיאצולה, ביניהם ה"ליברטנגו" המפורסם. הקהל הרב שנכח באולם התלהב מאד מנגינת האנסמבל והסולנים, ודרש הדרנים רבים מכל אחד מהסולנים ומהאנסמבל כולו. מדי פעם הקהל אף צעק בקול רם את בקשתו להדרן בזמן מחיאות הכפיים, ואני, על מנת לעורר אותו עוד יותר, עשיתי את עצמי לא שומע וביקשתי להגביר את הקול…

 

21587403_271360193354673_7184035414453220484_o

 

החלילנית גולנרה הכט ניגנה כהדרן את הבדינרי של באך ועוד קטע הומוריסטי המבוסס על הבדינרי, הכנר קובי רובינשטיין ביצע כהדרן את קטע הנושא מ"רשימת שינדלר", והאנסמבל ביצע לסיום הקונצרט כהדרן אחרון את "אובליביון" של פיאצולה.

 

20170920_005146

קחידזה ואני במסעדה

 

האנסמבל הוזמן ע"י מנהל הפסטיבל ואטו קחידזה לארוחת ערב חגיגית ומפוארת לאחר הקונצרט, שבה נכחו גם הנגנים הגיאורגיים שהצטרפו אלינו וכן מוסיקאים גיאורגיים בכירים שנכחו בקונצרט, ביניהם ידידנו רבאז ג'בחישוילי שניצח על האנסמבל במאי האחרון, ושמחנו מאד כמובן לפגוש אותו.

 

20170919_221034

רבאז ג'בחישוילי עם קובי רובינשטיין ואיתי

 

במהלך ארוחת הערב אכלנו כיד המלך, וגם זכינו לתשבחות הן על התכנית המקורית, הן על האנרגיה, הרוח וההתלהבות בנגינה, והן על הביצוע יוצא הדופן של הסימפוניה של היידן ושל סויטת הולברג של גריג.

 

20170920_004722

גם שני הסולנים, הכנר קובי רובינשטיין והחלילנית גולנרה הכט זכו לשבחים על נגינתם. אחרי שעות שינה בודדות השכמנו קום וטסנו חזרה לארץ לחגוג את ראש השנה עם משפחותינו.

 

מרמאללה לבימת הקונצרטים

 

מוחמד אלשיך בן ה14 מרמאללה יהיה אחד הסולנים שלנו בקונצרט פתיחת העונה ע"ש אסתר בלשה. סיפורו האישי המרגש, כילד שחי ברמאללה ונוסע שעה וחצי לכל כיוון לירושלים ובחזרה, דרך המחסום, וזאת רק על מנת ללמוד, להתקדם ולהתאמן בנגינה בפסנתר, ביחד עם כשרונו יוצא הדופן – הם שגרמו לי להזמין אותו להיות הסולן בקונצרט הזה. שמעתי אותו לפני כשנתיים בקונצרט בראשון לציון במסגרת פסטיבל בניהולו האמנותי של ואדים רפין, והתרשמתי מאד מאישיותו הכובשת, מנגינתו המצויינת והאישית, ומהמוסיקליות שלו שניכרת בכל פראזה שהוא מנגן. החלטתי להזמין אותו לפתוח איתנו את העונה כאחד משלושת הסולנים הצעירים שיופיעו בקונצרט. הוא יבצע איתנו את הקונצ'רטו ק.449 של מוצרט (מס' 14). שני סולנים צעירים נוספים יופיעו איתנו בקונצרט. ליר וגינסקי בת ה13 בכינור, שכבר הופיעה איתנו בעונה שעברה בקטע ההפתעה ביחד עם איתמר זורמן, והרשימה מאד בנגינת "נבארה" של סרסטה, והפעם היא תנגן וריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי. ועדן לורנצן בת ה17 בפסנתר, שתבצע איתנו את הקונצ'רטו לפסנתר ברה מינור של באך. אל חגיגת הסולנים הצעירים הזו תצטרף יצירתו החדשה של זיו קוז'וקרו "חמש נגינות ביניים" לתזמורת כלי קשת, שנכתבה במיוחד עבורנו ותבוצע בבכורה עולמית, והכריזנטמות של פוצ'יני שנכתבה במקור לרביעיית כלי קשת ועובדה לתזמורת. הנה התכנית המלאה ומועדי הקונצרטים.

 

 

FB_IMG_1506617631561