קונצרט פתיחה מרגש בחיפה

הקונצרט הראשון בסדרה, אמש בחיפה, היה מרגש, מלהיב וסוחף. ההצטרפות של הילדים לסימפוניה של היידן הוסיפה עוד מימד לקונצרט המיוחד הזה

הערב התחיל דווקא באוירה לא טובה. חזרת הבלאנס היתה קצרה מדי, לסרג'יו לא היה מספיק זמן לעבוד על באך, סיימנו את החזרה אחרי הזמן ומיד היינו צריכים לעלות לבמה שוב להרצאה. עלינו בתחושה של לחץ ועם הרגשה לא הכי טובה. דווקא ההרצאה עשתה את השינוי. היא היוותה את המעבר מהחזרה הלחוצה אל הקונצרט המבריק והסוחף, והכניסה את האנסמבל אל תוך האוירה של עשייה מוסיקלית. היתה דריכות של הנגנים, וההדגמות מתוך סימפוניות של היידן, ארבע העונות של ויולדי ו"אורפאוס ואאורידיצ'ה" של גלוק, היו טובות ונוגנו היטב. החלק של סרג'יו בהרצאה היה מצוין. ראשית, כי אשתו איי איקדה עלתה לבמה עם התינוקת על הגב ומיד סחטה תשומת לב מכל הקהל. שנית, ההסברים של סרג'יו והדרך שבה הוא תיקשר עם הקהל ועם הנגנים תוך כדי ההדגמות היו מאוד חופשיים וזרמו מצוין. לאחר הרצאה כזאת האנסמבל עלה לבמה לקונצרט בהרגשה מצויינת. הפתיחה עם בוקריני, כשהאנסמבל מנגן בעמידה, היתה וירטואוזית ונתנה סיפתח מצוין לקונצרט. העיבוד של סרג'יו לקונצ'רטו של באך לשלושה צ'מבלי עבד מצוין בשלושה בסונים וזכה לתשואות רמות שבעקבותיהן הם ניגנו שוב את הפרק הראשון – בביצוע הרבה יותר משוחרר וזורם.

לאחר ההפסקה האנסמבל המשיך בשתי סינפוניות לקנטטות של באך – עיבודים לקונצ'רטי הברנדנבורגיים מס' 1 ו-3. הנגינה של כולם היתה מצויינת. ראויים לציון מיוחד הנשפנים של האנסמבל – הקרננים הנפלאים אלון ראובן ושחר זיו והאבובנים תמר ענבר, ניר גבריאלי ומירב קדישבסקי שניגנה גם קרן אנגלית. לאחר הקונצ'רטים הברנדנבורגיים היה סידור במה שאחריו עליתי לבמה לדבר על הפרוייקט החינוכי ועל אימוץ התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, ואז הזמנתי את הנגנים הצעירים לעלות לבמה.

ההתרגשות היתה גדולה, וכבר מהצלילים הראשונים של הסימפוניה מס' 44 של היידן בנגינה המשותפת של שתי התזמורות הרגשתי צמרמורת. זה היה מרגש. הילדים היו מרוכזים מאוד (למרות השעה המאוחרת) וניגנו מצוין. האנסמבל המשותף נשמע מאוד מגובש ומבריק. לבקשת הקהל, ניגנו כהדרן שוב את הפרק האחרון מהסימפוניה של היידן. זה היה ערב נהדר ואנחנו מצפים לקונצרט הערב בתל-אביב.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “קונצרט פתיחה מרגש בחיפה

  1. לא ידעתי שבוקריני כתב סימפוניה כה נפלאה, עד אמש בקונצרט הנפלא של האנסמבל. מעולם לא נהניתי מפגוט (ועוד משלושה!) כפי שנהניתי אמש: המוזיקליות, האנרגיות, הסגנון, האהבה למוזיקה, הנוכחות של סרג'יו אזוליני, שכמו כדורסלן המוסר הרבה אסיסטים, גרם גם לכל השאר לשחק/לנגן טוב יותר, הניצוח מלא ההשראה של ברק, הובלה של מתן, כולם תרמו לערב מלא שאר רוח, שהשאיר אותי תוהה מדוע יש קונצרטים של סולני תל אביב שאני מעז להחמיץ.
    יישר כח!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s