כמה מילים לסיכום הקונצרטים

קצת מהתחושות, התגובות והתמונות (שצילם אלון הראל) מהקונצרטים לפתיחת העונה

הפרוייקט הגרנדיוזי לפתיחת העונה כמעט הגיע לסיומו. נותר עוד קונצרט אחד בירושלים ב31.10, אך הוא יהיה ללא הפסנתרנים, אלא רק מקהלה ותזמורת. הקונצרט בשטריקר היה, כצפוי, מול אולם מלא עד אפס מקום (כולל קהל שישב על המדרגות), והוא גם הוקלט וצולם בוידאו ב5 מצלמות (לראשונה בקונצרט שלנו), כולל מצלמה אחת מתוך הבמה שהתמקדה בי.

soloists-131013-1

ארבעת הפסנתרים שעליהם ניגנו תומר לב וחבריו לקבוצת "מולטיפיאנו" היו כולם מאד טובים ואיכותיים (בניגוד לקונצרט בחיפה שם היו שני פסנתרים מצויינים ושניים פחות טובים), והקבוצה נשמעה מצויין בקונצ'רטי של באך ומוצרט.

soloists-131013-3

לאחר ההפסקה ביצענו את היצירה של עודד זהבי "אשרי הזורעים ולא יקצורו", עם המקהלה וחברי מולטיפיאנו. הביצוע היה לדעתי טוב יותר מאשר במוצ"ש בחיפה. המקהלה נשמעה מצוין, האנסמבל והפסנתרנים בביצוע מאד מדוייק ואספרסיבי, והמוסיקה הנהדרת של עודד יצאה במיטבה. התגובות של הקהל היו נלהבות מאד. לסיום הקונצרט עליתי ביחד עם ארבעת הזמרים הסולנים לביצוע המיסה מס' 4 של שוברט, ונהניתי מאד. המוסיקה נהדרת, המקהלה היתה במיטבה, הסולנים שרו יפה והאנסמבל, שיש לו תפקיד לא פשוט בכלל (במיוחד לכינורות), נשמע מצוין. כיף לנצח על מוסיקה כזאת נפלאה.

soloists-131013-2

אותי אישית דווקא הקונצרט בחיפה, שלשום, יותר ריגש. אולי בגלל האולם המלא לגמרי בחיפה, ועם הקהל הנלהב כפי שהיה במוצ"ש. אולי בגלל שזה היה הקונצרט הראשון והיתה בו התרגשות ראשונית.

דבר אחד שלא היה בקונצרט (בהחלטה של הרגע האחרון) הוא קטע ההפתעה, הקטע שלא פורסם מראש. החלטתי ממש ביום הקונצרט, שהתכנית של הקונצרט כפי שהיא מספיק עמוסה, ושלא כדאי להוסיף עליה את ההפתעה. אבל דווקא בשל היעדרה של ההפתעה שמעתי לאחר הקונצרט בחיפה קולות של אכזבה, בעיקר מהקהל הצעיר, שחיכה לחלק הזה בקונצרט, והרגיש שהקונצרט היה קצר מדי. לאור זאת החלטתי, שבקונצרט בירושלים ב31.10, נבצע את ההפתעה כפי שתכננתי.

פרט להערה הזו, התגובות שקיבלתי ואני עדיין ממשיך לקבל, מצויינות. הנה כמה מהן:

"הקונצרט היה מקסים. בראבו בראבי!"

"היינו אתמול בקונצרט ונהנינו מכל רגע. קונצרט מיוחד מאוד – 4 פסנתרים, אפילו המראה משורה 2 באמצע כבר היה מרגש. והעיקר, הביצוע היה נפלא. תודה על חוויה מוסיקלית מרוממת"

"יופי של פתיחת עונה. יופי של תכנית. יופי של ביצוע"

הפרוייקט הבא למנויים יהיה ממש בקרוב, בעוד מספר שבועות, ובמרכזו הסטבט מאטר של פרגולזי. על כך ארחיב בפוסטים הבאים.

 

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “כמה מילים לסיכום הקונצרטים

  1. התכנית אכן גרנדיוזית 😦 , עמוסה לעייפה, חסרת הגיון פנימי, ביצוע בינוני של כל היצירות,יצירה חסרת פשר של זהבי, הרבה רעש וצלצולים, מוסיקה טובה באמת לא היתה שם.
    קצת צניעות מר טל.

    • ראשית, אשמח אם תזדהה בשמך שאדע מי אתה. שנית, הבלוג שלי הוא כמובן סובייקטיבי ונכתב מנקודת מבטי האישית. אין שום בעיה עם עצם העובדה שאתה חושב אחרת ממני, אך יהיה יותר מכובד אם תסביר קצת את כוונתך – "מוסיקה טובה באמת לא היתה שם": במה לוקה לדעתך המוסיקה של מוצרט, באך ושוברט? ומה הפריע לך ביצירתו של עודד זהבי? "ביצוע בינוני של כל היצירות": מה לדעתך היה בינוני בביצוע של כל היצירות? הפסנתרנים הסולנים? האנסמבל? הזמרים הסולנים? המקהלה? האחידות? הגיבוש? הצליל? האינטונציה? הסגנון? הבלאנס? "הרבה רעש וצלצולים": אמנם היו הרבה משתתפים על הבמה, אך מה היה רועש בקונצ'רטי לשלושה וארבעה פסנתרים או במיסה של שוברט? "חסרת הגיון פנימי": איפה חוסר ההגיון בתכנית? על-מנת שהקוראים יוכלו להתייחס ברצינות לתגובתך, רצוי שתסביר את עצמך

  2. קודם כל כדאי שתפנים את המשפט הנפלא מספר משלי 'יהללך זר ולא פיך'.
    יש משהו צורם בכך שחבר האנסבל ועוד מנצחו, חולק שבחים לקונצרט בביצועו שלו.
    אבהיר גם שאיני משתייך לשום גוף מוסיקלי מתחרה ואני מאזין מן השורה עם הרבה אהבה למוסיקה והרבה הבנה (ועכשיו תסלח לי אתה על כך שאני מהלל את עצמי) 🙂
    'מוסיקה טובה לא היתה שם' אין הכוונה חלילה ליצירות, מוצרט באך ושוברט כבודם במקומם מונח, הכוונה היתה כמובן לביצוע הירוד לטעמי, התזמורת שבראשית דרכה היתה נפלאה , התדרדרה בשנים האחרונות לשפל עמוק.
    גם הפסנתרנות , למרות ציפיות גבוהות, היתה מאכזבת (למעט ברניקה גליקסמן שהיתה טובה ).
    היצירה של זהבי נתפרה באופן מלאכותי להרכב שעמד לרשותכם , וכך היא נשמעה, גיבוב שאינו מתחבר, השתתפות הפסנתרנים בה היתה מלאכותית ולא אורגנית. בנוסף,לא היה קשר בין הטקסט למוסיקה .
    על השירה העילגת של המקהלה חבל להכביר מילים .
    'חסרת הגיון פנימי' , תכנית קונצרט צריכה להיות בנויה עם איזה קשר הגיוני, נושאי, כרונולוגי או אחר. בקונצרט הזה בוצעו יצירות מן הגורן ומן היקב , ' הכל כלול' – 4 יצירות בכרטיס אחד ולטעמי ולהבנתי זה היה בבחינת כל המוסיף גורע.
    לגבי 'הרבה רעש וצלצולים', האולם האינטימי בשטריקר והבמה הקטנה לא מתאימים להרכב בומבסטי , תזמורת , 4 פסנתרים ומקהלה.

    • מכיוון שזהו אינו אמצעי תקשורת ציבורי אלא בלוג פרטי שלי, יש לי את החופש לכתוב מה שאני רוצה ועל מה שאני רוצה. כשאני מאוכזב או כשיש לי ביקורת על משהו (כולל על עצמי) אני כותב, וגם כשאני מרוצה אני כותב. זוהי כמובן נקודת מבטי האישית, וניתן לחלוק עליה ועם כך אין לי שום בעיה. אבל עצם הכתיבה של בלוג, שהוא יומן אינטרנטי אישי, אינה פסולה, וכל המעוניין רשאי לקרוא ולהגיב (כפי שאתה רואה, אני גם לא מצנזר תגובות). לגבי הקונצרט עצמו – זכותך המלאה להרגיש כפי שאתה מרגיש. לשמחתי הקונצרט הוקלט באופן מקצועי, וכשאקבל את ההקלטה אוכל לשפוט אם יש משהו בדבריך או לא. את הרשמים והתחושות שלי מהקונצרט עצמו כתבתי על פי מה ששמעתי מהפודיום בזמן אמת, ובסך הכל אני די סומך על האזניים שלי, אבל ההקלטה כאמור תוכל לאשש או להפריך את התחושות האלה. ועדיין, מן הראוי שתזדהה בשמך.
      ברק

  3. לאנונימי היקר. אם אנחנו מדברים על מוחלטות ביקורתית אז אתה הדוגמא. אבל יש משהו יפה בזה שאתה פותח גם את דעותיך לביקורת.
    אם אתה מסוגל לבודד את נגינתה של ברניקה מתוך האנסמבל אין לי ספק שאתה יכול להבחין במורכבות האמביוולנטית שבין קונטרפונקט לבין הומופוניה ביצירה שלי, כמו גם בעובדה שכמעט כל אחד מקווי הפסנתרים מצא ביטוי מוקדם או מאוחר יותר בכלי המיתר, יכולת בודאי לשים לב לויבראטו הנשלט של מצו הסופרן הסולנית בשוברט בתוך האקורדים ולתיאום המעניין בין קבוצות הצ'לי והויולות בתוך המרקם השוברטי. אין לי גם ספק שיכולת לשמוע את ה"סקו, הפלאי בנגינת ארבעת הפסנתרים, בעיקר ביצירה של באך. מותר לך בהחלט לא להסכים. לא לאהוב. ואפילו לבטל. אבל בעצם למה? ברק מעצבן אותך? אני מעצבן אותך? תומר לב מעצבן אותך? אני מניח שאתה לא היחיד. אבל הנה תראה, הבלוג הניב עכשיו התחלה של שיח מעניין.

  4. כתיבה אנונימית שכזו היא השמצה ושפיכת רפש.
    אבל נניח שאפשר לקבל השתלחות זו בצורה אובייקטיבית – מעניין איך הנ"ל שמע את נגינתה של פסנתרנית אחת מתוך שלשה או מתוך ארבעה??!!
    זה בלתי אפשרי, מבחינה אובייקטיבית, ולכן דבריך הם השמצה לשמה!
    לכן אדוני היקר – אתה משמיצן נוטף ארס, שלא מוכן להחשף ולהגן על דעתו !
    מאד מקובל במקומותינו,לצערי…

  5. מר ברק טל
    יש לי שאלה אלייך כתור מנצח מקהלה ותזמורת
    מהו בעצם תפקידו של המנצח? אני יכול להבין למה יש חזרות כי אז אתה אומר את מה שאתה רוצה וזה עובד . אבל בכל זאת- הכל כתוב בתווים.
    אבל למה צריך מנצח אחרי החזרות? הרי כבר למדת בחזרות את מה שאתה רוצה ועכשיו התזמורת יודעת מה לעשות. האם זה רק בשביל לתת כניסות לנגנים שנכנסים אחרי מלא תיבות הפסקה? אבל גם הם הרי כבר זוכרים אחרי הרבה חזרות מתי זה קורה. והאם זה בשביל לתת את הפרשנות המוזיקלית? זה לא משהו שקורה בחזרות? למה צריך את זה בקונצרט? ואיך הרי זה קורה אם הכל כתוב בתווים?

    $ חשוב לי לציין שאין פה חלילה שום ביקורת אלא רק שאלה כי אני באמת לא מבין בתחום.

    • תפקידו של המנצח אינו מסתכם בלומר את מה שהוא רוצה, אחרת באמת אפשר היה להביא איזשהו מוסיקאי, אולי אפילו אחד מהנגנים, שיגיד איך הוא רוצה שינגנו, ובזה יסתיים תפקידו והם יבצעו את הקונצרטים ללא ניצוח. עיקר תפקידו של המנצח הוא בידיים ובשפת הגוף, ולא בדיבורים. הוא מראה את מה שהוא רוצה, מבחינת טמפו, דינמיקה, בלאנס, ארטיקולציה, וכל אלמנט מוסיקלי שחשוב לו. ככל שהוא מראה יותר כך הוא צריך לדבר פחות ולמעשה הנגנים לא צריכים לזכור מה הוא ביקש בחזרה לפני שלושה ימים, הוא פשוט מראה להם בידיים. ואם בקונצרט אחד מתחשק לו לבצע את אותה המוסיקה יותר מהר, או באופי יותר חגיגי, או יותר שקט, או להבליט קולות מסויימים על פני קולות אחרים שהובלטו בקונצרט הקודם, גם את זה הוא יכול להראות ממש בזמן הקונצרט. ככל שהתקשורת שלו עם הגוף המבצע טובה יותר, כך תפקידו בזמן הקונצרט משמעותי יותר. הקונצרט הוא אף פעם לא שחזור מדוייק של החזרה. בקונצרט נוצרים דברים ייחודיים שקורים בזמן הקונצרט, ואותם יוצר המנצח. גם לגבי הכניסות של כלים מסויימים אחרי הפסקות – ככל שהיצירה מורכבת יותר, כך התלות במנצח גדולה יותר. לא תמיד הנגנים יכולים לזכור את כל הכניסות ביצירות מורכבות. ישנן כמובן לא מעט יצירות שניתנות לביצוע ללא מנצח, אבל אז נדרשת מעורבות גבוהה יותר של הנגנים, קשב, הכרה טובה של הפרטיטורה ועוד מיומנויות שנוכחותו של מנצח עשויה לחסוך. בסולני תל-אביב אנחנו מבצעים מידי פעם יצירות ללא ניצוח, בדיוק על מנת לשפר את יכולות ההקשבה והמעורבות של כל נגן.

  6. תודה רבה לך על תשובתך!
    אז חזרה מתקיימת למעשה בשביל לקבע דברים מסוימים שחשובים אבל אחר כך בקונצרט אפשר לעשות שינויים?
    האם הדבר תקף גם לניצוח מקהלה?
    ועד כמה למנצח שיש פרשנות אישית אם המלחין הוא זה שקבע את מה שהוא רוצה שיהיה ביצירה
    ?
    המון תודה

  7. אנסה לחדד את שאלתי- למה בעצם מתקיימות חזרות אם בזמן הקונצרט דברים יכולים להשתנות? האם אי אפשר ללמד בחזרות ואז לבצע לבד? ומה בדיוק המנצח מוסיף אם המלחין כתב הכל והנגנים או זמרי המקהלה רואים את זה? (ובמקהלה הם גם מקבלים בדרך כלל ווקאל סקור אז מופיעים להם התווים של כולם)?
    תודה רבה רבה!

    • ההסבר בקצרה הוא שכל גוף שמורכב ממספר גדול של אנשים, בין אם הוא ווקאלי או אינסטרומנטלי, זקוק לאיזושהיא הכוונה אחידה. אנשים שונים מפיקים צליל שונה אחד מהשני ומנגנים ושרים בסגנון שונה אחד מהשני. על מנת שתהיה הפקת צליל אחידה עם בלאנס הגיוני וכיוון מוסיקלי אחיד צריך יד מכוונת. 35 נגנים לא יכולים לחשוב ביחד בו זמנית להוליך משפט מוסיקלי אל התיבה השלישית (למשל), מישהו צריך להראות להם את זה כדי שזה יקרה. וכפי שכתבתי קודם תפקידו של המנצח משתנה מיצירה ליצירה – אם מדובר בליווי של סולן, המנצח חייב להכיר היטב את תפקיד הסולן ועל פיו להכניס את התזמורת (ובאופרה זה אפילו יותר מסובך), אם מדובר ביצירה בת זמננו מורכבת מבחינה ריתמית – המנצח צריך להיות ממש שוטר תנועה (לתת כניסות ויציאות). ואם מדובר ביצירה קלאסית שהתזמורת יכולה לנגן ביחד רק מתוך הקשבה – המנצח בעיקר מוסיף את האישיות שלו והאינטרפרטציה שלו למוסיקה. זה מאוד על קצה המזלג כמובן, אבל אני מציע שתבוא לשמוע חזרות ואח"כ תבוא לקונצרט ואז תבין הרבה יותר

  8. לאותו מבקר מהולל שלא הזדהה ומתחבא מאחורי מילים של השמצות..אז קודם כל, אני נמצאת באנסמבל כמעט מראשיתו ולא אוכל להסכים איתך כמה הכל היה נהדר וכמה עכשיו הכל נורא..הקונצרט בו השתתפתי היה טוב לדעתי האישית. זכותך שתהיה לך דעה משלך, שאמנם שונה ומנוגדת לדעתי, למוזיקאים נכבדים רבים אחרים (שאין להם אג'נדה מסוימת למען האנסמבל) אך צורת הביטוי שלה מאד דוחה אני חייבת לציין. זכותו של כל אחד לכתוב את דעתו בבלוג שלו ואם לא שמת לב באמת היחיד שמהלל את עצמו זה אתה. טוב שאתה לא מזדהה ותמשיך להתחבא כי אף אחד לא רוצה לשמוע בקורת בטח לא בונה, כל כך אישית ושיש בה רוע ורפש. ואתה גם לא מוזמן לקונצרטים הבאים, נסתדר מצוין בלעדיך. תודה, הדס פבריקנט (אני בהחלט מזדהה)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s