משחק טאקי, קפריסים של פגניני, ערוץ 2 בעברית. סלוניקי יומן מסע

משחק הטאקי על הרצפה בשדה התעופה באתונה, הפסנתרן היווני שניגן מוצרט בטמפו איטי להחריד, הארוחה במלון שלא כללה מי ברז, אולם הקונצרטים היפהפה שנמצא בסמוך לים, הטלביזיה בחדר עם ערוץ 2 הישראלי, אימוני הכינור של שחר פוייאי בכל רגע חופשי. חוויות מהנסיעה לסלוניקי

בשעה 4:00 לפנות בוקר אור ליום שישי 30.9 נפגשנו – מספר נגנים סהרוריים עם כלי הנגינה והמזוודות שלהם, ואני, עם המזוודה שלי והויולה של קטיה (שהיתה אמורה להגיע לסלוניקי מבאזל ללא ויולה) – במסוף אגד בתחנת רכבת מרכז. מיניבוס לקח אותנו לשדה התעופה שם הצטרפו אלינו עוד נגנים סהרוריים והמנכ"לית שלנו רוני שיר. לאחר הבדיקות הבטחוניות והצ'ק אין הנגנים התפזרו לבילוי הישראלי הפופולרי – קניות בדיוטי פרי. מאיפה היה להם כוח לזה בשעה 4 בבוקר? אין לי מושג. אני לעומתם התיישבתי בשער ממנו עולים למטוס, והתחלתי ללמוד את הפרטיטורות (למרות העייפות – 10 פרטיטורות בשני קונצרטים תוך שלושה ימים זה לא צחוק, צריך ללמוד).

ביום שישי 30.9 בשעה 14:00 מתיישבים נגני האנסמבל שהגיעו מהארץ לאכול את ארוחת הצהריים במלון פאלאס בסלוניקי. כולם מתים מרעב, וממלאים את צלחותיהם מהבופה העשיר בכל טוב.  כשהתיישבנו לאכול הסתבר לנו לתדהמתנו שלא רק שהשתייה אינה כלולה ושצריך לשלם עבורה (כמקובל) , אלא אפילו מים לשתייה אינם כלולים. מי ברז לא ניתן לקבל, ולכן מי שרוצה לשתות ביחד עם הארוחה, ולא משנה מה, צריך לשלם. מכיוון שנגזר עלינו ממילא לשלם עבור השתייה, חלק מהנגנים כבר הזמינו יין. אם כבר אז כבר. יוני סיפר לנו בחדר האוכל של המלון שהוא כבר הספיק לראות ערוץ 2 בטלביזיה בחדר. ערוץ 2 ישראלי בעברית? שאלנו. בדיוק כמו בארץ, הוא ענה. ובאמת, כשהגעתי לחדר לשנת הצהריים פתחתי טלביזיה וזפזפתי עד שמצאתי שידורים חוזרים של מאסטר שף בערוץ 2. בעברית.

מכיוון שהחזרה הראשונה שלנו תוכננה לאותו הערב באולם הקונצרטים, לוח הזמנים היה כזה שהותיר לנו בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב זמן לא רב, ואת הזמן הזה כל הנגנים ניצלו לשינה. בשעה 18:00 נפגשנו כולנו שוב בחדר האוכל, והפעם הצטרפו גם כמה מהנגנים שהגיעו בינתיים מאירופה (שחר רוזנטל ממדריד, מתן דגן מברלין וקטיה פולין מבאזל שקיבלה את הויולה שלה שהגיעה בשלום מהארץ הודות להשגחתו המסורה של שחר פוייאי). שתי נגניות נוספות פגשו אותנו כבר בחזרה באולם הקונצרטים.

בנסיעה לאולם הקונצרטים ראינו לראשונה את העיר סלוניקי וחלק מהנגנים התחילו לצלם את הנופים החדשים.

בשעה 19:30 התחלנו את החזרה באולם הקונצרטים החדש והיפה בסלוניקי. בקונצ'רטו לפסנתר מס' 14 של מוצרט ניגן איתנו הפסנתרן היווני תאודור צובנאקיס, ובחר טמפי איטיים במיוחד. בכל פעם שהפסקתי את התזמורת והרגשתי שאנחנו מנגנים לאט מידי הוא שאל אותי אם אפשר לנגן טיפה יותר לאט… בסופו של דבר, בקונצרט, הגענו לטמפי שגם הוא וגם אנחנו היינו מרוצים מהם, למרות שהם היו על הצד המאוד איטי. החזרה נמשכה לה גם עם הריקודים היווניים של סקלקוטס (יצירה חביבה מאוד), האלגיה הנפלאה של ברדנשוילי, סויטת הולברג של גריג והדיברטימנטו של מוצרט. סה"כ זו היתה חזרה טובה מאוד למרות השעה המאוחרת והיום הארוך והמתיש שעברנו.

כמעט כולם התפזרו לחדרים עם חזרתנו למלון, והלכו לישון. כמה נגנים בודדים (ואני לא ביניהם) הלכו לשתות משהו בבר של המלון. חזרת הבוקר ביום המחרת נפתחה בסקציות ולאחריה חזרה תזמורתית יעילה, שהיתה למעשה החזרה הגנרלית.  ושוב – ארוחת צהריים וארוחת ערב בהפרשי זמן קצרים יחסית עם שנת צהריים ביניהם, ובמוצ"ש 1.10 יצאנו שוב אל אולם הקונצרטים, והפעם בשביל הקונצרט. לפני כניסתנו לחזרת החימום באולם עשינו סדרת צילומים על רקע הים, ממש בסמוך לאולם.

הקהל שהגיע לקונצרט שלנו נהנה מאוד ומחא כפים בהתלהבות, ומכיוון שלא היה לנו שום הדרן מוכן, איפשרנו להם לבחור משהו מיתוך התכנית של הקונצרט. הם בחרו בפרק האחרון של סויטת הולברג של גריג, וקיבלו ביצוע שני, עם קטעי סולו נפלאים של מתן בכינור ועמית בויולה. סה"כ הקונצרט היה מוצלח מאוד, והקהל והמארגנים היו מרוצים.

מסיום הקונצרט ועד לטיסתנו חזרה לארץ למחרת, 2.10 בלילה – הנגנים של האנסמבל בילו בעיר, יצאו לאכול, ערכו סיור במוזיאון היהודי בסלוניקי וטיילו. אני, לעומת זאת ניצלתי את היום למנוחה וללמידה של הפרטיטורות לתכנית של חג המוסיקה הישראלית. החלטתי שאבוא לסלוניקי בתור תייר ללא קונצרטים על הראש בהזדמנות אחרת. הלילה של הטיסה היה רצוף בחויות. זה החל בהמתנה מתמשכת בלובי של המלון לאוטובוס שאמור היה לקחת אותנו לשדה התעופה. המתנה זו לוותה במוסיקת רקע, מכיוון ששחר פוייאי החליט לנצל כל רגע פנוי ולהתאמן על קפריסים של פגניני ממש בסמוך ללובי. בהמשך היתה לנו המתנה בשדה התעופה באתונה לטיסת ההמשך, ובמהלכה הנגנים שיחקו טאקי על הרצפה. יוליה קליין, שעבורה זו היתה הפעם הראשונה שהיא משחקת את משחק הקלפים המשעשע, לא ממש הבינה את חוקי המשחק והרבה רגעים מצחיקים נוצרו כתוצאה מכך. למרות השעה המאוחרת (סביבות 2 בלילה) האנסמבל היה לגמרי חי ועירני.

נחתנו ב3:30 לפנות בוקר, הגעתי הביתה ב5:00, ובשעה 14:00 כבר היתה חזרה לקראת הקונצרט בחיפה, ומיד אחריה הנסיעה לחיפה והקונצרט בחג המוסיקה הישראלית. על החויות מהפרוייקט הזה אספר בפוסט הבא.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “משחק טאקי, קפריסים של פגניני, ערוץ 2 בעברית. סלוניקי יומן מסע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s