ניצוח, מתמטיקה והקשר ביניהם

בהרצאות שאני נותן בפורומים שונים אני מראה כיצד הפרטיטורה של המנצח, שבה אלפי צלילים שונים הכתובים לכלים שונים המנגנים בגבהים שונים, במפתחות שונים ובערכים ריתמיים שונים בעת ובעונה אחת – היא מעין משוואה מתמטית שיש בה קודים שאותם על המנצח לפצח. תוך שילוב הדגמות מוסיקליות מהקלטות אודיו ונגינה חיה בכינור, אני מביא את יצירתו המוכרת של מוצרט "מוסיקת לילה זעירה", מפרק אותה לגורמים – למשפטים מוסיקליים ולתפקידים שונים המנוגנים בכלים שונים, ומראה כיצד הנוסחאות המתמטיות המופיעות בפרטיטורה הופכות למוסיקה חיה אותה על המנצח להעביר לנגנים באמצעות תנועות ידיו. ההרצאה המלאה, בשלושה חלקים, בתוך הפוסט. החלק האחרון הוא תשובות שלי לשאלות הקהל. תהנו

חלק א'

חלק ב'

חלק ג'

 

קראיאן בחזרה על הרביעית של שומאן

ממש לפני שאני ממשיך בפוסטים הסוקרים את תכנית העונה הקרובה של סולני תל-אביב (החל ממחר) – הנה קטע מאלף של המנצח האגדי הרברט פון קראיאן, בחזרה על הסימפוניה הרביעית של שומאן עם התזמורת של וינה. מדהים לראות איך הוא יוצר צליל "גרמני", מקפיד על הניואנסים של הפקת הצליל, כולל מהירויות קשת, טיימינג, עוצמה ובלאנס. לצפות וללמוד. יש תרגום לאנגלית. תהנו

חלק א'

חלק ב'

חלק ג'

חלק ד'

חלק ה'

חלק ו'

חלק ז'

זה הזמן לרכוש מנוי לסולני תל-אביב

עונת העשור החגיגית של האנסמבל תיפתח בחודש אוקטובר הקרוב. האנסמבל יקיים סדרות קונצרטים למנויים בחיפה, בתל-אביב ובכפר-שמריהו. העונה צפויה להיות משופעת באירועים מיוחדים וחגיגיים, בהם קונצרט הגאלה שיתקיים ב29 בדצמבר באולם "נגה" ביפו, ובו יתארח יוני רכטר לצד סולנים ישראלים בולטים. כתבה מהיום בYNET על עונת העשור של האנסמבל – כאן בהמשך.

עונת הקונצרטים הקרובה של אנסמבל סולני תל אביב מציינת עשור לפעילותו. במהלך העונה הקרובה, יארח האנסמבל שורה של סולנים מהארץ ומחו"ל. במרכז החגיגות יתקיים ב-29 בדצמבר באולם "נגה" ביפו קונצרט גאלה בהשתתפות אמנים שהופיעו עם האנסמבל לאורך השנים שיבצעו מיצירותיהם של מוצרט ובטהובן, לצד שירים מאת יוני רכטר בעיבודים תזמורתיים. בין משתתפי הערב יהיו יוני רכטר עצמו, וכן הכנר חגי שחם, הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר, הכנר סרגיי אוסטרובסקי, דואו הפסנתרנים סיוון סילבר וגיל גרבורג והצ'לן צבי פלסר.
אנסמבל סולני תל אביב. חוגג עשור (צילום: ניצן שוררי)עונת העשור, שתפתח בחודש אוקטובר בסדרת מופעים בפסטיבל Demetria בסלוניקי, תצוין במגוון קונצרטים ומפגשים מוזיקליים עם יצירות מתקופת הבארוק ועד למוזיקה בת זמננו. בקונצרט הרשמי לפתיחת העונה, שייערך ב-3 באוקטובר באודיטוריום חיפה במסגרת חג המוזיקה הישראלית, יבצעו נגני האנסמבל שורה של בכורות מיצירותיהם של גורי אגמון, דניאל עקיבא ואיתן שטיינברג.בכורה עולמית נוספת יקיים האנסמבל ב-17 בדצמבר באודיטוריום בחיפה לקונצ'רטו הבלתי גמור לשני פסנתרים מאת פרוקופייב, אותו השלים המלחין הישראלי רון ויידברג. את הקונצ'רטו יבצע דואו הפסנתרנים סילבר-גרבורג ועל הקונצרט ינצח המאסטרו האיטלקי אנטונלו מנקורדה, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית פוטסדאם בגרמניה. התכנית תבוצע גם באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב ובאולם הנרי קראון בירושלים.

הפתעות נוספות במהלך העונה יהיו ביצוע לאופרה "המלך הרועה" מאת מוצרט, שתוצג בבימוי חלקי ותלווה בהרצאה. בהפקה זו, בבימויה של שירית לי וייס, ישתתפו זמרי הסטודיו של האופרה הישראלית וזמרת הסופרן אלה וסילביצקי.

קונצרט שיוקדש לקלאסיקה מוקדמת יארח לקראת סוף העונה את המנצח והפסנתרן דוד גריילסאמר, שיבצע את הקונצ'רטו מס. 9 לפסנתר ולתזמורת מאת מוצרט, לצד יצירות מאת באך, היידן ופרסטר.

אנסמבל סולני תל אביב הוקם בשנת 2001 על ידי המנצח ברק טל, מתוך שאיפה ליצור בארץ גוף תזמורתי קאמרי ברמה גבוהה, להציג יצירות של מלחינים ישראליים, לקדם סולנים ישראליים צעירים ולטפח אהבה למוזיקה קלאסית בקרב הדור הצעיר.

לאורך השנים הופיע האנסמבל על במות מרכזיות בעולם, מקרנגי הול בניו יורק דרך הקונצרט האוס בוינה ועד אמפיתיאטרון "מרגיט סיגט" בבודפשט. בין הסולנים הבינלאומיים עמם הופיע האנסמבל: הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הויולנית טבאה צימרמן, הזמר אנדראס שול ונגן הבסון סרג'יו אזוליני, המשמש כיועץ האמנותי של האנסמבל.

מנויים לעונת הקונצרטים של האנסמבל ניתן לרכוש בטלפונים הבאים:

בתל-אביב 03-5466228

בחיפה 04-8363804

בכפר-שמריהו 09-9569430

עיריית גבעתיים מזלזלת בתושביה

במשך שנתיים מאז הקמתי את הבלוג הזה כתבתי כאן רק על מוסיקה וניסיתי לא להתפתות להכניס דברים שאינם קשורים. אבל היום אני מרגיש שאני חייב לשתף את הקוראים במה שתושבי גבעתיים, ושכונת בורוכוב בפרט, עוברים ומרגישים לנוכח האסון האורבני הקרב – בניית שני מגדלים רבי קומות בשכונתנו השקטה, על מגרש הכדורגל המיתולוגי – המכתש. אני כבר לא יכול שלא לכתוב על כך, במיוחד אחרי שהיום העירייה זימנה למעלה מ100 איש שהגישו התנגדויות לבנייה המתוכננת, על-מנת שיציגו את התנגדותם – ובסופו של דבר העמידה אותם להמתין כשעה שלמה בצפיפות ובדוחק, עד שהבינה שהיא לא יכולה להשתלט ושלחה אותם הביתה עם הודעה שייקבע מועד אחר לישיבה במקום גדול יותר. עיריית גבעתיים, איזה חכמים אתם – הזמנתם 100 איש לאותה שעה להתכנס בחדר של כמה מטרים רבועים, ואז הבנתם שאין מקום ואי אפשר להכניס את כולם ביחד? איך לא ניחשתם שזה מה שיקרה? אנשים יצאו מוקדם מהעבודה, אחרים סידרו בייביסיטרים לילדיהם, אחרים הזיזו פגישות ושינו לוחות זמנים רק כדי להגיע אליכם להציג את התנגדותם במועד שאתם קבעתם להם, ואחרי שעה שלמה של המתנה הבנתם שזה לא אפשרי? קיויתם שלא נגיע? קיויתם שנישבר ונלך הביתה? אנחנו לא טיפשים. אנחנו לא מתכוונים לוותר. אנחנו נילחם ככל יכולתנו למנוע את הבנייה הזו, בנייה שתכניס לשכונתנו השקטה עוד כ300 כלי רכב, ותיצור צפיפות, פקקי תנועה, בעיות חנייה, רעש וזיהום אויר. לא ניתן לכרישי הנדל"ן להשתלט על חיינו השקטים והנעימים בשכונת בורוכוב.

התמונות וקטעי הוידאו מהכאוס שהיה היום בבניין עיריית גבעתיים יכולים להסביר עד כמה העירייה מזלזלת בנו.

כ100 מתושבי שכונת בורוכוב מצטופפים בדוחק במסדרון צר וממתינים לועדה שתזמין אותם להיכנס. זה לא קרה בסוף.

בוידאו הבא – ויכוח בין יו"ר הועדה וסגן ראש עיריית גבעתיים מושיק גולדשטיין לבין כמה מהתושבים הזועמים על ההמתנה הארוכה, וכן דבריו של חבר מועצת העיר יורם פומרנץ לאור ההתנהלות של העירייה אל מול התושבים.

ועוד קטע שמראה את הבלגן הגדול שהיה שם

גאווה ישראלית

התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה היא גוף שאנחנו צריכים להיות גאים בו מאוד. הקונצרט שלהם אתמול בהיכל התרבות בתל-אביב הוכיח זאת. איזו רמה, איזו נגינה, איזה ליטוש, איזו עשייה מוסיקלית, איזו אנרגיה!! קשה להאמין שמדובר בבני נוער מתחת לגיל 20. הם נשמעו יותר טוב מהרבה תזמורות מקצועיות. עוד לא אבדה תקוותנו.

אנחנו חיים במדינה שקשה מאוד לעסוק בה במוסיקה קלאסית. כל הזמן יש קיצוצים, הקהל הולך ונעלם, אין תקציבים, אין ענין לא מצד המדינה ולא מצד הקהל. ועוד יותר קשה לעסוק כאן בחינוך למוסיקה קלאסית. קונסרבטוריונים נאבקים בקשיים ובקיצוצים, משרד החינוך לא מעביר כספים (וכך קרה שמתא"ן – מפעל תרבות ואמנות לנוער – שהיה מוקד משיכה לאלפי בני נוער שוחרי תרבות ואמנות במשך קרוב ל30 שנה, חדל להתקיים), כמות הילדים שעדיין מעניין אותם לעסוק בנגינה ולהתאמן כמה שעות ביום הולכת וקטנה (ואין להתפלא על כך – בעידן "האח הגדול" ו"כוכב נולד" אפשר להתפרסם בשנייה בלי לעשות כלום, אז למה להשקיע שנים בלימודי נגינה?). 

ולמרות כל התנאים הבלתי אפשריים האלה, אתמול בהיכל התרבות בתל-אביב שמענו דבר מדהים שכולנו יכולים להתגאות בו: התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה. התזמורת הזו מונה כ-90 נגנים בגילאי 14-18, מהמצטיינים שבנגנים הצעירים בארץ. הם התכנסו לקורס שנמשך שלושה שבועות של עבודה אינטנסיבית, במהלכם קיימו חזרות תזמורתיות, חזרות חלקיות של הסקציות השונות, שיעורי מוסיקה קאמרית וסדנאות העשרה. הדריכו אותם טובי המוסיקאים בארץ וניצח עליהם המנצח האוסטרי הנס-פטר אוקסנהופר. הם ניגנו שתי יצירות קשות ותובעניות – מטמורפוזות של הינדמית, וסימפוניה מס' 7 של דבוז'אק. התוצאה היתה מדהימה: תזמורת שיש לה מצד אחד ליטוש טכני, צליל מגובש, ורמה גבוהה של כל אחת מקבוצות הכלים, ומצד שני יש לה התלהבות, ריכוז, התרגשות מהנגינה המשותפת, הנאה מהעשייה המוסיקלית (והמנצח בהחלט עשה מוסיקה והוציא צבעים יפים וניואנסים מוסיקליים), הקשבה ואנרגיה. התזמורת הזו צלצלה יותר טוב מהרבה תזמורות מקצועיות, ואין להתפלא על כך: הנגנים עבדו שעות על שעות באופן פרטני על כל תיבה ועל כל משפט מוסיקלי, הדריכו אותם טובי המוסיקאים, זוהי חוויה יוצאת דופן עבור נגנים צעירים אלה כך שהיה להם הרבה ריכוז, מוטיבציה ואנרגיה, וגם – הם צעירים, פתוחים ורוצים ללמוד, ואינם מקובעים על דרך נגינה ספציפית. 

האחראים לתזמורת הנפלאה הזאת הם בראש ובראשונה המרכז למוסיקה ירושלים והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, שביחד עם תמיכות של קרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן ריץ', קרן חנן זוז וברונו לנדסברג, הצליחו להרים את הפרוייקט הנהדר הזה. 

כמי שמקדיש זמן רב לחינוך מוסיקלי ולעבודה עם צעירים, הרגשתי גאווה גדולה לראות ולשמוע את הנגנים האלה, שרבים מהם עברו דרכי במסגרות שונות (בתזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים, במתא"ן, בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה ובפרוייקטים חינוכיים של סולני תל-אביב), וחלקם עדיין עובדים בהדרכתי – גדלים ומתפתחים ומגיעים להישגים כאלה. גאווה ישראלית!

"בואו בואו ימי הגעגועים…" לקראת העונה החדשה של סולני תל-אביב

דואו הפסנתרנים סילבר-גרבורג, הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר, ערב גאלה חגיגי, חג המוסיקה הישראלית, מפגשים מוסיקליים עם אורחי האנסמבל, אופרה, קונצרטי-מופע במועדונים, הכנר חגי שחם – אלו הם רק מקצת מהארועים והאורחים הצפויים בעונה הקרובה. זו עומדת להיות עונה מהפכנית, משופעת בארועים מוסיקליים מרגשים, גם לאנסמבל וגם לי באופן אישי. בפוסטים הקרובים אציג כמה מהארועים הבולטים שצפויים לנו בעונת חגיגות העשור של סולני תל-אביב

יצירתו הנהדרת של נעם סיוון "ביתן הבדידות" למקהלה ותזמורת מיתרים, עפ"י טקסטים נפלאים של דני כהן ז"ל (שהמשפט בכותרת הוא חלק מהם), תהיה אחת מהיצירות שהאנסמבל יבצע ביחד עם אנסמבל זמרי מורן בחג המוסיקה הישראלית בפתיחת העונה. במלאת עשר שנים לקיומו, האנסמבל נערך לעונה חגיגית במיוחד. הרבה ארועים מיוחדים, הרבה ארועים חגיגיים, הרבה חוויות והרבה חידושים צפויים לנו בעונה זו, ועליהם אספר בפרוט בפוסטים הקרובים.

פרט לקונצרט בחג המוסיקה הישראלית, האנסמבל יטוס בפתיחת העונה לקונצרט מיוחד בחו"ל (פרטים בפוסטים הבאים). בהמשך העונה – קונצרטים למנויים במהלכם האנסמבל יארח את המנצח האיטלקי אנטונלו מנקורדה, את הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר, את דואו הפסנתרנים גיל גרבורג וסיוון סילבר, את הכנר חגי שחם, את זמרת הסופרן אלה וסילביצקי ועוד. מופע גאלה חגיגי וחדשני לציון עשור לאנסמבל, ובו מיטב הסולנים הישראליים (הכנר סרגיי אוסטרובסקי, הפסנתרן מתן פורת, הצ'לן צבי פלסר ועוד) וכן כמה זמרים ישראליים מפורסמים (פרטים בפוסטים הבאים) יתקיים באולם נגה ביפו בדצמבר. סדרת קונצרטים חדשה בכפר- שמריהו תכלול קונרצטים מהתכניות למנויים, קונצרטים קלילים וקונצרטים בליווי שיחה ודברי הסבר. מועדון מוסיקלי ובו סדרת מפגשי שיחה-קונצרט-הרצאה עם כמה מהסולנים הבולטים של האנסמבל בעונה יתקיים בכמה מקומות בארץ (פרטים בפוסטים הבאים). קונצרטים עם סולנים מהאנסמבל בקונצ'רטי של באך בהובלת הכנר הראשי מתן דגן יתקיימו במהלך העונה ברחבי הארץ (פרטים בפוסטים הבאים). קונצרטים מהפכניים במועדונים לקהל של צעירים, בהם נגני האנסמבל ישלבו את המוסיקה הקלאסית עם מופעים מתחום המוסיקה הקלה והג'אז, ישולבו אף הם במבחר הקונצרטים שהאנסמבל יציע העונה לקהל הרחב. עונה מרתקת ומאוד אינטנסיבית עומדת בפתח.

בימי הקיץ אני עוסק בשיבוץ הנגנים לפרוייקטים הרבים, ברכישת התוים, בארגון החזרות והפרוייקטים השונים, וגם בלמידת הפרטיטורות הרבות (ארבע יצירות ישראליות ושתי מיסות – כבר לחודש אוקטובר הקרוב). רעיונות חדשים ויצירתיים צצים כל הזמן, שיתופי פעולה אפשריים, הרבה פגישות עם אמנים ואנשי מוסיקה שונים, שיחות טלפון ומיילים רבים. זוהי תקופה עמוסה, שתשפיע באופן ישיר על הצלחת או אי הצלחת העונה הקרובה. 

הפוסטים הקרובים יציגו בכל פעם פרוייקט אחד שצפוי לנו בעונה הקרובה. כדאי לעקוב.

 

לרגש במוסיקה – זמר הקונטרה טנור אנדראס שול

את הקטע הנפלא שבו אנדראס שול שר את קינת דידו של פרסל (בתוך הפוסט), אני מתכוון להשמיע במפגש בו אתארח ביום שני הקרוב ב21:30 באתר u-sophia. בגלל השירה הרגישה והאספרסיבית של אנדראס, בגלל היכולת המדהימה שלו לרגש את המאזינים בכל פראזה (גם בפראזות הפשוטות ביותר), וכמובן בזכות הקשר המיוחד שיש לאנסמבל ולי איתו. היצירה הזו קיבלה משמעות מיוחדת וחדשה עבור האנסמבל ועבורי באותו ערב טרגי שאיבדנו את מתן גבעול ז"ל. זה היה הקטע היחיד שהאנסמבל ביצע באותו הערב, והוא נוגן כשהאנסמבל היה עדיין בהלם, בניסיון לעכל את הטרגדיה הקשה. וגם – כמה מילים על מפגש נגני האנסמבל שהתקיים אתמול ומטרתו היתה לדבר ולהתגבר על הערב הטרגי ההוא.

כזמר קונטרה טנור, באופן טבעי עיקר הרפרטואר של אנדראס שול הוא בארוקי. פעם, כשהייתי נער, חשבתי ששירה בארוקית היא לא אספרסיבית ולא מרגשת כי היא בלי ויברטו. כשמאזינים לשירתו של אנדראס שול מבינים כמה אספרסיביות יש בשירה של רפרטואר בארוקי, וכמה אפשר לרגש באמצעותה, גם בפראזות הפשוטות ביותר. כשאנחנו מאזינים למוסיקה אנחנו מחפשים ריגוש. אנחנו רוצים שזה יעשה לנו משהו. אנדראס שול הוא אחד מאותם אמנים שכל ביצוע שלהם הוא מרגש ונוגע ללב. הנה הקטע המצרר when I am laid in earth – קינת דידו מתוך "דידו ואנאס" של פרסל.

הקטע הזה קיבל משמעות חדשה עבורי ועבור האנסמבל באותו ערב טרגי לפני כחודשיים, שבו איבדנו את מתן גבעול ז"ל. הוא הפך להיות הקטע לזכרו של מתן. המילים Remember me, forget my faith עדיין מהדהדות אצלי בראש ומזכירות לי את אותו ערב קשה.

אתמול קיימנו פגישה של נגני האנסמבל לסיום העונה ובה דיברנו על הערב הטראומתי ההוא. היה איתנו פסיכולוג שניהל את הדיון. היתה שיחה טובה וחשובה לכולנו. הנגנים דיברו בחופשיות ובכנות על מה שקרה, על מתן, על מה עושים הלאה, על המקום שהמוסיקה תופסת אצלנו בחיים, ועל נושאים נוספים שקשורים לאותו ערב. זה היה המפגש הראשון שלנו מאז אותו ערב, והוא היה חשוב ומשמעותי לאנסמבל. המפגש, שהתקיים אצל רוני שיר המנכ"לית שלנו, הסתיים בארוחה קלה ובצילומים בחצר של רוני.  

נגני האנסמבל עם גלי, הבת של שולי, ונלה, הכלבה של רוני