ערב הוקרה לפנינה זלצמן ולמנדי רודן, יוני 2006

gala_concert_pnina_saltzman_mendi_rodan_2028.jpg

ביוני 2006 קיים אנסמבל סולני תל-אביב קונצרט הוקרה לחתני פרס ישראל של אותה השנה – הפסנתרנית פנינה זלצמן ז"ל והמנצח מנדי רודן ז"ל. הקשר של שני האמנים הענקים האלה לאנסמבל היה מאוד אישי – מנדי היה המורה שלי לניצוח באותה תקופה, ופנינה הירבתה להופיע בקונצרטים קאמריים עם נגנים מהאנסמבל. הערב היה מרגש מאוד, וזכה להצלחה רבה ולסיקור יפה בתקשורת.

הנה דברים שכתב יוסי שיפמן באתר "הבמה" לאחר אותו הקונצרט:

קונצרט אנסמבל סולני תל-אביב: ברק, מרץ ואיכות

קונצרט ההוקרה של אנסמבל סולני תל-אביב לחתני פרס ישראל פנינה זלצמן ומנדי רודן בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב התנהל בין רגע מרגש אחד למשנהו.

עבודה בצוותא

סיבת הקונצרט כשלעצמה הייתה תוספת נופך חגיגיות לקונצרט. מתן הזדמנות לשאת ברכות, וכאן היו אלה שרת החינוך, יולי תמיר וראש העירייה רון חולדאי שברכו את שני הזוכים ובאמצעותם את דורות תלמידיהם.

לאנסמבל התל-אביבי היה הקונצרט בבחינת הזדמנות נוספת לחמם את קהל המגרש הביתי שלו בשיטת חשיפה שאהובה על חברי האנסמבל. העיקרון בשיטת החשיפה הוא לגלות לקהל שסולני תל-אביב אינו שמה של עוד תזמורת קאמרית בישראל אלא צירוף של הרכבים קאמריים הפועלים גם עצמאית וכאשר הם מתחברים לקבוצה תזמורתית אחת הם ערוכים מראש לעבודה בצוותא ולהקשבה הדדית וכל אלה באים לידי ביטוי מרגש על הבמה.

התכנית נפתחה בנגינת פרק הרביעייה המפורסם והסוער של שוברט על-ידי בנות הרביעייה הישראלית העכשווית (הדס פבריקנט וטלי גולדברג בכינורות אמיליה הולנדר בוויולה ואתמול מילאה תמי ווטרמן את מקומה של הצ'לנית הקבועה שחלתה). הנגינה הייתה סוערת ונמרצת, אם כי גלשה פה ושם לצעקנות יתר שחידדה את קצוות האיכות הרומנטית הסוחפת של שוברט.

שנייה בתכנית הייתה הרביעייה מס' 2 לפסנתר וכלי קשת של דבוז'ק בנגינת פנינה זלצמן ואנסמבל זמיר (רחל רינגלשטיין-טל, כינור, דניאל ברד, ויולה ותמי ווטרמן, צ'לו). בריאיון לרדיו, בבוקרו של יום הקונצרט, אמרה פנינה זלצמן ש"על הבמה אין פער גילים, יש רק מי שהם טובים ומי שאינם טובים". לאמירה זו הייתה אחיזה במציאות שהתגלה על הבמה. הביצוע בחר להדגיש בעיקר את היסודות הקצביים, מדי פעם על פני האיכויות האחרות, למעט הדו שיח הפיוטי והמרגש בין הצ'לו לפסנתר בתחילת הפרק השני. מנת הפיוט הצרופה של התכנית הושארה לחמישייה לכלי קשת אופ' 87 של מנדלסון שלנגינתה חברו הכנרים דניאל ברד וטלי גולדברג, הוויולנים שולי ווטרמן וגלעד הילדסהיים והצ'לן יונתן גוטליבוביץ'.

נגינה מוקפדת ומבריקה

המוזיקה הוליכה אותנו מרגע מרגש אחד למשנהו כשאנחנו נעים בין סחף לרוגע בנגינה מוקפדת ומבריקה. ברק צלילי, מרץ בלתי נדלה ואיכות אנסמבלית מובהקת היו לסימניו של אנסמבל סולני תל-אביב ואלה נכחו כולם על הבמה בנגינת הסוויטה "מתקופתו של הולברג" של גריג, בניצוח מנדי רודן בסיום הקונצרט.

אנסמבל סולני תל-אביב שעליו ניצח עד היום מייסדו, ברק טל, הופיע אמש לראשונה עם מנצח אחר (במקרה זה, המורה לניצוח של ברק טל). היצירה, הבנויה כסוויטת מחולות בארוקית, מספקת לאנסמבל יריעה רחבה להפגין את מלוא לוח הצבעים הקשתני, במה לכל אחת מקבוצות הכלים הכינורות, הוויולות, הצ'לות והקונטרבס. במסגרת הבארוקית איכות הצליל היא רומנטית לעילא והשילוב הוא בבחינת היצע לתזמורות הקאמריות שמתמודדות איתו.

שיתוף הפעולה בין רודן לסולני תל-אביב לקח את התווים של גריג והניב ביצוע מבריק, חי תוסס ומרגש. ההנאה שבעשיית המוזיקה, נכרה על פני הנגנים והמנצח, ושמחת העשייה עברה בקלילות לקהל שנכון היה להמשיך ולהקשיב לאנסמבל, גם אחרי תום הקונצרט. המתת בא כאחת משתי נעימות של גריג, רומנטיקה צרופה גם בביצוע.

gala_concert_pnina_saltzman_mendi_rodan_2030.jpg

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s