על ספינת האהבה והקונצ'רטו לצ'לו של אלגר

בקונצרט הסינפונייטה הישראלית באר שבע התרשמתי במיוחד מיצירתו הנפלאה של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" ומשירתה הנהדרת והצלולה של זמרת הסופרן עינת ארונשטיין, שהיתה הסולנית ביצירה זו. בקונצרט של התזמורת הסימפונית ראשון לציון שמעתי לראשונה בביצוע חי את נגינתה היפה והשירתית של הצ'לנית הבריטית נטלי קליין. חוויות מביקור בשני קונצרטים השבוע.

שמעתי השבוע את הסינפונייטה הישראלית באר שבע מנגנת בניצוח שאנדור גיודי מהונגריה את סימפוניית השעון של היידן ואת הקונצ'רטו לכינור של ברהמס עם הסולן איליה קונובלוב. נהניתי מאוד מהעבודה של המנצח עם התזמורת בשתי יצירות אלה, אבל במיוחד נהניתי בערב הזה מיצירתו של יוסף ברדנשוילי "ספינת האהבה" לסופרן ותזמורת מיתרים, עפ"י טקסטים של יעקב ברזילי. ביצעתי את היצירה הזו עם סולני תל אביב לפני כחמש שנים ונהניתי ממנה מאוד כבר אז, אבל רק השבוע, כמאזין מהקהל, הצלחתי לשמוע עד כמה היא מרגשת וכתובה היטב. הביצוע היה נהדר, הרבה בזכות שירתה הצלולה והמרגשת של הסולנית עינת ארונשטיין. מעבר לקול היפה והצלול, ולאינטונציה המצויינת שלה, עינת גם מרגישה, משחקת ומביעה כל מילה בטקסט. בזכות הדיקציה המצויינת שלה ניתן להאזין לשירתה כמו לסיפור או מחזה, ולהבין כל מילה מבלי להיעזר בטקסט הכתוב בתכניה. זה די נדיר בשירה אופראית, ומעטות הזמרות שיש להן את היכולת להעביר את הטקסט בצורה כזו בהירה. פעם אחת בלבד בעבר שיתפתי פעולה עם עינת ארונשטיין, וזה היה לפני כחמש שנים כאשר ניצחתי על אותה הסינפונייטה באר שבע, במיסה של שוברט בסול מז'ור. אשמח מאוד לשתף איתה פעולה שוב, ביחד עם סולני תל-אביב.

IMG_7700_C

עינת ארונשטיין

עוד שמעתי השבוע את התזמורת הסימפונית ראשון לציון עם הצ'לנית הבריטית נטלי קליין, שניגנה את הקונצ'רטו של אלגר. עם נטלי נפגשתי בעבר פעם אחת בלבד, בעת ביקור שלה בארץ לפני מספר שנים, אך מעולם לא שמעתי אותה בקונצרט חי (רק בהקלטות). ההופעה שלה השבוע עם תזמורת ראשון לציון היתה נפלאה. נגינתה של נטלי וירטואוזית וקלילה מצד אחד, שירתית ורגישה מצד שני. היא ממש מדברת כל צליל, ומביעה בצורה לגמרי טבעית את המוסיקה. תענוג גדול להאזין לנגינתה. היא זכתה לתגובות נלהבות וחמות מהקהל, והוסיפה כהדרן את שיר הציפורים של פבלו קזלס.

Natalie and Barak

לאחר הקונצרט ביליתי עם נטלי ובן זוגה במסעדה מצויינת בשדרות רוטשילד בתל אביב. בעונה הבאה נטלי קליין תופיע עם האנסמבל בקונצ'רטו לצ'לו של היידן. מצפה בכליון עיניים לשיתוף הפעולה הראשון בינינו.

בפוסט הבא: על ההכנות הקדחתניות של כולנו לקראת אחד הפרוייקטים הקשים ביותר בתולדות האנסמבל, שבו נבצע את יצירתו התובענית מאוד של אלבן ברג – סויטה לירית לתזמורת מיתרים. הפרוייקט יחל בעוד כשבועיים, וכולם כבר באטרף של עבודה.

חג פורים שמח לכל קוראי הבלוג.

מודעות פרסומת

אנטיה וייטהאס עזבה. כולם כבר מתגעגעים

עבודה יסודית. הקפדה על כל פרט. סטנדרטים גבוהים. נגינה סוחפת. פרוייקט מרענן. תגובות נלהבות. שבוע אנטיה וייטהאס הסתיים וכולם כבר מתגעגעים.

2013-02-10 21.50.17

כפי שכתבתי כאן לא פעם, באנסמבל סולני תל-אביב המצב אינו דומה לשום תזמורת אחרת, כי הנגנים אינם שכירים של התזמורת ולמעשה משתתפים באנסמבל מתי שזה מתאים להם, נוח להם, מסתדר להם. ולכן, מעבר למחוייבותנו לפרוייקטים שאמורים למשוך קהל, אנחנו בראש וראשונה מחוייבים לדאוג שיהיו פרוייקטים שימשכו את הנגנים לבוא ולנגן אצלנו. פרוייקטים שגורמים להם הנאה מעשייה מוסיקלית איכותית, למידה, השראה, אתגרים טכניים ומוסיקליים. את כל אלה סיפקה לנו השבוע אנטיה וייטהאס. פרוייקטים מהסוג של זה שהסתיים ביום ראשון הם טובים מאוד לאנסמבל. הם ממריצים, מרעננים, מלמדים, נותנים השראה, ומאוד מהנים עבור הנגנים. והבונוס של הפרוייקט האחרון – התגובות הנהדרות של הקהל ושל הביקורת.

הנה מקבץ תגובות שהגיעו אלינו בימים האחרונים:

"הקונצרט היה פשוט מדהים. מהצלילים הראשונים של ה-OP95 של בטהובן היה ברור שהולכת להיות חוויה. היא (אנטיה וייטהאס – ב.ט) הדגימה מה זו מוזיקה קאמרית ונתנה לתזמורת ולקהל חוויה בלתי רגילה."

"התרגשתי מאד מהאינטראקציה שהיתה בין הכנרת לקבוצה. האשה כשלעצמה היא תופעה. ממש רוקדת ובו זמנית יד כל כך קלה על הקשת וצליל כל כך מעודן… ההשפעה שלה על הקבוצה היתה יפהפיה. הם יצאו מגדרם לקראתה ואנחנו הרווחנו בגדול 🙂 אהבתי במיוחד את היצירה של בריטן ואני שוב מודה לך על ההזדמנויות האלו הבלתי רגילות ללמוד עוד על עולם המוסיקה. המשך הצלחה ושלא יירד לכם החיוך מהפנים"

"היה קונצרט נפלא – בטהובן מעורר השראה, היידן – 'קלאסי' מדי, בריטן – פגז. התזמורת – מעולה כהרגלה – רוצו לראות ולשמוע. האנסמבל הוא בין הטובים בעולם."

"היה קונצרט בלתי רגיל אתמול! אין מילים לתאר"

המבקר חגי חיטרון כתב בעיתון הארץ:

"מיד עם צלילי הרביעייה מאת בטהובן, שנוגנה ראשונה, נוצרה הרגשה שמתחולל מולנו קונצרט לא רגיל… סיכום הקונצרט כולו: היה נפלא"

אחרי סיום הקונצרט יצאו נגני האנסמבל עם אנטיה וייטהאס לשתות, לבלות ולהתפרק, אחרי השבוע האינטנסיבי שהם עברו ביחד.

377600_10151222532677237_2040844621_n

 

 

 

הצצה לחזרת האנסמבל עם אנטיה וייטהאס

מחר מתחילים הקונצרטים של האנסמבל עם אנטיה וייטהאס. השבוע התקיימו החזרות בהובלתה ובהדרכתה, ומחר בערב אזכה לשמוע את האנסמבל מהקהל, באולם רפפורט בחיפה. הצצה אל החזרה הראשונה שהתקיימה השבוע ביום שלישי, בסרטון הוידאו שבתוך הפוסט

הקונצרטים של האנסמבל עם אנטיה וייטהאס –

מוצ"ש 9.2.2013 בשעה 20:30, אולם רפפורט בחיפה

יום א' 10.2.2013 בשעה 20:30, אודיטוריום שטריקר בתל-אביב

563205_463194440403067_855657570_n

יש לנו תזמורת

אולם מלא ב500 איש; תפאורה חגיגית; התרגשות גדולה; מוסיקה נהדרת; 40 נגנים וזמרים בגילאי 15-18 על הבמה; הפקה ברמה הגבוהה ביותר; ורמת ביצוע מצויינת לכל אורך הערב. עכשיו זו כבר עובדה קיימת – לביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו ("רעות") חיפה יש תזמורת! המשימה הבאה – לאחד כוחות ולצרף אליה את תלמידי חטיבת הביניים רעות.

280120133886

חזרת הבלאנס באולם קריגר – המקהלה והתזמורת ביחד ב"לשיר זה כמו להיות ירדן". צילמה היידי ליפמן

אחרי ארבעה חודשי עבודה במתכונת של פעם בשבוע, אחרי שבועיים מאוד אינטנסיביים של חזרות קבוצתיות ומלאות מהבוקר עד שעות אחה"צ המאוחרות, ואחרי חזרות אינטנסיביות גם ביום הקונצרט עצמו – הגיע הערב הגדול. אולם קריגר בחיפה היה מלא לגמרי, בין היתר בזכות הרבה עבודת פייסבוק, אימיילים ושיווק של כל המשתתפים. קונצרט הבכורה יצא לדרך.

פתחה את הערב מקהלת בית-הספר בניצוחו של אמיר ברנהרד. היא הציגה רפרטואר מאוד מגוון – ממוסיקה מהרנסנס, דרך מוצרט, ורדי, אופנבך, וילה לובוס ועד יחזקאל בראון הישראלי. נדיר לראות מקהלה מעורבת גדולה שזמריה בגילאי 15-18. ועוד יותר נדיר לשמוע מקהלה כזו ששרה ברמת דיוק כזו – הן מבחינת אינטונציה, והן מבחינת אנסמבל, עם כל הניואנסים המוסיקליים. עבודה מוסיקלית וחינוכית לעילא ולעילא. כל הכבוד לאמיר ולכל זמרי המקהלה.

ואז הגיעה ההפסקה. זה היה הזמן שלי להתלבש, להתארגן ולהתכונן להופעת הבכורה של תזמורת ביה"ס לאמנויות ויצ"ו (רעות) חיפה. הנגנים כיוונו, התארגנו על הבמה (מאחורי ההמסך הסגור) והתכוננו. לאחר שהקהל התיישב המסך נפתח – וכולם ראו לראשונה את התזמורת החדשה. התרגשות גדולה. עליתי לבמה, השתחויתי לקהל והתחלנו. פתחנו עם הנדל – זיקוקי דינור, עם החגיגיות של החצוצרות והטימפני. הרגשתי שיש ריכוז שיא אצל הנגנים. הכל עבד מצוין. הם היו איתי לכל אורך הביצוע. זה היה ביצוע מאוד חגיגי ומגובש. אח"כ היצירה "ערבית מוסיקלית" של בריטן עפ"י רוסיני, שלה חמישה פרקים. יצירה תובענית עם קטעי סולו לחצוצרה, קלרינט, קסילופון, פיקולו ועוד כלים מתוך התזמורת. כאן כבר הרגשתי שאנחנו תזמורת ותיקה עם הרבה ניסיון. את פרק הטרנטלה המסיים לקחתי בטמפו מסחרר כי הרגשתי שהנגנים יוכלו לעמוד בזה, והם אכן עמדו בזה בצורה נהדרת. עם סיום ביצוע הבריטן הקהל פרץ במחיאות כפיים סוערות.

לפני ביצוע הקטע המסיים עליתי לבמה לומר מספר דברים. לאחר תודות לאנשים שבזכותם הרמנו את הערב הזה (ובראשם צביקה רייטר מנכ"ל ביה"ס, דני עקיבא מרכז המגמה, והיידי ליפמן יוסף מפיקת ומנהלת התזמורת), פניתי אל אנשי חטיבת הביניים רעות בקריאה שאני מאוד מקוה שהפעם היא תיענה בחיוב. אמרתי שיש לנו כאן הזדמנות פז להקים בחיפה לראשונה אחרי עשרות שנים תזמורת נוער מפוארת ומכובדת. זה לא קרה במשך שנים רבות בעיקר בגלל "מלחמות היהודים" ובגלל שכל גוף ניסה להקים אצלו תזמורת, למרות המגבלות הרבות. פניתי אליהם בהצעה להצטרף אלינו לגוף משותף, ולשתף את תלמידי החטיבה של רעות בתזמורת שלנו. כדי לא להעכיר את החגיגיות של הערב, לא ציינתי שכבר נעשה ניסיון כזה לאחד כוחות בשנה שעברה, ניסיון שטורפד ע"י חטיבת הביניים רעות. אבל היה לי ברור שמי שהיה צריך להבין את קריאתי, הבין. אני מקוה שהפעם הניסיון יצליח ותלמידי חטיבת הביניים יצטרפו אלינו לתזמורת גדולה וחזקה.

לסיום הערב הצטרפו אל התזמורת זמרי המקהלה של ביה"ס לביצוע משותף לשיר של נעמי שמר "לשיר זה כמו להיות ירדן". זה היה מרגש מאוד גם עבורי. הקהל מחא כפיים עוד זמן רב לאחר סיום הקונצרט, ורק לאחר שכולם התפזרו הבנתי שזה היה ערב היסטורי.

BD4_0118

תמונות נוספות מהקונצרט יעלו בקרוב.