תזמורת תלמה ילין – חינוך תזמורתי במיטבו

נגינה תזמורתית מלוטשת. ארבעה סולנים מעולים. מנצח עם יכולות פנומנליות. 80 נגנים בני 14 עד 18 שנשמעים כמו תזמורת מקצועית לכל דבר. חינוך לנגינה תזמורתית ברמה הגבוהה ביותר. תענוג

תזמורת תלמה ילין הערב

שמעתי הערב את התזמורת הסימפונית של ביה"ס "תלמה ילין" בקונצרט חגיגי לקראת נסיעתה לקונצרטים בחו"ל. התזמורת מונה כ80 נגנים בני 14 עד 18. כשהם מנגנים בניצוחו של מנחם נבנהויז הם נשמעים כמו תזמורת מקצועית לכל דבר, ובמובנים מסויימים אף עולים על תזמורות מקצועיות. יש להם אנרגיה והתלהבות, הם מנגנים מתוך רצון ואהבה למוסיקה, ויש להם שאיפות ללמוד ולהיות בעתיד מוסיקאים מקצועיים. כתוצאה מכך הנגינה שלהם מלאה חיים ואנרגיה. העבודה בתזמורת צעירה היא חוויה מיוחדת ומרגשת שמוסיקאים חווים רק בשלבי לימודיהם, כשהם צעירים. זו עבודה מאוד קפדנית, ויש בה התעקשות על כל פרט ופרט. מושקע זמן רב של עבודה על כל משפט מוסיקלי ועל כל יצירה ויצירה, וזה ניכר היטב בתוצאה. השליטה של המנצח מנחם נבנהויז בתזמורת הזו מדהימה, ועבודת בניית התזמורת וגיבושה יכולה לשמש מודל למנצחים רבים. חלק גדול מנגני התזמורת הזו, בעיקר הקשתנים, עברו אצלי בתזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים (וחלקם עדיין מנגנים שם) ובמתא"ן. המצטיינים מבין אלה שבוחרים להמשיך במוסיקה שבים אלי בהמשך דרכם המוסיקלית, בשנות ה20 וה30 לחייהם – לאנסמבל סולני תל אביב (כיום מנגנים באנסמבל לא פחות משבעה נגנים שניגנו אצלי בהיותם תלמידים – בתזמורת הקונסרבטוריון או בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה). המשותף לשלושת הגופים האלה – תזמורת הקונסרבטוריון, תזמורת תלמה ילין וסולני תל אביב – למרות שהם שונים זה מזה במהותם, בגילאי הנגנים שלהם ובאופי עבודתם, הוא המסירות, ההתלהבות והמוטיבציה של הנגנים. מכנה משותף נוסף הוא הסטנדרטים הגבוהים של נגינה תזמורתית מגובשת, מבריקה ומלוטשת. יש לי הרגשה שלאלה מבין הילדים שיעסקו במוסיקה בעתיד, חווית הנגינה בתזמורת תלמה ילין תיזכר כחוויה המקצועית התזמורתית הטובה והמרגשת ביותר שלהם. באף תזמורת מקצועית לא תהיה להם הזדמנות ללטש כל פרט, לעבוד על דיוק, בלאנס, ארטיקולציה, דינמיקה ובנייה של משפט מוסיקלי כמו בתזמורת הזאת. באף תזמורת מקצועית האירוע הזה ששמו קונצרט לא יהיה אירוע מרגש ומיוחד כמו שהיה הערב בתזמורת הזו.

אבל, למה להקדים את המאוחר? יש לצעירים האלה עוד זמן להמשיך ללמוד, להתקדם ולהנות מכל רגע של עשייה מוסיקלית כמו זו שהתרחשה הערב. בינתיים נחזור לקונצרט שהיה הערב. בזה אחר זה עלו לבמה סולנים צעירים מוכשרים, מבריקים ווירטואוזים – הצ'לנית ליה פרלוב, החלילן תומר עמרני, הפסנתרן איתמר פרג (שנזכרתי שהוא הופיע איתי כסולן עם אנסמבל הסולנים הצעירים לפני 6 שנים, כשהיה בן 12!!!) והקלרניטן אור פוסטי (שניגן איתי לא מזמן בקונצרט של סולנים צעירים עם סולני תל-אביב). כל אחד מהסולנים הרשים בדרכו האישית. אבל את הרושם הגדול ביותר השאירה התזמורת כתזמורת. נגינתה בכל יצירות הליווי, בסימפוניה מס' 5 של מנדלסון, וכן בשני קטעי ההדרן, היתה יוצאת מהכלל. בכל אספקט התזמורת נשמעה כמו תזמורת מקצועית טובה – צליל, בלאנס, דיוק, אחידות, אינטונציה. למנצח מנחם נבנהויז מגיע שאפו ענק. השליטה שלו בתזמורת ובכל היצירות (עליהן ניצח בעל פה ללא פרטיטורות) היתה פנומנלית. היכולת שלו להחזיק גוף כזה גדול של נגנים צעירים, רובם ללא שום נסיון תזמורתי, ולגרום להם להישמע כל כך טוב ברפרטואר כל כך תובעני – היא יכולת נדירה. הניצוח שלו היה ברמה גבוהה מאוד. אני רק יכול להצטער על כך שהוא בחר להפסיק לנצח על תזמורות מקצועיות, כי בעידן שבו אנשים רבים שאין להם השכלה או הכשרה בניצוח עומדים מול תזמורות מקצועיות ומנצחים עליהן (בגלל שהם נראים טוב או מביאים קהל) – היתה יכולה להיות למנצח מצוין כמו מנחם תרומה משמעותית לשיפור הרמה בסצנה התזמורתית.

כמי שעוסק הרבה בעבודה עם מוסיקאים צעירים, כשאני רואה ושומע את העבודה החינוכית התזמורתית של בי"ס תלמה ילין לא נותר לי אלא למחוא כפיים ולצעוק בראבו. כל הכבוד.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s