סיפור קטן שאומר הרבה על מתן

רציתי לכתוב כל מיני דברים לזכרו של מתן. אספתי סיפורים שאנשים כתבו לזכרו. אבל בסופו של דבר החלטתי לכתוב כאן סיפור אחד קטן שאומר הרבה מאוד על האישיות יוצאת הדופן של מתן גבעול. סיפור שקרה לפני שלושה חודשים.

במשך 10 שנות קיומו של האנסמבל קרה לא פעם שנגנים נאלצו לבטל את השתתפותם בפרוייקט בו היו אמורים לנגן. לפעמים הביטול נעשה ברגע האחרון, לפעמים זמן רב מראש, לפעמים מסיבות בריאותיות, לפעמים מסיבות אחרות, אבל תמיד אותו נגן שנאלץ לבטל הודיע לי על הביטול בשיחת טלפון או במייל. לאחר הבהרת העניינים בשיחה או בהתכתבות הייתי מקבל בד"כ את הביטול ומשחרר את אותו הנגן מהפרוייקט. בחודש ינואר האחרון מתן גבעול התקשר אלי וביקש להיפגש איתי. בהקדם. הוא יבוא אלי. להיפגש, זה נשמע רציני… שאלתי אותו "מה הענין?" הוא אמר לי: "כשניפגש אני אסביר לך". הוא היה אמור להשתתף בפרוייקט קטן שהתקיים בפברואר, עם שתי חזרות ושני קונצרטים – במודיעין וברחובות. תיארתי לעצמי שהוא רוצה לבקש ממני להשתחרר מהפרוייקט. אמרתי לו בטלפון: " אני מניח שיש לך בעיה להשתתף בפרוייקט בפברואר, האם זה הענין?" והוא ענה: "כן, זה הענין". "אם כך", אמרתי, "אנחנו לא צריכים להיפגש. אתה בחור אחראי, מעולם לא ביטלת השתתפות בפרוייקט, ואני סומך עליך שאם אתה מבקש להשתחרר אז יש לך סיבות טובות. אני משחרר אותך, ואל תרגיש לא נוח." בכך הסתיימה השיחה (בדיעבד, אני מצטער שפספסתי הזדמנות להיפגש עם מתן וקצת להכיר אותו יותר מקרוב…). מתן גבעול היה הנגן הראשון בהסטוריה של האנסמבל שרצה להיפגש איתי בשביל לבקש להשתחרר מפרוייקט אחד (קטן, חשוב לציין), ולא הסתפק בשיחת טלפון או מייל. שחררתי אותו בלב שלם, וללא שום ניסיון לשכנע אותו לחזור בו (למרות שהוא היה נגן מאוד חשוב וחיוני לאנסמבל). אבל בכך לא נגמר הסיפור. מתן גבעול היה אדם מיוחד במינו, והוא כנראה עדיין הרגיש לא נוח מכך שהוא ביקש להשתחרר מהפרוייקט הקטן… ביום של הקונצרט הראשון מבין השניים, במודיעין (ואחרי שהחזרות כבר התקיימו ומצאתי מזמן נגן מחליף במקומו) , הוא שלח לי מייל ובו הוא כתב:

ברק שלום,
רציתי להתנצל על הביטול לפרוייקט הנוכחי. אני מצאתי את עצמי  דואג בקשר לרמת ה'מוכנות' שלי לאור הפרוייקטים (הרבים) בזמן הזה. 
אני בטוח שיהיו קונצרטים נהדרים.
 אשלח לכם אנרגיה, ושוב- אני מצטער
אם אוכל לפצות באיזשהו אופן אנא ידע אותי.
שלך,
מתן
 
במשך 10 שנות קיומו של האנסמבל, לא קרה מעולם שנגן רצה פגישה איתי כדי לבקש להשתחרר מפרוייקט. יתרה מכך, מעולם לא קרה שנגן שכבר שוחרר מהפרוייקט כתב לי מכתב התנצלות מרגש כזה. אבל כזה היה מתן – רגיש, אכפתי, אחראי.
 
סיפור קטן שאומר הרבה על מתן גבעול.  
 

קצת קשה לכתוב בימים עצובים כאלה על עניינים יומיומיים. המחשבות כל הזמן חוזרות אל מתן, אל השקט שלו, אל הצניעות שלו, אל הנגינה הנפלאה שלו. בדיוק לפני שבוע הוא היה איתנו בפעם האחרונה על הבמה. הוא נסע איתנו לחיפה והשתתף בחזרת הבלאנס. בזמן החזרה הוא הציע בשקט ובנימוס האופייניים לו הצעה יפה לגבי הבימוי בשניטקה. בזמן הקונצרט היו כמה מבטים ספציפיים בינינו שזכורים לי במיוחד. חיוך קטן שלו באחת הכניסות בשניטקה עדיין מופיע אצלי בדמיון מידי פעם. וביום המחרת… הוא איננו. עדיין בלתי נתפס.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סיפור קטן שאומר הרבה על מתן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s