ימי התאוששות

איזו סקציה היתה הכי צעירה באנסמבל? מה היתה המחווה של האנסמבל לנגנית שהגיעה באחור? מי ריגש את הקהל בקטע ההפתעה? מתי חזרתי הביתה אחרי הקונצרטים? סיכום פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל

סיום הקונצרט בשטריקר, נגני האבוב של האנסמבל מוצגים ומקבלים את התשואות מהקהל.

פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל היה יוצא דופן ומיוחד מאוד. שיתוף הפעולה עם הפסנתרן אלון גולדשטיין היה יוצא מהכלל, מאד טבעי ועם הרבה אנרגיה וספונטניות. בכל קונצרט הביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן היה יותר ספונטני, משוחרר ומהנה. הרכב הנגנים באנסמבל כלל כמה נגנים צעירים חדשים שהשתלבו היטב עם הנגנים הותיקים יותר. הסקציה הצעירה ביותר היתה סקציית הקרנות שכללה שתי נגניות צעירות מצויינות (בנות 18 ו19 בלבד) – לשתיהן זו היתה הפעם הראשונה באנסמבל, והן עשו זאת מצויין. הסטנדרטים של האנסמבל היו, כרגיל, גבוהים, והיה צריך לשמור עליהם בכל יום מחדש. עבדנו הרבה על אינטונציה ועל נגינת אנסמבל, בכל החזרות, וגם בחזרות הסקציה ובחזרות הבלאנס שלפני הקונצרטים. בחזרת הבלאנס שלפני הקונצרט האחרון הגדילה לעשות קבוצת הכינור הראשון שנשארה אחרי סיום החזרה ללטש עוד כמה מקומות, ובקונצרט הם נשמעו נהדר.

האוירה בחזרות האנסמבל היתה מצויינת. הצלחנו ליצור תלכיד יפה של נגנים גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית. בהקשר האנושי – אחת היוזמות היפות של נגני האנסמבל היתה כאשר נגנית שלנו הגיעה באחור לאוטובוס שהסיע אותנו לקונצרט בגוש עציון, ומכיוון שפספסה את ההסעה נאלצה לקחת מונית על-מנת להגיע בזמן לקונצרט. המונית כמובן עלתה לה הרבה מאד כסף (יותר מהשכר של אותו קונצרט), ובמחווה יפה ומרגשת כמה נגניות מהאנסמבל אספו כסף מכולם (ללא ידיעתה של אותה נגנית), על מנת להשתתף איתה בהוצאות. זה היה מאד יפה, וכמובן ריגש ושימח את הנגנית שאיחרה. הסיפור הקטן הזה מראה עד כמה האנסמבל הוא מיוחד לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינת הרגישות והחברות המיוחדת שיש בין הנגנים.

מחווה נוספת שעשינו היתה בקטע ההפתעה בקונצרט – שבו אפשרתי לנגן האבוב שלנו ניר גבריאלי לנגן קטע סולו עם האנסמבל לזכר סבתו אסתר בלשה, שעל-שמה היו הקונצרטים. זה היה קטע נוגע ללב שניר ניגן עם הרבה הבעה, והוא ריגש מאד את משפחתה של אסתר שישבה בקהל ואת כל המאזינים.

יצירתו של אריה ברדרומא שפתחה את הקונצרט – סויטה בסגנון עתיק – זכתה להצלחה ולביצוע מלוטש מאד. הקהל קיבל אותה יפה והודה למלחין במחיאות כפיים סוערות. את היצירה הזמנתי מאריה עבור קונצרט שננגן בעוד כחודש וחצי בסט. פטרסבורג ברוסיה, באולם הפילהרמונית, בפתיחת פסטיבל Silver Lyre.

הקונצרט האחרון בסדרה היה בכפר-שמריהו ושודר בשידור חי באינטרנט. הוא זכה לכמה מאות צפיות, ובקרוב ניתן יהיה לצפות בו שוב כאשר הוא יעלה לארכיון האתר. זה היה מאד מרגש להופיע גם בפני הקהל שיושב באולם ובאותו הזמן גם בפני הקהל שיושב בבית בכל מקום בעולם וצופה בנו ומאזין לנו. העונה, כאמור, ניתן יהיה לצפות בכל הקונצרטים שלנו בשידור חי באינטרנט, ואני מקוה שמקונצרט לקונצרט תגדל כמות הקהל שלנו ברחבי העולם.

עבורי, תקופה של פרוייקט של האנסמבל היא תקופה מאד אינטנסיבית. אני חייב לשמור על ריכוז גבוה בכל הקונצרטים בשעות הערב, כאשר שגרת חיי ביום לא משתנה – יש לי שתי תזמורות צעירות שאיתן אני עובד במקביל – בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה, ובקונסרבטוריון גבעתיים. בנוסף, בגלל הנסיעות הרחוקות אני חוזר הביתה אחרי קונצרטים בשעות מאוחרות מאד, אחרי חצות, ולכן אחרי פרוייקט כמו זה שהסתיים, שכלל ארבעה קונצרטים יום אחרי יום – אני זקוק לכמה ימי התאוששות. זו גם הסיבה שאני כותב רק ארבעה ימים לאחר תום הפרוייקט.