המועדון המוסיקלי פותח עונה רביעית

שלישיית הפסנתר "אפסיונטה" תתארח בסדרת המפגשים המוסיקליים שלי בהיכל התרבות אור עקיבא, עם שלישיית "הרוחות" של בטהובן. ברביעי הקרוב זה מתחיל.

שלישיית "אפסיונטה": איריס יורטנר, הדס פסריקנט, עינת פבריקנט.

 

המועדון המוסיקלי בהיכל התרבות אור עקיבא פותח עונה רביעית, ועבורי זו התרגשות גדולה. קבוצה קבועה של חובבי מוסיקה נשארת איתי בנאמנות שנה אחר שנה, קונצרט אחרי קונצרט, הרצאה אחרי הרצאה, וזה בהחלט נותן לי אנרגיה ומוטיבציה להביא להם אמנים מעניינים ומוסיקה נהדרת, ולסקרן אותם לשמוע ולהקשיב לקסם של המוסיקה.

את העונה הנוכחית אני פותח ביום רביעי הקרוב בשעה 18:00, על הבמה בהיכל התרבות אור עקיבא, כשהאורחים שלי, או ליתר דיוק האורחות שלי, תהיינה חברות שלישיית הפסנתר אפסיונטה – עינת והדס פבריקנט בפסנתר ובכינור, ואיריס יורטנר בצ'לו. במפגש איתן ננסה להבין מה מייחד את ההרכב של שלישיית פסנתר מיתר ההרכבים הקאמריים, כיצד ניתן למצוא את הבלאנס הנכון בין הפסנתר למיתרים וכיצד הכלים המלודיים יכולים להשתלב יחד עם הכלי ההרמוני. ננסה לגלות באמצעות שלישיית "הרוחות" של בטהובן אספקטים ריתמיים, מלודיים והרמוניים במוסיקה, ונאזין לביצוע של היצירה במלואה. יהיה מפגש מרתק, ואני מצפה לו מאד.

שלישיית "הרוחות" של בטהובן (המבצעים כאן – פטריציה קופצ'ינסקיה, סול גבטה והנרי זיגפרידסון – הופיעו כסולנים עם סולני תל-אביב בקונצ'רטו המשולש של בטהובן בסיור לאוסטריה ושווייץ ב2007)

 

גם בהמשך העונה של המועדון צפויים מפגשים נהדרים. יתארחו אצלי זמרת הסופרן אינאס מסאלחה, הצ'לן יוני גוטליבוביץ', ותזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות", שבאמצעותה נדגים לקהל מה זה ניצוח. יהיה מעניין מאד.

לכרטיסים ולרכישת מנוי למועדון המוסיקלי באור עקיבא ניתן להתקשר ל04-6266636 או באמצעות הקישור הזה.

 

שנה טובה מאנסמבל סולני תל-אביב

לסיום שנת תשע"ד, הנה כמה קטעי וידאו נבחרים מקונצרטים של האנסמבל בשנה החולפת.

סולני תל-אביב בחזרה בשטריקר. צילם: סטנלי ווטרמן

ארבעה פסנתרים על במה אחת – מולטיפיאנו עם סולני תל-אביב בקונצ'רטו לארבעה פסנתרים של באך, אוקטובר 2013

סטבט מאטר של פרגולזי עם אלון הררי ורויטל רביב בניצוח פיליפ פיקט. נובמבר 2013

סדרת הקונצרטים החדשה לילדים שזכתה להצלחה בעונתה הראשונה – קליפ מתוך הקונצרט "מה זה התנועות האלה?" מדצמבר 2013

הרקויאם של מוצרט – עם מקהלת זמרי קולגיום וסולנים. דצמבר 2013

קלייר מגנאג'י בקטע "הפתעה" משעשע מתוך האופרה פלאטה של ראמו. מאי 2014

היצירה המרגשת שחתמה את העונה – קטע מתוך "מוות ולידה" של נעם סיון עם הזמרות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין, ועם מקהלת זמרי קולגיום. יוני 2014

שנה טובה ומתוקה, מאנסמבל סולני תל-אביב.

הסיפור שמעולם לא סופר

בסוכות נגלה את הפרטים האמיתיים מהבניין של "דירה להשכיר": למה עזב העכבר?! איזה כלי נגינה נשמע כמו תרנגולת? כמה דיירים באמת היו בבניין? לאיזה מלחין יש ציפורים בראש? למה לרימסקי קורסקוב הפריעה הדבורה? הסדרה לילדים של סולני תל-אביב חוזרת עם המופע "דירה להשכיר – הסיפור שמעולם לא סופר"

השחקן עידו מוסרי יצטרף אל הבובה קנון ואל השחקן דותן אלעד, אל סולני תל-אביב ואלי, אל דקלה בניאל המנהלת האמנותית והבמאית של הסדרה "בובה של קונצרט", למופע מוסיקלי משעשע לילדים "דירה להשכיר – הסיפור שמעולם לא סופר".

 

לאחר הצלחת הסדרה לילדים בעונה שעברה אנחנו חוזרים העונה עם שלוש תכניות חדשות שתבוצענה בשני אולמות חדשים: מרכז רוזין המחודש והמשופץ בתל-אביב (רמת אביב), ואולם עינן במודיעין (קניון עזריאלי). התכנית הראשונה, כאמור, תחשוף פרטים חדשים על הסיפור המוכר "דירה להשכיר". בתכנית הזו נבצע מיצירות פרוקופייב, סטרוינסקי, מוסורגסקי, דקלה בניאל, סן-סנס, ועוד.

למי שהתגעגע לבובה קנון – בקרוב איתנו שוב. המופע הראשון במהלך חופשת סוכות.

 

 

 

ימי התאוששות

איזו סקציה היתה הכי צעירה באנסמבל? מה היתה המחווה של האנסמבל לנגנית שהגיעה באחור? מי ריגש את הקהל בקטע ההפתעה? מתי חזרתי הביתה אחרי הקונצרטים? סיכום פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל

סיום הקונצרט בשטריקר, נגני האבוב של האנסמבל מוצגים ומקבלים את התשואות מהקהל.

פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל היה יוצא דופן ומיוחד מאוד. שיתוף הפעולה עם הפסנתרן אלון גולדשטיין היה יוצא מהכלל, מאד טבעי ועם הרבה אנרגיה וספונטניות. בכל קונצרט הביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן היה יותר ספונטני, משוחרר ומהנה. הרכב הנגנים באנסמבל כלל כמה נגנים צעירים חדשים שהשתלבו היטב עם הנגנים הותיקים יותר. הסקציה הצעירה ביותר היתה סקציית הקרנות שכללה שתי נגניות צעירות מצויינות (בנות 18 ו19 בלבד) – לשתיהן זו היתה הפעם הראשונה באנסמבל, והן עשו זאת מצויין. הסטנדרטים של האנסמבל היו, כרגיל, גבוהים, והיה צריך לשמור עליהם בכל יום מחדש. עבדנו הרבה על אינטונציה ועל נגינת אנסמבל, בכל החזרות, וגם בחזרות הסקציה ובחזרות הבלאנס שלפני הקונצרטים. בחזרת הבלאנס שלפני הקונצרט האחרון הגדילה לעשות קבוצת הכינור הראשון שנשארה אחרי סיום החזרה ללטש עוד כמה מקומות, ובקונצרט הם נשמעו נהדר.

האוירה בחזרות האנסמבל היתה מצויינת. הצלחנו ליצור תלכיד יפה של נגנים גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית. בהקשר האנושי – אחת היוזמות היפות של נגני האנסמבל היתה כאשר נגנית שלנו הגיעה באחור לאוטובוס שהסיע אותנו לקונצרט בגוש עציון, ומכיוון שפספסה את ההסעה נאלצה לקחת מונית על-מנת להגיע בזמן לקונצרט. המונית כמובן עלתה לה הרבה מאד כסף (יותר מהשכר של אותו קונצרט), ובמחווה יפה ומרגשת כמה נגניות מהאנסמבל אספו כסף מכולם (ללא ידיעתה של אותה נגנית), על מנת להשתתף איתה בהוצאות. זה היה מאד יפה, וכמובן ריגש ושימח את הנגנית שאיחרה. הסיפור הקטן הזה מראה עד כמה האנסמבל הוא מיוחד לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינת הרגישות והחברות המיוחדת שיש בין הנגנים.

מחווה נוספת שעשינו היתה בקטע ההפתעה בקונצרט – שבו אפשרתי לנגן האבוב שלנו ניר גבריאלי לנגן קטע סולו עם האנסמבל לזכר סבתו אסתר בלשה, שעל-שמה היו הקונצרטים. זה היה קטע נוגע ללב שניר ניגן עם הרבה הבעה, והוא ריגש מאד את משפחתה של אסתר שישבה בקהל ואת כל המאזינים.

יצירתו של אריה ברדרומא שפתחה את הקונצרט – סויטה בסגנון עתיק – זכתה להצלחה ולביצוע מלוטש מאד. הקהל קיבל אותה יפה והודה למלחין במחיאות כפיים סוערות. את היצירה הזמנתי מאריה עבור קונצרט שננגן בעוד כחודש וחצי בסט. פטרסבורג ברוסיה, באולם הפילהרמונית, בפתיחת פסטיבל Silver Lyre.

הקונצרט האחרון בסדרה היה בכפר-שמריהו ושודר בשידור חי באינטרנט. הוא זכה לכמה מאות צפיות, ובקרוב ניתן יהיה לצפות בו שוב כאשר הוא יעלה לארכיון האתר. זה היה מאד מרגש להופיע גם בפני הקהל שיושב באולם ובאותו הזמן גם בפני הקהל שיושב בבית בכל מקום בעולם וצופה בנו ומאזין לנו. העונה, כאמור, ניתן יהיה לצפות בכל הקונצרטים שלנו בשידור חי באינטרנט, ואני מקוה שמקונצרט לקונצרט תגדל כמות הקהל שלנו ברחבי העולם.

עבורי, תקופה של פרוייקט של האנסמבל היא תקופה מאד אינטנסיבית. אני חייב לשמור על ריכוז גבוה בכל הקונצרטים בשעות הערב, כאשר שגרת חיי ביום לא משתנה – יש לי שתי תזמורות צעירות שאיתן אני עובד במקביל – בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה, ובקונסרבטוריון גבעתיים. בנוסף, בגלל הנסיעות הרחוקות אני חוזר הביתה אחרי קונצרטים בשעות מאוחרות מאד, אחרי חצות, ולכן אחרי פרוייקט כמו זה שהסתיים, שכלל ארבעה קונצרטים יום אחרי יום – אני זקוק לכמה ימי התאוששות. זו גם הסיבה שאני כותב רק ארבעה ימים לאחר תום הפרוייקט.

הערב שידור חי באינטרנט

אחד החידושים הגדולים שלנו העונה יצא לדרך הערב, כאשר ניתן יהיה לצפות בקונצרט שלנו בכפר-שמריהו מכל מקום בעולם בשידור חי. הקונצרט האחרון בסדרת פתיחת העונה – הערב.

הקונצרטים שלנו נמשכים מדי ערב, ואתמול היה זה אולם הקונסרבטוריון בתל-אביב שבו הופענו עם התכנית ע"ש אסתר בלשה. הקונצרט היה מצוין, וגם אתמול בקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן היתה ספונטניות והיה דיאלוג מוסיקלי על הבמה בין הסולן אלון גולדשטיין לבין האנסמבל. כיף גדול. הסימפוניה החמישית של שוברט עלתה אתמול עוד מדרגה, והביצוע שלה היה משוחרר, מוסיקלי ומהנה. את קטע ההפתעה – פרק שני מקונצ'רטו לאבוב של מרצ'לו – ניר גבריאלי ניגן נהדר, וגם היצירה של אריה ברדרומא זכתה לביצוע מלוטש יותר.

והערב – החידוש הגדול של האנסמבל! הקונצרט בכפר-שמריהו, הערב ב20:30, ישודר בשידור חי באינטרנט בקישור הזה. הקונצרט ישודר עם חמש מצלמות וידאו וסאונד איכותי ביותר, כך שחוויית הצפייה וההאזנה תהיה מהנה מאד. ההרשמה לצפייה במחיר סמלי ביותר, כדאי מאד!

השתוללות ספונטנית

תמיד מרגש להופיע בפני התלמידים שלי. מרגש וקצת מלחיץ. אתמול בקונצרט האנסמבל בחיפה נכחו למעלה מ50 מהם בקהל. שני קונצרטים מאחורינו, שניים נוספים לפנינו.

בחזרות התזמורת בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, אני מקפיד עם הנגנים הצעירים על הסטנדרטים הגבוהים של נגינת אנסמבל אחידה, הקשבה, אינטונציה וכו'. כאשר אותם נגנים צעירים יושבים בקהל בקונצרט של אנסמבל סולני תל-אביב, זה משמח ומרגש מצד אחד, אבל גם מלחיץ. הם צריכים לראות ולשמוע כיצד הסטנדרטים הגבוהים האלה באים לידי ביטוי בנגינה של תזמורת מקצועית ברמה גבוהה, וזו כמובן אחריות שלי.

בקונצרט פתיחת העונה שלנו, אתמול בחיפה, נכחו למעלה מ50 מוסיקאים צעירים. זה כמובן הוריד את ממוצע הגילאים בקהל והכניס אנרגיה צעירה לקונצרט כולו, ועבורי באופן אישי זה היה מאד משמח. גם לא מעט בוגרים שסיימו את לימודיהם בתיכון בשנים האחרונות, הגיעו לקונצרט. כך אנחנו בונים קהל צעיר, ואני מקוה שאותם תלמידים צעירים ימשיכו להגיע לקונצרטים, בין אם הם יהפכו למוסיקאים מקצועיים ובין אם לא.

שני קונצרטים כבר מאחורינו. ביום שישי בצהריים הופענו בגוש עציון, מול קהל קשוב ואיכותי שכלל, לצד הרוב המבוגר, גם לא מעט ילדים. הביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן עם אלון גולדשטיין היה סוחף וספונטני, ובהפסקת הקונצרט הקהל, שנהנה כל כך מנגינתו של אלון, דרש להחזיר אותו שינגן עוד משהו. וכך עשינו – פתחנו את החלק השני של הקונצרט בהדרן של אלון גולדשטיין על נגינתו בחלק הראשון. הסימפוניה מס' 5 של שוברט בוצעה עם הרבה אנרגיה, ובסך הכל זה היה קונצרט פתיחה טוב מאוד, שכולנו יצאנו ממנו מרוצים.

אתמול בחיפה, בקונצרט ע" ש אסתר בלשה, ובנוכחות משפחתה, סיפרתי קצת על אסתר ועל זכרונותיי מהיכרותי איתה. את קטע ההפתעה בקונצרט ניגן האבובן ניר גבריאלי – נכדה של אסתר – עם האנסמבל. הביצוע שלו לפרק השני מהקונצ'רטו של מרצ'לו (אותו הוא ניגן בליווי סבתו בבר המצווה שלו) היה מרגש ומלא הבעה, ומיד העלה בי זכרונות ילדות…

הקונצ'רטו של בטהובן עם אלון גולדשטיין עלה אתמול עוד מדרגה, ובפרק השלישי הגענו לספונטניות יוצאת דופן, כאשר אלון "השתולל" על הפסנתר (באופן חיובי כמובן – הקצין דינמיקות, טמפי ותזמונים) ואנחנו הגבנו לו. זה היה כיף בלתי רגיל. עוד ביצענו את הסויטה בסגנון עתיק של אריה ברדרומא, יצירה רומנטית, עם נגיעות של המאה ה-20 ומקצבים ג'אזיים, אשר כתובה בצורה של סויטה בארוקית. היצירה אינה פשוטה לנגינה, ודורשת ריכוז ומיומנות מכל הנגנים וממני. אני חושב שהצלחנו במשימה, ובודאי הביצועים הבאים ישתפרו עוד יותר.

בסימפוניה החמישית של שוברט האנסמבל היה מאד משוחרר ואנרגטי, והנגינה היתה בסך הכל מאד מלוטשת. הקהל, לשמחתי, הגיב בהתלהבות. גם התגובות שאני מקבל מהבוקר נלהבות ביותר. הערב אנחנו ממשיכים – קונצרט שלישי במספר, והפעם בתל-אביב, באולם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר. ומחר נסיים את הסדרה בקונצרט בכפר-שמריהו, שניתן יהיה לצפות בו גם בשידור חי באינטרנט באתר הזה

אמשיך לדווח בפוסט הבא.

להיות צעירים לנצח

נגנים חדשים צעירים לצד הגרעין הוותיק; עבודה אינטנסיבית; מוסיקה נפלאה; אוירה טובה כמו תמיד; סולני תל-אביב – יצאנו לדרך. מחרתיים מתחילים הקונצרטים.

המוסיקה הנהדרת בסימפוניה החמישית של שוברט היא נקודת פתיחה טובה להנאה בחזרות. אם מוסיפים על זה את ההתרגשות שבפתיחת העונה החדשה (ה14 במספר) של סולני תל-אביב, את האוירה הטובה שיש בחזרות, את הנגנים הצעירים שמצטרפים אלינו ומוסיפים להתרגשות ואת ההתקדמות שניתן לשמוע מחזרה לחזרה – נראה שיהיו לנו קונצרטים נפלאים. הנה כמה תמונות מהחזרות

 

בראיון שפורסם היום באתר הבמה, אני מדבר בין היתר על הנגנים הצעירים שמצטרפים לאנסמבל (שהרבה מהם עברו אצלי במסגרות שונות של תזמורות צעירות) והתרומה שלהם לאוירה ולהתרגשות בחזרות: "הנגנים שבאים להיבחן על מנת להתקבל, ברובם הגדול הם מי שכבר עבדו איתי,  בתזמורת קונסרבטוריון גבעתיים או בתזמורת בית הספר תיכון 'רעות' בחיפה שם אני מלמד כבר יותר מעשר שנים, או מי שעברו את הפילהרמונית הצעירה. במלים אחרות, אני פוגש במבחני הקבלה אנשים שאני גידלתי… כאמור יש לנו  שבעה-שמונה נגנים וותיקים מן היום ראשון של האנסמבל. בחזרה הראשונה הם פוגשים את הצעירים שזה עתה הצטרפו. הצעירים רוצים להוכיח שהם לא פחות טובים מן הוותיקים והוותיקים רוצים להראות לצעירים שיש להם מה לתת כבוגרים. המרץ של נציגי שני ה'מחנות' מוזרם לאווירה, משביח ומעורר את תאי הצעירוּת.  להיות צעירים לנצח זהו ערך מוסף נוסף שגם אם אינו גלוי לקהל בצורה ישירה, המשפיע עליו באורח עקיף".

לראיון המלא – לחצו כאן

מחר תתקיים החזרה הגנרלית בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר, אשר תהיה פתוחה לקהל, החל משעה 9:00 בבוקר.

 

שוברט ובטהובן – הפגישה

"ככל שהתקרבתי לבית חשתי שכוחותיי נוטשים אותי. וזאת למרות ההכנה הנפשית והשמחה הרבה שאחזה בי לקראת הפגישה עם האיש הנערץ. בטהובן ציפה לי, וקיבל בשמחה את הווריאציות עם ההקדשה…" כך, על פי ספרו של צבי צרי, מתאר שוברט בפני ידידיו את פגישתו (היחידה) עם בטהובן בשנת 1822. בקונצרטים הקרובים של סולני תל-אביב – שוברט ובטהובן נפגשים על הבמה.

את ספריו של צבי צרי אודות חייהם של מלחינים שונים אני קורא בשקיקה ובהנאה רבה. הם מבוססים על עובדות ביוגרפיות יבשות אך כתובים בצורה מעניינת וסיפורית המפיחה חיים באותן עובדות. בספרו על שוברט, ישנו קטע מרתק שבו מתאר צבי צרי את שיחתו של שוברט עם ידידיו שווינד הצייר ושובר המשורר, בעקבות פגישתו עם בטהובן בשנת 1822 (כאשר שוברט בן 25 ובטהובן בן 52). האם הדברים אכן קרו בדיוק כך? ידוע שלמרות שהיו לשוברט הזדמנויות רבות לפגוש את בטהובן, הם לא נפגשו מעבר לאותה פגישה מפוספסת המתוארת כאן (ובהלווייתו של בטהובן כאשר שוברט היה אחד מנושאי הלפידים שצעדו סביב הארון). במשך קרוב לשלושים שנה חיו שני המלחינים בוינה והסתובבו באותם חוגים, ישבו באותם בתי קפה, רכשו גיליונות תווים באותן חנויות מועטות שעסקו בכך והיו להם מכרים וידידים משותפים. ובכל זאת לא נוצר ביניהם קשר אמיתי. שוברט הקדיש לבטהובן את הווריאציות לפסנתר בארבע ידיים. ידוע גם ששוברט היה ביישן וצנוע מאוד, והעריץ את בטהובן. על בסיס העובדות האלה כותב צבי צרי בספרו הקטע המרתק הבא:

"האם נכון הדבר שפגשת את בטהובן ושוחחת עמו?" שאל הצייר (שווינד).
"זה כמעט נכון," ענה שוברט. "כידוע לך, הקדשתי לבטהובן את הווריאציות לפסנתר בארבע ידיים על פי השיר הצרפתי 'הפרש הטוב'. בדרך מקרה פגשתי את קרל, בן אחיו של בטהובן. שאלתי אותו אם יוכל להציג אותי לפני בטהובן. הוא דיבר עם דודו וגם עם שינדלר, מזכירו של בטהובן, ונקבעה לי פגישה. כל הלילה לא ישנתי. ניסיתי לאמץ את כל כוחותיי לבל אתרגש מדי בשעת הפגישה עם ה'מלך'. למחרת יצאתי לפגישה בלוויית דיאבלי, המוזיקאי והמוציא לאור. הוא הסכים להתלוות אלי ולסייע לי בשעת השיחה עם המאסטרו הנערץ."
"ובכן ספר לנו איך היתה הפגישה," אמר שווינד. "מה אמרת לו ומה הוא ענה לך? האם קבעתם להיפגש שוב?"
"לדאבוני, אין לי הרבה מה לספר, כי לא קרה מאומה. ככל שהתקרבתי לבית חשתי שכוחותיי נוטשים אותי. וזאת למרות ההכנה הנפשית והשמחה הרבה שאחזה בי לקראת הפגישה עם האיש הנערץ. בטהובן ציפה לי, וקיבל בשמחה את הווריאציות עם ההקדשה. הוא החל לעבור עליהן בקפידה, פנה אלי בשאלות והגיש לי את היומן שלו וביקש שארשום את תשובותיי לשאלותיו. אבל השיתוק אחז בי. לא הייתי מסוגל להחזיק בעט. ידיי לא נענו לי. המאסטרו העיר לי בעדינות על שגיאה בהרמוניה, אך מיד הוסיף שאין זו שגיאה גסה ואל לי להיבהל מהערתו. אני כבר איבדתי לגמרי את עשתונותיי. הייתי אובד עצות. יצאתי החוצה בלוויית דיאבלי, שנדהם למראה תגובת האלם שלי. לא יכולתי לעשות מאומה. חשתי פיק ברכיים, ידעתי שאיבדתי הזדמנות פז לפגוש במאסטרו ולשוחח איתו על שאלות שמציקות לי. לפחות היתה לי נחמה קטנה: לפני ימים אחדים פגשתי ברחוב את קרל, בן אחיו של בטהובן, והוא אמר לי שהוא ודודו מנגנים כמעט מדי יום את הווריאציות שהקדשתי לבטהובן. הוא אף אמר שדודו מעריך מאוד את היצירה."
שווינד ושובר היו המומים. דקה תמימה לא יכלו להוציא הגה מפיהם. עוצמת רגשותיו של ידידם העדין והביישן נגעה מאוד אל ליבם.
"איני מבין," אמר שווינד לשובר לאחר שנפרדו משוברט. "בטהובן יושב יום יום בפונדק 'העציץ הקטן', זה הנמצא מאחורי הקתדרלה. הוא סועד שם מדי יום ביומו בצהריים. כל מי שרוצה לראותו יכול לבוא לשם ולהחליף איתו מילה או שתיים. בטהובן הזמין אותו אליו, ובפגישה נמצאו דיאבלי ושינדלר. הוא לא היה לבד מול המאסטרו, ובכל זאת ההערצה והבושה הכריעו אותו."

את קונצרטי פתיחת העונה של האנסמבל אנחנו מקדישים לשני המלחינים הענקים האלה, ומפגישים אותם אחד לצד השני על הבמה. נבצע את הסימפוניה החמישית של שוברט וקטע מתוך המוסיקה לבלט "רוזמונדה" של שוברט, וכן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן עם הסולן אלון גולדשטיין. וינה של ראשית המאה ה19. מוסיקה קלאסית במיטבה.

מוצ"ש 13.9.2014 ב20:30, אודיטוריום רפפורט חיפה
יום א' 14.9.2014 ב20:30, קונסרבטוריון שטריקר תל-אביב
יום ב' 15.9.2014 ב20:30, אולם וייל כפר-שמריהו
ובשידור חי לצפייה באינטרנט בלינק הזה

 

 

 

 

 

לקראת עונת 2014-2015 (5) – החרדות של הנוער בישראל

מפגש בין כנר קלאסי לכנר כלייזמר; מפגש בין זמרת סופרן לזמר קונטרה טנור; מפגש עם המציאות הישראלית דרך עיניהם של ילדים; ומפגש בין פרקי סויטה בארוקית להרמוניות ומקצבים של המאה ה-20. על היצירות הישראליות שנבצע בעונה הקרובה.

חיים פרמונט. "ישרא וישמע" לטקסטים של מיריק שניר, על החרדות וההוויה של הנוער בישראל

 

גם העונה תהיינה יצירות ישראליות כמעט בכל התכניות בסדרה המרכזית שלנו למנויים. יצירות ווקאליות, יצירות אינסטרומנטליות, עם סולנים, בלי סולנים, קצרות, ארוכות.

את העונה שעברה סיימנו עם יצירה ישראלית מרכזית באורך 45 דקות – "מוות ולידה" של נעם סיון למקהלה, שתי זמרות, פסנתר ותזמורת. היצירה זכתה להצלחה גדולה, ולמרות שזה עלול היה "להפחיד" את הקהל השמרן (בכל זאת, מדובר במוסיקה בת זמננו) – הקהל מילא את האולם, האזין ליצירה במלואה והגיב בהתלהבות רבה.

גם העונה תהיה לנו יצירה ישראלית אחת גדולה – "ישרא וישמע" של חיים פרמונט למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת קאמרית, לטקסטים של מיריק שניר. התכנים ביצירה זו הם רציניים ולעיתים קשים – ומבטאים את התחושות, החרדות וההוויה של רבים מילדי ונוער ישראל בימים אלה, אך ללא פוליטיקה. את היצירה נבצע עם מקהלת הילדים מורן ועם אנסמבל זמרי מורן, ויהיו בביצועה קטעי משחק ובימוי. יצירה זו תבוצע בקונצרט שכותרתו "תמונות ילדות" ובנוסף לה נבצע פרקים מתוזמרים מתוך "תמונות ילדות" של שומאן.

עוד יצירה ישראלית שיש בה שילוב מעניין היא יצירתו של מנחם ויזנברג – סויטה קונצרטנטית לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. זו יצירה שמשלבת היטב את העולם הקלאסי עם עולם הכלייזמר, ובמרכזה שני כנרים סולנים – הכנר הקלאסי יהיה זוהר לרנר, וכנר הכלייזמר יהיה דניאל הופמן. היצירה תבוצע בחודש ינואר 2015.

בדצמבר הקרוב נבצע מחזור שירים של בעז בן משה לטקסטים של ג'יימס ג'ויס. היצירה נכתבה במקור לקול ופסנתר ולאחרונה היא תוזמרה כמחזור של חמישה שירים לסופרן, קונטרה טנור, תזמורת מיתרים ואבוב. הסולנים ביצירה זו יהיו רויטל רביב ואלון הררי, ובאותה התכנית הם יבצעו את ה"גלוריה" של ויולדי.

ונפתח את העונה בעוד קצת פחות משבועיים עם יצירתו החדשה של אריה ברדרומא L'estro Melodico, סויטה בסגנון עתיק לתזמורת מיתרים. היצירה נכתבה לאנסמבל עבור ביצוע בקונצרט בסט.פטרסבורג במסגרת פסטיבל שבו נופיע בנובמבר הקרוב. היצירה מורכבת מפרקים של סויטה בארוקית – אדג'יו ופוגה, גבוט, מנואט, אריה וכו', ויש בה אלמנטים רומנטיים ושימוש בשינויי משקל והרמוניה, זאת כמובן בשונה מהסויטות הבארוקיות. הבכורה של היצירה, כאמור, בעוד קצת פחות משבועיים.

ובפוסט הבא, לקראת קונצרט הפתיחה של האנסמבל – שוברט ובטהובן: האם הם נפגשו אי פעם? וכיצד נראה המפגש? ומה אירע בו? שווה לחכות