"פעם יכולת בקלות להבדיל בין אופל לפורד"

עברי גיטליס, אחד מגדולי הכנרים של המאה ה20, בראיון עם מקסים ריידר למגזין "אופוס", כולל ביצוע שלו לקונצ'רטו של פגניני. גיטליס בן ה92 נמצא כעת בארץ כאורח של כיתות האמן קשת אילון.

עברי גיטליס ואני בחיפה, לפני כשנתיים.

אחד המשפטים החשובים בעיני שאומר עברי גיטליס בראיון – הוא שבימינו, לכנרים סולנים רבים יש טכניקה נפלאה אך הם דומים אחד לשני, כל אחד רוצה להיות כמו האחרים. גיטליס מדמה את הכנרים למכוניות, שבימינו כולן זהות ולא ניתן להבדיל ביניהן בעוד שבעבר ניתן היה לזהות בבירור כל אחת מהן.

אני אישית מסכים לגמרי עם אמירה זו. בהאזנה להקלטות של כנרים מהמחצית הראשונה של המאה ה20, ניתן להבחין בבירור במאפיינים של כל כנר וכנר על פי הצליל האינדיבידואלי שלו, הויברטו האינדיבידואלי, הגליסנדי (גלישה מצליל לצליל), הטמפי, ואפילו האינטונציה, שהיתה מאוד אינדיבידואלית. יש כנרים שנטייתם היתה לנגן הכל גבוה במקצת על-מנת שיישמע מבריק, ואחרים שהעלו במקצת רק טונים מסויימים שיש להם משמעות מלודית, ויש כאלה שהאינטונציה שלהם מושווה כמו בפסנתר. לכל כנר היה סגנון אינדיבידואלי משלו שניתן היה להבחין בו כבר מהאזנה לצלילים הראשונים. כל כנר הביא בעיקר את הנשמה שלו לנגינה, וניתן להרגיש שהנגינה של "הדור הישן" היא מאד אמוציונלית. היתה תקופה שהייתי מאזין בהנאה מרובה להקלטותיהם של סיגטי, אויסטרך, חפץ, קגן, גיטליס ועוד כנרים מהדור הישן. אני חושב שהמצאת הדיסקים וההקלטות הדיגיטליות יצרו איזשהו "צליל אידאלי" של הקלטות, צליל כנרי מבריק שכולם שאפו להגיע אליו. וכך היטשטשה האינדיבידואליות שהיתה כל כך בולטת אצל הכנרים של ראשית המאה ה20. נוצר אידאל צלילי של דיסק. עם זאת, אני אישית חושב שבימינו יש אצל כנרים צעירים רבים נגינה שבאה מתוך חיפוש וחקר מוסיקלי מעמיק, הבנה הרמונית (שהיא חשובה מאד למרות שכינור הוא כלי מלודי), הכרה של סגנונות שונים, מלחינים שונים ותקופות שונות. ישנו ניסיון להגיע בכל יצירה ויצירה אל כוונתו של המלחין הספציפי ביצירה הספציפית שאותה מבצעים, וזה דבר שכמעט ולא היה קיים ב"דור הישן". בהקלטות של יאשה חפץ מנגן באך, מוצרט, בטהובן, ברהמס, פגניני או סרסטה – הכל נשמע כמו חפץ (הצליל של חפץ, הגליסנדי של חפץ, הויבראטו של חפץ וכו') ללא הבדל משמעותי בין מלחין למלחין.

הנה הראיון עם עברי גיטליס, כלשונו:

הוא נולד בחיפה ב-1922 (בשם יצחק-מאיר גיטליס) למשפחת עולים מרוסיה והחל לנגן בכינור כשהיה בן חמש. כעבור 3 שנים הוא כבר ניגן מול ברוניסלב הוברמן, הכנר הדגול, אשר התרשם מנגינתו ודאג לגייס כספים כדי לאפשר לילד ללמוד בפריז. כעבור כמה שנים נסע גיטליס עם אמו לפריז וסיים הקונסרבטואר, כשבין מוריו נמנים ג'ורג' אנסקו וקארל פלש. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח גיטליס לברוח לאנגליה, שם בין השאר ניגן מול החיילים. במהלך הקריירה המפוארת שלו הופיע גיטליס עם רוב התזמורות המובילות בעולם ומלחינים חשובים הקדישו לו יצירותיו.

כיצד מפתחים כישרון מוזיקלי אצל ילדים?

"זוהי שאלה לא נכונה. קודם כל ילד – הוא הכישרון. וגם אין כזה דבר כישרון נפרד למשהו מסוים. אלברט איינשטיין גם היה מדען וגם ניגן בכינור. זה פשוט אומר,שצד אחד מכישרונו היה יותר מפותח מאחרים".

אם כך, כיצד יש ללמד מוזיקה?

"אי אפשר ללמד אף אחד. זרוק תינוק מתחת לגיל ארבעה חודשים למים – והוא ישחה, כי הוא כבר יודע הכל. אבל אחר כך תצטרך ללמד אותו. אני יכול להגיד מה לא לעשות. אין לקוות שהילד יגשים את חלומותים של ההורים ויהיה מה שהם נכשלו להיות. יש לו חיים משלו".

מהם הדברים החשובים שלמדת מקארל פלש?

"למה אתה חושב שאני למדתי ממנו ולא להפך? אולי הוא למד ממני?" – שואל גיטליס, כשחיוך אירוני עולה על פניו. "כולם מדברים על פלש ואנסקו, ואף אחד לא שמע על משפחת פשקס – זוג המורים שמהם אני למדתי יותר מפלש ואנסקו ביחד".

כשנשאל מה דעתו על עולם המוזיקה של כיום לעומת הימים עברו, עונה גיטליס שביצועים רבים מזכירים לו את מרוץ האופניים טור דה פראנס.

"טור דה פראנס זה דבר נפלא, ופעם אני אפילו ניגנתי עבורם, אבל לנגן – זה לא להפגין כוח, אלא לשיר ולדבר דרך המוזיקה. כיום לסולנים רבים יש טכניקה ללא רבב, אבל הם דומים אחד לשני, כמו מכוניות. פעם יכולת בקלות להבדיל בין אופל לפורד, אבל כיום כולן זהות.
היום יש נטייה לרצות להיות כמו האחרים – כל אחד רוצה שיהיה לו מה שיש לאחרים. כל אחד רוצה שיהיה לו את אותה מכונית, אותו הפריג'ידר, אותו כיסא ואותו בית-כיסא. זה לא רק בעניין של מוזיקה, זה בכל מקום. תמיד נוהגים להגיד "כולנו שווים". האם עלינו להיות שווים גם בטיפשות? המילה eqality – "שיוויון", מורכבת בעצמה משני מילים: E-Quality (העדר איכות)

אז מה יש לך להמליץ כנגד זה למוזיקאים צעירים?

"היו אמיצים וקחו על עצמכם סיכונים. אל תעתיקו מוזיקאים אחרים. התאמנו על מנת לשחרר את עצמכם, והיו מסוגלים ליצור תוך כדי נגינה. האזינו לאוזן הפנימית, אשר מחוברת ישירות ללב המספר לך מי אתה – ומי אתה לא!"

קורס הקיץ הבינלאומי לכנרים ולנגני כלי קשת בקיבוץ אילון שבגליל המערבי נמצא בעיצומו, והוא מתקיים זו השנה ה-24 ברציפות. למרות המצב הביטחוני הגיעו לקיבוץ כ-40 תלמידים מרחבי העולם. במסגרת הקורס מתקיימים שיעורים פרטיים, כיתות אמן, קונצרטים ועוד. כל הפעילויות של הקורס פתוחות לקהל, והמידע מופיע בלוח האירועים של אופוס.

צפו בהקלטתו המפורסמת של גיטליס מתוך הקונצ'רטו מס' 2 לכינור של פגניני: