פותחים עונה הערב. ראיון מעיתון הארץ

לקראת פתחית העונה העשירית של האנסמבל, הערב באור-עקיבא, פורסם היום בעיתון הארץ ראיון של נעם בן-זאב.

בינתיים, החזרות מתקדמות יפה, יש ציפייה, דריכות והתרגשות לקראת הקונצרטים.

מקוים ומאמינים שיהיו קונצרטים נפלאים.

תהנו.

"אנסמבל סולני תל אביב" פותחים את העונה העשירית

אנסמבל סולני תל אביב ממשיך לפרק את המסגרת הרשמית הנוקשה של תזמורות ולהחליפה באינטימיות חברית. המנצח ברק טל, שייסד את ההרכב, מספר למה הם לא מנגנים סימפוניות רומנטיות גדולות

מאת: נעם בן זאב

החלום היה לייסד תזמורת קאמרית מסוג חדש: כזאת שכל חבריה הם סולנים צעירים, המכירים זה את זה מנגינה משותפת מאז ילדותם, שיתקבצו לצורך פרויקטים מבלי להתמסד כתזמורת רפרטוארית קבועה, ושתהיה שוויוניות במעמדם ויהיה דיון פתוח ביניהם על הרפרטואר ועל דרך הנגינה של התזמורת. לפני כעשור הגשים המנצח והכנר ברק טל את החלום הזה, וכך הוקם "אנסמבל סולני תל אביב".

מאז עברה התזמורת הקטנה שינויים, נקלעה לקשיים כלכליים, החליפה נגנים, אבל המשיכה לנגן בכל עונה, חותרת לייחוד שאיפיין את שנותיה הראשונות; הערב היא תפתח את העונה העשירית שלה בקונצרטים באור עקיבא, אולם רפפורט חיפה (שבת), מרכז ענב תל אביב (ראשון); וכן ב"אתנחתא" בתיאטרון ירושלים, עם שידור ישיר בקול המוסיקה (שני 17:00).

כדרכם מדי עונה, מקדישים סולני תל אביב את קונצרט הפתיחה לזכרה של הפסנתרנית והמורה החיפאית אסתר בלשה, בזכות תרומה שנתית נדיבה של בעלה: "היא היתה המורה שלי במגמה למוסיקה בבית הספר לאמנויות ויצ"ו בעיר", אומר טל, עתה מורה בעצמו במגמה שבה בגר, "אחת היצירות בקונצרט, 'קדושה ומלכות', תהיה בכורה של דניאל עקיבא, שהקים את המגמה, היה מורה שלי אף הוא ועומד בראשה, ובאנסמבל בוגרים רבים נוספים וביניהם הסולנית ביצירה, הזמרת רונית וידמן לוי". קשרים כאלה אופייניים לאנסמבל, שתמיד ביקש לפרק את המסגרת הרשמית הנוקשה של תזמורות ולהחליפה באינטימיות חברית.

שעה לפני תחילת כל קונצרט בעונה הנוכחית יקדים טל וירצה על היצירות, וזה אחד החידושים שיונהגו מעתה. חידוש נוסף – כל מי שיחפוץ יוכל לרכוש דיסק ובו הקלטת הקונצרט עצמו: "אנחנו מקליטים ממילא את הקונצרטים, כולל עבודת מיקס באולפן", אומר טל, "וכך יוכלו המאזינים להנציח את חוויית הקונצרט בדיסק: אלה הקלטות חיות, ואפילו מחיאות הכפיים יישארו. המשימה הזאת מקדמת גם אותנו", הוא מוסיף, "כך נדע שכל קונצרט אולי יישמע שוב ושוב בבתים של אנשים, ונצטרך להיות מושלמים".

בקונצרטים העונה יבליט האנסמבל את הממד הסולני שבשמו, וכך תנוגן בנוסף לרפרטואר התזמורתי גם יצירה קאמרית: "בזה אנחנו שונים מהתזמורות האחרות, בסולניות שלנו, בהיות כל אחד מהנגנים סולן או נגן קאמרי מקצועי, ואת זה אנחנו רוצים להראות לקהל", אומר טל.

"פתיחה על נושאים עבריים" מאת פרוקופייב, לקלרינט, פסנתר ורביעייה, תפגין את הממד הזה בקונצרט הפתיחה. "החלטנו גם לשלב יצירה אחת בלי מנצח בכל קונצרט", מוסיף טל, "זה מחייב את הנגנים להיות מעורבים ואחראים, להקשיב ולהיות פעילים בחזרות ובנגינה בקונצרט ולא רק לציית למי שמניף את השרביט; וזו גם חוויה ממין אחר לקהל: הדריכות וההקשבה לתזמורת שמנגנת ללא מנצח, בהדרכת הנגן הראשי ממושבו ככנר ראשון, מתגברות מאוד". כאן ינוגן הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של בטהובן ללא מנצח, עם עינב ירדן (באור עקיבא) ובנימין הוכמן כסולנים.

מי ששמע את סולני תל אביב לפני כשנה וחצי או שנתיים יכול היה להרגיש שהרמה שלהם לא היתה כתמול-שלשום: "נכון, נקלענו לקשיים בעקבות המשבר הכלכלי, פתחנו בתוכנית הבראה, ביטלנו השתתפות של סולנים בינלאומיים כי לא יכולנו לשלם להם, וקיצצנו במספר החזרות", אומר טל, "וגם התעוררה תחושה של שגרה. אבל כולם היו אכפתיים. הבנו שקשה לשחזר את ההתלהבות בנגינה ראשונית של יצירות וצריך להחזיר את הרעננות ולהתחדש כדי שלנגנים יהיה כיף לבוא. עכשיו התקציב שלנו מאוזן", הוא מעיד, "מספר החזרות לקונצרט עלה ל-6 ומינימום ל-5, וגם נגנים חדשים צורפו. אנסמבל כזה שקוף, שיש בו נגנים מעטים בכל קבוצה ולכן כל אחד בולט, חייב שכל נגן יהיה בשיא המקצועיות ובעיקר באותו ראש כמונו, עם הרבה יוזמה ומקום לספונטניות. החידושים התבשלו בשנה שעברה, ועכשיו אנחנו קצת נולדים מחדש".

הפאזה החדשה מתבטאת גם באימוץ תזמורת צעירה, זו של בני הנוער חברי קונסרבטוריון גבעתיים, שם עובד טל כמנצח ומורה, כחלק מפעילותו החינוכית העניפה, כמו של רבים אחרים מהאנסבל: "הם כמו הסולנים, רק צעירים יותר, וכיף לעבוד אתם כי יש יותר זמן לחזרות ולהתעמקות במוסיקה והצמא שלהם והמוטיבציה מיוחדים במינם, אולי כי לא התקבעו והתקלקלו על ידי מסורת ביצוע כלשהי. בקונצרט בפברואר הם יצטרפו לסימפוניה של היידן, חונך ותלמיד על אותו עמוד תווים, ואני בטוח שלא רק הם יתרגשו אלא גם הקהל".

עוד בתוכנית השנתית של האנסמבל קונצרט עם צמד הנקשנים "פרקדו" ביצירה ישראלית חדשה בצד סימפוניה מוקדמת של מנדלסון וסונטה למיתרים של רוסיני, באך וקלאסיקה מוקדמת עם סרג'ו אזוליני, נגן הפגוט המהולל, הרביעייה האחרונה של בטהובן והפוגה הגדולה שלו, וקונצרט עם הקונטרה-טנור אנדריאס שול באריות מהבארוק האיטלקי.

"לא כל רפרטואר מתאים לנו", מסכם טל, "הסימפוניות הרומנטיות הגדולות לא באות בחשבון, ואפילו סימפוניה של בטהובן יכולה להקשות – רק להשיג תופי דוד ולהוביל אותם זו כבר הוצאה כבדה מדי. מוסיקה לתזמורת מיתרים, הקלאסיקה והברוק בנגינה קצת ברוח הסגנון ההיסטורי, ויצירות מהמאה ה-20, וגם כאלה שמלחינים ישראלים כותבים לנו – זה הסגנון שלנו".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s