לסיכום הפרוייקט האחרון והתקופה האחרונה

הצ'לנים בהובלתו של יוני בחזרת סקציות. יוני עצמו נעדר משתי חזרות בגלל מחלה.

—————————————————————
היו לנו חודשיים מאוד אינטנסיביים בין 11 בינואר ל7 במרץ. במהלך תקופה זו היו עשרה קונצרטים, בהם ניגנו 21 יצירות ב5 תכניות שונות. חלק מהקונצרטים היו פרוייקטים קצרים, עם מעט חזרות, וחלק היו קונצרטים למנויים, שגם להם היינו צריכים קצת יותר חזרות… כך למשל בפרוייקט האחרון, עם חן הלוי. התכנית כללה סויטה קטנה למיתרים של נילסן, שהיא יצירה לא פשוטה בכלל, יצירה מודרנית של מרטקה לקלרינט ותזמורת, וריאציות לקלרינט של רוסיני ואת השישייה מס. 1 של ברהמס בעיבוד לתזמורת מיתרים. תכנית מאוד מאתגרת בכל קנה מידה. בנוסף, ליצירה של מרטקה הוזמנו נגני כלי נשיפה והקשה שהם תלמידי תיכון להצטרף אל קשתני האנסמבל. ונוסף על כל אלו, סבלנו מחוסר מזל, כאשר שתי כנריות מכינור ראשון (קרן ואנדראה) חלו ולא יכלו לנגן איתנו בקונצרטים, כנרת אחרת (ליאורה) היתה חולה בשתי החזרות הראשונות והצטרפה רק בשלישית (מתוך 4), על מנת לאזן בין כינור ראשון לשני נאלצנו להעביר את יוליה משני לראשון בחזרה הגנרלית, וגם יוני, הצ'לן המוביל שלנו, נעדר משתי חזרות בגלל שהיה חולה. שם, בצ'לים, המצב היה קריטי ביותר, מכיוון שבשישייה של ברהמס את תפקיד הצ'לו הראשון מנגנים רק שני נגנים, כך שאם אחד מהם חולה נשאר לנו רק אחד (או במקרה שלנו רק אחת – חמוטל). אבל גם אם לא היו לנו נגנים חולים, מספר החזרות היה קטן מדי, ולא איפשר לנו להגיע לעבודה מעמיקה ולליטוש הפרטים כפי שהיינו רוצים. יחד עם זאת, הקונצרטים היו מאוד מוצלחים, במיוחד הקונצרט השני, שהיה בתל-אביב. היצירה של מרטקה, שחן ניגן, הלהיבה את הקהל ואת הנגנים מאוד, והיא בהחלט היתה בחירה מצויינת (של חן) ליצירה מודרנית. מהיצירה של רוסיני חן עשה מטעמים, אילתר, הוסיף קדנצות, ולא הפסיק להפתיע את הנגנים, אותי וכנראה גם את עצמו. גם השישייה של ברהמס והסויטה של נילסן, היה בהם סוג של חידוש ברפרטואר – האנסמבל הרי אינו מרבה לבצע יצירות רומנטיות בקונצרטים שלו, בעיקר בגלל מחסור ברפרטואר שמתאים להרכב הנגנים באנסמבל. רוב הרפרטואר של האנסמבל משתרע על התקופה הקלאסית ועל המאה ה20. נגינה של שתי יצירות רומנטיות בתכנית אחת היא בהחלט דבר יוצא דופן באנסמבל, וזה היה חידוש מרענן. יחד עם זאת, אם נסכם את כל התקופה האחרונה – הרבה פרוייקטים בוצעו באילוצי זמן ומיעוט חזרות (תוצאה של מגבלות תקציב), וגרמו לנגנים ולי לצאת בהרגשה של אכזבה. כך היה בקונצרט באקדמיה בירושלים ב20.1.2010, קונצרט שאותו קיימנו עם חזרה אחת בלבד, הקונצרט שהיה בכפר-בלום ב28.1.2010, קונצרט שעשינו בשתיים וחצי חזרות (ולמזלנו היה לנו הרכב חזק מאוד של נגנים, מה שאיפשר לנו להגיע לרמה גבוהה של נגינה בקונצרט), וכך היה בפרוייקט האחרון עם חן. הפרוייקט היוצא דופן בכל התקופה היה עלי שיר, שהיה בפברואר, ובו היה גם רפרטואר מצוין, גם זמן חזרות מספיק, וגם רמה גבוהה של נגנים, סולנים ומקהלה. כל אלה גרמו לתחושת סיפוק גדולה באנסמבל, כפי שצריך לקרות בעצם בכל פרוייקט.

האנסמבל עכשיו במעין פגרה – הפרוייקט הבא הוא רק בסוף מאי. נשארו שני פרוייקטים לעונה הזאת, והמטרה שלנו תהיה לעשות אותם בצורה מושלמת, ועם הרבה התלהבות, כפי שאנחנו רגילים, כדי שגם הקהל וגם אנחנו נצא בתחושת התעלות וסיפוק, כפי שהיה באנסמבל מראשית דרכו.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s