לאחר הצלחתה של ה"הפתעה" – יצירתה של נעמה תמיר, שגם בקונצרט אתמול זכתה לתגובות נלהבות ולשבחי הביקורת (בתוך הפוסט) – אפשר לספר קצת סודות. מאין הגיע הרעיון, מה עבר עלינו בתהליך ההכנה, וכד'.
זמרי המקהלה שרים את הטקסט מהעיתון ביצירתה של נעמה תמיר "אקטואלי" בשבוע שעבר בשטריקר
על הרעיון של הפתעה מסויימת בכל קונצרט, בין אם זו יצירה או סולן שאינם כתובים בתכנית, חשבתי כבר לפני קרוב לשנה. ההפתעה שהבאנו בקונצרט הגאלה – הפסנתרן, הזמר והמלחין שלומי שבן – עבדה היטב, הקהל התלהב מאוד, וחשבתי לאמץ את הרעיון של אלמנט ההפתעה גם בקונצרטים למנויים.
אבל את הרעיון הספציפי של יצירה חדשה של מלחין ישראלי בנושא אקטואלי, העלה בפני פרופ' עודד זהבי, מבכירי המלחינים שלנו. הוא סיפר לי על דבר דומה שעשה בעבר, לא בארץ, אשר התקבל היטב ע"י הקהל, ושכדאי לנסות אותו כאן אצלנו. כמובן שהייתי צריך למצוא מלחין שיש לו ראש פתוח לרעיון ושמסוגל למצוא נושא וטקסטים ולכתוב מהר (זה היה פחות מחודשיים לפני הקונצרט הראשון). עודד עצמו היה זה שהמליץ לי על נעמה תמיר, שאותה אני מכיר מהתקופה שניצחתי על התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה, לפני כ10 שנים (היא קיבלה את הכשרתה המוסיקלית בחיפה כנגנית פסנתר, צ'מבלו ועוגב), ולאחרונה הקשר שלנו היה בעיקר סביב המגזין בקול המוסיקה אותו היא ערכה והגישה.
נעמה נענתה בשמחה לאתגר, והיא זו שהחליטה להלחין כותרות עיתונים. הזמן היה מאוד קצר, ולמעשה רק ביום של חזרת המקהלה הראשונה (שהיתה אמורה להיות היחידה) על היצירה, קיבלתי את הפרטיטורה. אני חייב להודות ולהתוודות – במהלך החזרה הזו שקלתי אם לרדת לגמרי מהרעיון או להמשיך לעבוד על היצירה במלוא המרץ. כפי שקורה עם יצירות חדשות – יש תיקונים ושינויים שצריכים להיעשות "אונליין", זמרי המקהלה נדרשו ללמוד מהר מאוד גם את הטקסט וגם את הסולפז' הלא פשוט. החלטתי להמשיך לעבוד במלוא המרץ, אך בסיום חזרת המקהלה פניתי לזמרים ואמרתי – אנחנו צריכים עוד חזרה, זה לא מוכן!! לשמחתי הרבה, זמרי המקהלה הנפלאים נענו לבקשתי והגיעו לחזרה נוספת כעבור מספר ימים, כשבינתיים נעמה שלחה להם את התיקונים וכן פרטיטורה מעודכנת.
למרות שאני עצמי התלהבתי מהיצירה מהרגע הראשון שראיתי את הפרטיטורה, היו מסביבי לא מעט ספקות וחששות לגבי איך היא תתקבל. אבל הלכתי עם תחושותיי עד הסוף, השקעתי גם במהלך חזרות התזמורת את הזמן הדרוש להכנת היצירה, וכך עשתה גם הסולנית קרן הדר (שלמדה את היצירה גם היא בתוך ימים ספורים), ובסופו של דבר זה עבד. כבר בביצוע הראשון של היצירה בחיפה לפני כשבועיים התגובות היו נלהבות. הרבה אנשים מקרב קהל המנויים שלנו ש"מפחדים" ממוסיקה מודרנית ובד"כ לא מגיעים לקונצרטים שיש בהם יצירה מודרנית, אמרו לי שזה היה נהדר.
בביקורת אינטרנטית שהתפרסמה היום על הקונצרט שלנו אתמול בירושלים, מתמקד המבקר ביצירתה של נעמה תמיר ומשבח אותה. הנה הביקורת מתוך האתר "תרבות אנד דה סיטי":
אקטואלי – אנסמבל סולני תל אביב וזמרי קולגיום בפתיחת פסטיבל פנטסיה כורלית
"ממשל אובמה מסרב עד כה לקבוע מהו "הקו האדום" בתכנית הגרעין האיראנית, שאם טהרן תחצה אותו – הוא ישלח את כוחות ארה"ב למשימה. בעיני ירושלים, בלי הצבת "קו אדום" ברור, האיראנים ימשיכו לדהור לפצצה, וייצרו מציאות חדשה ובלתי אפשרית לישראל. אל תחכו לנס…"
לא, ממש לא התבלבלתי. באמצע הקונצרט, הוציאו זמרי קולגיום עיתונים, הרימו אותם גבוה, והתחילו לקרוא. הפתעה. מבלי לכלול את היצירה בתכנית הקונצרט, השמיעו אנסמבל סולני תל-אביב וזמרי קולגיום, בניצוחו של ברק טל, את היצירה "אקטואלי" מאת נעמה תמיר. נעמה, בוגרת תואר שני באקדמיה למוסיקה בירושלים, חיברה "שיר" המבוסס על טקסטים אקטואליים מהעיתונים היומיים והלחינה יצירה משעשעת וערבה לאוזן. היצירה עוסקת בנושאים חשובים כגון: עליית מחירי הקוטג', נפילת מדדי המניות, מודעות פרסום שונות, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות הישראלים שאינם גומרים את החודש ועוד. בסיום, מכריזים זמרי המקהלה: "בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על פטירתו של… אבלה המשפחה" וממשיכים: "בסוף השבוע, יהיה חם מהרגיל". היצירה שחוברה בחודש האחרון, לאנסמבל כלי מיתר, שתי קרנות יער, סופרן ומקהלה, זכתה לביצוע מקסים… ולמחיאות כפיים סוערות. חגי גורן, מנהל הפסטיבל מבטיח שתהיינה הפתעות נוספות באירועי הפסטיבל.
זה היה רק דובדבן קטן על קצפת הקונצרט שפתח את הפסטיבל. התכנית כללה:
"כה גדול הסקרמנט" של מוצרט – יצירה לסופרן מקהלה ותזמורת
"אור גדול" של יחזקאל בראון – לסופרן, קרן יער ואנסמבל מיתרים
"הנותן לאל הטוב לבדו למשול" מאת פליקס מנדלסון – קנטטה לסופרן, מקהלה ותזמורת
סימפוניה למיתרים מס' 7 ברה מינור של פליקס מנדלסון
מיסה מס' 3 בסול מז'ור של יוסף היידן – יצירה למקהלה ותזמורת
"מריה הקדושה, אם אלוהים" של מוצרט – יצירה למקהלה ותזמורת
ברק טל, שקיבל על עצמו את הניהול המוסיקלי והניצוח על זמרי קולגיום, שילב בכישרון רב את אנסמבל כלי המיתר, זמרי המקהלה והסולנים (קרן הדר-סופרן, אלון ראובן-קרן יער). ניתן היה לחוש את שמחת החיים של כל המעורבים וגם לשמוע אותה.
יורם בר-סלע
בפוסט הבא – על הקונצרט של אתמול בירושלים מנקודת מבטי האישית, ועל ההשראה שקיבלתי מערב הכדורסל של הפועל רמת גן לפני שלושה ימים. שווה לחכות