לקראת עונת 2014-15 (4) – להנות מיצירות מוכרות ואהובות

פרט לסדרת המנויים הגדולה, תהיינה לאנסמבל העונה שתי סדרות נוספות – "בובה של קונצרט", הסדרה לילדים שממשיכה לעונה שנייה, והסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה". פוסט רביעי בסדרה לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב.

AKP_6297_f (Custom)

קנון ואני. ממשיכים לעוד עונה יחד.

 

הסדרה החדשה של האנסמבל, "אוצרות הקלאסיקה", נולדה על-מנת לשרת קהל גדול שרוצה ללכת לשמוע קונצרטים קלאסיים אך הוא אינו מורגל בכך ויש בו איזשהו חשש מהעובדה שהוא לא מכיר יצירות רבות, ומכך שההאזנה למוסיקה קלאסית עלולה להיות קשה עבורו. ויש גם קהל די גדול של אנשים שרוצים לשבת באולם, להתרווח ורק להנות מיצירות מוכרות ואהובות. עבורם בנינו קונצרטים "ידידותיים " במיוחד.

במהלך העונה נבצע שלוש תכניות במסגרת הסדרה "אוצרות הקלאסיקה", שכל אחת מהן תחזור פעמיים – בתל אביב בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, ובחולון במרכז שטיינברג. התכנית הראשונה, בנובמבר 2014, תתמקד במוצרט, ובמרכזה הסימפוניה מס' 29 שלו, הדיברטימנטו לאבוב, שתי קרנות ומיתרים ק.251, ו"אקזולטטה יובילטה" לסופרן ותזמורת. בתכנית השנייה, בחודש ינואר 2015, נשלב בין מוצרט לויולדי, כאשר לצד מוסיקת לילה זעירה של מוצרט והדיברטימנטו למיתרים ק.136 נבצע חלק מעונות השנה של ויולדי, עם הכנרת הדס פבריקנט כסולנית. ובתכנית השלישית, בחודש מרץ 2015, תהיה לנו חגיגה בארוקית וגם חגיגה של סולנים – נגן המנדולינה יעקב ראובן יבצע במנדולינה קונצ'רטו לכינור של באך בלה מינור, זמר הקונטרה טנור אלון הררי יבצע את הסטבט מאטר של ויולדי וכן אריות של פרסל והנדל, ואני אבצע בכינור, ביחד עם האבובנית תמר ענבר – את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך.

הנה ביצוע פרק מתוך הדיברטימנטו ק.251 של מוצרט שאותו נבצע בקונצרט הראשון בסדרה העונה. ההקלטה של האנסמבל מפברואר 2006.

 

הסדרה "אוצרות הקלאסיקה" כולה תבוצע כאמור גם במרכז שטיינברג בחולון, ובקונצרטים שלנו ישולבו גם סולנים צעירים מצטיינים מבין תלמידי המרכז. עם התכנית השניה בסדרה, זו שתבוצע בינואר, נופיע גם בקונסרבטוריון באר שבע, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל ושיתוף פעולה עם התזמורת של הקונסרבטוריון.

הסדרה לילדים "בובה של קונצרט" ממשיכה לעונה שנייה, לאחר עונה ראשונה מוצלחת מאד, בניהולה האמנותי של דקלה בניאל. הקונצרטים בסדרה בתל-אביב עוברים העונה למרכז רוזין החדש והמשופץ, ומתווספת לנו גם סדרה לילדים במודיעין, באולם עינן. גם העונה הבובה קנון תארח אמנים, שחקנים ורקדנים, וביחד עם האנסמבל תציג לילדים נושאים מוסיקליים שונים. הקונצרט הראשון יעסוק בבעלי חיים במוסיקה, דרך סיפורה של לאה גולדברג "דירה להשכיר" למוסיקה של דקלה בניאל, עם השחקן תומר שרון. הקונצרט השני יעסוק במוסיקה לריקודים, החל מהמנואט, דרך הולס והטנגו ועד ההיפ הופ, בהשתתפות רקדנים אורחים. ובקונצרט האחרון נציג לקהל סיפור אופראי חדש בעברית המשלב בין כמה אופרות של מוצרט, דוניצטי, פוצ'יני וורדי.

זהו קליפ קצר מהקונצרט "מה זה התנועות האלה" שהתקיים בעונה שעברה בחנוכה

הקונצרטים לילדים שביצענו בעונה שעברה ימשיכו לרוץ גם השנה כקונצרטים בודדים לכל המשפחה וכמופעי בוקר במסגרת סל תרבות לבתי ספר. עם המופע "הילד הזה הוא אני" משירי יהודה אטלס אנחנו ממשיכים להופיע העונה באולמות רבים ברחבי הארץ.

בפוסט הבא – על היצירות הישראליות בתכניות הקונצרטים של האנסמבל העונה.

פרידה מיחזקאל בראון

כמה זכרונות מפגישותיי עם יחזקאל בראון ז"ל ועם המוסיקה שלו.

כתלמיד צעיר למוסיקה נפגשתי לא פעם עם המוסיקה של יחזקאל בראון – ככנר בתזמורת הסימפונית הצעירה של חיפה בביצוע יצירה שלו למקהלה ותזמורת, כסטודנט באקדמיה למוסיקה בירושלים בקורס של מוסיקה ישראלית, ומאוחר יותר כמנצח תזמורות ומקהלות, וכמדריך של הרכבים קאמריים.

את הסרנדה מס' 2 של יחזקאל בראון ביצעתי עם אנסמבל סולני תל-אביב ביוני 2007 מול אולם מלא, ובנוכחותו של המלחין. היצריה זכתה לתשואות והמלחין עלה לבמה להודות למבצעים. זו היתה הפגישה הראשונה שלי איתו פנים אל פנים. על הבמה, כשברקע מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל.
הנה ביצוע הפרק השלישי מאותו קונצרט.

 

למרות שעד אז לא נפגשנו פנים אל פנים, שוחחנו מידי פעם בטלפון, שיחות שהחלו לפעמים איתו ונמשכו עם שולה אשתו, אשר הכירה היטב את כל יצירותיו, מתי בוצעו וע"י מי. השיחות כמובן התמקדו ביצירותיו, מתוך הענין שהבעתי בהן, אך זכיתי כך להכיר את אישיותו הצנועה והאדיבה של יחזקאל, ואת טוב ליבו אשר משתקף גם במוסיקה שלו.

לפני מספר שנים הדרכתי הרכב של קרן יער ופסנתר בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה (כיום רעות), ובחרתי עבורם יצירה של יחזקאל בראון להרכב זה. רציתי מאד להפגיש את המשתתפות בהרכב עם המלחין, וידעתי שיהיה קשה להביאו לחיפה, ולכן החלטנו לנסוע אליו ולהשמיע לו את היצירה בביתו ברמת אביב. התקשרתי אליו וקבענו מועד לפגישה. עבור שתי התלמידות הצעירות ועבורי זו היתה חוויה יוצאת דופן – פגישה עם המלחין בביתו, נגינת המוסיקה שלו ושיחה איתו על המוסיקה שלו ועל היצירה.

לקראת ערב הגאלה לציון עשור לפעילות האנסמבל בשנת 2011 הוצאנו דיסק אוסף של מיטב ביצועי האנסמבל, ובין היתר שילבנו בדיסק פרק מהסרנדה של יחזקאל בראון.

בתחילת עונת 2012-2013 ביצעתי עם סולני תל-אביב את יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול" לסופרן, קרן יער ומיתרים, עם זמרת הסופרן קרן הדר ונגן קרן היער אלון ראובן. לקראת הביצוע הגענו לביתו לשיחה קצרה ולחזרה על היצירה בליווי פסנתר, הנה קטע מתוכה.

 

הביצוע עצמו זכה להצלחה גדולה, והפעם בסיום הביצוע ירדנו המבצעים מן הבמה אל יחזקאל בראון שישב בשורה הראשונה על-מנת ללחוץ את ידו, לקול תשואות הקהל. הנה הביצוע

 

המבקר עומר שומרוני כתב בביקורת על הקונצרט את הדברים הבאים:

"שיאו הברור של הקונצרט היה עם היצירה "אור גדול" של יחזקאל בראון, לפסוקים מספר ישעיה. בראון, בן 90, כתב כאן יצירה שלוקחת בחשבון קודם כל את המאזין- עניין די נדיר בנוף המוזיקלי כיום. היא יפה מאוד ונגישה אך גם עמוקה, ויש בה רגעים מרגשים ממש. זמרת הסופרן קרן הדר ביצעה את היצירה בצורה נפלאה, בשיתוף פעולה מושלם עם נגן הקרן אלון ראובן. גם האנסמבל והמקהלה עשו ליצירה זו שירות ראוי. הרגע המרגש בו הודה בראון למבצעים, כשהוא נעזר באשתו כדי לעמוד, לא יישכח במהרה."

אח"כ עוד שוחחתי מספר פעמים עם שולה בטלפון, וקיבלתי הקלטה של יצירה נפלאה נוספת של יחזקאל – "קינת דוד" למקהלה ותזמורת, יצירה שאני עדיין מתכנן לבצע בעתיד. עם אנסמבל זמרי קולגיום ביצעתי קטע א-קפלה של יחזקאל בראון – "מגן אבות" לפי הלחן המסורתי, בקונצרט שהתקיים בינואר 2013.

לפני כשנה הוזמנתי להיות נוכח בהקרנת הסרט על יחזקאל בראון ובנוכחותו, סרט שנעשה כחלק מסדרה של סרטים על מלחינים זוכי פרס ישראל. לצערי הרב הקרנת הסרט התנגשה עם קונצרט שהיה לי ולא יכולתי להגיע.

את יחזקאל בראון אזכור כאדם טוב לב, צנוע, שקט, מלחין פורה ויצירתי, שתמיד כיף לבצע את המוסיקה שלו ולהאזין לה. יצירותיו הקוליות תמיד מוציאות את השפה העברית ברורה ויפה. הטקסטים שהוא בוחר נפלאים, וכפי שהוא אומר בסרטון, הם אלה שנותנים לו את רעיונותיו המוסיקליים. יחזקאל בראון, למרות פטירתו שלשום, ממשיך לחיות בזכות המוסיקה שלו, שממלאת את אולמות הקונצרטים ביופיה.

braun2

יהי זכרו ברוך

 

 

 

לחתוך את האויר בסכין

המלחין מיכאל וולפה בדיווח נרגש מביצועים מצמררים מפסטיבל הפרומס בלונדון. אתנחתא קלה מהפוסטים לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב, לטובת פוסט אורח של מיכאל וולפה שנמצא בלונדון. לקרוא ולהתקנא.

מאת מיכאל וולפה (מלחין, מעבד ומורה באקדמיה למוסיקה בירושלים, ומנהל כבר קרוב לעשרים שנה את פסטיבל צלילים במדבר)

בתוך ימי המלחמה הארורה והמתמשכת בארצנו הכואבת והאהובה, הרגשתי שעליי לצאת קצת, לברוח למקום הצפוי ביותר, ממש כמו במחזה של חנוך לוין טסתי ללונדון. כאן לצד העיסוק בכתיבה אני הולך מידי ערב למופע בפסטיבל הפרומס המפורסם שבאלברט הול. כבר הייתי בשלושה מופעים ואני כרגיל נפעם מהעצמה התרבותית והמוזיקלית של הבריטים. כל ערב מפתיע אותי מחדש באולם המלא עד אפס מקום, בביצועים המושלמים והמרגשים, בתכנית המרתקת והכל כך אמיצה, בכך שכמעט בכל ערב יש לפחות יצירה בריטית אחת, וכמובן מכך שהכול משודר בשידור חי בטלוויזיה וברדיו ומועבר מיידית לאתר הפסטיבל באינטרנט. כשאצלנו מפריטים את רשות השידור באנגליה חוגג הבי בי סי 120 שנה לקיומו של הפסטיבל הזה, הנמשך חודשיים מלאים, ושהשנה אף הוסיפו לו עוד שבועיים, אשר כרגיל בסיומם ייערך הלילה האחרון והמיתולוגי, המכונה הלילה האחרון של הפרומס, ושבו לצד יצירות ממיטב הקלאסיקה, תושמע יצירה בריטית בבכורה וכמובן הקהל כולו ישיר את הסט הקבוע של שירי הסיום, ביניהם 'ירושלים' האולטימטיבי.
במופע הראשון שאותו זכיתי לראות ולשמוע הופיעה הזמרת לאורה דבינה בליווי של תזמורת הולנדית מעולה בעיבודים יוצאי דופן באיכותם של ג'ולס באקליי, אשר ניצח בכשרון רב על מופע איכותי ומלהיב. הקהל לא ידע את נפשו ומספר ההדרנים היה אינסופי…כמעט חזרו על כל השירים. אתמול שמעתי את תזמורת הדיוואן המופלאה – תזמורת יהודית ערבית בניצוחו של דניאל ברנבוים. זכיתי לשמוע שתי בכורות בקונצרט הזה, אחת של המלחין הסורי כארים רוסט'ום, אשר סגנונו מהוקצע ומרשים, סוג של מוזיקת קולנוע במיטבה, ושנייה של חברי הטוב איל אדלר, אשר הביא אל אלברט הול צלילים חדשים, אמיצים ומרתקים. הקהל אהב את איל מאד וכיבד גם את חברו הסורי. בחלק השני שמענו ביצועים מופלאים של יצירות של ראוול. איזה יופי של מוזיקה, איזה יופי של ביצוע צעיר וסוחף, בזכותו של ברנבוים האגדי. אבל זה לא כל הסיפור – כי לאחר המופע עצמו התחילה סדרה ארוכה של הדרנים שכללה ארבעה קטעים של ג'ורג' ביזה ועוד טנגו… הקהל פשוט לא רצה ללכת.

Ayal Adler Proms

איל אדלר, דניאל בארנבוים ותזמורת דיוואן בפרומס בלונדון


והערב – עוד שיא מפתיע ומרגש עד דמעות. במלאות מאה שנה לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה בוצע באלברט הול רקוויאם המלחמה של בריטן. התזמורת הסימפונית של ברמינגהם עם מקהלות הנוער של הבי בי סי – 300 נערים ונערות ומקהלת הילדים של הבי בי סי – כשמונים ילדים וילדות, עם סולנים מעולים בניצוחו של אנדריס נלסונס הגישו ביצוע מדהים, פשוט מדהים של היצירה. אני מצאתי את עצמי דומע כל הזמן, לא יכול להפסיק להתרגש מהמקהלה הענקית והעוצמתית ומהביצוע המלוטש והכל כך מדוייק ופיוטי של היצירה. והזמרים הסולנים סוזן גריטון, טובי ספנס והאנו מילר ברכמן – איזו דיקציה, איזו הגשה. אבל העיקר היה בסיומו של הקונצרט. שירת האמן של המקהלה הלכה ודעכה אל תוך דממה מוחלטת. הקהל לא מחא כף וכולם פשוט ישבו בשקט מוחלט. 'אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין'. הסתכלתי בשעון – הדומיה נמשכה כמעט ארבע דקות לפני שהחלו מחיאות הכפיים.
אני חושב שהגעתי לקונצרט הארבעים וחמש של הפסטיבל וששמעתי בסך הכל שלושה מופעים מתוך שבעים וחמישה מופעים מתוכננים – כל הכרטיסים כבר נמכרו. גם לבכורות של יצירות חדשות של ברטוויסל, מקסוול דייויס, ג'ורג' בנג'מין, ג'ימס מקמילן, ועוד לא סיפרתי לכם על ביצוע של האורטוריה 'ממלכה' של אלגאר בקונצרט הפתיחה בתחילת יולי, על הופעות של להקות בריטיות חשובות כמו 'אדמה, רוח ואש' בליווי תזמורת הבי בי סי, על כך שכל מלחין וכל סולן מרואיינים כשעה קודם לכן במהדורת הפרומס המשודרת הן ברדיו והן בטלוויזיה.
אני מצדיע לבריטים.
כולי תקווה שיבוא כבר השלום ונוכל לממש חזון דומה בארץ שלנו. יהודים וערבים ינגנו ביחד יצירות של פאול בן חיים, מרק קופיטמן, עדן פרטוש, יוסף טל, חיים אלכסנדר, מנחם אבידום, מרק לברי, עודד זהבי, שרה שוהם, אהרון חרל"פ, מרגרט וולף, ירון גוטפריד, אבישי כהן, אקראם חדד, ניזאר אלחת'ר, ניסים חליפה, חי מאירזאדה, אביה קופלמן, יואב שמש ואדיר לוי (רשימה ספונטאנית ולא ערוכה, הכוללת בין השאר את זוכי פרס ראש הממשלה – ברכות לכולם).
האם נזכה ליום שבו נוכל לחגוג חגיגת שלום ואהבה, כמו זו ששמעתי אתמול בקונצרט של תזמורת הדיוואן?

 

סולנים כחול לבן

הפסנתרן אלון גולדשטיין, הקלרניתנית שירלי בריל, הכנר זוהר לרנר, זמרות הסופרן רויטל רביב, אלינור זון והדס פארן, האבובנית תמר ענבר, וגם הכנר… ברק טל. על הסולנים שיופיעו העונה עם האנסמבל, כולם ישראלים.

אחרי שהופיע כסולן עם כל התזמורות בארץ ועם תזמורות רבות ברחבי העולם, הפסנתרן אלון גולדשין יופיע לראשונה עם סולני תל-אביב בקונצרט פתיחת העונה, ויבצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן.

Alon Goldstein

אלון גולדשטיין.

 

הקלרניתנית הבינלאומית שירלי בריל תופיע אף היא לראשונה כסולנית עם סולני תל-אביב ותבצע את הקונצ'רטו לקלרנית של קופלנד, בקונצרט סיום העונה.

brill1

שירלי בריל.

 

זמרת הסופרן אלינור זון, שחיה ופועלת בארה"ב ובגרמניה, תופיע עם האנסמבל כסולנית בסימפוניה הרביעית של מאהלר בנובמבר הקרוב.

elinor

אלינור זון.

 

עוד בתחום הווקאלי ישובו אלינו רויטל רביב (סופרן) ואלון הררי (קונטרה טנור), לביצוע הגלוריה של ויולדי עם האנסמבל ועם מקהלת זמרי קולגיום, ובאותו קונצרט יבצעו גם מחזור שירים של בעז בן משה לטקסטים של ג'יימס ג'ויס. גם זמרת הסופרן הדס פארן תשוב אלינו העונה לאחר שביצעה איתנו את הרקויאם של מוצרט בעונה שעברה, והפעם היא תשיר את "אקזולטטה, יובילטה" של מוצרט.


רויטל רביב ואלון הררי עם האנסמבל בביצוע הסטבט מאטר של פרגולזי בעונה הקודמת

 

בכינור יהיו לנו כמה סולנים העונה: הכנר זוהר לרנר, שאף הוא עושה חיל באירופה ומכהן ככנר ראשי של התזמורת הקאמרית היילברון בגרמניה, יופיע עם האנסמבל כסולן בסויטה קונצרטנטית של מנחם ויזנברג לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. איתו ינגן כנר הכלייזמר דניאל הופמן.

Zohar Lerner

זוהר לרנר.

 

שתיים מתוך עונות השנה של ויולדי תבוצענה ע"י נגניות האנסמבל הדס פבריקנט וקורדליה הגמן. ולראשונה מאז הקמתי את האנסמבל, גם אני אתפוס העונה את תפקיד הסולן בכינור כשאבצע יחד עם האבובנית תמר ענבר את הקונצ'רטו לכינור ואבוב של באך. קונצ'רטו אחר לכינור של באך, בלה מינור, יבוצע במנדולינה ע"י יעקב (יקי) ראובן, שניגן איתנו בעבר קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי וזכה להצלחה גדולה.

+

אחרי 13 שנה כמנצח, אופיע לראשונה עם האנסמבל ככנר סולן.

 

העונה נחדש את הקשר שלנו עם אנסמבל זמרי מורן ומקהלת מורן הצעירה, בהדרכתה של נעמי פארן. הם יחברו אלינו לביצוע היצירה החזקה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת, עפ"י טקסטים של מיריק שניר.

 

בפוסט הבא – על הסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה" ועל הסדרה לילדים ולכל המשפחה שממשיכה ומתרחבת

 

 

 

לקראת עונת 2014-15 (2) – היצירות הגדולות של העונה

למרות שבמשך שנים רבות האנסמבל היה מזוהה עם נגינת הסימפוניות של היידן, ובתכניות רבות היתה לפחות סימפוניה קלאסית אחת – העונה יביא האנסמבל כמה וכמה יצירות מרכזיות שאינן דווקא מהמאה ה18, אלא יצירות רומנטיות מהמאה ה19, כולל יצירה פוסט רומנטית אחת, וגם יצירה ווקאלית בארוקית גדולה, ויצירה אחת מרכזית של מלחין ישראלי. פוסט שני בסדרה, לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב.

Haydn
יוזף היידן.

אחת הדילמות שלי בבניית תכנית קונצרטים היא – מה תהיה היצירה "המרכזית"? מה תהיה אותה יצירה שבשבילה הקהל יבוא לקונצרט? בתזמורות סימפוניות, זו כמעט תמיד יצירה מהמאה ה19 – סימפוניה של דבוז'אק, מנדלסון, שוברט, מאהלר, ברוקנר, צ'ייקובסקי, או יצירה ווקאלית גדולה של מלחין מהמאה ה19 או ראשית המאה ה20. יצירות מסוג זה ממלאות בד"כ את חלקו השני של הקונצרט, ואחריהן הקהל יוצא מהאולם בהרגשה שהוא קיבל "מנה עיקרית" גדושה, ומזמזם את המלודיות של אותה היצירה בהנאה.

באנסמבל כמו סולני תל-אביב, את מרבית היצירות התזמורתיות של המלחינים שציינתי לא ניתן לנגן בגלל גודל ההרכב. המלחין שהכי מתאים ביצירותיו התזמורתיות לגודל האנסמבל הוא יוזף היידן. הסימפוניות של היידן (104 במספר) כתובות להרכב לא גדול של מיתרים עם תוספות של כלי נשיפה בהרכבים שונים, החל משני אבובים ושתי קרנות ועד הרכב של 12 נשפנים וטימפני. המוסיקה של היידן מאוד תוססת, רעננה, מלאת חיים, הומור, הפתעות ודרמה, ולכן גם מאד מתאימה לאופי של האנסמבל ושלי. ואכן, בתכניות קונצרטים רבות של האנסמבל היצירה המרכזית היתה – סימפוניה של היידן. האנסמבל כבר ביצע קרוב ל30 סימפוניות של היידן, הרבה מהן בביצועים מלהיבים ויוצאי דופן שזכורים לי היטב.


זהו פרק המנואט מתוך סימפוניה מס' 74 בביצוע האנסמבל

בשנים האחרונות, על מנת לגוון את הרפרטואר, ולרענן את מאגר המלחינים והסגנונות של האנסמבל, התחלנו לבצע גם לא מעט יצירות מתקופות אחרות ומז'אנרים שונים, עד כמה שניתן במגבלות ההרכב של האנסמבל. החיבור עם מקהלת זמרי קולגיום אפשר לנו לבצע רפרטואר ווקאלי נפלא כמו הרקויאם של פורה והרקויאם של מוצרט, וכן יצירות ווקאליות של שוברט, מנדלסון ומלחינים ישראלים (ביניהם עודד זהבי שזכה לאחרונה בפרס ראש הממשלה, ונעם סיון, שיצירתו "מוות ולידה" זכתה להצלחה אדירה).

גם בעונה הקרובה נבצע כמה יצירות ווקאליות מרכזיות. את ה"גלוריה" של ויואלדי נבצע עם מקהלת זמרי קולגיום, בחודש דצמבר הקרוב, ואת יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לפי טקסטים של מיריק שניר – נבצע עם אנסמבל זמרי מורן ביחד עם מקהלת מורן הצעירה בחודש פברואר 2015. כמו יצירתו של נעם סיון, גם היצירה של חיים פרמונט היא יצירה מרכזית באורכה ובמימדיה, התכנים ביצירה הם רציניים ולעיתים קשים, ומבטאים את התחושות, החרדות וההוויה של רבים מילדי ונוער ישראל בימים אלה (אבל בלי פוליטיקה)! בהחלט יצירה ששווה לבוא בשבילה לקונצרט. אספר עליה עוד בפוסט שיוקדש ליצירות הישראליות באנסמבל, בשבוע הבא.

יצירות מרכזיות נוספות בתכנית, אשר אינן מהתקופה הקלאסית – הסרנדה הנפלאה של דבוז'אק לתזמורת כלי-קשת, אותה ביצענו בעבר פעם אחת, בהקלטה שממנה יצא אחד התקליטורים המוצלחים של האנסמבל; הסימפוניה החמישית של שוברט, אותה נבצע בקונצרט פתיחת העונה בספטמבר הקרוב; ולראשונה באנסמבל, נבצע את הסימפוניה הרביעית של מאהלר! כמובן שאת היצירה הזו בגרסתה המקורית לא ניתן לבצע באנסמבל, אך קיימת גרסא של היצירה לתזמורת קאמרית, ואותה נבצע בחודש נובמבר הקרוב.


הפרק האחרון מהסימפוניה החמישית של שוברט בביצוע של האנסמבל מנובמבר 2007

כמובן שתהיינה גם סימפוניות קלאסיות בתכנית האנסמבל – סימפוניה מס' 30 של היידן, וסימפוניה מס' 33 של מוצרט, ועוד יצירות קלאסיות רבות בסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה", סדרה שעליה ארחיב באחד הפוסטים הבאים.

הפוסט הבא בסדרה יעסוק בסולנים הישראלים שאותם נארח העונה באנסמבל.

לקראת עונת 2014-15 (1) – הסיפור שמאחורי קונצרט פתיחת העונה

הקשר שהחל כקשר של תלמיד-מורה, המשיך כקשר קולגיאלי בועדות מוסיקליות ובשיתופי פעולה מקצועיים, ואח"כ קשר מנצח-קהל, נמשך גם 8 שנים לאחר פטירתה של אסתר בלשה ז"ל. את קונצרט פתיחת העונה של סולני תל-אביב אנחנו מקדישים בכל שנה לזכרה. וגם – אחד מנכדיה של אסתר מנגן מזה כמה שנים באנסמבל. פוסט ראשון בסדרה, לקראת עונת הקונצרטים 2014-2015.

Alon Goldstein

הפסנתרן אלון גולדשטיין. יופיע כסולן בקונצרטי פתיחת העונה ע"ש אסתר בלשה.

 

כתלמיד בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה ניגנתי בכמה וכמה הרכבים קאמריים בהדרכתה של אסתר בלשה ז"ל, וזכיתי להימנות עם הקשתנים "המובחרים" אותם היא לימדה. במקביל, ניגנתי הרבה מאד רפרטואר לכינור ופסנתר עם כמה וכמה פסנתרנים צעירים מבין תלמידיה. לאחר שסיימתי את לימודיי בתיכון ובאקדמיה, חזרתי לכמה שנים לחיפה, ובאותן שנים שימשתי כמנצח הבית בתזמורת הסימפונית חיפה. אסתר בלשה היתה חברה בועד המנהל וכן בועדה המוסיקלית של התזמורת, וכך נפגשו דרכינו שוב, הפעם כקולגות. באותה התקופה עם התזמורת הסימפונית חיפה, לא פעם היה פסנתרן מצטיין מבין תלמידיה שניגן עם התזמורת כסולן בניצוחי. אסתר בלשה ז"ל היתה פסנתרנית ומורה לפסנתר ולמוסיקה קאמרית שפעלה בעיקר בחיפה עיר מגוריה, והטביעה את חותמה על חיי המוסיקה בעיר. כשהקמתי את אנסמבל סולני תל-אביב, אסתר בלשה ז"ל היתה מהתומכים הנלהבים של האנסמבל. היא הגיעה כמעט לכל קונצרט שלנו, והרבתה לשבח את העבודה המוסיקלית והרמה הגבוהה של האנסמבל. למעשה הקשר שלי עם אסתר, שהחל כתלמיד שלה למוסיקה קאמרית, המשיך כקולגה בועדות של התזמורת הסימפונית חיפה וכמנצח על סולנים מתלמידיה, ואח"כ כמבצע שהיא היתה בין תומכיו הנלהבים מהקהל.

למרות שחלפו כבר 8 שנים מאז פטירתה, הקשר שלי עם אסתר בלשה לא הסתיים, והוא נמשך עד היום ע"י הנצחתה בקונצרט פתיחת העונה של אנסמבל סולני תל-אביב. השילוב של אנסמבל סולני תל-אביב עם פסנתרן ישראלי הוא הדרך הטובה ביותר להנציח את זכרה של אסתר, מכיוון שהיא עצמה גידלה וטיפחה דורות של פסנתרנים ישראלים, והאמינה מאד בדרכו האמנותית של אנסמבל סולני תל-אביב. עד כה הופיעו עם האנסמבל במסגרת הקונצרטים ע"ש אסתר בלשה הפסנתרנים יעל קרת, ירון קולברג, מתן פורת, בנימין הוכמן, גיל גרבורג וסיון סילבר, עינב ירדן, וחברי מולטיפיאנו – תומר לב, ברניקה גליקסמן, דניאל בורוביצקי ורביב לייבזירר.

הנה ביצוע ההקונצ'רטו לארבעה פסנתרים של באך מפתיחת העונה הקודמת, עם חברי מולטיפיאנו כסולנים.

 

הקשר עם אסתר התחזק עוד יותר בשנים האחרונות באמצעות הנכד שלה, ניר גבריאלי, שהוא נגן אבוב מצטיין שחי ופועל בגרמניה במסגרת לימודיו הגבוהים, ומגיע לארץ מידי פעם לנגן באנסמבל. את ניר הכרתי עוד כשהיה בן 15, כאשר הוא הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הצעירה שעליה ניצחתי באותה תקופה, ומאז עקבתי אחרי התפתחותו כמוסיקאי. וכפי שקורה עם לא מעט נגנים צעירים שאני פוגש במסגרות החינוכיות שבהן אני מנצח, גם ניר הגיע בסופו של דבר לאנסמבל סולני תל-אביב וישתתף בקונצרט פתיחת העונה שלנו, ע"ש אסתר בלשה.

בקונצרט זה נארח את הפסנתרן הישראלי הבינלאומי אלון גולדשטיין, שיבצע איתנו את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן.  עוד בתכנית – הסימפוניה החמישית וקטעים מהמוסיקה לבלט "רוזמונדה" של שוברט, וכן יצירה ישראלית חדשה בבכורה עולמית – "L'estro Melodico", סויטה בסגנון עתיק מאת אריה ברדרומא. היצירה של ברדרומא נכתבה עבור האנסמבל לכבוד קונצרט שנבצע בסט. פטרסבורג ברוסיה, בפתיחת פסטיבל "Silver Lyre" בחודש נובמבר הקרוב.

קונצרטי פתיחת העונה ע"ש אסתר בלשה יתקיימו ביום שישי 12.9 בשעה 12:30 בגוש עציון, במוצ"ש 13.9 בשעה 20:30 בחיפה, ביום א' 14.9 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב, וביום שני 15.9 בשעה 20:30 בכפר-שמריהו.

בפוסט הבא – על היצירות הגדולות שנבצע בסדרה המרכזית למנויים.

"פעם יכולת בקלות להבדיל בין אופל לפורד"

עברי גיטליס, אחד מגדולי הכנרים של המאה ה20, בראיון עם מקסים ריידר למגזין "אופוס", כולל ביצוע שלו לקונצ'רטו של פגניני. גיטליס בן ה92 נמצא כעת בארץ כאורח של כיתות האמן קשת אילון.

411376_330213440405675_1189340045_o

עברי גיטליס ואני בחיפה, לפני כשנתיים.

אחד המשפטים החשובים בעיני שאומר עברי גיטליס בראיון – הוא שבימינו, לכנרים סולנים רבים יש טכניקה נפלאה אך הם דומים אחד לשני, כל אחד רוצה להיות כמו האחרים. גיטליס מדמה את הכנרים למכוניות, שבימינו כולן זהות ולא ניתן להבדיל ביניהן בעוד שבעבר ניתן היה לזהות בבירור כל אחת מהן.

אני אישית מסכים לגמרי עם אמירה זו. בהאזנה להקלטות של כנרים מהמחצית הראשונה של המאה ה20, ניתן להבחין בבירור במאפיינים של כל כנר וכנר על פי הצליל האינדיבידואלי שלו, הויברטו האינדיבידואלי, הגליסנדי (גלישה מצליל לצליל), הטמפי, ואפילו האינטונציה, שהיתה מאוד אינדיבידואלית. יש כנרים שנטייתם היתה לנגן הכל גבוה במקצת על-מנת שיישמע מבריק, ואחרים שהעלו במקצת רק טונים מסויימים שיש להם משמעות מלודית, ויש כאלה שהאינטונציה שלהם מושווה כמו בפסנתר. לכל כנר היה סגנון אינדיבידואלי משלו שניתן היה להבחין בו כבר מהאזנה לצלילים הראשונים. כל כנר הביא בעיקר את הנשמה שלו לנגינה, וניתן להרגיש שהנגינה של "הדור הישן" היא מאד אמוציונלית. היתה תקופה שהייתי מאזין בהנאה מרובה להקלטותיהם של סיגטי, אויסטרך, חפץ, קגן, גיטליס ועוד כנרים מהדור הישן. אני חושב שהמצאת הדיסקים וההקלטות הדיגיטליות יצרו איזשהו "צליל אידאלי" של הקלטות, צליל כנרי מבריק שכולם שאפו להגיע אליו. וכך היטשטשה האינדיבידואליות שהיתה כל כך בולטת אצל הכנרים של ראשית המאה ה20. נוצר אידאל צלילי של דיסק. עם זאת, אני אישית חושב שבימינו יש אצל כנרים צעירים רבים נגינה שבאה מתוך חיפוש וחקר מוסיקלי מעמיק, הבנה הרמונית (שהיא חשובה מאד למרות שכינור הוא כלי מלודי), הכרה של סגנונות שונים, מלחינים שונים ותקופות שונות. ישנו ניסיון להגיע בכל יצירה ויצירה אל כוונתו של המלחין הספציפי ביצירה הספציפית שאותה מבצעים, וזה דבר שכמעט ולא היה קיים ב"דור הישן". בהקלטות של יאשה חפץ מנגן באך, מוצרט, בטהובן, ברהמס, פגניני או סרסטה – הכל נשמע כמו חפץ (הצליל של חפץ, הגליסנדי של חפץ, הויבראטו של חפץ וכו') ללא הבדל משמעותי בין מלחין למלחין.

הנה הראיון עם עברי גיטליס, כלשונו:

הכנר עברי גיטליס בכתת אמן בקיבוץ קשת אילון

הוא נולד בחיפה ב-1922 (בשם יצחק-מאיר גיטליס) למשפחת עולים מרוסיה והחל לנגן בכינור כשהיה בן חמש. כעבור 3 שנים הוא כבר ניגן מול ברוניסלב הוברמן, הכנר הדגול, אשר התרשם מנגינתו ודאג לגייס כספים כדי לאפשר לילד ללמוד בפריז. כעבור כמה שנים נסע גיטליס עם אמו לפריז וסיים הקונסרבטואר, כשבין מוריו נמנים ג'ורג' אנסקו וקארל פלש. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח גיטליס לברוח לאנגליה, שם בין השאר ניגן מול החיילים. במהלך הקריירה המפוארת שלו הופיע גיטליס עם רוב התזמורות המובילות בעולם ומלחינים חשובים הקדישו לו יצירותיו.

כיצד מפתחים כישרון מוזיקלי אצל ילדים?

"זוהי שאלה לא נכונה. קודם כל ילד – הוא הכישרון. וגם אין כזה דבר כישרון נפרד למשהו מסוים. אלברט איינשטיין גם היה מדען וגם ניגן בכינור. זה פשוט אומר,שצד אחד מכישרונו היה יותר מפותח מאחרים".

אם כך, כיצד יש ללמד מוזיקה?

"אי אפשר ללמד אף אחד. זרוק תינוק מתחת לגיל ארבעה חודשים למים – והוא ישחה, כי הוא כבר יודע הכל. אבל אחר כך תצטרך ללמד אותו. אני יכול להגיד מה לא לעשות. אין לקוות שהילד יגשים את חלומותים של ההורים ויהיה מה שהם נכשלו להיות. יש לו חיים משלו".

מהם הדברים החשובים שלמדת מקארל פלש?

"למה אתה חושב שאני למדתי ממנו ולא להפך? אולי הוא למד ממני?" – שואל גיטליס, כשחיוך אירוני עולה על פניו. "כולם מדברים על פלש ואנסקו, ואף אחד לא שמע על משפחת פשקס – זוג המורים שמהם אני למדתי יותר מפלש ואנסקו ביחד".

כשנשאל מה דעתו על עולם המוזיקה של כיום לעומת הימים עברו, עונה גיטליס שביצועים רבים מזכירים לו את מרוץ האופניים טור דה פראנס.

"טור דה פראנס זה דבר נפלא, ופעם אני אפילו ניגנתי עבורם, אבל לנגן – זה לא להפגין כוח, אלא לשיר ולדבר דרך המוזיקה. כיום לסולנים רבים יש טכניקה ללא רבב, אבל הם דומים אחד לשני, כמו מכוניות. פעם יכולת בקלות להבדיל בין אופל לפורד, אבל כיום כולן זהות.
היום יש נטייה לרצות להיות כמו האחרים – כל אחד רוצה שיהיה לו מה שיש לאחרים. כל אחד רוצה שיהיה לו את אותה מכונית, אותו הפריג'ידר, אותו כיסא ואותו בית-כיסא. זה לא רק בעניין של מוזיקה, זה בכל מקום. תמיד נוהגים להגיד "כולנו שווים". האם עלינו להיות שווים גם בטיפשות? המילה eqality – "שיוויון", מורכבת בעצמה משני מילים: E-Quality (העדר איכות)

אז מה יש לך להמליץ כנגד זה למוזיקאים צעירים?

"היו אמיצים וקחו על עצמכם סיכונים. אל תעתיקו מוזיקאים אחרים. התאמנו על מנת לשחרר את עצמכם, והיו מסוגלים ליצור תוך כדי נגינה. האזינו לאוזן הפנימית, אשר מחוברת ישירות ללב המספר לך מי אתה – ומי אתה לא!"

קורס הקיץ הבינלאומי לכנרים ולנגני כלי קשת בקיבוץ אילון שבגליל המערבי נמצא בעיצומו, והוא מתקיים זו השנה ה-24 ברציפות. למרות המצב הביטחוני הגיעו לקיבוץ כ-40 תלמידים מרחבי העולם. במסגרת הקורס מתקיימים שיעורים פרטיים, כיתות אמן, קונצרטים ועוד. כל הפעילויות של הקורס פתוחות לקהל, והמידע מופיע בלוח האירועים של אופוס.

צפו בהקלטתו המפורסמת של גיטליס מתוך הקונצ'רטו מס' 2 לכינור של פגניני: