הנשפנים הנפלאים של האנסמבל בחזרה קבוצתית הבוקר

כפי שתוכלו להבין – זה באמת הולך להיות ערב לא שגרתי. ארבעת פרקי הסימפוניה ה40 המפורסמת של מוצרט לא יבוצעו ברצף, כמקובל, אלא יהיו פזורים לאורך הערב. כך גם קטעי הקריאה של המכתבים של מוצרט, אותם יקריא השחקן אלי גורנשטיין. לאורך כל הקונצרט תוכלו לשמוע אריות ודואטים רבים של מוצרט, כולם באיטלקית. נבצע את הדואט המפורסם La ci darem la mano מתוך דון ג'ובאני, והאריה של כרובינו Voi che sapete מתוך נישואי פיגארו, וגם אלי גורנשטיין עצמו ישתתף כזמר, בקנצונטה של דון ג'ובאני. שלושת הזמרים הסולנים ממש נפלאים – הסופרן אלה וסילביצקי, זמרת המצו סופרן נעמה גולדמן וזמר הבס-בריטון עודד רייך. הנה סרטון הפרומו לקראת הקונצרטים שמתחילים במוצ"ש הקרוב. אז כפי שאלי גורנשטיין אומר – אל תחמיצו…

הנה ביצוע של האריה Voi che sapete מתוך נישואי פיגארו

הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש הקרוב 25.2.12 באולם רפפורט בחיפה – הרצאה בשעה 19:30, קונצרט ב20:30. וביום ראשון 26.2.12 במרכז עינב בתל-אביב בשעה 20:30

כמו תמיד – תענוג לעבוד עם יוני רכטר. תענוג לעבוד עם התזמורת הקאמרית הישראלית. כיף גדול לבצע מוסיקה נפלאה כזו. התכנית מגוונת מאוד ויש בה המון קטעים שונים (בין 10 ל15, לא ספרתי), שנעים מפרקים בודדים של סימפוניות קלאסיות (ברהמס, בטהובן, מנדלסון) דרך מוסיקה קלאסית קלה יותר (ברנשטיין סיפור הפרברים עם הזמרת יעל צבי) ויצירה תזמורתית מודרנית (של יוני רכטר) ועד לעיבודים לכמה משיריו המוכרים של יוני רכטר (מה עושות האיילות, שבת בבוקר ועוד). החזרה הבוקר היתה מאוד אינטנסיבית, וכך כנראה תהיה גם החזרה הגנרלית מחר בבוקר – צריך להספיק הרבה מאוד חומר במעט זמן. לשמחתי, שיתוף הפעולה של התזמורת מצוין, והתחושה שלי היא שלמרות הזמן הקצר הקונצרט הולך להיות מהנה ומרגש. מוצ"ש 11.2 שעה 21:00 מוזיאון תל-אביב.

סקציית כינור שני החיננית של התזמורת הקאמרית הישראלית, עם עמרי רווה – האבובן הראשון ומתאם האמנים של התזמורת

תזמורת תלמה ילין הערב

שמעתי הערב את התזמורת הסימפונית של ביה"ס "תלמה ילין" בקונצרט חגיגי לקראת נסיעתה לקונצרטים בחו"ל. התזמורת מונה כ80 נגנים בני 14 עד 18. כשהם מנגנים בניצוחו של מנחם נבנהויז הם נשמעים כמו תזמורת מקצועית לכל דבר, ובמובנים מסויימים אף עולים על תזמורות מקצועיות. יש להם אנרגיה והתלהבות, הם מנגנים מתוך רצון ואהבה למוסיקה, ויש להם שאיפות ללמוד ולהיות בעתיד מוסיקאים מקצועיים. כתוצאה מכך הנגינה שלהם מלאה חיים ואנרגיה. העבודה בתזמורת צעירה היא חוויה מיוחדת ומרגשת שמוסיקאים חווים רק בשלבי לימודיהם, כשהם צעירים. זו עבודה מאוד קפדנית, ויש בה התעקשות על כל פרט ופרט. מושקע זמן רב של עבודה על כל משפט מוסיקלי ועל כל יצירה ויצירה, וזה ניכר היטב בתוצאה. השליטה של המנצח מנחם נבנהויז בתזמורת הזו מדהימה, ועבודת בניית התזמורת וגיבושה יכולה לשמש מודל למנצחים רבים. חלק גדול מנגני התזמורת הזו, בעיקר הקשתנים, עברו אצלי בתזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים (וחלקם עדיין מנגנים שם) ובמתא"ן. המצטיינים מבין אלה שבוחרים להמשיך במוסיקה שבים אלי בהמשך דרכם המוסיקלית, בשנות ה20 וה30 לחייהם – לאנסמבל סולני תל אביב (כיום מנגנים באנסמבל לא פחות משבעה נגנים שניגנו אצלי בהיותם תלמידים – בתזמורת הקונסרבטוריון או בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה). המשותף לשלושת הגופים האלה – תזמורת הקונסרבטוריון, תזמורת תלמה ילין וסולני תל אביב – למרות שהם שונים זה מזה במהותם, בגילאי הנגנים שלהם ובאופי עבודתם, הוא המסירות, ההתלהבות והמוטיבציה של הנגנים. מכנה משותף נוסף הוא הסטנדרטים הגבוהים של נגינה תזמורתית מגובשת, מבריקה ומלוטשת. יש לי הרגשה שלאלה מבין הילדים שיעסקו במוסיקה בעתיד, חווית הנגינה בתזמורת תלמה ילין תיזכר כחוויה המקצועית התזמורתית הטובה והמרגשת ביותר שלהם. באף תזמורת מקצועית לא תהיה להם הזדמנות ללטש כל פרט, לעבוד על דיוק, בלאנס, ארטיקולציה, דינמיקה ובנייה של משפט מוסיקלי כמו בתזמורת הזאת. באף תזמורת מקצועית האירוע הזה ששמו קונצרט לא יהיה אירוע מרגש ומיוחד כמו שהיה הערב בתזמורת הזו.

אבל, למה להקדים את המאוחר? יש לצעירים האלה עוד זמן להמשיך ללמוד, להתקדם ולהנות מכל רגע של עשייה מוסיקלית כמו זו שהתרחשה הערב. בינתיים נחזור לקונצרט שהיה הערב. בזה אחר זה עלו לבמה סולנים צעירים מוכשרים, מבריקים ווירטואוזים – הצ'לנית ליה פרלוב, החלילן תומר עמרני, הפסנתרן איתמר פרג (שנזכרתי שהוא הופיע איתי כסולן עם אנסמבל הסולנים הצעירים לפני 6 שנים, כשהיה בן 12!!!) והקלרניטן אור פוסטי (שניגן איתי לא מזמן בקונצרט של סולנים צעירים עם סולני תל-אביב). כל אחד מהסולנים הרשים בדרכו האישית. אבל את הרושם הגדול ביותר השאירה התזמורת כתזמורת. נגינתה בכל יצירות הליווי, בסימפוניה מס' 5 של מנדלסון, וכן בשני קטעי ההדרן, היתה יוצאת מהכלל. בכל אספקט התזמורת נשמעה כמו תזמורת מקצועית טובה – צליל, בלאנס, דיוק, אחידות, אינטונציה. למנצח מנחם נבנהויז מגיע שאפו ענק. השליטה שלו בתזמורת ובכל היצירות (עליהן ניצח בעל פה ללא פרטיטורות) היתה פנומנלית. היכולת שלו להחזיק גוף כזה גדול של נגנים צעירים, רובם ללא שום נסיון תזמורתי, ולגרום להם להישמע כל כך טוב ברפרטואר כל כך תובעני – היא יכולת נדירה. הניצוח שלו היה ברמה גבוהה מאוד. אני רק יכול להצטער על כך שהוא בחר להפסיק לנצח על תזמורות מקצועיות, כי בעידן שבו אנשים רבים שאין להם השכלה או הכשרה בניצוח עומדים מול תזמורות מקצועיות ומנצחים עליהן (בגלל שהם נראים טוב או מביאים קהל) – היתה יכולה להיות למנצח מצוין כמו מנחם תרומה משמעותית לשיפור הרמה בסצנה התזמורתית.

כמי שעוסק הרבה בעבודה עם מוסיקאים צעירים, כשאני רואה ושומע את העבודה החינוכית התזמורתית של בי"ס תלמה ילין לא נותר לי אלא למחוא כפיים ולצעוק בראבו. כל הכבוד.

תחילה – הקונצרט של תזמורת גבעתיים-ברלין שהתקיים השבוע בתיאטרון גבעתיים. אחרי שבוע של חזרות אינטנסיביות עם התזמורת המשותפת, ואחרי קונצרט הרצה ברמת אפעל, הופענו ביום שני האחרון בקונצרט חגיגי בתיאטרון גבעתיים בפני אולם מלא. זה היה ערב מאוד מיוחד ומרגש. כל תזמורת ניגנה קטע אחד לבד, והתזמורת המשותפת ניגנה כמה קטעים ביחד, בניצוחם של שלושה מנצחים שונים – אלכסנדר ראם מברלין, שלמה טינטפולבר ואני. היצירה שתזמורת גבעתיים ניגנה לבד היתה האלגיה מתוך הסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי. הביצוע היה מצוין – מאוד מגובש ומלוטש, עם הרבה צבעים, דינמיקות, וניואנסים מוסיקליים. הנגנים הצעירים הגיבו אלי מצוין והיתה לי תחושה שכל הזמן אנחנו עושים מוסיקה ביחד. תענוג גדול לעבוד עם הנגנים הנפלאים האלה. הסויטה "סנט פול" של הולסט שנוגנה ע"י התזמורת המשותפת היתה מרשימה מאוד, וגם בה הרגשתי שהיה לי שיתוף פעולה מלא של כל הנגנים, שהשפיע על התוצאה. עוד נוגנו בקונצרט – סימפוניה של שטאמיץ, סויטה של אלגר ושירים של נעמי שמר. באמת היה ערב חגיגי, וחגגנו אותו לאחר הקונצרט באחד מבתי הקפה בדרך השלום ליד התיאטרון.

יוני רכטר

הפרוייקט הקרוב שלי, עליו אני כבר עובד במרץ, הוא קונצרט-מופע עם יוני רכטר והתזמורת הקאמרית הישראלית. זה קונצרט רב סגנוני, עם שילובים של מוסיקה קלאסית עם מוסיקה קלה, עם קפיצות ושבירות ממוסיקה של באך למוסיקה של יוני רכטר, מיצירות קלאסיות של מנדלסון, ברהמס ובטהובן ליצירות קלאסיות תזמורתיות של יוני רכטר, ומעיבודים תזמורתיים לשיריו של יוני רכטר לקונצ'רטו לפסנתר של באך (אותו ינגן יוני רכטר עצמו). הזמרת יעל צבי שתתארח במופע, תשיר מחרוזת מסיפור הפרברים של ברנשטיין וכן כמה משיריו של יוני – חלק בדואטים איתו וחלק כסולנית.

יעל צבי

התכנית המלאה:

"זה כל מה שיש" – "שוב ושוב" | "עד מחר"

ברהמס: סימפוניה מס' 3 פרק שלישי

באך: קונצ'רטו לפסנתר בפה מינור פרק ראשון

"יום יפה" | "שבת בבוקר"

בטהובן: סימפוניה מס' 6 "הפסטורלית" פרק ראשון

יוני רכטר: "פרידה משנסון" לפסנתר ותזמורת

מנדלסון: סימפוניה מס' 4 "האיטלקית" פרק אחרון

ברנשטיין: מחרוזת מתוך "סיפור הפרברים"

"השיר של אריאלה" | "מה עושות האיילות"

המופע יתקיים במוצ"ש הבא, 11.2.12 במוזיאון תל-אביב, וביום רביעי 15.2.12 בהיכל התרבות מודיעין.

]]> http://soloists1.wordpress.com/2012/02/03/%d7%9e%d7%91%d7%90%d7%9a-%d7%a2%d7%93-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%9b%d7%98%d7%a8/feed/ 1 soloists1 BER_0792 BER_0806 http://soloists1.wordpress.com/2012/01/30/%d7%aa%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8/ http://soloists1.wordpress.com/2012/01/30/%d7%aa%d7%96%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%92%d7%91%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8/#comments Mon, 30 Jan 2012 13:31:49 +0000 soloists1 http://soloists1.wordpress.com/?p=1517 ]]> שיתוף הפעולה המרגש והיוצא דופן בין תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים לבין תזמורת הקונסרבטוריון ע"ש לאו קסטנברג בברלין יגיע לשיאו הערב בקונצרט בתיאטרון גבעתיים. בואו לשמוע ולהתרגש.

הפרק הרביעי של שיתוף הפעולה גבעתיים ברלין – הערב בקונצרט בתיאטרון גבעתיים. נעם בן זאב ביקר באחת מחזרות התזמורת המשותפת וכתב היום בהארץ את רשמיו:

בזמן שהגשם ניתך על פסגת ההר בזכרון יעקב, והרוח טילטלה את הצמחייה העשירה סביב קמפוס "בית דניאל", שררה באחד החדרים בקמפוס דווקא אווירה חמה ונעימה – בעיקר בזכות המוסיקה שהתנגנה בו. שתי תזמורות עבדו שם יחד באינטנסיביות לקראת הקונצרט החגיגי שמחכה להן, תזמורות של בני נוער משני בתי ספר למוסיקה: קונסרבטוריון גבעתיים בישראל, והקונסרבטוריון על שם ליאו קסטנברג בברלין.

כבר ארבע שנים, הרחק מהזרקורים, נרקם קשר מיוחד בין ילדי גבעתיים וברלין, דרך השפה המשותפת להם – המוסיקה. ב-2008 ביקרה התזמורת הישראלית בגרמניה, ומאז, מדי שנה, מחליפות התזמורות ביקורים לסירוגין. הפעם, במרומי הכרמל, הם עבדו על סוויטה של גוסטב הולסט האנגלי וסימפוניה של יוהן שטאמיץ הבוהמי, ועוד מחכים להם צ'ייקובסקי, אלגר ושירי נעמי שמר בעיבוד תזמורתי. אלכסנדר ראם, המנצח הגרמני, וברק טל, הישראלי, לקחו, כל אחד בתורו, את שרביט הניצוח, ומימשו כך את שיתוף הפעולה היוצא דופן בין המוסדות. הערב יתקיים קונצרט משותף של שתי התזמורות בתיאטרון גבעתיים.

ההבדלים בין שני המוסדות ניכרים: לבית הספר על שם קסטנברג, שהיה דמות מפתח בבניין החינוך המוסיקלי בגרמניה והיה מופת לחינוך הזה באירופה ובעולם כולו (כולל בישראל), 30 סניפים ברחבי ברלין, ולומדים בו 4,000 תלמידים. בקונסרבטוריון גבעתיים, אחד מ-41 הקונסרבטוריונים בפיקוח משרד החינוך, מהמוסדות המפוארים מסוגו בישראל, שהצמיח כמה מהדמויות הבולטות בנוף המוסיקלי כאן, 350 תלמידים הבאים ללמוד בין כתליו.

חזרה של תלמידי הקונסרבטוריונים של גבעתיים וברלין ב"בית דניאל" בזכרון יעקב . צילום: איציק בן מלכי

אבל ההאזנה לנגינה לא חשפה כל הבדל בין התלמידים, והכף אפילו נטתה לטובת הישראלים. "העבודה המוסיקלית היא רווח גדול מאוד בשבילנו", אמר אלכסנדר מונטריאן, המלווה את התזמורת הגרמנית. "בישראל, יש תביעה הרבה יותר גדולה לאימונים ולחזרות, וזה נכון גם לגבי ההקפדה והדחיפה מצד ההורים. אצלנו זה כמעט לא קיים, ההורים לא כל כך מעורבים בנגינה של הילדים; ואחרי המפגשים אתכם, הילדים שלנו חוזרים ומתפלאים מכך שהישראלים עובדים כל יום שלוש שעות על הכינור. זה מדרבן אותם".

הילדים הישראלים, לעומת זאת, טוענים שהם לא מוצאים כל הבדלים ביניהם לבין חבריהם מגרמניה: "כשאנחנו באנו לשם כל הזמן רצינו שיירד שלג, וכשהם כאן הם רק רוצים שמש", אומר אילון, כנר בן 13. לאסיף, צ'לן בן 14, זה כבר המפגש השלישי עם חבריו מהתזמורת הברלינאית: "שיחקנו קלפים, שמענו מוסיקה והיה כיף ביחד", הוא אומר על אחד הערבים בבית דניאל. ולשאלתי אם האזינו למוסיקה קלאסית, הוא משיב: "לא כל כך – שירים, רוק, מוסיקה של כולם".

אני ברלינאי

שתי כנרות, יובל, בת 14, ומור, הצעירה בתזמורת, בת 11 בלבד, מספרות גם הן על המפגשים החברתיים הבלתי אמצעיים עם הילדים האורחים. האם הם מדברים גם על נושאים אחרים עם הילדים הגרמנים, למשל: על מה שקרה בשואה? "כולנו יודעים טוב מאוד על כך וגם הם", הן משיבות, "אבל זה לא נושא לשיחה". "להיבט הזה של הקשר מודעים בעיקר המבוגרים – ההורים של הילדים, ואנחנו אנשי הסגל", אומר מונטריאן.

"הקשר בינינו שונה מהביקורים הרגילים של תזמורות נוער בחו"ל, שהם כמעט תמיד ביקורים חד-פעמיים", אומרת דפני בן עוזר, מנהלת קונסרבטוריון גבעתיים, "זאת כבר מסורת, ויש לה השלכות: כל אחד מהגופים עובר תהליכים שמושפעים מהקשר, אמות מידה חדשות לביצוע, חווייה של תזמורת גדולה לכל הילדים, ומיומנות חדשה לסגל בשיתוף פעולה בין שני גופים מתרבויות שונות, ומתרבויות עבודה שונות. זה הישג גדול".

בן עוזר מספרת על ההיבט החברתי, שהתהדק בעקבות ההחלטה ללון בבתי המשפחות של הילדים בכל ביקור: "לקראת הביקור הראשון היתה חשדנות מצד ההורים הישראלים, שלא הסכימו שהילדים יתארחו בבתיהם, אבל לאחר ביקור הגומלין כבר לא היינו זקוקים למלונות יותר. במפגש השני בברלין, בשנה שעברה, היתה תוכנית תובענית שדרשה עבודה קשה ומפרכת. בקונצרט קרה משהו מחשמל, שהוכיח כמה החיבור המוסיקלי בינינו מצוין, ויוצר משהו חדש".

הקונצרט התקיים באולם על שם וילי ברנדט, היכן שג'ון קנדי נשא את נאומו המפורסם "אני ברלינאי!", ולאחר מכן נערך מפגש עם נשיא גרמניה, כריסטיאן וולף. "הפרויקט נתמך על ידי מכון גתה וארגון קון-אקט שמארגן חילופי נוער, ומתוך 350 פרויקטים הם בחרו בארבעה למפגש עם הנשיא, ביניהם אנחנו. במעמד הזה סיפרתי על המפגשים, והרכב משותף מצומצם ניגן באירוע. ההרכב בלט משום שהוא היה היחיד שהוקדש לעשייה אמנותית". "אם היה זה הרכב משותף עם ספרדים או איטלקים, ולא עם ישראלים, הנשיא לעולם לא היה מארח אותנו. המפגש הזה מאוד מיוחד", מסכם מונטריאן.

אחרי ההתאוששות מערב הגאלה המרגש, אני לאט לאט חוזר לשגרת החיים. אבל השגרה הזו מורכבת מפרוייקטים שונים שכל אחד מהם הוא מיוחד, מרגש ולא שגרתי.

מחר מתחיל שבוע מאוד מיוחד שבו התזמורת הצעירה שלי מקונסרבטוריון גבעתיים תארח את התזמורת מביה"ס למוסיקה ע"ש לאו קסטנברג מברלין. זהו המפגש הרביעי בין שתי התזמורות – עד עכשיו התזמורת מגבעתיים ביקרה פעמיים בברלין, והתזמורת מברלין ביקרה כאן פעם אחת. במהלך הימים הקרובים נבלה ביחד בחזרות מרוכזות בבית דניאל בזכרון יעקב, ובתחילת השבוע הבא נקיים שני קונצרטים משותפים, ברמת אפעל ובתיאטרון גבעתיים. מעבר לחוויה של עשייה מוסיקלית משותפת, יש כאן גם צד חברתי מאוד מרגש – התקשורת בין שתי הקבוצות של בני הנוער הולכת ומשתפרת במהלך ימי העבודה המשותפים, הקרח לאט לאט נשבר, נוצרות חברויות והיכרויות חדשות ובסופו של השבוע תמיד קשה לילדים להיפרד מחבריהם מהקבוצה השנייה.

הקונצרט המשותף של שתי התזמורות בשנה שעברה בברלין

הפרוייקט הבא שלי, מיד עם סיום השבוע עם הגרמנים, הוא הופעה עם יוני רכטר והתזמורת הקאמרית הישראלית. עם יוני רכטר הופעתי ממש לא מזמן בערב הגאלה של סולני תל-אביב, אבל אז הוא הגיע כאורח לשלושה שירים. כאן זה מופע מסוג אחר לגמרי. זה יהיה קונצרט שבו לצד פרקים מיצירות קלאסיות כמו הסימפוניה הפסטורלית של בטהובן והסימפוניה האיטלקית של מנדלסון – יוני רכטר ינגן בפסנתר פרק מקונצ'רטו של באך, וגם יצירה לפסנתר ותזמורת שהוא כתב, וכמובן יהיו כמה עיבודים תזמורתיים לשיריו המוכרים כמו שבת בבוקר, מה עושות האיילות ובלעדייך. זה יהיה מופע שבו נקפוץ מבאך ליוני רכטר ובחזרה, סגנונות יתערבבו אחד בשני ויצירות חדשות יתמזגו עם יצירות קלאסיות בנות מאות שנים. הזמרת יעל צבי, שהתארחה אצלנו בערב הגאלה, תתארח גם במופע הזה ותשיר מחרוזת מתוך סיפור הפרברים של לאונרד ברנשטיין. המופע יתקיים במוזיאון תל-אביב ב11.2, ובמודיעין ב15.2

יוני רכטר ואני עם סולני תל-אביב לפני שלושה שבועות.

ומיד אחרי הפרוייקט עם יוני רכטר, פרוייקט נוסף של סולני תל-אביב – ערב אופראי של מוצרט. בערב הזה נארח את זמרי האופרה הישראלית אלה וסילביצקי, נעמה גולדמן ועודד רייך, אשר יופיעו באריות ודואטים מתוך האופרות "דון ג'ובאני", נישואי פיגארו", "כך עושות כולן" ועוד. אלי גורנשטיין יקריא ממכתביו של מוצרט ואף ישיר אריה אחת כסולן. ננגן את הסימפוניה ה40 של מוצרט באופן לא שגרתי – ארבעת פרקי היצירה יהיו פזורים לאורך הערב, כפי שמוצרט נהג לעשות בקונצרטים שלו בוינה. ערב מאוד מיוחד עבורי שיתקיים פעמיים – בחיפה ב25.2 ובתל אביב ב26.2

הסרטון האחרון שהוקרן במהלך הקונצרט – חינוך: דור ההמשך

יוני רכטר והילדים

האנסמבל בחזרה הגנרלית בבוקר הקונצרט

איתמר

כך רואים אותי נגני החצוצרה וכלי ההקשה

טבעת הנישואין שלי

התייעצות של הסולנים בקונצ'רטנטה

שלומי שבן ומתן דגן – יש דמיון?

יוני רכטר האחד והיחיד

האנסמבל חוגג עשור

הסרטון השני שהוקרן במהלך הערב – סולנים בינלאומיים

אורית בקונטרבס, הכנרים הראשונים לא בפוקוס…

כולם אומרים ששוב היא כאן… יוני רכטר ושלומי שבן

התזמורות הצעירות מגבעתיים ומחיפה ביחד עם האנסמבל

הזמרת יעל צבי, מה עושות האיילות?

אני…

עוד מבט מלמעלה

הקרננים – עמית וולינטום

עבודה חינוכית – חונך (אורי) ותלמיד (אילון)

מתן, צביקה וסרגיי בקונצ'רטו המשולש

עוד תמונות מהגאלה – בפוסט הבא

הסימפוניה הקונצרטנטית של מוצרט. ביצוע מרגש ונוסטלגי עם אותם הסולנים שביצעו את היצירה עם האנסמבל ב2002 – סרגיי אוסטרובסקי, שהיה הכנר הראשי, וגיא בן-ציוני שהיה הויולן הראשון של האנסמבל.

יוני גוטליבוביץ', הצ'לן הראשון של האנסמבל, ואחד הנגנים הותיקים שלנו.

"מלכת האבוב" תמר ענבר, באנסמבל סולני תל-אביב מיום הקמתו במאי 2001.

אוירה חגיגית באולם ועל הבמה.

הקלרניטן הוירטואוז חן הלוי בביצוע נפלא לקונצ'רטינו של ובר.

הקונצ'רטו המשולש של בטהובן. שלושה סולנים מעולים בנגינה סוחפת ושירתית – צביקה פלסר בצ'לו, סרגיי אוסטרובסקי בכינור, ומתן פורת בפסנתר.

יחד עם הנגנים הצעירים מתזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים ומביה"ס לאמנויות רעות-ויצ"ו חיפה.

הסיום המרגש של הערב – יוני רכטר, שלומי שבן והאנסמבל.