מי נותן סימן?

בבוקר – חזרה גנרלית עם הסולנים גבריאל ליפקינד, עמית דולברג, תלמידים שהצטרפו אל האנסמבל, והאמן האורח (ההפתעה). בערב – קונצרט בירושלים עם הרבה ספונטניות ורגעים משעשעים, כשמעל כולם התעלה אחד מרגעי ההדגמות ללא ניצוח, רגע שבו אף אחד מנגני האנסמבל לא נתן סימן להתחיל לנגן… וכך הסתיים לו יום אינטנסיבי במיוחד, כשהאנסמבל כולו שמח ומשועשע. והחל ממחר, הקונצרטים בסדרה למנויים.

1909338_256771501170475_2127765196_o

האנסמבל בחזרה הגנרלית אתמול, עם הסולן עמית דולברג

 

בפרוייקט הזה קורים הרבה דברים לא צפויים. את רובם אנחנו מכינים כהפתעות, ובעצם רק עבור הקהל הם לא יהיו צפויים. אבל אתמול בקונצרט בירושלים קרו גם כמה דברים שהנגנים לא צפו, וזה יצר כמה רגעים משעשעים במיוחד. כשעליתי לנצח על הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל היה במצב רוח טוב והנגנים הרבו לחייך (יותר מהרגיל). מה גרם לכך? על כך בהמשך.

אבל נתחיל מחזרת הבוקר, שהיתה החזרה הגנרלית לתכנית שאותה אנחנו מנגנים החל ממחר בסדרה למנויים. החזרה החלה עם עבודה מעוררת השראה על הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסולן הנפלא גבריאל ליפקינד. באמת עבודה, נגינה ושיתוף פעולה נפלאים שלו ושל האנסמבל, שיוצרים ביצוע מאוד מיוחד, כזה שלא שומעים בד"כ בקונצרטים. כדאי מאוד לבוא לשמוע אותו. אח"כ ביצענו את היצירה של איל אדלר עם הסולן עמית דולברג, יצירה נהדרת שהלכה והתגבשה במהלך השבוע עד לביצוע הראשון שהיה כבר אתמול בערב, ועוד שלושה ביצועים לפנינו החל ממחר. בהמשך החזרה עברנו על הסימפוניה של היידן וקצת על הסימפוניה הפשוטה של בריטן, ולקראת סיום החזרה הגיע האמן האורח שביצע איתנו את קטע ההפתעה. לקטע הזה הצטרפו גם שניים מתלמידיי בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. היה כיף לכולנו לבצע את הקטע הזה, שמתחבר בצורה מאד טבעית וחלקה אל הסימפוניה הפשוטה של בריטן. זו אכן תהיה הפתעה גדולה לקהל, משהו שלא קורה בד"כ בקונצרטים קלאסיים "שמרניים". אבל נחזור אל ההפתעה שהיתה לנגנים אתמול בקונצרט בערב בירושלים.

ובכן, הקונצרט באולם וייז שליד האקדמיה בירושלים היה מלווה בדברי הסבר של ד"ר עמית ויינר, אשר הכין לאנסמבל רשימה של הדגמות לנגן לפני הביצוע של כל אחת מהיצירות. בחזרת הבלאנס עברתי על מרבית ההדגמות עם האנסמבל, אבל ממש בסמוך לפתיחת הקונצרט עמית אמר לי שאולי עדיף שבהדגמות רק התזמורת תהיה על הבמה והוא יזמין אותי אחרי ההדגמות לנצח רק על הביצוע המלא של היצירה. הסכמתי ברצון, וביקשתי שיודיעו להדס (הכנרת הראשית) שאת ההדגמות היא תוביל ללא ניצוח. עד כאן הכל בסדר. לפני הסימפוניה של היידן ההדגמות עברו בשלום, וכך גם לפני הסימפוניה מס' 29 של מוצרט (שאותה ביצענו רק אתמול ולא נבצע בקונצרטים למנויים ממחר). לפני יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת, עליתי עם האנסמבל לבמה בשביל לנצח בכל זאת על ההדגמות (כי שם הניצוח הכרחי), וגם זה עבר בשלום. אבל לפני הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל ישב על הבמה וכשהגיע הרגע להדגים כולם הסתכלו על הדס וחיכו שהיא תיתן סימן. אלא מה? הקטע שאותו הם התבקשו להדגים מתחיל ללא כינור ראשון, כך שלא היא זו שאמורה היתה לתת את הסימן. אז מי כן אמור לתת את הסימן? הדס סימנה לראשי הסקציות האחרים שלא היא אמורה לתת סימן, וכנראה (לפי מה שסיפרו לי, לא הייתי שם) שבמשך זמן די ממושך של שתיקה כל אחד חיכה שהשני יתן סימן להתחיל, עד שבסופו של דבר שולי (מובילת הויולות) תפסה פיקוד, נתנה סימן והאנסמבל החל לנגן את כל 11 התיבות של ההדגמה, ומאותו רגע הנגנים לא הפסיקו לצחוק. הביצוע של הסימפוניה הפשוטה של בריטן היה, לפיכך, מאוד משוחרר, אנרגטי ושמח.

וכך, אחרי חמישה ימי חזרות וקונצרט אחד בסדרה של האקדמיה בירושלים, מחר בערב, מוצ"ש 22.3.2014 אנחנו מתחילים את סדרת הקונצרטים למנויים מס' 5 שלנו לעונה זו, באודיטוריום רפפורט בחיפה. יהיה שמח, מיוחד, ובעיקר – מלא בהפתעות!!!

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s